השבוע בענף היין 258: היין בשירות בדיקות הקורונה, ומה יש ליקב כרמל וליקב רמת הגולן להסתיר?

השבוע במדור: שמחים לספק למועצת גפן יין נתונים (חלקיים) על הבציר, הערכה הצרפתית לבדיקת קורונה בבית – כדאי לאמץ, על המוקד יקב נעמן, הקשר בין יקב ויתקין לשביל ישראל, יקב רקנאטי החדש – יש אבן פינה, וביקורת יין יקב אסף. קריאה נעימה
בציר בכרם יקב הר אודם. צילום @Alexxander Seleznyov

1: סיכום בציר 2020 – מה יש ליקב כרמל וליקב רמת הגולן להסתיר?

שנה לא פשוטה עברה על ענף היין, בתוך כל הפוליטיקה של משרד החקלאות, משרד הבריאות ושאר בירוקרטים ממשלתיים חסרי ידע והבנה, עומד מנכ"ל מועצת גפן יין, צחי דותן. רוב העבודה שלו נעשית מאחורי הקלעים, לדעת לנצל הוראות וחוקים שניתנו עבור גופים רבים וחזקים יותר בענפי המזון והחקלאות, ולהכניס את ענף היין כבדרך אגב. עבודת נמלים לא פשוטה, כאשר תקציב מגוחך עומד לרשותו, אין לובי בכנסת, אין באמת כוח פוליטי כמו שיש אולי לחקלאים, לתעשיינים וכמובן למקורבים פוליטית.

הצורך לשמור על היקבים הגדולים שמממנים את המועצה, והצורך לדאוג גם לקטנים שמחפשים נואשות דרכים יצירתיות לשרוד ולייצר כמה עשרות אלפי בקבוקי יין או אלפים, אינו  פשוט. מלחמות יום יומיות עם מנהל מקרקעי ישראל, עם חוקים דרקונים של משרד הבריאות, עם יבוא של חומר גלם נקי מווירוסים, כשבתוך כל זה גם וירוס הקורונה לא פסח על תעשיית היין. בשיחה עם צחי דותן, שאלתי אותו איך עבר עליו בציר 2020 שהסתיים לפני מספר שבועות.

צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן
צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן

צחי דותן אומר: "זה בציר שהחל אחרי חורף טוב, וגם נראה טוב. ואז הגיע השרב הארוך שאתגר את הכורמים והיקבים, וכמובן גרם ללא מעט נזקים. לקרן נזקי טבע הוגשו השנה 382 תביעות לנזקים בגפן היין, מהם 199 באזור הצפון , 55 באזור המרכז, 128 בדרום. הנזקים מוערכים בכ-5 מיליון שקלים. עתה נותר רק לחכות ולראות איזה יין יוציאו הייננים מידיהם".

כמה בצרו השנה? צחי דותן עדיין לא יודע. הסיבה? היקבים הגדולים, וגם הבינוניים, לא ממהרים לדווח; כל אחד מסיבותיו הוא. אנחנו גם לא יודעים כמה בקבוקי יין מייצרים בישראל, גם פה אף אחד לא יספר לנו את האמת. בכל זאת לחצנו וקיבלנו מידע לגבי כמות הענבים שנבצרו השנה באחדים מהיקבים. קחו בחשבון שחלק מהענבים הולכים לטובת מיץ ענבים.

כרם יקב ברקן סגל בקריית ענבים

יקב ברקן סגל בצר כ- 16,000 אלף טון ומתוכם כ- 30% לבנים. יקב ציון קלט בבציר 2020 כ-5,000 טון ענבים, מתוכם 30% לבנים. יקב ירושלים בצר כ- 2,000 טון שמתוכם 32% לבנים. ביקב רקנאטי בצרו כ- 1,500 טון ענבים. מתוכם כ- 40% פרי ליין לבן . יקב טפרברג בצר 8,208 טון, מתוכם כ- 2,122 טון לבנים. יקב פסגות בצר 700 טון, שמתוכם 10 טון לבנים. יקב רמת הגולן לא העביר מידע, וגם יקב כרמל לא הסכים לשתף את המידע עם הציבור.

