1: זה טוב – שוק היין הישראלי בצמיחה
שנה חדשה התחילה, והגיעה עת דו"חות סיכום 2018 בתחום היין. StoreNext פרסמה את דו"ח המכירות בחנויות היין ובסופרמרקטים, ו- CodefaceBdi פרסמה את מחקרה על תצרוכת היין, לפיו הישראלים קנו בשנה החולפת 42.4 מיליון בקבוקי יין ב-1.82 מיליארד שקל. מדובר בצמיחה בשיעור של 2% לעומת הנתונים של 2017. הגופים הגדולים בענף – ברקן, כרמל ורמת הגולן – מחזיקים כל אחד בנתח של 14%-17% מהשוק. רוב רכישות היין בישראל הן עדיין של יינות אדומים, אך חלה מגמת עלייה ברכישת יינות לבנים. בין השנים 2012 עד 2017 חל גידול של 62% בערך היצוא בענף. דפנה שטרנפלד ממכון היצוא אומרת כי אמנם עדיין אין נתוני יצוא סופיים של 2018 (צפויים להתפרסם בחודש מרץ), אבל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 הייתה עלייה בהיקפי היצוא בכל היעדים, לרבות קוריאה, טייוואן, סין, קנדה, בריטניה, גרמניה וצרפת.
לפי CodefaceBdi יש מספר מאפיינים מאוד חשובים של תעשיית ושוק היין בשנה החולפת, וכדאי למנהלי השיווק לשים לב אליהם: חל שינוי בהעדפות היין של הישראלי, אל יינות ברמת איכות גבוהה ויינות מיקבי בוטיק. מגמה זו הובילה גם את רשתות השיווק הגדולות להתחיל לשווק יינות פרמיום לצד היינות הבסיסיים על המדפים. בדרך כלל אלה יגיעו לרשתות מהיקבים הגדולים, מפני שיקבי בוטיק, שאצל רובם כמות הייצור קטנה יחסית וברמות המחירים גבוהות יחסית, משווקים את תוצרתם במקרים רבים למסעדות יוקרתיות ולחנויות מתמחות.
מדברים על עליית קרנם של היינות הלבנים, אבל לפי הדו"ח יש העדפה ברורה של הישראלים לצריכת יינות אדומים על פני יינות לבנים. על פי הנתונים, הכנסות הענף בשנת 2017 ממכירת יינות אדומים, הסתכמו בכ- 1.147 מיליארד שקלים, והיוו כ- 63% מהכנסות הענף. בכל זאת צריך לשים לב דווקא לגידול בצריכת היינות הלבנים (ייצור מקומי ויבוא), וכן לכך שהיבול בענבים האדומים בבעיה, בגלל וירוס הליפרול 3 שפוגע בעיקר באלה ולא בלבנים. אם לא יהיה פתרון לווירוס הנ"ל, תהיה שתילה מסיבית של זנים לבנים, שישפיעו על השוק בעשור הבא.
יש עלייה ביבוא יינות לישראל, וזינוק ביצוא. בשנים האחרונות חלה מגמה של עלייה ביבוא יינות לישראל (על פי נתוני הלמ״ס), כאשר בשנה החולפת חלה עלייה חדה של 15% בערך הייבוא של היינות ל-34.24 מיליון דולר. במקביל היה גידול משמעותי של 17% ביצוא יינות מהארץ, בהיקף כולל של כ-47.2 מיליון דולר. כלכלני CofaceBdi מציינים כי מדובר במגמה מתמשכת של שיפור בייצוא היין הישראלי, כאשר בין השנים 2012 עד 2017 חל גידול של 62% בערך היצוא בענף. דפנה שטרנפלד ממכון היצוא מציינת ש- 2018 הייתה שנה של אירועים ראשוניים ופריצות דרך משמעותיות לענף היין במכון היצוא, עם פתיחת דלתות רבות בעולם ליקבים הישראליים, על ידי אירוח בשיתוף ארגון ה- Masters of Wines העולמי של משלחת ייחודית של תריסר MWמרחבי העולם, אשר סיירו בארץ ושבו לארצותיהם כשגרירים נלהבים של היין הישראלי. כמו כן התארחו בארץ משלחות של מובילי דעה ועיתונאים מרחבי העולם (ארה"ב, קוריאה, טייוואן), וכן קניינים ויבואנים מברזיל, טייוואן ופולין – פעולות שהביאו לחשיפה בינלאומית רבה מחד, ולעסקאות יצוא מאידך.
2: נקסט – נתוני StoreNext
הגיעו לידינו נתונים מחטיבת המידע והמחקר של StoreNext – החברה המובילה בישראל בתחום המחקר והניתוח של שוק מוצרי הצריכה. מדי יום זורמים לשרתי החברה נתוני אמת על המכר מהקופות של כ- 2,200 חנויות (מה שנקרא 'השוק המבורקד'), ונתונים אלה מציירים את תמונת השוק המדויקת והמהימנה ביותר, עם היקף מידע שמשקף נתוני אמת של מעל 80% מהשוק. בישראלים פועלים בין 250 ל- 300 יקבים. שלושת היקבים הגדולים בענף הם ברקן, כרמל ורמת הגולן, שאוחזים כל אחד בנתח כספי של כ- 14%-17% מהכנסות הענף בשנה החולפת. לאחר מכן היקבים התופסים נתח של 3%-8% מהענף: בנימינה, טפרברג, יקבי ציון ותבור. היקבים דלתון, ארזה, הברון, ירושלים ורקנאטי, אוחזים בנתח כספי של עד 3% מהשוק.
ואלה נתוני היקבים המובילים במכירות היינות השולחנים בשוק הברקוד לשנת 2018: יקב כרמל הוא הספק השולט במכירות יינות שולחנים עם 20.3%, אחריו יקב ברקן עם 13.5%, ובעקבותיהם יקב רמת הגולן עם 12.5%. יקב טפרברג שהשקיע הרבה בשיווק ופרסום ב- 2018 מדורג במקום החמישי. המגש שקד, הכרם ויבואנים נוספים מחזיקים נתח שוק של 30.5%. מי שמראה ירידה משמעותית, ובעיקר ברבעון השלישי והרביעי, הוא יקב ברקן שנפגע תדמיתית בגלל פרשת העובדים האתיופים.
3: יקב רקנאטי – שניים עוזבים; לא אחד
לקראת סוף השבוע קיבלנו את ההודעה כי נועם יעקובי, מנכ"ל יקב רקנאטי, פורש מתפקידו אחרי 13 שנים של יינותטובי, יציבות ושם טוב ליקב בארץ ובעולם – נצח במושגי הענף. ובמקומו ייכנס לתפקיד יניב ענבר, סמנכ"ל היקב. האמת שבלי קשר, אני כבר לא מופתע משום דבר בתעשיית היין הביצתית שלנו, בה מנכ"לים זזים, ייננים עוברים, גם אנשי שיווק, וההסברים של משרדי יחסי הציבור תמיד מסתכמים באותן שורות: "הוא היה מדהים ונפלא, ואנו מעריכים את פועלו ומאחלים לו המשך עשייה פורייה בכל דרך ומקום שיבחר".
המהלך לא הפתיע, ועל פניו נראה הגיוני מבחינה כלכלית לבעלי השליטה ביקב – לני רקנאטי ואורי שקד. זה מאוד מזכיר את המהלך שנעשה ביקב צרעה, בו חסכו במשרת המנכ"ל וחיברו אותה ליינן היקב. אם יש סמנכ"ל שיכול לעשות ועושה את העבודה מבחינה תפעולית ומבחינת השותף ביקב, אז אין סיבה להחזיק מנכ"ל. זה בדיוק מה שנעשה ברקנאטי: קידמו את הסמנכ"ל, וגיל שצברג, עד לא מכבר היין הראשי ומי שמוביל את הקמת היקב החדש בדלתון, הוא הסמנכ"ל. חסכון נטו, לא יותר.
מעבר לכך מסתתרת עוד ידיעה שלא פורסמה, והיא שהיינן הצעיר והמוכשר אייל דרורי, עזב את היקב גם כן. כך, מיקב שהחזיק שלושה ייננים, נשאר יינן אחד בלבד. כאשר שצברג עסוק בהקמת היקב בצפון ולא מתעסק עם יין, נשאר רק קובי ארביב – היינן הראשי של היקב, להפעיל את כל המערכות ביקב.
מערכת אכול ושאטו מאחלת לנועם יעקובי ואייל דרורי הצלחה רבה בשלב הבא בפעילותם, ורק בשמחות.
4: רכש חדש לטפרברג בתחום המסעדות
מיכל נתן עברה ליקב טפרברג מיקב קסטל, ותהיה אחראית על שיווק היינות במסעדות. עד לפני מספר ימים עבדה מיכל ביקב קסטל כסוכנת מכירות, והיא גויסה על ידי רועי הראל, סמנכ"ל השיווק של יקב טפרברג. לא ממש מקובל לעבור ככה מיקב ליקב, ובטח באותו תפקיד, בלי תקופת צינון. לאחר מסע פרסום ושיווק מסיבי שעולה מיליונים ליקב, לא מצליח טפרברג לחדור ולפצח את שוק המסעדות התל אביבי, אליו נשואות עיניו. נראה כי במקום לבנות אסטרטגיה שיווקית ולהכשיר איש צוות מטפרברג, יותר קל וזול להציע הצעה כספית ותואר יותר נחשק למי שגדלה ולמדה את שוק המסעדות ביקב מהטובים ביותר, ולהציע לה הצעה שהיא לא תוכל לסרב לה, ואולי כך לחדור את שוק המסעדות.
הערכתי היא כי הבומרנג התל אביבי יחזור ביעף לטפרברג, כי השוק חכם, ומה שחשוב למסעדנים זה המותג שהם קונים ומוכרים, ולא הפנים של סוכן המכירות. אף אחד לא אוהב מעברים חדים, וזה לא נתפס אמין כשיומיים לפני לבשה הסוכנת את כובע יקב קסטל, ועם אותם משפטים ואותה שיטה תנסה למכור את היינות של טפרברג. דבר שני: לקחת מישהו שהוכשר כאיש מכירות של יקב קטן ממותג מאוד, ולחשוב שהוא יידע לתת פתרונות ליקב ענק, נשמע לא חכם במיוחד.
5: ארבעה יקבים בין 100 המשקים החקלאיים המובילים בישראל
רני רוגל מדווח: במסגרת ועידת ישראל לחקלאות שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים בארגון קבוצת משוב, הוכתרו 100 המשקים החקלאיים המובילים בישראל, ובתוכם 4 יקבים הפועלים כמשקים חקלאיים מצליחים, ומזכירים לנו כי עבור יקבים רבים שגם מגדלים את הענבים שלהם, מדובר בחקלאות ולא רק בתעשייה, או בשירה ואמנות (מאוד בולט לי כאן בהעדרו מהרשימה יקב תבור). חיים אלוש, מייסד הוועידה, אומר כי המשקים נבחרו על פי קריטריונים של הצלחה כלכלית, הכשרת דור המשך, אוריינטציה שיווקית, ושילוב פן תיירותי במשק – גורם מאפיין את כל ארבעת היקבים האלה, שמצליחים ליצור אצל המבקרים אפקט WOW – מעבר ליינות שלהם. בשאטו גולן, המיקום ומבנה היקב עושים את זה למבקרים. ביקב קדמא אלה הם כדי החרס הענקיים. יקב קסטל, במבנה החדש מבין הארבעה, תוכנן כמרכז מבקרים אקסקלוסיבי- מה שמגדיל את האטרקטיביות, וביקב מוני זו המערה החצובה בסלע המתפקדת גם כמרכז מבקרים.
יקב שאטו גולן הוקם ב- 1999 בדרום רמת הגולן, ובבעלותו המלאה 180 דונם כרמים הנטועים בקרבתו בגובה 400 מטר, מעל מפגש נחלי הירמוך והרוקד. הטיפול בכרם נעשה על ידי צוות היקב, ונעזר בתקופות עומס כגון זמירה ובציר בכוח עבודה נוסף. בשאטו גולן עוסקים בבחינת זנים חדשים, שיטות הדליה שונות, עיבודי קרקע, גידולי חיפוי, ונשענים על מחקרים בארץ ובעולם. כיום מגדלים בשאטו גולן 10 זנים: קברנה סוביניון, סירה, גרנאש, מרלו, פטי ורדו, טוריגה נסיונל, מורבדר, סוביניון בלאן, גרנאש בלאן ורוסאן. בנוסף רוכש היקב ענבי סוביניון בלאן מכרם במושב שעל בצפון רמת הגולן
יקב קדמא הוקם ב- 2010 בכפר אוריה שבשפלת יהודה – אזור יין עוד בימי התנ"ך. משפחת סלוצקין שבבעלותה היקב, נטעה כרמים בחלקה החקלאית של המשק ומשתמשת בענבים אלה לייצור יינות היקב. בקדמא שמים דגש על קיימות ופעילות כיקב ירוק, עם מערכת קולטי שמש המספקת חשמל לכל צרכי המקום, שמירת טמפרטורה קרירה בתוך המבנה בשימוש בשיח פסיפלורה המשתרג על הקיר החיצוני, ומערכת למחזור מים אפורים המשמשת להשקיית הצמחייה סביב היקב ומרכז המבקרים. הייחוד של קדמא הוא בשימוש בכדי חרס ענקיים שהובאו מגיאורגיה, כחלק מתהליך היצור של היינות שעוברים תסיסה והשריה בכדי חרס אלה.
יקב קסטל פועל במשכנו החדש במושב יד השמונה מאז בציר 2015, לאחר 23 שנות פעילות ברמת רזיאל בהרי יהודה – האזור בו נטועים כל כרמי היקב ברדיוס של עד 4.5 ק"מ מהיקב. יחד עם קיבוץ צובה נטעה משפחת בן זקן 200 דונם של כרמי איכות בטיפול חברי הקיבוץ, ובשותפות עם קיבוץ מעלה החמישה נטעו 200 דונם נוספים, בהם אנשי קסטל הם החקלאים.
יקב מוני הוקם בשנת 2000 על ידי משפחת ערטול לזכרו של הבן מוני שנפטר ב- 1995. היקב ממוקם במצפה עמק שורק מול בית שמש, והכרמים נטועים במדרון הגבעה. אבי המשפחה שאקיב ערטול הגיע מהכפר מרר בגליל, חכר את האדמה ושתל כאן 800 דונם גפנים, 800 דונם עצי זית, ושטחים נוספים של עצי משמש ושקד. גם בני המשפחה הצעירים עובדים בחווה החקלאית וביקב.
