1: סערה בכוס יין: האם לראשונה בישראל זן טרמינט – Traminette?
עוד לפני שהתחלתי לכתוב כתבה זו ופניתי למעורבים לקבלת מידע, הם אמרו לי שאין זה מתפקידו של מבקר יין לעסוק בסוגיות כאלה. אז ראשית היחידי שמוסמך וראוי לומר לי על מה כן או לא לכתוב זה העורך שלי (טוב, גם היועץ המשפטי שלנו). לא כורם, לא יינן, לא איש יחסי ציבור, לא משקיע, לא פוליטיקאי כזה או אחר. נחדד: אף אחד לא מחליט בשבילנו מה ראוי להתפרסם ומה חשוב לענף היין. אנחנו כן נוגעים בפוליטיקה של ענף היין, במזימות ובתככים, וביקר ובזול ובווירוסים של הענבים ובווירוסים של הענף. לטוב ולרע, כפי שענה בשבוע שעבר העורך שלי לאחד הקוראים שקילל וגידף: "אתה לא חייב לקרוא את המדור".
זהו, עכשיו מתחילים בכתבה שאף אחד מהמעורבים לא רצה שהיא תתפרסם. המעורבים: עו"ד אלי בן-חיים מיקב בן-חיים, ד"ר מיכאל שטרים, ניר שחם מיקב שורק. הנתבע העיקרי: זן ענבי טרמינט – Traminette; צאצא של זן הגוורצטרמינר עם מכלוא צרפתי-אמריקאי (זן היברידי). לטרמינט עוצמת צימוח חזקה וטובה, הגפן לא רגישה לתנאי החום הישראלי, ובעיקר מתמודדת היטב עם מחלות הכשותית והקימחון.
לפני מספר ימים פרסם ניר שחם מיקב ובית הספר שורק, פוסט בדף הפייסבוק של היקב, בו הוא כותב בהרחבה על ענבי הטרמינט, ומשייך אותם באופן בלעדי לד"ר מיכאל שטרים. "לראשונה בישראל זן טרמינטTraminette . במטרה להעשיר את מגוון הזנים לתעשיית היין הישראלית, הובא זן הטרמינט ארצה על ידי ד"ר מיכאל שטרים, ואנחנו שמחים לקחת חלק בתהליך. היקב מלווה את התצפית בזן, החל מגידול הכרם וקבלת ההחלטות עד לשיווקו בישראל. במהלך העונה נייצר מספר מכלים מזן זה בטיפולים שונים (שמרים ומועדי בציר שונים). בסיום התהליך היין יבוקבק, והטרמינט הראשון בארץ יגיע למדפים". כן נכתב שלחברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן (של שטרים) יש זיכיון בלעדי בישראל מטעם אוניברסיטת קורנל לבחינת הטרמינט בארץ.
חדי העין שמכירים את הענף, זיהו בפרסום הזה שהדברים לא ממש מדויקים, כי יקב בן-חיים ייצר יין מענבי טרמינט ושיווק אותו בשלוש שנות בציר, ולכן הקביעה של ניר שחם כי הטרמינט הראשון יבוקבק על ידו ויגיע למדפים, אינו נכון. ככל שהתעמקתי בפוסט של ניר שחם צצו עוד תהיות, ולא היה מנוס מלבדוק מה קורה עם הזן הזה, שיש עליו כזו מלחמה וכולם רוצים לנגוס ממנו.
אלה העובדות על פי עו"ד אלי בן-חיים: יקב בן-חיים הוא הגוף היחידי והבלעדי אשר ייבא את זן הטרמינט לישראל, על פי הרשאה משנת 1998 של אוניברסיטת קורנל בניו יורק. מאז ועד היום היקב טיפל בכל הפעולות, ומימן את כל ההוצאות, בקשר לגידול זן זה בישראל, טיפוחו, והתאמתו לאקלים הישראלי, על ידי גידול רצוף של מספר דורות של שתילים לאורך השנים עד 2007, כאשר שתלנו את השתילים בכרם במושב דישון, על פי הסכם לבלעדיות לקניית ענבים אלה ולשימוש בהם לייצור יין ע"י יקב בן-חיים בלבד. ייצרנו יין מענבי טרמינט ושיווקנו אותו בהצלחה בשלוש שנות בציר, ועד היום לקוחות היקב מתעניינים לדעת אם אנו ממשיכים בייצור יין זה .