נחזור אל צחי דותן, שלשאלה איך מתכוננים ל- 2022 שתהיה שנת שמיטה, עונה: "ההערכה שלנו היא כי בשנת השמיטה הענף ישבית כ-15,000 דונם כרם. רוב הענף יבצע היתר מכירה, וחלק קטן אוצר בית דין". ואיך הענף מתמודד עם וירוס ליפרול 3? "ההערכה היא שהשנה ניטעו כ-3,000 דונם כרמי יין מחומר ריבוי מדרום אפריקה, ואנחנו מקווים שבשנת 2021 יצליחו המשתלות לספק יותר שתילים כדרישת הכורמים. נכון להיום הדיווחים מהשטח הם כי חומר הריבוי עדיין נקי, אבל וירוס זה משהו מתעתע – ראה ערך וירוס הקורונה".

צילום pixabay

לגבי וירוס הקורונה, צחי דותן מבקש להרחיב בנושא: "משבר הקורונה בענף היין מצריך מאיתנו ללמוד ולהיערך למצב חדש, שיכול להימשך זמן רב ויגרום לשינויים שיושפעו מהשינויים העולמים. אנחנו מאוד קטנים וצריכים ללמוד איך העולם מתמודד, ואולי זאת תהיה גם ההזדמנות לענף. המועצה והמשרד החקלאות לומדים את המדיניות וההחלטות באיחוד האירופאי לגבי ענף היין בתקופת הקורונה, וכן בקשר עם משרדי הממשלה השונים, וזאת כדי לוודא יציבות לענף גפן היין".

2: קורונה – ערכה ביתית לחובבי יין

בחודשים האחרונים עסקנו רבות בהשפעת הקורונה (COVID-19) על ענף היין העולמי והישראלי מהבחינה הכלכלית וגם מהבחינה השיווקית והשינוי שהוא גורם בכל נושא השיווק. אחד התסמינים הראשונים של מחלת הקורונה הוא איבוד חוש הריח, והשני הוא איבוד חוש הטעם. הדבר נכון גם לנדבקים שלא מפתחים תסמינים נוספים כמו חום, חולשה כללית והרגשה דמוית שפעת.

צילום pixabay

מכון היין הצרפתי (l’Institut de la vigne et du vin) מציע לחובבי היין בדיקה ביתית פשוטה מאוד וזולה מאוד, וכמובן זמינה ביותר, על מנת לבדוק האם יש לנו קורונה סמויה. במקום לרוץ לרופא, לדרייב אין בדיקות או למעבדה הפרטית בגלל חשד שעבר לידך חולה מאומת ואולי נדבקת, הם מציעים לשבת בנחת ליד כוס יין מוכר לכם, ופשוט להסניף ולבדוק אתם מסוגלים להריח את הטחב, אוכף הסוס, או את שתן החתולים והדשא הקצוץ, ואז לקחת לגימה הגונה, להשאיר בפה וחס וחלילה לירוק את טעמי פירות היער, השזיפים, הקפה, הווניל, החבית והעפיצות. או אז להעלות חיוך רחב על הפנים, להגיד "אין לי קורונה" ולהמשיך לחייך עד הכוס הבאה. במידה ואיבדתם את חוש הטעם והריח, ואתם לא מזהים את הריחות והטעמים שכוס היין צריכה לעלות באפכם או בפיכם, רוצו להיבדק. ערכה ביתית זו מוכיחה את עצמה, טוענים הצרפתים, ומה שטוב לצרפתים טוב גם לי.

עד לפרסום הכתבה לא הצלחנו לקבל את תגובת משרד הבריאות הישראלי. מהחברה הישראלית לרפואה משלימה נמסר לי כי תסמיני וירוס הקורונה רבים, ואכן חוש הריח והטעם נפגעו ראשונים אצל מרבית ממאושפזי הקורונה. לדבריהם, הבדיקה הספציפית שהצרפתים מציעים לא נכללת בבדיקה שנערכת לחשוד המגיע לבדיקה רגילה במעבדה או בית חולים, אך בבית באופן פרטי כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.

צילום יותם שרון

החבית הרותחת

יותם שרון – יינן, יועץ ומומחה לציוד חביות, צילם וכתב: "התמונה צולמה ביקב גבעות. מקובל לשטוף חביות במים חמים בלחץ (״גרניק״), אבל מסתבר שמים במצב גז, כלומר קיטור, יעילים יותר ביכולתם לחדור אל תוך השכבות של העץ ו״לפתוח סתימות״, מה שמחזיר לחבית חלק מחדירות החמצן של חבית חדשה וכן מחטא בצורה טובה מאוד חיידקים ושמרי קלקול. זהו נדבך שני וחשוב בשמירה על הכלי המרכזי שמשמש אותנו ביישון היינות שלנו".

