1: דו"ח מבקר המדינה על חומרי הדברה בחקלאות: הענבים הם המרוססים ביותר
הציבור בישראל נחשף לחומרי הדברה מסוכנים שבהם נעשה שימוש בתחום הפירות והירקות – כך עולה מממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2016 שפורסמו לאחרונה. הדו"ח קובע עוד כי למשרד החקלאות, האמון על נושא זה, אין נתונים מסודרים ומערך פיקוח יעיל. כמו כן, לצרכן לא מסופק מידע על יצרנים שמקפידים יותר בנושא ההדברה, והוא לא מסוגל להשוות ביניהם. התוצאה: פיגור אחר הנורמה הנהוגה בעולם המערבי.
מדי שנה מרוססים בישראל 4.5 מיליוני דונמים של שטחים חקלאיים, כשיחידת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות לא מבצעת פיקוח בשטח על עבודת החקלאים. המשרד מסתמך על הסקר השנתי שהוא עורך, שעל פי דו"ח המבקר כולל פגמים רבים ואינו מובא כלל לידיעת הציבור. גם משרד הבריאות עורך סקרים, אולם אף אלא לא מתפרסמים בציבור, והמשרדים לא מאחדים כוחות. בנוסף לכך, לצרכן אין מידע לגבי התוצרת החקלאית שהוא קונה או איזו תוצרת "נקייה" יותר ואיזו פחות.
חומרי הדברה בענף גפן היין – מובילים בין הפירות
שאריות חומרי ההדברה על הפירות והירקות בישראל הם הגבוהים ביותר מבין מדינות ה- OECD. “תריסר המלוכלכים” שמפרסם הארגון האמריקאיENVIRONMENT WORKING GROUP, כוללים את הפירות והירקות המזוהמים ביותר בחומרי הדברה. מי שמובילים ברשימה הם הענבים – בהם נמצאו שאריות מ-22 חומרי הדברה, שחלקם נספגים דרך השורשים וחלקם הגדול דרך הקליפה המאוד דקה של הענב.
חומר הדברה הינו חומר כימי או תערובת חומרים כימיים, למעט דשנים וזבלים, המכילים חומר פעיל אחד או יותר, שמיועדים להגנת המזון מפני פגעים בגידולים חקלאיים או במוצרי מזון. על מנת לסבר את האוזן, יש רשימה ארוכה של טפילים ומחלות הפוגעים בגפן, ורשימה ארוכה עוד יותר של אמצעים שעומדים לרשות החקלאי כדי לטפל בהם באופן קונבנציונלי (כימיקלים).
הסמכות להחליט אם לאשר שימוש בחומרי הדברה נמצאת בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. החלטות אלו מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, ללא שיתוף הציבור וללא פרסום של פרוטוקולים או החלטות. מדובר בשימוש בחומרים רעילים בעלי השפעות ניכרות על הסביבה ועל הבריאות על פני שטחים נרחבים בארץ.
החקלאות הקונבנציונלית רוקנה מהאדמה את כל מה שהיה טמון בה וכוחה נחלש בכל שנה ושנה. האורגניזמים, החיים המחזוריים שהיו בה, הוכחדו עקב ריבוי דשנים כימיים, ריסוסים, הדברה, ומתן מנות אדירות של דשנים על מנת לייצר במהירות מזון ללא תהליך שהאקולוגיה דורשת, ואמור להתרחש בטבע באופן סדיר. האדמה, שכל כך ספוגה בדשנים וריסוסים, מחדירה דרך מערכות השורשים ישירות לפרי את הרעלים, והמשמעות לצרכן הסופי היא שגם שטיפה או קילוף הקליפה לא ממש עוזרים להפטר מחומרי ההדברה. הקריטריון הבסיסי שקיים בחוק, הוא שרמת השאריות המותרת נקבעת על פי שני פרמטרים חשובים ומקובלים בעולם כולו, והם: השארית לא תסכן את הבריאות; והמשמעות של תוצאה חריגה בשאריות היא סכנה ברורה ומידית.
