זאב דוניה מיקב סוסון ים, מדווח על צאתו לשוק של יין חדש שלו: רומן 2008, אותו הוא מגדיר כ"רק יין. בלי גימיק".

רומן 2008 עשוי מענבי גרנאש-סירה-מורוודר (בלנד קלאסי של עמק הרון בצרפת).
מחירו: 85 ₪ לבקבוק, 78 ₪ לבקבוק ברכישת קרטון שישייה (עד סוף מאי).

וכה כותב זאב דוניה לאכול ושאטו על סיפורו של הרומן 2008:
לזיכרון יש הגיון משלו. הוא בוחר באופן אקראי, לא ממש מובן, איזה רגעים "להנציח", ומה לקבור עמוק בחדרים אליהם אין גישה.

היין הראשון שנחרת בזיכרוני היה קוט דה רון. זה היה בתחילת שנות ה-90, בצרפת, במסעדה די פשוטה באזור העיר Orange בדרום עמק הרון. ביקשנו יין מקומי. המלצר הנהן והביא בקבוק, שאת התווית שלו אני זוכר עד היום: יונה לבנה על רקע כחול כהה. חוץ מזה היה כתוב על הבקבוק שם הכפר: Cairanne. היין היה מושלם. הוא היה מאוזן להפליא, והתחבר לאוכל שקיבלנו כמו חבר משכבר הימים.
ענבי מורוודר של זאב דוניה
עברו שנים רבות, אבל הטעם של היין הזה לא נשכח. הבקבוק הזה היה הצעד הראשון בדרך שארכה כמה שנים, שבסופה התברר לי שאני מצביע בעד יינות עמק הרון. לא בורדו, לא בורגונדי.
הזנים שהרכיבו את היין הזה היו: גרנאש, סירה ומורוודר, ולמעט הסירה, לא נמצאו בארץ. בשנת 2004 שוחרר סוף סוף חומר ריבוי של המורוודר. מייד הזמנתי ונטעתי חלקה קטנה. עברו עוד כמה שנים וגם הגרנאש "נחת" בבר גיורא.

לייצר יין צריך סבלנות. מישהו אמר כבר: Art takes time, ובכרם זה אומר לפחות ארבע שנים. אבל אסור להרים ידיים.
הבציר הראשון של המורוודר הסתכם בכמויות קטנות מאוד, אבל בתור תבלין הוא נהדר. הוא עושה משהו ליין שאותו אני יכול לתאר רק כהעצמה או הדגשה של טעמים שהסתתרו או הלכו לאיבוד בלעדיו.
בלשון מודרנית, לשון מחשב או גרפיקה, המורוודר הוא כמו להוסיף bold & underline לאותם טעמים.גפן מורוודר של זאב דוניה

הרומן הוא אחיו הצעיר של האנטואן. אלא שלעומת האנטואן, שם הסירה הוא הזן העיקרי, כאן הגרנאש דומיננטי.
המשמעות היא יין לא כבד, כמעט אנטי תיזה לקברנה; יין אדום שאפשר לשתות גם בימי שרב ישראלי,ולא "ליפול". מישהו מחברי קרא לו "יין קיץ".

יקב סוסון ים
מושב בר גיורא
להזמנות: 02-5709834