יולו ביקב לוינסון – ללכת על הקיצון

אני אישית מלווה את עידו לוינסון כבר תקופה לא קצרה. אני לא מסתפק רק בטעימת היין המוגמר, אלא מקפיד לבקר אותו מספר פעמים לאורך השנה, לטעום מהחביות, וללוות את התהליך.
אני נהנה בעיקר מטעימת הטעמים המתפתחים בחביות השונות, הן ביין הלבן והן באדום, ומלווים עם הרבה אהבה; ולהתרשם מהתרומה הצפויה מכל חבית וחבית לבלנד שיווצר בסופו של תהליך.

הפעם, מאחר ועידו סיים בדיוק לבקבק את בקבוקי היין הלבן גראז' דה פאפא 2011, החלטנו במועדון יולו – YOLO (קראו על המועדון בסוף הכתבה) לקיים ביקור בחברותא, להתרשם מהיינות, ולשוחח מעט עם עידו ועם אביו אמנון, המשקיע את מרצו הרב וראשו היזמי ביקב המשפחתי. זאת במסגרת החלטתנו לגוון את מפגשי המועדון, ולקייים באופן תכוף ביקורים בצוותא ביקבי הארץ.

יקב לוינסון מייצר כ- 6000 בקבוקים בשנה, המתחלקים פחות או יותר שווה בשווה בין היין הלבן והאדום. היינות נקראים גראז' דה פאפא לבן, וגראז' דה פאפא אדום, ומיוצרים ביקב הקטנטן שבמוסך של בית הוריו (ומכאן השם), שם ממוקם כל מערך הייצור, עם חבית התסיסה, חביות היישון ושאר הציוד.

השיווק מתבצע בעיקר ישירות למסעדות ידועות, והשנה עידו גם ייצר כמות של כ- 1200 בקבוקים של בלנד אדום מבציר 2010, שהורכב ונוצר במיוחד עבור המסעדה החדשה שרונה של השף רן שמואלי, שתיפתח במתחם שרונה (הקריה) בתל אביב.
כאשר שוחחנו על הצד הכלכלי של היקב, עידו התוודה כי ישמח לשנות המשקל ולמכור אחוז גבוה יותר מהיינות ישירות לשוק הפרטי.

עידו מבקר לאורך השנה בכרמים שונים בארץ, מלווה את התפתחות הגפן, מתרשם מאיכות הענבים ובוחן גם התאמתם ליין אותו הוא רוצה לייצר. ומאחר והוא מייצר כמות קטנה יחסית של יין, הוא מרשה לעצמו לקבל החלטה סופית על הענבים בהם ישתמש, רק לקראת הבשלתם. ככלל הוא מעדיף את הענבים מאזור הגליל, המתאימים יותר, לטעמו, לאופי היינות שהוא רוצה לייצר. אלה ענבים עם חומציות גבוהה, המאפשרים לו לתת ליין את האופי הקיצוני יותר שהוא מנסה לתת. עידו מחפש להימנע מהאלכוהוליות הרבה ומה "קירמול" (עודף ריבתיות), האופיניים לחלק מהיינות הישראלים.

בגדול, ועל מנת שלא לעייף את הקוראים בעודף טכנולוגיה, עידו משתמש בייצור בתהליך גרביטציוני, וזאת כדי לפגוע כמה שפחות בחרצנים ולהפיק מהם המירב. היינות מתיישנים בהמשך בחביות שמוצאן מאזור בורגון בצרפת.

עידו רכש את השכלתו הייננית בחו"ל – איטליה, אחר כך צרפת, שם היה אחראי על הקמת יקב באזור Nimes , משם עבר לטסמניה, ולאחר מכן השלים בצבירת נסיון בארץ. עידו ממשיך ומתפתח, ולצד עבודתו ביקב רקנאטי וביקב לוינסון, והקורסים בהם הוא מלמד במכללת אריאל ובמכללת רמת גן, הוא לומד לתואר היוקרתי של master of wine בלונדון.

מתחילת הדרך ביקב לוינסון, כאשר החל עם יין מרלו, עידו בחר לעבור למה שהוא מכנה סגנון ים תיכוני יותר, של קריניאן, סירה ופטיט סירה. גם בשרדונה של הגראז' הלבן הוא מחפש לייצר יין בעל אופי ישראלי ייחודי. הוא מגדיר את יינות השרדונה שמיוצרים בארץ כשרדונה צרפתי המיוצר בישראל. לטעמו צריך להגיע לשרדונה ישראלי של ממש, בעל מאפיינים יחודיים.

חוץ מאשר לשוחח, גם טעמנו כמובן סדרה של יינות לבנים ואדומים מתוצרת היקב. לא את כולם ניתן להשיג כיום, אבל הם אפשרו לנו להתרשם גם מההתפתחות לאורך השנים.
היינות העדכניים כיום הם הלבן 2011 והאדום 2009. בימים אלה הושלם ביקבוקו של האדום 2010, אך עוד נצטרך לחכות זמן ארוך עד שישלים את התהליך בבקבוק ויוצע למכירה בשוק.

Garage de papa Blanc 2010
יין המפגין פירותיות גבוהה, טעמי פרי לבן ופרי סובטרופי, חמיצות גבוהה, לימוניות.
לא ניתן כיום להשיג אותו. לשמחתי עדיין יש לי מספר בקבוקים במקרר היין הפרטי שלי.

Garage de papa Blanc 2011
היין בנוי על שרדונה שהתפתח ב- 12 חביות שונות. יין מאוד אלגנטי וחמאתי. שילוב נעים מאוד של טעמי אפרסק, עם חמיצות נהדרת ומאוד עדינה לחך. גם הלימוניות התעדנה מאוד ביחס ליין מבציר 2010. העץ לא בולט מדי בהשפעתו. אורך נהדר.
מחיר מדף 140 ₪. התלהבנו מהיין.

Garage de papa rouge 2008
ענבי מרלו מכרם מקדיתא, בתוספת קריניאן, פטיט סירה ומעט ויונייה. לא מסונן. חמיצות גבוהה המשתלבת היטב לתוך היין. טעמי פרי יער אדום והרבה תחושות של תבלינים מזרח תיכוניים – אזוב . גוף טוב.

Garage papa rouge 2009
בלנד עשוי מ- 50 אחוז ענבי סירה, 25 אחוז פטיט סירה ו- 25 אחוז קריניאן. יין בעל צבע סגול/שחור. פרי טוב, מאוד אדמתי, פטרייתי ומתובל. פה כבר מתחילים לחוש ולהבין את ההקצנה אליה עידו רוצה להגיע. יופי של איזון ואורך בפה.
אהבנו מאוד. מחיר מדף 150 ₪.

מה זה YOLO?
YOLO – you only live once, הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף.אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחווייה הכוללת של שתית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.