השבוע בעולם היין 112: מסכמים את סומלייה 2018

חגיגת יין במיטבה, ארגון מקצועי של אבי בן עמי והצוות שלו. לחיי היין הישראלי. צילום דוד סילברמן dpsimages
עכשיו, כשסערת התערוכה שככה וסערת מזג האוויר עדיין בעיצומה, אפשר להתרווח עם כוס יין טוב מהמבחר שבלט, לטעמנו, ולסכם את ההיילייטס של סומלייה 2018

בסוף היום הראשון של תערוכת סומלייה בהיכל התרבות, פרסמנו סיכום ביניים ראשוני. עכשיו, כשסערת התערוכה שככה, וסערת מזג האוויר עדיין בעיצומה אחרי שהצליחה גם לעכב את פרסומה של כתבה זאת בעקבות הפסקת חשמל של שעות שנגרמה על ידי עץ שקרס על חוטי מתח גבוה, אפשר להתרווח עם כוס יין טוב מהמבחר שבלט, לטעמנו, ולסכם את ההיילייטס של סומלייה 2018.

צל"ש לשחר זיו – סומלייה ובעל הבלוג "לא מסונן" שריכז 11 יקבים קטנים לתצוגה מרשימה אחת. צילום דוד סילברמן dpsimages
צל"ש לשחר זיו – סומלייה ובעל הבלוג "לא מסונן" שריכז 11 יקבים קטנים לתצוגה מרשימה אחת. צילום דוד סילברמן dpsimages

אז טפרברג לא היו שם, גם לא כרמל וברקן. ההפתעה הייתה מעשרות יקבים קטנים שהפתיעו עם יינות מרשימים, מאוזנים וטובים, לצד היקבים הגדולים והבינוניים שכן נכחו והטעימו יינות מפורטפוליו מרתק; לא רק קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה. זו תערוכה שהאצילות שלה מחייבת כנראה את היקבים לבחור להצגה והטעמה יינות בקפידה.  מתחילים.

יאיר שפירא – הופעת בכורה בסומלייה כמנכ"ל יקב רמת הגולן. צילום איל גוטמן
יאיר שפירא – הופעת בכורה בסומלייה כמנכ"ל יקב רמת הגולן. צילום איל גוטמן

יקב רמת הגולן: כן, ללא ספק הבלאן דה בלאן שיחק אותה כרגיל, אבל מי שרצה באמת להתרגש טעם את הפינו גרי. ניחוח נקי ואינטנסיבי של אגסים פרוסים, עם רמזים של מנדרינה. גוף בינוני. בפה טעמים של עור ואגסים, חומציות נפלאה שמבליטה טעם של שמנת. יופי של יין.

על ויונייה 2016 של תבור אפשר לומר שהוא אומאמי, וגם הו-מאמי. צילום דוד סילברמן dpsimages
על ויונייה 2016 של תבור אפשר לומר שהוא אומאמי, וגם הו-מאמי. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב תבור: רוזה ברברה 2017 מסדרת אדמה  ענבי הברברה מעניקים לרוזה הזה אופי חלק. לצד פרי בשל ותבלינים, יש חדות ומינרליות טובה. יין קיצי שרוצה לידו אוכל חורפי. יופי של יין.

סוביניון בלאן כרם יוסף 2016 – יין מורכב; מאוד לא סוביניון בלאן קלאסי. מציג תערובת מורכבת של ניחוחות וטעמים. הדרים בהירים, תבלינים מתוקים. הטעמים ארוכים ונדיבים, כולל עלי ליים וטעמי אפרסק בשלים. יין שופע ואינטנסיבי.

ויונייה 2016 – הפתעה מיקב תבור. אם כבר חשבתי שנסתם הגולל על ויונייה ישראלי, הנה זה הפתיע אותי. בעל מרקם מרשים. יש בו שפע של פריחה כתומה, פרחים, מנדרינה ואפרסק, מעט אגוזי לוז קלויים. על היין הזה אפשר לומר שהוא אומאמי, וגם הו-מאמי.

מלכיה 2014 קברנה סוביניון – 24 חודשי חבית. יין זה משחרר ריחות קסיס בשל וליקריץ. לאחר כמה ערסולים מתפרצים ריחות עלי תה ונגיעות של טבק, שמוביל לחך פתוח וגמיש, עם טעמי פירות אדומים בשלים אך טריים, מנטה ורמזים של תבלינים. גוף בינוני, טאנינים מוצקים וגימור מעולה. יין מצוין.

תערוכה בתוך תערוכה – תצוגת צילומים של הצלם דוד סילברמן מעולם היין
תערוכה בתוך תערוכה – תצוגת צילומים של הצלם דוד סילברמן מעולם היין

יקב בנימינה: פטיט סירה 2013 רמת סירין – צבע סגול עמוק, מלכותי, עם ריחות של אוכמניות, אדמה רטובה ועור אוכף. הרושם הראשוני על החך הוא רחב, חלק ומשקלל באופן נפלא אין ספור טעמי פרי, טאנינים הרמוניים ועשירים. האלון משחק תפקיד משמעותי במתן אופי וונילי.

יקב בת שלמה: סוביניון בלאן 2015 – סוביניון בלאן קלאסי. ריחות חדים, נקיים. בפה טעמי תפוח ירוק עם טרופיות קלה, בעיקר של מנגו ופפאיה. יין רענן ומלא טעם.

יקב גת שומרון: מרלו 2010 – שילוב של מבנה מקסים, ניחוחות עזים של דובדבנים בשלים, שזיפים ותאנה שחורה, מודגשים ברמזים של עור וארז. על החך הוא שופע וגמיש, עם חומציות נעימה וטאנינים קטיפתיים שתומכים בשכבות של פטל ודובדבנים שחורים, כמו גם רמזים לקפה ושוקולד הממשיכים בגימור הארוך. שאפו ליקב הקטן הזה.