בן-חיים ממשיך: " למרבה הצער, בעל הכרם קיים את התחייבותו במשך שנתיים בלבד, ולאחר מכן העלה טענות כוזבות נגד היקב, בניגוד להסכם. היקב פתח מיד בהליכים משפטיים נגד הכורם, אשר במסגרתם נתקבל צו מניעה אשר אסר על הכורם למכור את הענבים מהכרם, כולל הטרמינט, לכל אדם אחר פרט ליקב בן-חיים, והכל על פי תנאי ההסכם שבין היקב ובין הכורם משנת 2007. ההחלטה אחרונה שניתנה ע"י בית המשפט בהליכים נגד הכורם הייתה של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2014, אשר העניקה ליקב את הזכות להמשיך בהליכים המשפטיים על התביעה שנפתחה נגד הכורם הנ"ל אשר נשאר חייב ליקב כספים בסכומים גדולים. מאז היקב ממשיך לרדוף את הכורם במטרה לגבות את החוב, ולממש את זכויותיו על פי ההסכם"
וכאן עובר אלי בן-חיים אל ד"ר מיכאל שטרים, ואומר כי שטרים התחייב על פי הסכם אשר בינו ובין היקב, לשמש כיועץ מקצועי של היקב לכל הקשור לזן טרמינט, ועבור כך הוקצאו לו 10% כשותפות בכספי מכירות היין מזן זה. לפי בן-חיים, "בפניות שונות של ד"ר שטרים אל יקב בן-חיים במהלך 2017, נעשה ניסיון מצידו לבטל את זכויות היקב ואת השותפות, ועכשיו מסתבר שהליכים אלה היו תמרון בלתי הוגן, שלא בתום לב, כפי שמחובתו של שותף זוטר כלפי השותף הבכיר". ועור הדין בן-חיים מסיים: "על רקע האמור לעיל, יקב שורק נדרש להפסיק כל קשר עם הכורם במושב דישון, בכל עניין הנוגע לענבי הטרמינט,. במקביל נדרש גם ד"ר שטרים לכבד את הסכם השותפות המקורי שבינו ובין יקב בן-חיים" .
עכשיו נכיר את ד"ר מיכאל שטרים, שהיה ממקימי קיבוץ אפיק וחבר בו במשך 11 שנים, עבד במשרד החקלאות והיה חבר בפנל הטעימה של מכון היין הישראלי והמגזין יין וגורמה. בארסנל שלו אפשר למצוא את פיתוח זן הארגמן, ובחינת זנים נוספים בחלקות תצפית בגולן שיקב רמת הגולן עושה בהן שימוש. במחקר הדוקטורט שלו הוא חקר את תכונת חוסר הזרע של ענבי המאכל, והיה בין הראשונים שהקים מעבדה לסמנים מולקולריים במחלקה להשבחת עצי פרי וגפן של מכון וולקני. במהלך תקופת הפוסט-דוקטורט שלו בקורנל, ניו יורק, בתוכנית ההשבחה הידועה של פרופסור ברוס רייש, היה ד"ר שטרים מעורב בהחדרת גנים לעמידות בפני קמחון לגפנים, תוך מתודולוגיות של ביוטכנולוגיה והנדסה גנטית. במהלך תקופה זו התוודע למגוון זני הענבים שנקראים זנים היברידים, המאופיינים כבעלי רקע גנטי ייחודי ונושאים תכונות של טעמים מיוחדים והתנגדות למחלות. כיום הוא בעל חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן, שעל פי האתר שלה, היא פועלת להעשרת תרבות היין בישראל על ידי ייבוא זני מכלוא חדשים לישראל. היא גם מציעה ללקוחותיה זיכיונות לגידול זנים ייחודיים של ענבים, בעלי סבילות גבוהה לפטריות ומחלות, חלקם מוגנים על ידי פטנטים וזכויות יוצרים. באתר שלו תוכלו גם לרכוש יינות מהזנים שמוצעים שם למכירה.
לגבי מעורבותו של ניר שחם מיקב שורק, מדובר על מחלוקת שבית המשפט מעורב בה ויש פסקי דין בנושא. אלי בן-חיים מבקש את מה ששייך לו על פי תפישת עולמו שמגובה חוזית ומשפטית. מאידך יש הטוענים כי הזן שייך גם לאחרים. יקב שורק נקלע ביודעין או שלא ביודעין למלחמה משפטית. טוב היה עושה ניר שחם, אם היה מבצע חיפוש פשוט בגוגל, למשל, שהיה מגלה לו כי יקב בן-חיים כבר ייצר ושיווק יין מהזן המדובר. אני מניח שהיה מרים גבה ובודק את המשך הקשר עם הזן הזה ועם ד"ר שטרים. היציאה בהצהרה כתובה כי הוא מלווה את החלקה ומתצפת עליה תקופה ארוכה אכן בעייתית, ועורך דין בן-חיים ציין זאת משפטית במושג הפלילי "השגת גבול". אנחנו לא מרחיקים לכת לשם, אבל ניר שחם אינו חובבן שנמצא שנה בענף, אלא מחנך בבית ספר שדרכו עברו דורות שלמים של ייננים.
תגובתו של עורך הדין אלי בן-חיים
אני מאשר כל מילה במאמר שלך, ומבקש רק להדגיש שאני פועל בעניין זה בשם יקב בן-חיים אשר בבעלות משפחת רות, אלי, איתי וינון בן-חיים .פסק הדין שניתן הינו צו מניעה שתוקפו עד למתן הוראה מחייבת אחרת, אשר עד היום אין בלתה (ניתן פסק דין לדחיית התביעה מטעמים טכניים, אשר בוטל בהחלטה שניתנה בערעור בבית המשפט המחוזי בנצרת). עקב שמועות על הפסקת הפעילות של הכורם, הוקפאו ההליכים. בדעת היקב לחדש ההליכים המשפטיים נגד כל מפרי זכויות יקב בן-חיים, כולל הכורם, ד"ר שטרים, ניר שחם ויקב שורק.
תגובתו של ד"ר מיכאל שטרים
עיון בכתבה מעלה בבירור "מטעם" מי היא נכתבה, ומי עומד מאחוריה. חבל שמר גונן זנח את תפקידו לעשות עבודה עיתונאית ומקצועית, ועבר להיות שופר מוטה ומטעה מטעם בעל עניין. עצם הפנייה לקבלת תגובה במייל ברגע האחרון ושעות בודדות לפני העלאת הכתבה, מעידה בבירור כי לא היה לכתב כל ענין בבירור האמת. תגובתי להתנהלות זו תינתן שלא במסגרת העיתון.
תגובתו של ניר שחם מיקב שורק
יקב שורק מייצר לפי הסכם עבור ד"ר מיכאל שטרים את יין הטרמינט מהכרם של אלי לוי מהישוב דישון. אכן לפי מיטב ידיעתי זה הולך להיות הטרמינט הראשון שמשווק בארץ. משמח ומרגש אותי להיות חלק בהחדרת זן חדש בעל תכונות אופי כל כך מעניינות, שקשורות באיכות יין ואיכות הסביבה (זהו זן עם עמידות גבוהה לקימחון וכשותית, ומאפשר הפחתת ריסוסים משמעותית). תגובתי? עשו חיפוש פשוט בגוגל: טרמינט / יקב בן חיים /Traminette…
הערת המערכת: אכן עשינו חיפוש. הנה בין הפרסומים בנושא
https://www.israelhayom.co.il/article/194103
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4588857,00.html
https://www.benhaim.co.il/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D/
הקורא עידן בר אולפן הגיב
שני יקבים, כורם, יועץ וזן ענבים לבן אחד שעדיין לא בא (כמעט) לעולם היין הישראלי, זן שבהחלט עשוי להיות בעל פוטנציאל ייחודי, והכל בשעה שהענף והצרכנים משוועים ליינות לבנים. הכשרתי כמגשר וניסיוני רב השנים כעורך דין, מלמדים אותי שמיזם משותף יכול להוליד כאן יופי של סיפור הצלחה, ומאידך שהליכים משפטיים לא יועילו בדבר. אבל כרגיל במקומותינו, למה לחשוב חיובי אם אפשר להתקוטט?
מצלמים בציר: אבי פלדשטיין יקב פלדשטיין – ארגמן נחל תות. השנה גידול בעל, והכרם הזקן הזה מתאים את עצמו בשלמות. הכורם אבי דור-און. צילום מדף הפייסבוק
מצלמים בציר: מיכל אקרמן יקב תבור – אריה נשר, היינן הראשי ביקב תבור, ברגע של נחת בכרמים במצפה רמון. שנין בלאן ומלבק יוצאים לדרך בקרוב.
מצלמים בציר: אורנה לב יקב אדם – בציר 2019 יצא לדרך. המון תודה לחברים המדהימים שלנו שהתגייסו והגיעו ב- 5:30 בבוקר לבציר, לנכדים שקמו לבצור, ולחברים המקסימים שלהם ולמשפחה כמובן. ענקים! צילום רוני לב
2: הסכם קיבוצי ראשון ביקב רמת הגולן
לפני שנה פרסמנו כי עובדי יקב רמת הגולן – כ- 50 עובדות ועובדים, שרובם מתגוררים ברמת הגולן ובגליל, הגישו בקשה להתארגנות על מנת לחתום על הסכם קיבוצי, והנה השבוע זה קרה. עו"ד אבי גבאי – יו"ר ההסתדרות במרחב כנרת, ויאיר שפירא – מנכ"ל יקב רמת הגולן, חתמו על הסכם קיבוצי. ההסכם כולל תוספות שכר בין 14%-11%, וכן יקבל כל עובד 250 שקלים בגין כל שנת ותק ביקב. בנוסף ישופרו תנאי הפנסיה, וכן תנאים שקשורים לקופות גמל, ימי מחלה ועוד. מיקי כהן – יו"ר ועד עובדי היקב, שעמל רבות כדי למקסם את ההטבות בהסכם, בירך על חתימתו.
מרבית אנשי היקב לא נמנים עם מקבלי השכר הגבוה במשק, והתוספת של עד 14% לא תעביר אותם להתגורר בכפר שמריהו. גם המענק של 250 שקלים לשנת עבודה קצת מעלה חיוך, כי עובד בעל ותק של 10 שנים יקבל מענק של 2500 שקלים. לא בדיוק, מזה מנוכה מס כחוק של כמעט 50%. לעומת זאת יש את הבכירים שחתומים על הסכם חוזה אישי, שהם בדרגת מקבלי שכר גבוה, וגם התשלום שעובר לטובת הפרויקטורית של היקב שמטפלת בנושא המים, שגבה מהיקב עד עתה כמה מיליוני שקלים מבלי להכניס שקל אחד חזרה. אז בסך הכול מנכ"ל היקב עשה נכון שחתם על ההסכם (שלא עלה ליקב הרבה), כדי לקבל ראש שקט עד סיום כהונתו.