בטינה ורמי נעמן בתערוכת סומלייה 2020 בהיכל התרבות. צילום איל גוטמן
בטינה ורמי נעמן בתערוכת סומלייה 2020 בהיכל התרבות. צילום איל גוטמן

3: על המוקד – יקב נעמן

יקב נעמן הוקם ב -2004 על ידי רמי ובטינה נעמן, שעברו מרמת השרון למושב רמות נפתלי בגליל העליון בשנת 2001. השניים בנו במקום מתחם הכולל בית גלילי מאבן עתיקה, סטודיו לאמנות בניהולה של בטינה (אומנית, מעצבת ומורה לאמנות)ץ היקב שוכן במבנה תת-קרקעי המעוצב כמערה מחופת טיח גס ואבן.

ההשקות השנתיות של יינות יקב נעמן הן גרנדיוזיות. קשה לשכוח את מופע הרגאיי המדהים של להקתו של גדי אלטמן בשנת 2015, או את המופע הרוק אנ-רולי לכבוד יציאת יין הרוזה 'פינק פלויד'. משבר הקורונה הביא השנה לדחיית ההשקה של יינות היקב, שמארח חובבי יין על פי תו סגול מצומצם מאוד. אבל היינות החדשים לא חיכו ויצאו לשוק, ומגיעים לבית הלקוח על ידי רמי ובטינה בחלוקה אישית שלהם בכל חלקי הארץ.

צילום בטינה נעמן

שלוש הפתעות חדשות חיכו לי השבוע מיקב נעמן: יין רוזה פינק פלויד שמוגדר על ידי רמי "רוזה משוגע", מאחר והוא עשוי מ- 6 זני ענבים: קברנה פרנק, קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, סירה ומוסקט. אני לא יודע האם הגדרת היין על ידי רמי כיין 'משוגע' לא מתכוונת אליו עצמו, כי רק יינן 'משוגע' מרשה לעצמו לעשות רוזה מכל כך הרבה זנים, שכל אחד מהם נבצר במועד שונה. אבל בסופו של דבר הטעם מדבר, והופתעתי. להגיד לכם שיכולתי לפרק את הריחות והטעמים ולזהות ביין את כל ששת הזנים? ממש לא. להגיד לכם שיש זן אחד דומיננטי שיכולתי ממנו לקחת כיוון לאופי הרוזה הזה? שוב ממש לא. אבל להגיד לכם שהיין שונה, מורכב, עוצמתי, מאוזן להפליא, ובעיקר שקשה להפסיק לשתות ממנו – את זה אני יכול לומר תוך כדי סחיטת הבקבוק עד לקרקעיתו. הרוזה הזה מעלה חיוך רחב על הפנים, ביחוד אם השיר של פינק פלויד מתנגן ברקע. 90 ₪ מחיר היצירה. Shine On You Crazy Diamond

צילום בטינה נעמן

פטי ורדו 2017 – גם השקת יין זה לא התקיימה עדיין בגלל המצב, וזה מחזיר אותי להשקה של פטי ורדו 2007 – הראשון של רמי נעמן בייצור יין זני. לא הרבה העזו להתעסק איתו: יקב יתיר שאת הפטי ורדו 2009 קשה לשכוח, וסימן אצל יתיר את המהפך ובידל אותו באופן סופי מיקב כרמל; אבי כהנוב מיקב כהנוב בסדרת הבילויים 2007 הייחודית ליקב, שגם כאן הפטי ורדו שלו שינה את כהנוב מעוד יקב גראז'  ליקב שקשה להתעלם ממנו, וזו הייתה השנה בה הוא פרץ למסעדות. ורמי נעמן, שהעז לעשות פטי ורדו זני בידיעה שזה  קצת מסוכן מבחינה שיווקית ליקב קטן. הניסיון הראשון של רמי ב- 2007 התגלה כיצירה גדולה. יין עוצמתי,  מהליגה של הגדולים. הבעיה שהוא נעשה במשורה ונחטף כלחמניות חמות. לא אגזים אם אומר שפה התחילה מהפכת הזן הזה, וגרמה ליקבים אחרים לחקור ולהבין שיש כאן משהו שונה. עשר שנים אחרי (גם כן שם של יין של יקב נעמן), פטי ורדו 2017 של נעמן שומר על אותו מעמד. היין משווק כרגע, ובטעימה של הינוקא הזה אפשר להתענג כבר עכשיו על טעמי פירות היער, הפרחים, עשבי התיבול היבשים שמתמזגים נפלא עם עשבי התיבול הטריים, המבנה הקשוח, החמיצות טובה. הטעמים מאוזנים והסיומת רעננה. זה יין צעיר, מאוד צעיר, ממכר, והוא הולך להתפתח. תזכרו את פטי ורדו נעמן 2017 ונדבר עליו עוד 5 שנים, אם יישאר יין. מחירו 180 ₪ – גרנד רזרב לחלוטין.

