פסטיבל היין במוזיאון ישראל בירושלים, שננעל ביום חמישי 2 באוגוסט, הוא הגדול ביותר בישראל, עם עשרות אלפי משתתפים לאורך ארבעה לילות. דיויד רודס והבנות
באופן מסורתי, ועכשיו בשנה התשיעית שלו, הפסטיבל מתקיים במהלך השבוע של ט"ו באב, חג האהבה היהודי וחגיגה של תחילת בציר ענבי היין.

פסטיבל יין יכול להיות הזדמנות נפלאה אך מאתגרת עבור כתב יין הרוצה לטעום יינות באופן ביקורתי ולאסוף רשמים. יש הרבה גירויים חיצוניים המסיחים את הדעת מטעימת והערכת כל יין, אשר באופן אידיאלי יש לטעום אותו בחדר מואר ושקט.
עם זאת, ההזדמנות לנסות יותר מ -100 יינות בלי צורך לנסוע ברחבי הארץ ולקבוע עשרות פגישות, מפתה מכדי להתעלם ממנה.

אני רוצה לחלוק את רשמי מהיינות המועדפים עלי מהפסטיבל, ללא סדר מסוים, עבור מי שלא יכלו להגיע או היו עסוקים מדי בהנאה מכדי לרשום הערות.
היו כמה יינות אותם טעמתי שיכלו בקלות להיכלל ברשימות אלה, אך כדי לא להאריך יתר על המידה זה לא קרה, או ששיבחתי אותם בעבר, או שאני מצפה לכתוב עליהם בעתיד.
יש ברשימה זו רק שלושה יקבים שאינם כשרים: אמפורה, צ'ילאג ופלטר.

יינות לבנים
יקב צובה שרדונה 2011
יקב דלתון עלמה 2011 (שרדונה/ויונייה)
יקבי רמת הגולן ירדן ויונייה 2008
יקב גוש עציון סוביניון בלאן 2011
יקב צ'ילאג סוביניון בלאן 2011
יקב אמפורה בלאן דה נואר 2011
יקב הר אודם שרדונה 2011
יקבי רמת הגולן ירדן שרדונה 2010
יקב פלטר שרדונה 2011 ללא חבית

יינות אדומים
יקב יפו קברנה סוביניון רזרב 2010
יקב טוליפ מוסטלי קברנה פרנק 2010
יקב הרי גליל אלון 2010 (קברנה סוביניון, סירה, פטי ורדו, קברנה פרנק)
יקב עמק האלה סירה 2007
יקב שילה שור קברנה סוביניון 2007
יקב אמפורה מקורה קברנה סוביניון 2007
יקב רקנאטי ספיישל רזרב 2009 (קברנה סוביניון, מרלו, סירה, פטיט סירה)
יקב תשבי מלבק 2009 כרם יחדני
יקב קטלב ואדי 2009 (קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו)
יקב פסגות אדום 2009 (קברנה פרנק, פטי ורדו, קברנה פרנק, מרלו)
הייתי רוצה שיהיו יותר קריניאנים וקברנה פרנק בפסטיבל (טעמתי רק קברנה פרנק אחד של יקב 1848, מה שעזר לו להיכלל ברשימת הציונים לשבח), מאחר שאלה הופכים לענבים עם חותם ישראלי מעניין.

ביחס ליינות רוזה ויינות קינוח, יש בישראל התפתחות שני הסוגים בשנים האחרונות. אם נחזור עשר שנים לאחור, הייתה אז תפיסה בינלאומית ואפילו מקומית, של יינות ישראלים מתוקים ויינות קידוש סירופיים, או יינות רוזה סתמיים, כך שבעוד ייננים ניסו לבנות מוניטין של יינות שולחניים יבשים או חצי יבשים, הם נמנעו מייצור יינות קינוח ורוזה. 
ככל שיותר יקבים ישראליים זכו בפרסים בינלאומיים וקיבלו ציונים גבוהים ממבקרים בינלאומיים, כך יותר ויותר ייננים פיתחו את הביטחון של ייצור יינות רוזה ויינות קינוח מרשימים.

יינות רוזה
יקב דומיין ונטורה רוזה 2011
יקב עמק האלה רוזה 2011
יקבי בנימינה יוגב מלבק/קריניאן 2011
יקב דלתון רוזה 2011
יקב רקנאטי רוזה 2011
הייתי רוצה שיהיו יותר יינות רוזה לבחור מהם, מאחר שרוזה הנו יין קיץ מושלם לערב ים תיכוני.

יינות קינוח
יקב פסגות פרת (אדום קינוח בסגנון פורט), ללא שנת בציר
יקב הר אודם יין דובדבנים, ללא שנת בציר
יקב דלתון מוסקט, ללא שנת בציר
יקב צובה שרדונה בציר מאוחר, ללא שנת בציר
יקב תשבי ברברה/זינפנדל 2006
יקבי רמת הגולן מוסקטו 2011
יקבי בנימינה גוורצטרמינר בציר מאוחר 2010
יינות ללא שנת בציר (NV) הם בלנד של שתי שנות בציר או יותר, מה שמוסיף לעקביות ולעתים קרובות למורכבות. נפוץ ביינות קינוח כמו גם ביינות מבעבעים.

יקבים שיש לשים לב אליהם
אלה יקבים אשר נעדרים מהרשימה, או יקבים מהם אני מצפה לדברים גדולים בעתיד.
יקב 1848 – נצר לאחד הוותיקים ביקבי ישראל – יקב ציון של משפחת שור, שהתמקדה ביינות פולחן, ועושה יינות יותר ויותר טובים.
יקב קדש ברנע – יקב בוטיק צעיר הממוקם בנגב.
יקב תניא – אין ספק שהיינות שלהם יופיעו ברשימות עתידיות.
יקב הר ברכה – מקור של הענבים מעולים עבור יקבים אחרים, העושה יינות טובים יותר שנה אחר שנה.
יקב רות ויקב לוריא – שני יקבי בוטיק שאני עוקב אחריהם ומצפה לטעום את יינותיהם בנסיבות יותר רגועות.