ההבדל בין ענבי מאכל לענבי יין
ספיגת חומרי ההדברה, בין אם בריסוס או בין אם דרך השורשים, היא זהה. השוני העיקרי הינו בתהליך שעוברים ענבי היין עד הפיכתם לנוזל בבקבוק. את ענבי המאכל אנחנו צורכים דרך רשתות השיווק השונות, והתקנות מחייבות אותן לדאוג לבדיקות לגילוי שאריות ריסוס. בענבי היין אין ממש פיקוח על מה שעושה החקלאי ביום הבציר. אנחנו לא יודעים מתי הענבים רוססו בפעם האחרונה וכמה שאריות יש עליהם. אולם ענבי יין עוברים תהליך, כשבסופו של דבר המשקעים יורדים לתחתית המכל, והנוזל הצלול שנמצא למעלה יעבור בהמשך שיקוע והצללות, כך שיש מספר מסננים, ובמידה ויש שאריות של חומרי הדברה ברמה המיקרוסקופית, הן ייתפסו. במידה והכורם ריסס לפני בציר בחומרים נגד פטריות, אחת הצרות שיש ליינן היא האפשרות שהתסיסה תהיה בעייתית, כי תוספת השמרים שמוסיף היינן לקבלת אלכוהול, תיפגע. זאת מאחר וחומרי ההדברה יהרגו את השמרים המוספים או יחלישו אותם, וזה גם סוג של אינדיקציה לבדוק אם יש שאריות חומרי הדברה.
בארץ אין מי שבודק שאריות חומרי הדברה ביין, אלא אם מדובר ביין ליצוא. בצרפת יש חובת בדיקה גם ליין המקומי, אבל עם כל האהבה שלנו לכורמים וליין הצרפתי, בל נשכח שצרפת היא גדולת המשתמשים בחומרי הדברה בכרמים, גם אם אנחנו מאוד אוהבים לראות את אלפי הדונמים הפסטורליים סביב הטירות שלהם, ולכן להם יש מה לדאוג ולבדוק. בישראל המצב קצת שונה.
לא נכנסתי בכתבה זו להשפעת חומרי ההדברה על החקלאים שמשתמשים בהם או על הסביבה הקרובה לשדות המרוססים, השפעת הריסוסים דרך מטוסים ופיזורם באוויר, השפעתם על מי התהום, וכמובן גם על האלטרנטיבות בדבר פיתוח חקלאות בת קיימא. מה שבטוח הוא שאי אפשר לקיים חקלאות מודרנית ללא שימוש בחומרי הדברה ודשנים, ולא נוכל להאכיל את העולם. אבל קיימות אלטרנטיבות פחות הרסניות. צריך רק להקשיב לאמא אדמה, ולאפשר לה להתמודד עם הטבע האנושי.
2: יינן חדש ליקב עמק האלה ומכתב אישי למנכ"ל היקב אלון לוי
אלון, אלון, אלון. אני יודע שבשנתיים האחרונות די אכלתי לך את הכבד ואת הראש. כתבתי רבות על היקב ועל ההידרדרות שלו, לא מבחינת היינות – הם תמיד מקבלים ביקורות טובות. יותר מבחינת תדמית היקב. המהלכים התמוהים, המהירים, החלפת ייננים, ועוד מהלכים שכתבנו עליהם כל השנה. קיבלתם הרבה תשומת לב כי אתם כבר לא יקב קטן של כמה עשרות אלפי בקבוקים. אתם יקב ששואף להגיע למיליון בקבוקים, חומרי הגלם בין הטובים שיש בארץ, מיקום ויקב מושקע, מיכון, חביות, צוות מסור. אז הזרקור מופנה לטוב ולרע.
יקב צריך יציבות, יקב צריך קו יינני שייתן זהות, תדמית, וגם יחסי ציבור. כמבקר יין, מהירות החלפת הייננים ביקב לא אפשרה לי לעקוב אחרי המהלכים והתפתחות היין אצלכם. מצד אחד לוקחים לתקופות קצרות ייננים בעלי שם, שלכל אחד מהם יש רקורד עשיר וקו עשייה מאוד ייחודי, אבל מצד שני מיתוג היקב כל כך נמוך, שיש דיספרופורציה לא הגיונית. למה להביא יינן ממותג אבל למכור יין ב- 15 שקלים. למה למכור חביות יין מוכנות ליקבי קש או חומרי גלם משובחים, בלי לחשוב על עתיד היקב. כל אלה שאלות שעלו מתוך היקב ונשאלו.
אולי בעצם כל המהלכים מובילים להחלטה להפוך לעוד יקב קש שקונה יין מוכן מיקב ששוכן לא הרחק מכם, ומבקבק עם תוויות שלו. לא צריך עובדים, לא צריך מיכון, לא צריך השקעות שנתיות אדירות. אפשר להמשיך לגדל ענבים ולמכור לכל דורש (יש מספר גדול מאוד של "יקבים" כאלה היום בישראל). זו שיטה להרוויח כסף מיין בלי הרבה נשמה ביין. ויין זה קודם כל נשמה. אז אם בנשמה עסקינן, יינן טוב צריך קודם כל לאהוב יין. בגופו צריך לזרום יין. הוא צריך להיות בעל אמביציה ועם יכולת לרוץ למרחקים ארוכים, ולעבוד בעבודת צוות. הוא צריך גם לאהוב להיכנס למיכל נירוסטה בסוף ריקונו, ולשטוף אותו כאחד האדם. הוא צריך להקשיב לאנשים שנמצאים ביקב וחיים את היקב, כאלה שבאמת אוהבים את היקב ולא רק באים לעבודה אלא לעבוד. היינן צריך להיות מעודכן בכל מה שקורה מבחינה חדשנית, מעבר לעשיית יין בצורה מכנית. היינן צריך להבין מבחינה אקדמית את המהלכים שקורים.
בבחירה של דרור אנגלשטיין ליינן יקב עמק האלה הייתה כנראה וועדת איתור מצוינת, כי מדובר ביינן שסיים לאחרונה את לימודי התואר בכורמות וייננות באוניברסיטת מילאנו, תוך כדי התמחות ביקב Masi. אם נשפוט לפי המהלכים שעשה דרור בשנים האחרונות, מאז היותו עוזר יינן של ערן פיק מיקב צרעה, דרכו מובילה לקו מסוים של סוג ייננים בעלי יכולות בינלאומיות, שיש לנו בארץ. גם החיבוק הקצר שהיה לו עם זאב דוניה מיקב סוסון ים, מצביע על פילוסופיה מאוד מעניינת שכנראה יש לדרור בראשו. אז כל מה שדרור צריך עכשיו זה שקט ולהתחיל לעבוד קשה, על מנת להביא את יקב עמק האלה למקום שבו הוא היה ולמקום אליו הוא צריך לחזור.
אני חייב לחזור לאלון, אלון, אלון המנכ"ל: יש לי סימפטיה, לאנשים שמתאמצים בתל אביב, יש לי סימפטיה לאנשים שמתעקשים בתל אביב, יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב. אתה יכול להחליף את המילה תל אביב בעמק האלה. לא אכפת לי, זה שיר שכתב מאיר ויזלטיר. ותעיף כבר את היקב הזה למעלה.
בציר 2008 – איך היינות משנת השמיטה?
כשנזכרים בשנת בציר 2008, החורף הגיע מוקדם אבל לא הוריד הרבה משקעים. פעמיים ירד שלג בגליל העליון וברמת הגולן, והיו כמה חמסנים במרץ ואפריל. הבציר הוקדם מעט ב- 2008. זו הייתה שנה שהייננים מאוד אהבו, ודיווחו על פרי באיכויות גבוהות מאוד בכל אזורי הארץ.
עשור עבר משנת השמיטה 2008, והגיע הזמן לטעום יינות ישראלים בני עשור. 2008 נחשבת לאחת השנים הטובות ביותר של היינות הישראלים. זו הייתה שנה מיוחדת, ושוב מענג לגלות כי היינות מחזיקים מעמד ואפילו משתבחים. כל היינות השתמרו במקררי היין של מיכאל (מימי) בן-יוסף ושלי. הטעימה נעשתה יחד תוך כדי שיעור מוחות – שיער שלי וקרחת של מימי מורי ורבי, האיש שאני מעריץ. ישבתי והקשבתי, לא תמיד הסכמתי. להלן רשמיי. רשמי מיכאל בן-יוסף יעלו במגזין סיגאר.
יקב צרעה הרי יהודה 2008
עשוי מענבי קברנה סוביניון (90%) ותוספת של ענבי סירה. הצבע אדום ארגמני. ריחות שממלאים את החלל בפרי יער שחור בשל ותבלינים רטובים. טעמים עזים של שזיפים שחורים, קסיס ושוקולד מריר. ברקע ניחוח של אדמה רטובה ופטריות, עם נגיעות של עלי נענע ואניס. עשור עבר על היין הזה והוא בשיאו.
2008 הייתה גם שנת פטירתו של היינן האגדי רוני גי'ימס, מייסד היקב. אם הוא רואה או שומע, שאפו על היצירה שלכאורה הייתה אמור להיות היין הקליל והנגיש של היקב, אבל החזיקה מעמד באופן יוצא מן הכלל.
יקב קסטל גרנד וין 2008
Grand Vin 2008 Domaine Du Castel – בלנד בורדו קלאסי: קברנה סוביניון (רובו), מרלו, פטי וורדו, מלבק, קברנה פרנק. יין צפוף, מפואר בריחות של פטל שחור ודובדבן. על החך חוטים מסקרנים של פלפל שחור, מנטה, וניל ותבלינים. ניחוחות של נענע צצים מדי פעם משום מקום. טבק מתוק, סיגרים ודומדמניות שחורות עוברים דרך גוף בינוני עד מלא. טאנינים מלוטשים מאוד וגימור אינטנסיבי. בן זקן במיטבו.
יקב ברבדו שיראז 2008
היין מפגין ביטוי חזק של פירות אדומים, כחולים ושחורים. יש כאלה שיקראו לזה פצצת פירות. היין נועז, רב ממדי, גוף בינוני עד מלא, נשאר חלק ומתמיד על החך. חומציות בינונית. עדין אך טעון בשפע של טעמי פטל בשל, עץ ברקע, טאנינים חלקים ומתוקים. יין יוצא דופן. שאפו.
יקב פלם נובל 2008
61% קברנה סוביניון, 28% מרלו, 11% פטי וורדו מגפנים בוגרות בלבד. יין שאוגר בתוכו עושר של טעמים וריחות פרי בשל, עטוף מינורי בעץ אלון קלוי. הפרי עובד כל הזמן ומתעצם. גוף מוצק. הפרי קדימה בעיקר עם שזיפים, קסיס דובדבנים, סיגרים, אדמה רטובה. טחב מקסים באפטר טייסט. לאחר חצי שעה צצים תווים עדינים של ליקריץ, גרניום ותה שחור. יין עם אופי מושך, סקסי.
יקב בן חיים קברנה סוביניון רזרב 2008
ריחות נפלאים של אוכמניות עם ניואנסים פרחוניים רבים. את החך מכה מפל של גליצרין, יחד עם שכבות של פטל שחור ואוכמניות. גוף מלא ועשיר. זה יין שפותח מצערת מלאה לאחר כחצי שעה. מדהים.