יקב שטרן: סוביניון בלאן 2016  – ניחוחות מפתים של ליצ'י, אננס ונקטרינה, יחד עם רמזים של אשכולית וסיד על החך. יין מובנה להפליא זה, יוצר איזון חלק בין המרקם העשיר והחמאתי שלו לבין החומציות הפריכה והלעיסה, שמוסיפה את הרעננות לשכבות השפע של פרי ההדר הבשלים. שאפו.

'מכה קלה בכנף' (דן חלוץ) – המושב של בעלי היקב. צילום איל גוטמן
בראשית 2015 של יקב טרה נובה – יין עם עתיד טוב. צילום איל גוטמן

יקב טרה נובה: שיראז 2015 – פרי עשיר עם רעננות ואיזון נפלאים. ליבה עמוקה ומרכזית של פרי כהה, קסיס, שזיפים, תבלינים ושוקולד כהה, אוכמניות וליקריץ. גוף מלא, עדיין ליניארי ואנרגטי, עם גימור נהדר.

יקב טרה נובה: בראשית 2015 – שיראז, מרלו וקברנה סוביניון. היין בעל גוון אדום בוהק. האף חזק ומורכב, ומבטא אוכמניות, תבלינים ועור. על החך היין מוצק, מורכב אך חמאתי, מבנה טאני מהודק. יין עם עתיד טוב.

יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages

 יקב מרגלית בתערוכת סומלייה – פילוסופיה, מלל, ויינות מצוינים

יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. כבר שנים שיחד הם עושים יינות משותפים, משפיעים אחד על השני ואולי לא. היינות מפתיעים, גם אם הם לא תמיד נקיים וגם אם הם לא תמיד ברורים. יש הרבה פילוסופיה ומלל לפני שטועמים. בעידן של היום לא ממש צריך את זה, למי יש סבלנות.

אז בטעימה שערכו אסף ויאיר מרגלית בסומלייה לעיתונאים, די פחדתי שהם יקדחו לנו שעות על היין, הפילוסופיה, המתודיקה, הבנת הטרואר וזני הענבים. אז כן, החששות התגשמו: קדחו לנו שעות. אבל חברים, היין פיצה על הכל. שאפו.

פרדיגמה GSM 2015 - יופי של יין. צילום דוד סילברמן dpsimages
פרדיגמה 2015 – יופי של יין. צילום דוד סילברמן dpsimages

אופטימה 2016  – שרדונה בתוספת 25% מרגלית בלאן – זן לא מוכר שעבר מוטציה בכמה שורות בכרם (אמרתי לכם שהיו קדיחות). גוון זהוב מבריק, ניחוחות של גרדת לימון, דבש, קמומיל, פריחת הדרים. החך מדויק וממוקד, מונע על ידי חומציות שופעת, וממוסגר על ידי מינרליות זעירה. גימור ארוך של אלון מתוק.

ריזלינג 2016 – יין חצי יבש. ירקרק, טרופי (קיווי וקרמבולה). רעננות ודומיננטיות של עלי נענע ופריחת ענבים, ניחוח ציטרי של אשכוליות וסיד. זהו יין קיץ יפה, עם מבנה ריזלינג מתקתק קלות.

פרדיגמה GSM: גרנאש, סירה ומורוודר 2015 – יין בעל גוף בינוני, מאוזן להפליא. עשבי תיבול יבשים, מלח, עור וקסיס. הפרי בהרמוניה מושלמת עם טאנינים רגועים. יופי של יין.

אניגמה 2012 – קברנה סוביניון בתוספת 12% קברנה פרנק ו- 8% פטי וורדו. יין שנעשה על ידי יאיר מרגלית בנאפה וואלי בקליפורניה. הוא ניסה לייצר יין שמשקף את הפוטנציאל והאינדיבידואליות הייחודיים של הכרם בנאפה וואלי, בגישה מינימליסטית עם תצפית קשובה והתערבות מאופקת. יין סגול מובנה, צפוף, המציג שפע של עץ ארז, קרם דה קסיס, שוש וזיתים. גוף מלא, עשיר וצפוף, פרי מושלם להפליא. 600 בקבוקים – כ- 600 ₪ כל בקבוק.

אי אפשר להיפרד בלי המטעימות החייכניות של יקב טורא. צילום איל גוטמן
אי אפשר להיפרד בלי המטעימות החייכניות של יקב טורא. צילום איל גוטמן

לסיכום: לפי נתונים שקיבלנו מאבי בן עמי, במהלך שני ימי התערוכה (15-16.1.18) ביקרו בה 5,100 המוגדרים כקהל מקצועי ו- 1,700 מבקרים פרטיים – לראשונה בתולדות התערוכה ובתשלום, שיכלו לקנות יינות ישירות מהיקבים בקבוקי יין, וחלקם קנו יותר מבקבוק אחד. אין ספק, זו הייתה חגיגת יין במיטבה, עם ארגון מקצועי של אבי בן עמי והצוות שלו. לחיי היין הישראלי.

תגובה אחת

  1. אז ככה.
    איך היה הראיון של בישראל היום לתפקיד כתב היין של העיתון? הבנתי שלא הצליח. אני מבין שגם בהארץ היו כמה וכמה נסיונות להיות כתב העיתון לפני גלייטמן וגם שם זה לא הצליח. טוב שיש תא כתבי יין עם כל מיני דמויות שאיש לא מכיר ואיש לא קורא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר