מנתונים חדשים של משרד הבריאות שפורסמו לאחרונה, נחשפים ממדים של אסון תזונתי בתחום ההשמנה של ילדי ישראל. מדובר בלא פחות מאסון לאומי – השמנת ילדים הולכת וגוברת בכל חלקי הארץ, וזאת כאשר ישנם הבדלים ניכרים בין הערים והישובים בישראל.
הנתונים "היבשים" (בתוספת כנראה של "שומן"): בשדרות קרוב למחצית מהילדים (49%) סובלים מהשמנת יתר, מעט פחות בקרב הישובים הערביים: טירה, טייבה וסחנין (41%-48%), כאשר בין 10%-13% מתוכם מוגדרים כסובלים מהשמנה חמורה. אשקלון עם 38% השמנה וכ-10% מהם עם השמנה חמורה. בת ים ובאר שבע עם 36% השמנה. נצרת, עפולה, נהריה ואילת – 34% השמנה. משמעות הנתונים הללו היא שכל ילד שני או שלישי סובל מהשמנה.
ומהם הישובים ה"רזים" יותר, כלומר שבהם שיעורי ההשמנה נמוכים יותר? אין פה הרבה הפתעות. אלעד (22%), רמת השרון והוד השרון (23%), מודיעין-מכבים-רעות ורעננה (25%). עדיין מדובר בשיעורי השמנה גבוהים, אך בכל זאת כמחצית פחות מהישובים עם שיעורי ההשמנה הגבוהים. במקום לא טוב באמצע נמצאות הערים הגדולות: חיפה (32%) עם 7% השמנה חמורה, ירושלים (30%) ותל אביב (28%), מתוכם 5% "בלבד" סובלים מהשמנה חמורה.
ההבדלים בין הישובים השונים מצביעים על כך שבמקומות בהם יש יותר מודעות לתזונה ולחשיבות הפעילות הגופנית, ישנה כמובן פחות השמנה באופן משמעותי. כפי הנראה המצב הסוציו אקונומי הגבוה יותר מקנה יתרונות. כנראה שפרנסה טובה יותר מגיעה עם מודעות גבוהה יותר, גישה לבריאות, כמו גם נגישות גבוהה יותר והכרה בחשיבותה של פעילות גופנית. חשוב ביותר לציין שמבחינה מדעית ומחקרית ישנה תזונה בריאה ולא משמינה, שמחיריה אינם בהכרח גבוהים.
להלן המלצות בפועל: סוגי קטניות ודגנים שונים אינם מוצר יקר; חלקי עוף והודו ניתנים להשגה במחירים שווים לכל נפש; ביצים ומוצרי חלב מחירם מתון, בעיקר כיום כאשר מחירי הביצים בפיקוח; ירקות ופירות עונתיים אינם יקרים במיוחד, בעיקר באזורי הפריפריה ובוודאי בישובים כמו שדרות, טייבה או אשקלון. והם ניתנים לקנייה בדוכני השוק. בתחום הלחם, ישנם אמנם סוגי לחם מלא שהינם יקרים, ולכן חשוב יהיה לקדם פיקוח על מוצרי לחם מסוימים בהקדם האפשרי. בינתיים מומלץ לאכול לחם אחיד במקום לחמניות ענק צחות כשלג.
חשוב להבין הציבור בכלל וילדים בפרט אינם משמינים מצריכת מוצרי מזון בסיסיים. תופעת ההשמנה נגרמת בעיקר בשל צריכת יתר של ממתקים, חטיפים, בעיקר אלה המכונים חטיפי "בריאות" – חטיפי גרנולה ודגנים הממותקים בסוכר ואף עשירים לעיתים בשמנים, וכן צריכת משקאות ממותקים. על מנת להימנע ממוצרים אלה יש צורך במודעות, במידע רלוונטי, ובחינוך וההסברה.
הפעילות הנדרשת מאתנו כדי להוביל את הציבור ואת הדור הצעיר לידע ומודעות היא חינוך והסברה. כפי שציין פרופ' איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות מ- 2017, שלפני כן שימש כראש שרותי בריאות הציבור, ואף נבחר לוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי: "אין ספק שמדובר בבעיה לאומית". הבעיה הזו לא התחילה מאתמול.
חשוב אם כך לחשוף בפני הציבור מה הפעולות שעושה משרד הבריאות בנדון. איזה תכניות תוכננו, מה היעדים שמשרד הבריאות הציב לעצמו כדי לדאוג לבריאותנו. מתי תכנית סימון המוצרים תצא לפועל, איך סימון המוצרים יוכל לעזור למשפחות הרוכשות מוצרים במכולת השכונתית בשדרות או בטירה. ומלבד סימון מוצרים, האם יש באמתחתם תכניות יעד נוספות שיעצרו את מגפת ההשמנה, שמתפשטת בקרב ילדים ונוער ופוגעת בבריאותם הנוכחית והעתידית. הסימון התזונתי הוא חשוב, אך ללא הסברה תזונתית יהיה לזה ערך חלקי בלבד.
בנושא ההסברה ומתן מידע בתזונה, יש מקום חשוב למשרד החינוך. ללא מעורבותו זה לא יצלח. למשל, מכונות הממתקים בבתי הספר עמוסות בחטיפי "בריאות" מזיקים. יש צורך בשיתוף של אנשי מקצוע, ודיאטנים חייבים להיות חלק מתהליך קבלת החלטות בתחום תזונת הילדים והנוער.
משרד החינוך עוסק רבות ב- 5 יח"ל מתמטיקה ואנגלית. מעוניינים לפתח דור חכם ובטוח בעצמו, אך לפי שיעורי ההשמנה הנתונים כיום, נראה שחייבים קודם כל לדאוג לבריאותם התקינה, וזה בסיסי. חשוב להכניס לתוכנית הלימודים את מקצוע התזונה. המידע יחלחל מהילדים גם להורים.
פעילות נוספת שניתן לבצע, היא באמצעות ייקר מוצרים מזיקים כמו ממתקים, חטיפים ושתייה ממותקת, כפי שנעשה לגבי סיגריות. חשוב יהיה לציין על האריזות כי אכילה של עודפי סוכר ושומן עלולה לגרום להשמנה ומחלות קשות.
נתוני ההשמנה המתפרסמים כיום צריכים להבהיל את כולנו. ההחלטות צריכות להיעשות כמה שיותר מהר, כי אחרת נגיע למצבים קיצוניים שאין מהם דרך חזרה.
להורדת כמויות סוכר ושומן במזון יש חשיבות בריאותית עצומה. מחקרים מוכיחים כי לסוכר ולשומן השפעה אפי גנטית ברורה, כלומר הם משפיעים על ביטוי הגנים, והשפעה זו עלולה לגרום למחלות כלי דם, סוכרת, בעיות פוריות, סוגי סרטן, והזדקנות מהירה יותר.
