"היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה". סתם סתם, היה זה יום חם במיוחד, והקבוצה הטועמת הגיעה למסעדת אואזיס של השפית רימה אולברה. בתפריט: הטעימה עיוורת. זוגות-של אנטואן 2011-2005 של יקב סוסון ים, מול יינות שאטונף דו פאפ מאתה שנה.

כשנשאלה השאלה 'למה זאב דוניה עושה את הטעימה', התשובה הייתה 'למה לא'.  כשעלתה השאלה 'האם צריך בכלל להשוות בין שאטו נף דו נאפ לבין יינות ישראלים', התשובה הייתה 'למה לא'. כשנשאלה השאלה 'האם…", ביקש זאב 'תפסיקו לשאול ותטעמו'. טעמנו.

נתחיל עם אנטואן 2013 שלראשונה מורכב מחמישה זני ענבים: סירה, גרנאש, מורוודר, סנסו וקונאז – הזנים המובילים ביינות עמק הרון.
מדובר אכן ביין יוצא דופן, שכבר מצדיק את הכותרת שהעניק זאב דוניה לטעימה זאת. היין מרתק, בעל נוכחות, מעניק שלווה כששותים אותו, וממש מעלה על הפנים חיוך של אושר. נקודה.

עברנו לטעימת האורך של אנטואן מול שאטונף דו פאפ מאותה שנת בציר.
כפי שציין זאב: "הטעימה עיוורת. זוגות-זוגות. הטעימה היא "אמיתית", בלי חזרה גנרלית. היות ואין לי שני בקבוקים של שאטונף מאותה שנה – טעימה מוקדמת בלתי אפשרית. ההתמודדות, אם כך, תהיה בזמן אמת".

אנטואן 2010: נוכחות מרשימה של עץ לצד אלכוהול מדויק, טעמי פרי טובים, היין מאוד חמאתי, והסיומת מתקתקה מרשימה.
השאטונף מאותה שנה היה מאוד קריר וחד בפה. גם פה החבית מורגשת במלא עוצמתה, והחמיצות מרשימה. לאחר כמה דקת בכוס הפרי קצת נעלם, וליין היה חסר משהו.
בטעימה העיוורת העדפתי את אנטואן 2010

אנטואן 2009: גם ביין הזה העץ עוטף פרי טוב, וליין נוכחות טובה של בשלות, חמיצות נעימה ואיזון מצוין. שאפו.
השאטונף מאותה שנה הפגין ריחות עדינים ולא מספקים מול עוצמת הפרי שקיבלתי בפה, ובכך הייתה הבעיה שלו.
גם בטעימה זו העדפתי את אנטואן על השאטונף.

אנטואן 2008: יין מאוד מדויק. אפשר אפילו להכתירו כחף מפגמים. יופי של יין.מדהים.
השאטונף 2008 היה עם המון ברט שהשתלט על הכל. קורה. כפי שאמר זאב מראש, לא היה בקבוק נוסף.
בטעימה העיוורת אהבתי את שניהם באותה מידה.


אנטואן 2007: יין בשל, גברי, עם נוכחות מרשימה של פרי, וריחות מאוד נעימים.
שאטונף: ריחות של פרחים מציפים את האף, פרי טוב, חמאתיות, אפטר טייסט מענג מאוד.
בטעימה העיוורת אהבתי את שניהם באותה מידה.

אנטואן 2005: יין שחוגג עשור. ריחות מהנים של פרי בשל, בפה התפוצצות של טעמים נפלאים. עוד ועוד, יין בן עשר שנים שעושה שמות בפה. עונג אמיתי.
שאטונף: יין עשיר בטעמים, מורכב מאוד, שד בן עשר שלא רוצה לצאת מהבקבוק, כי הוא יודע שיש לו עוד הרבה שנים. יופי של יין.
בטעימה העיוורת אהבתי את שניהם באותה מידה.

לסיכום: טעימה עיוורת מרתקת, בה היינו קשובים לעצמנו, וניסינו לתהות האם יקב סוסון ים לא הגזים כששם לפנינו שאטונפים.
התשובה: יקב סוסון ים התגלה בטעימה זאת כיקב שיש לו אמירה ואין לו פחד, לא פחד במה ולא הסתתרות מאחורי הקלעים. בזאב דוניה היינן יש מבחינתי את שני האחים כהן יחדיו. ואני אוהב את הסרטים של האחים. שאפו זאב.