מעניין אם גם שאר העובדים ביקבים הגדולים (טפרברג, ברקן סגל, בנימינה, כרמל ועוד), ידרשו להתאגד תחת הסכם קיבוצי. היתרונות הבולטים של הסכם כזה הם בכך שהוא נותן לעובדים כוח מיקוח מול המעסיק, יש מי שדואג לכל ההתמקחות מול המעסיק, בודק קיום חוזים, מספק גנה מפני פיטורים שלא כדין או סעיפים מקפחים בחוזה ההעסקה, וכו'. החסרונות הבולטים של הסכם קיבוצי הם בכך שאין מקום למיקוח על השכר. גם אם עובדים קשה ומתבלטים, המשכורת נשארת כמו זו של אחרון העצלנים בחברה, ויש מחויבות לעובדים אחרים, גם אם לא מסכימים על דרך להשגת הסכמים (חובת שביתה).
מצלמים בציר: זאב דוניה יקב סוסון ים – סירה בר גיורא. הבשלה איטית איטית. צילום מאינסטגרם
כללית, לפי מה שמתרחש בדרום, מרכז וצפון הארץ, נראה שהבציר השנה יגיע באיחור לפי הלוח האזרחי. אבל אם בודקים לפי הלוח העברי (על פי הירח), הרי הכל קורה פחות או יותר בזמן. כלומר, השנה היא שנה מעוברת. ראש השנה והחגים באוקטובר, וזו אולי אחת הסיבות לעיכוב. הכרם בבר גיורא מבשיל באיטיות. יתכן שהדבר נובע גם מצפיפות הנטיעה: 550 גפנים לדונם. אייל דרורי, שהצטרף השנה לצוות של סוסון ים, משגיח בקפדנות על הכרם, ונראה שהגפנים די מרוצות מהעניין. משפט המפתח: "אל יתהולל חוגר כמפתח…"
גם אלי שירן מיקב שירן התייחס לתאריך העברי והבציר –
כאשר מדברים על בציר שמקדים או מאחר באופן יחסי, כדאי להסתכל ולהשוות תאריכים עבריים של הבציר בשנים שונות. מבדיקה אקראית שעשיתי ביחס למועדי בציר לפי התאריך העברי, אין כמעט הבדלים (מספר ימים לכאן או לכאן).
מצלמים בציר: אלי שירן יקב שירן – אחרי שיחה ארוכה עם הגרנאש והקשבה רבה לו, הוא אמר לי: המשקפיים שלך עקומים. בוא נעשה סלפי. רוצה לבוא הבייתה. אז בעז"ה בתחילת שבוע הבא נבצור גרנאש. The Sopran 2019 – מיד מתחילים. צילום מדף הפייסבוק
3: יקב חדש נולד – יקב DELTA מהגליל העליון
יינן היקב הוא יהודה כמיסה – שם מוכר בענף היין בגליל העליון, והשותפים בו הם יהודה שאקיר (כורם), מנשה אלגאלי, מרדכי ביבי שאקיר (כורם), ויהודה כמיסה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה בקומה ה- 64 של מגדלי אביב בפינת רמת גן-תל אביב, אי אפשר היה להתעלם מההשקעה העצומה בעיצוב הבקבוק ובאריזה שמתלווה אליו, חשיבה מחוץ לקופסה שעולה כסף רב. על פי "פרסומים זרים" מאומתים (כתב היין ובעל אתרwine review איתי גלייטמן), מדובר ביקב שממוקם באזור תעשיה דלתון והכי חדשני שיש, עם מכונה אופטית לבדיקת ענבים וציוד מהליגה של היקבים הגדולים והעשירים.
היינן והשותף יהודה כמיסה הוא בוגר יקב אור הגנוז, שמתמחה בעשיית יינות לעשרות מותגים ויקבים שחיפשו בית עם ציוד ותעודת כשרות ללא צורך בהשקעה במבנה, חביות ונירוסטה. כאמור החליטו השותפים להקים יקב משלהם, והיינות הלבנים שנטעמו היו מבציר 2018 והאדומים מבציר 2017. אתחיל ואומר שלא היה יין אחד שהיה באמת מוכן לשתייה, ולכן השאלה שהעסיקה אותי בטעימה הייתה, האם אלו יינות שצריכים לקחת את הזמן שלהם ויש להם פוטנציאל התיישנות.
שרדונה 2018 – הענבים ממרום גולן. 3 חודשי חבית, 13.5% אלכוהול. אף קליל מאוד, ללא הארומות המתבקשות משרדונה כזה או אחר. בפה חומציות מעט גבוהה, שמאפילה על הפרי ומונעת ממנו לבוא לידי ביטוי. היין שוחרר מהר מדי ואינו מוכן לשתייה. על פי רמת החמיצות סביר להניח שישתבח עם הזמן, אבל לא לי ניתנה הנבואה. אם היין הזה משוחרר למדפי החנויות כפי שהוא, אז המחיר של 99 ₪ שנקבע לו הוא לא VFM (תל"כ – תמורה לכסף).
סוביניון בלאן 2018 – הענבים מכרם בן 30 שנים מאזור דלתון. 12.5% אלכוהול. אף ופה שלא מסגירים במאום את הנוזל הסוביניוני שכתוב על התווית.
גוורצטרמינר 2018 – יין חצי יבש מכרמים במרום גולן, 12% אלכוהול. זה היין שהכי מוכן לשתייה. מתיקות מאוזנת, חמיצות טובה. הבעיה היחידה היא, שגם ביין זה אין איפיון זני, וגם כשמדובר ב- 100% גוורצטרמינר לא מצאתי בו את הפרחוניות המתבקשת, או אפילו רמז לארומות של ליצ'י, מנגו, דבש, קינמון ווניל וכו', המתבקשות מהזן הזה כשהוא מיועד לחצי יבש. אבל כאמור המתיקות קיימת, ומי שאוהב בלו נאן יקר, זה היין שלו. מחירו 99 ₪.
רוזה גרנאש 2018 – הענבים מכרם בדרום רמת הגולן, 12% אלכוהול. אני אוהב את ענבי הגרנאש בעיקר כשהם מתוכננים להיות יינות סמוקים. הרוזה של דלתא קליל ופירותי, עם ארומות של תות שדה בשל ופריחת הדרים. בפה מתקתקות עדינה. יופי של יין לחודשי הקיץ החמים. מחירו 99 ₪.VFM ? זה יין מהליגה של יינות עד 50 ₪.
דלתא סיגמה 2017 – קברנה סוביניון עם תוספת של 28% ענבי שיראז, שני הזנים מאזור דלתון. 12 חודשים בחבית, 14% אלכוהול. חמיצות שמשתלטת על כל חלקה טובה. השיראז דומיננטי. יין צעיר ולא מגובש, צריך עוד הרבה זמן בבקבוק. מחירו 115 ₪.VFM ? לא כרגע.
אומגה 2017 – בלנד של קברנה סוביניון, פטי וורדו ושיראז. 18 חודשי חבית, 14% אלכוהול. ביין הזה אפשר להבין לאן היינן רוצה לקחת את היקב. יין צעיר אבל מגובש מאוד. שילוב זנים טוב, עוצמות פרי, חיבור נכון של טעמים. גם כאן החמיצות גבוהה מאוד, בין אם זה כתוספת או בצירים מוקדמים. כדאי לקחת את זה בחשבון למי שלא אוהב חמיצות גבוהה מדי. מחירו 160 ₪. VFM ? מהליגה של עד 90 ₪.
אלפא 2017 – (טעימת חבית). קברנה סוביניון ופטי וורדו. קו החמיצות ממשיך בשלו. צבע סמיך, מרקם סמיך ומרשים. ימים יגידו.
מצלמים בציר: יקב ברבדו – בוצרים שרדונה. צילום מדף הפייסבוק וסרטון בציר של היקב
מצלמים בציר: אורי חץ יקב שאטו גולן – גרנאש בלאן – ראש חץ. צילום מדף הפייסבוק
מצלמים בציר: מלכיאל הדרי יקב גתו – דגימות כרם גרנאש מתקוע. בשבוע הבא בציר. צילום מדף הפייסבוק
מצלמים בציר: יקב חיטים – זמן בציר ביקב של עצמון ושרית חגג׳ שמגדלים בכרם שלהם בנווה מבטח (ליד לגדרה) ענבי מרלו, קברנה סוביניון, שיראז ופינוטאז'. צילום מדף הפייסבוק
4: בקרוב קורס מדריכי יקבים ויין בתיירות
רני רוגל מדווח: בציר 2019 נפתח עם מיזם חדש של קורס מדריכי יקבים ויין בתיירות אזורית, בהובלתה של אילנית צמח – מומחית לפיתוח עסקי שיווקי ליקבי בוטיק ותיירות יין, ומרצה של משרד התיירות, משרד החקלאות, ומכון הייצוא. הקורס הראשון שייפתח החודש, נבנה בשיתוף משרד התיירות עבור מועצה אזורית הר הנגב, שמעוניינת לקדם את תחום היין כחלק מפעילותה לפיתוח התיירות.
מטרת הקורס להכשיר כוח אדם להדרכות של סיורים וטעימות ביקבים ובחוות של הר הנגב ודרך היין, והוא חלק מסדרה של קורסים שאילנית בנתה כדי לתת מענה לצרכים מגוונים בתחום היין, כולל לרשויות המעוניינות לקדם ולמנף דרכי יין, ליקבים המעוניינים לטפל באופן מקצועי בקהל המבקרים, ולבעלי מקצוע בתחום התיירות, השיווק והמכירות שרוצים להתמקצע.
כל מפגש בקורס יתקיים בכרם או יקב אחר. במפגשים יכירו המשתתפים את היקבים השונים ואת האנשים מאחוריהם, ילמדו את סיפורי היקבים השונים ויקבלו כלים לקדם את תיירות היין באזור. לצידה של אילנית ישתתפו הייננים המארחים בכל אחד מהיקבים.
מצלמים בציר: יקב כהנוב – בדיקות הבשלה. לפי אבי, מירי וערן כהנוב, יש למה לחכות. צילום מדף הפייסבוק
מצלמים בציר: אסף פז יקב ויתקין – גרנאש נואר. צילום אסף פז
הבציר לוקח את הזמן שלו השנה – מאחר קצת מעל הממוצע והרבה לעומת השנה שעברה. את כרם הגוורץ שבצרנו ראשון ב- 8.8, בצרנו בשנה שעברה ב- 20.7 . פעם שלישית תוך שבועיים שאני מגיע לכרם הגרנאש של הרוזה, כי השיטה שלי היא לבצור לפי טעימה ולא לפי סוכר. זה חשוב מאוד כי הגרנאש מהווה 90% מהרוזה. בבלנדים יש רשת ביטחון של איזון זנים. ברוזה שלנו 90% מהיין מכרם יחיד, וההחלטה היא קריטית.
אתה שואל אותי איך יהיה הבציר? דבר איתי בדצמבר… יש ירידה בכמויות בחלק מהכרמים, פרט לצעירים שמניבים לראשונה. האיכויות טובות מאוד. למרות הטמפרטורות הגבוהות התחושה היא שלא חם מדי, יש עננים – מזג אויר מרוסן, לא על בסיס בדיקה מדעית. יחד עם החורף שהיה לנו עם גשם בשפע, זה אמור להיות בציר טוב.
מצלמים בציר: אילן חסון מיקב FIVE STONES – ענבי מרלו בכרם בגבעת ישעיהו, ויש גם סרטון מרחפן.
בציר כרמינו שבגבעת ישעיהו צפוי להתחיל השבוע. איחור קל בהשוואה לבציר הקודם. החורף שהיה עם רמת משקעים גבוהה מהממוצע, נתן אותותיו בכרמים, וההשקיה החלה בשלב מאוחר מהרגיל. השנה אנו צפויים להגדיל במעט את היקפי הקליטה ביקב. ובאשר לאיכות הצפויה אנחנו בהחלט אופטימיים.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ הטלגרם שלנו: אכול ושאטו – foodis.co.il