אלוף המארז. צילום בטינה נעמן

נעמן מתובל (אלוף) – קברנה סוביניון בתוספת צמחי מרפא ייחודיים לאזור הגליל, על פי מתכון בן 3800 שנים, כך אומר רמי. אז חי מלך כנעני חובב תענוגות בארמון בתל כברי בגליל המערבי. היו לו שם ארבעה חדרי אכסון לכדי יין ענקיים – אמפורות, לטובת אורחיו ובאי ביתו. יום אחד התרחשה בגליל רעידת אדמה שהחריבה בין השאר את ארמונו של המלך הכנעני. בחפירות שהחלו לפני כעשור על ידי צוותי מחקר של אוניברסיטאות חיפה וברנדייס וושינגטון, נמצאו בארמון ארבעת החדרים ובהם מאות כדי יין גדולים. השאריות בכדים עברו אנליזה והמרשם פוענח. כל הכדים הכילו שאריות יין אדום מועשר בצמחי תבלין ומרפא מהגליל, ובהם בין השאר שמן ארז, דבש, ערער, מנטה, הדס וקינמון.

כאשר קרא רמי על התגלית, הוא חש צורך לנסות ולשחזר את המרשם העתיק, הצליח להגיע לתוצאות האנליזה ובמשך שלוש שנים למד להפיק תמציות מכל מרכיב, ביחס ובעוצמה הנכונים, ואז לשלב הכל עם היין הטוב ביותר שהיה לו בחביות היקב, והמוצר בוקבק בבקבוק ייחודי של 500 סיסי.

בטעימה, הקברנה סוביניון נמצא בכל הדרו המשובח. עוצמת צמחי התבלין והמרפא מגדירה את היין הזה אחרת לגמרי, ואל לי לשפוט אותו על פי פרמטרים מוכרים. זה לא נכון לעשות. מדובר במשהו אחר; צריך לחשוב עליו כעל דיז'סטיף אחרי ארוחה דשנה, שללא ספק מרגיע ומקל, ואפילו דורש עוד כוסית לפני השינה. מחירו 220 ₪.

4: תנועת מי-תוג היין

מעת לעת נבקש מיקבים לספר על המיתוג שלהם, על הרציונל שמאחוריו ועל הקווים המנחים לעיצוב. יקבים שמעוניינים להשתתף מוזמנים לפנות אל רני רוגל [email protected]

התוויות הראשונות של יקב ויתקין משנת 2002. צילום מיקב ויתקין

יקב ויתקין – אבולוציה ולא רבולוציה

 רני רוגל מדווח: "המיתוג החדש בתנועה מרגע שהתחלנו עם התוויות המוארכות, ועובר שינויים אבולוציוניים לא דרמטיים, כשדרוג של המותג, וחלק מהם כבר קיימים". כך אומרת שרונה פז-בלוגולובסקי, מנכ”לית יקב ויתקין והאחראית על כל הנושאים ביקב שאינם קשורים ישירות ביצירת היין. "תוויות סדרת מסע ישראלי קיימות כבר מ- 2016, והיין הראשון מסדרת ויתקין שיצא בעיצוב המחודש הוא פינו נואר 2019 בעיצוב המחודש. כל יין נוסף בסדרה שייצא לשוק יהיה בעיצוב החדש. הגישה שלנו היא התפתחות ולא מהפכה.

צילום אורן פלס מתוך אתר פיקיויקי

אם הזכרנו את מסע ישראלי, יש כאן סיפור עיצובי חביב: רקע התווית של מסע ישראלי ורוד הוא כחול, מסע ישראלי אדום – רקע כתום, ומסע ישראלי לבן – רקע לבן. מה משמעות צבעים אלה? אלו הם צבעי שביל ישראל. אכן מסע ישראלי.

מסע ישראלי – כבר מותג בפני עצמו. צילום מיקב ויתקין

שאלתי את שרונה לגבי האסטרטגיה המיתוגית של יקב ויתקין. "לשדר יותר יוקרה, ולהבליט ולהבהיר דברים שלא היו מספיק ברורים. למשל, ב'מסע ישראלי' הקודמים מילים אלה נהיו קטנות, ועכשיו הן מובלטות כי מסע ישראלי הפך למותג בפני עצמו. אז מבליטים את הכיתוב בגודל האותיות, עם שפה משלהן: סוג של טעמי המקרא עם ניקוד. בכלל, כל הזמן חשוב לנו לשזור עברית ומושגים עבריים בכל החומרים: לא סלקטד או ספיישל אדישן, אלא 'מהדורה מיוחדת' או 'סדרת האספנים'. לדעתנו אלה מונחים יותר נכונים. הכול בעברית בתוויות שלנו. שם היקב ושמות הזנים על התווית מאחור גם בלועזית, כדי שתייר ששותה את היין במסעדה וירצה לקנות מאוחר יותר, יידע מה שתה. עבור הייצוא אנחנו מתאימים את התוויות".

צילום מיקב ויתקען

מבחינת העומדים נאחורי העיצובים, היו שינויים במהלך השנים.  בתחילת היקב ב- 2002, מי שעיצב את התוויות הראשונות היה מעצב העל שמעון זנדהאוז (ג'וגול) כמתנה ליקב. כבר אז הכול היה בעברית. בעקבותיו באה המעצבת חיה ווייט. "התוויות שעיצבה היו מאוד קלאסיות. כשהתחלנו לעבוד עם חברת הכרם כמפיצים שלנו, הם אמרו שיש דיסוננס בין היינות לתוויות, ואז עשינו את המהפך לתוויות המוארכות שעיצבה דנה לירן", אומרת שרונה.

צילום מיקב ויתקין

המעצבים הנוכחיים הם סטודיו ניירו ביי, והרעיונאי קובי בן אור מלווה את יקב ויתקין מרגע המהפך העיצובי, וכותב את הטקסטים השיווקיים עד היום. "אמרתי שאנחנו דוגלים בהתפתחות בעיצוב ולא במהפכה", אומרת שרונה. "המעצבים נוכחיים רצו לשנות את מבנה התווית, ואנחנו רצינו לשמור על הקו האורכי כך שהפס הכתום  במסע ישראלי אדום, לדוגמה, יבלוט תמיד. אני כאדריכלית יודעת שהעיניים מובילות, והצבע מוביל. אנחנו לא משנים את הצבעים".

צילום מיקב ויתקין

בסדרת ויתקין יש עיצוב מחדש. "עתה מובילים על התווית הזנים שלא בלטו מספיק. לעומת השנה שבלטה, עכשיו בולט הזן – פינו נואר ביין הראשון שיוצא בסדרה, וה'ויתקין' בצד כנראה יעבור שינוי כנראה. עכשיו עובדים על תוויות חדשות של היינות המיוחדים של היקב אותם לא עושים כל שנה: שורשים אדום, בציר מאוחר בוטריטיס, וויתקין מחוזק".

המיתוג של היקב כולל את כל נושאי ערכי הישראליות והשורשיות – כל החומרים הגרפיים והאריזות בעברית, שמירה על הגופנים (סוגי אותיות) והעברית. זה בא לביטוי ויזואלי בקרטונים ליינות, קופסאות עץ, חומרים במרכז המבקרים, סימניות יין באותה שפה עיצובית, והעלונים שמחלקים גם הם באותה שפה. יקב עם שורשים שעושה מסע ישראלי מעניין.

לני רקנאטי ואורי שקד. צילום אביהו שפירא

5: יקב רקנאטי – בשעה טובה אבן פינה ליקב החדש

לפני קצת פחות מחמש שנים מונה סמנכ"ל יקב רקנאטי, גיל שצברג, כפרויקטור (מוכרחים להשתמש במילה זאת) של הקמת היקב החדש באזור תעשיות דלתון בגליל העליון. מדי פעם דיווחנו כי צצו בעיות כאלה ואחרות, והנה עכשיו, בטקס מצומצם משתתפים (קורונה) הונחה אבן הפינה, בתקווה שיתחילו לבנות בקרוב את היקב החדש שאמור להשתרע על 11 דונם בהשקעה כוללת מדווחת של 50 מיליון שקלים וכושר ייצור של 2 מיליון בקבוקים – כפליים מיכולת הייצור הנוכחית. מעניין.

לפי הבעלים לני רקנאטי ואורי שקד, שטח מבנה היקב שיוקף בגן,  יהיה 5,700 מ"ר על מגרש ששטחו 15 דונם. ביקב יהיו מרכז מבקרים גדול עם מרפסת תצפית לעמק החולה והחרמון, חדר חביות חפור מתחת לאדמה, מחסן משוכלל ומקורר, רחבת מכלים ואולם ביקבוק, חדר טעימות, ספריית יינות מתיישנים, וכמובן המשרדים.

מירב קרן לוי (משמאל) וליאת משען. צילום נעם שלו

בחמש השנים האחרונות היו הרבה שינויים ביקב, בעיקר פרסונליים. נועם יעקובי, מי שהיה מנכ"ל כ- 13 שנים עזב את תפקידו, ויניב ענבר החליף אותו. עידו לוינסון מונה ליינן ראשי, אבל בהמשך עבר ליקב ברקן-סגל, וקובי ארביב החליף אותו. שינויים היו השנה גם במדור הנשי. מירב קרן-לוי הוותיקה ברקנאטי, מונתה לסמנכ"לית המכירות, וליאת משען שהצטרפה ליקב, מונתה מנהלת שיווק ופיתוח עסקי. נאחל הצלחה בבנייה, ונחכה בסבלנות להשקת היקב החדש.

אבא ובן – אסף ואורן קדם. צילום אורן קדם
אבא ובן – אסף ואורן קדם. צילום אורן קדם

6: ביקורת יין – יקב אסף

רמת הגולן מתחילה לפרוח, את הצבע הצהוב מחליף לאט לאט הירוק הבוהק של הצמחייה העשירה עם קבלת כמויות הגשמים היפות שנחתו השבוע. יקב אסף נמצא בכפר היין של משפחת קדם מול מחנה חומה. הכניסה לכפר על שביל הבקר, לא מעידה על ההפתעה שתחכה לכם בכניסה ליקב: בקתות אירוח שנבנו ועוצבו על ידי בני המשפחה בעבודת כפיים משותפת, ומדובר בבקתות מפנקות במיוחד, המסעדה שריחות הלחם והמאפים וגם הסטייקים קשורים ישירות למהות המקום – ייצור יין מקומי על ידי אסף ואורן קדם.

צילום אסף קרלה
שבעה בני המשפחה: אסף, הדסה, עדי, אורן, קארן, שחר ותומר עובדים ופעילים בעשייה ובתפעול היקב וכפר היין קדם של משפחת אסף. צילום אסף קרלה

השבוע נפתחו הבקתות אחרי תקופת יובש בגלל החלטות לא ממש מובנות של הממשלה בעניין אירוח בצימרים ומסעדות, אבל כאמור העסק נפתח ויש הרבה יין, אוכל ושקט (הגשם והתנים עושים את הרעש שלהם).

השנין בלאן 2019 של יקב אסף בחבית. צילום אלון גונן
השנין בלאן 2019 של יקב אסף בחבית. צילום אלון גונן

שאנין בלאן 2019 – את היין טעמתי מחבית העץ הגדולה בדיוק לפני שנה בערך, והיין הבתולי היה אז עם ארומות של אשכולית לבנה ומעט ג'ינג'ר. בפה פרי הדר בשל ומאוד עשיר, חומציות טובה. יין מורכב מאוד, עדיין על הגבול של החצי יבש.

היין שבוקבק קיבל תפנית והוא יבש לחלוטין. חומציות נפלאה, עושר של ריחות הדרים – בעיקר קליפות בוסריות, אגס מעט עפיצי, קריספיות ומתקתקות עדינה. יין מורכב שמעניק אפיון שונה לשאנין בלאן שמצפים ממנו. מחזיק טוב אפילו סטייק עסיסי. מחירו 90 ₪. מדהים. מגדיר מחדש את השאנין בארץ.

קולומבר 2019 – ארומות נפלאות של פרי טרופי קל, פרחים צהובים, פירות לבנים. הכול עובד כל הזמן ומשתנה בלי הרף. מקסים בעיניי העושר הזה. הפה מאוד נדיב, אגוזי, מינרלי, סיומת רעננה במיוחד. החבית הגדולה שיחקה אותה, טוב אני מניח שגם הייננים ידעו מה הם עושים. מחירו 90 ₪. שווה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר