יינות בורדו ומועדון יולו: טעימה וביקור ביקבים

לאחרונה התקיים המפגש ה- 169 במניין מפגשי מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף הכתבה מה זה), שיוחד ליינות בשלים ממגוון מצוין של יקבים איכותיים מאזור בורדו. בהמשך "קינחנו" בסיור יקבים באזור בורדו במשך שלושה ימים, ואשתף את הקוראים בתכני הביקור וברשמים שלנו בשולי כתבה זאת. נתחיל כמובן ביינות שזכינו לפגוש בערב יולו.

Domaine de Chevalier Blanc, Pessac Leognan 2005

יין לבן. אגב, יקב זה נכלל ביקורנו. אמנם היינות הלבנים מהוןים רק כ 15% מהיקף ייצור היין בו, אך הם אלה שנותנים לו את מעמדו הנכבד בבורדו. גם לטעמנו ביולו, היינות האדומים שלו בדרך כלל פחות מרגשים. היין הלבן הוא בלנד הבנוי על 70% סוביניון בלאן ו- 30% סמיון.

רשמי טעימה – צבע קש מוזהב מקסים. אף מלא הדרים בתוספת פרי לבן (אגס), ניחוחות של פרחים לבנים בתוספת גוון של דבש. בפה – שילוב מצוין של פירותיות, חמיצות ורעננות. מינרלי, עם גוון חמאתי נעים בפה, איזון מדהים, תיבול עדין. יין ארוך מאוד שמעורר את כל חלל הפה. ציון יולו 16.9 (94).

Chateau La Fleur-Petrus, Pomerol 2005

בהיותו באזור פומרול, אין פלא שיותר מ- 90% מהכרמים הם של ענבי מרלו. היתרה קברנה פרנק ופטי ורדו. המקום נרכש על ידי משפחת Moueix בשנת , ונשאר בבעלותה עד היום. היקב נחשב בין המובילים באפלסיון פומרול.

רשמי טעימה – צבע ארגמן. אף של פירות אדומים וגרגירי יער שחורים, אדמתי, ריח עור, מתובל בפלפל שחור. בפה – יין מאוד הרמוני, טאנינים מעודנים, גוף בינוני, עדיין מרגיש צעיר. יין טוב ונעים לשתייה, אבל קצת חסרים עומק ומורכבות. הסיומת בינונית. ציון יולו 16.2 (92). לדעתי שווה לפגוש אותו שוב עוד מספר שנים, ולהיווכח כיצד התפתח. כנראה התמורה תהיה טובה יותר.

Chateau Brane-Cantenac, Margaux 2005

בלנד של 51% קברנה סוביניון, 41% מרלו והשאר קברנה פרנק.  קטונתי מלתת מבוא ארוך ליינות צמרת מאזור מארגו. אפנה לכן היישר לרשמי הטעימה שלנו – צבעו סגול כהה אטום. אף עשיר, מלא פירות שחורים, פרחים, אדמתי, ריחות אורווה, גוון פטריות ופלפל לבן. בפה מקבלים יין בעל גוף מלא,  עגול ומורכב, עשיר בטעמים, קטיפתי, עם סיומת ארוכה ונעימה לחך. יין נהדר. ציון יולו 17.1 (94).

Chateau Montrose, St Estephe 2005

כבר שתינו בעבר יינות מיקב זה, ולדעתי הוא תמיד יודע לתת את התמורה המצופה ממנו. ליקב 950 דונם כרמים המתחלקים ל- 60% קברנה סוביניון, 32% מרלו, 6% קברנה פרנק, ו- 2% פטי ורדו. היקב מייצר גם יין שני הנקרא la dame de Montrose, דהיינו הגברת ממונרוז.

רשמי טעימה – צבע סגול כהה מרתק. אף מלא דובדבנים שחורים, מתובל בפלפל שחור, תאנים מיובשות, עור, שוקולד וגוון של אניס. בפה היין מרתק, עוטף את החך במגוון טעמים. יש בו מעט מרירות שרק מוסיפה ותורמת להנאה. גוף מלא, חמיצות טובה, טאנינים חיים המבטיחים שנוכל ליהנות ממנו עוד שנים רבות. התרשמנו פה אחד שהוא עדיין לא נותן כל מה שטמון בו. ציון יולו 17.2 (94).

Chateau Clos de Sarpe, St Emilion 1998

יקב קטן עם 40 דונם כרמים. תפיסת עולמו: שטח קטן, יבול מצומצם ואיכותי מגפנים בוגרות. היקב מייצר שני יינות, זה ששתינו ויין שני הנקרא שארל דה סארפ. בהיותו בגזרת סנט אמיליון מן המובן שהוא מבוסס מרלו, ואכן היין מורכב מ- 85% מרלו והשאר קברנה פרנק.

רשמי טעימה – צבעו ארגמן אבל הגיל כבר נותן בו סימניו, והוא עכור ומעט מעורפל. אף פירותי בניחוח תות מעורב עם קאסיס, משולב בקפה, אדמה כבדה, ליקוריץ. בפה – שילוב מעניין של מתיקות וחמיצות, גוף בינוני, טאנינים רכים. גם בפה מורגשים סימני הגיל. הסיומת ארוכה ונעימה. בסך הכול יין שונה, מעניין, עדיין קצת מייבש את הפה למרות גילו המכובד. ציון יולו 16.5 (93). בהחלט מעורר כבוד.

Chateau Ausone, St Emilion 1998

נציג מכובד מאוד של אזור יין זה. 45% מרלו ו- 55% קברנה פרנק הממוקמים דרומית לעיר סנט אמיליון. יקב משפחתי הזוכה לרצף משפחתי היסטורי, מנוהל כיום על ידי הדור ה- 11 של המשפחה. גם כאן מדובר בהיקף ייצור קטן יחסית של הגראן וין שלהם (יש גם יין שני הנקרא chapelle d'ausone). היין מתפתח במשך כ- 22 חודש בחביות חדשות. היין, שזכה בהגדרת 1er grand cru באפלסיון סנט אמיליון לצידו של שבאל בלאן המהולל, נהנה גם הוא מרקורד משובח. הוא בעל יכולת השתמרות הנמדדת בעשרות שנים וגם מחירו גבוה ביותר כך שבהחלט זכינו ביין ייחודי, וגם הנאתנו ממנו הייתה רבה מאוד, כפי שניתן יהיה להתרשם מהציון שנתנו לו.

רשמי טעימה – צבע ארגמן מקסים שאינו נותן שום סימן שלילי מטעמי גיל. אף עשיר המשלב דובדבנים שחורים, טחב נעים, עור, פלפל שחור, שוקולד וקפה, ומעט ניחוח עשבוני. בפה – איזון והרמוניה מרגשים. פירותי, עגול וחלק. חמיצות טובה, טאנינים מוצקים ועם זאת מעודנים, סיומת ארוכה ונהדרת בטעמיה. אשמח לפגוש אותו שוב בעוד כמה שנים. ציון יולו  18.2 (96). במועדוננו ציון 18 לא ניתן בקלות דעת, ובטח לא בפזרנות.

Chateau Lafite-Rothschild, Pauillac 1998

במסגרת סיור היין שלנו בבורדו, זכינו גם בביקור בפועל ביקב מרשים מאוד זה. הברון ג'יימס דה רוטשילד רכש את היקב בשנת 1868, ומאז היקב בידי המשפחה. הכרמים –  70% קברנה סוביניון, 25% מרלו, 3% קברנה פרנק, ו- 2% פטי ורדו. היקב מייצר גם יין שני הנקרא carruades de lafite. באשר ליין ששתינו בערב יולו – חוויה רצינית. בלנד המורכב מ- 81% קברנה סוביניון ו- 19% מרלו.

רשמי טעימה – הצבע פשוט שחור צלול מדהים. האף מושלם, משלב פרי עשיר, פרחוני ואדמתי. מתובל להפליא, בתוספת גוון של טפנאד (זיתים), ובתוספת צרור עשבי תיבול. בפה – גוף מלא, מאוזן ומרובה שכבות טעם, פרי שחור עם שוקולד, ממלא את החך. סופר אלגנטי עם סיומת שלא מסתיימת. ציון יולו 18.4 (97).

וקצת אודות ביקור חברי המועדון בבורדו – שמונה יקבי צמרת בשלושה ימים. היקבים בהם ביקרנו, לפי הסדר: שאטו לאפיט (זה שגם מוזכר למעלה בטעימה). בו זכינו לביקור מעמיק בהובלת היינן, ובטעימה השוואתית של גראן וין 2015 לצידו של מקבילו מ- 2002.

אחריו שאטו Pontet Canet, בו הניפו לכבודנו את דגל ישראל כמחווה של קבלת אורחים. קיבלנו הסברים מפליגים אודות הליכי המעבר למודל של יקב ביו-דינאמי, וכמובן טעמנו יינות.

הבא בתור היה יקב Lynch Bages. מה שבלט בו, מעבר ליין האיכותי והעוצמתי שלהם (קיבלנו לטעום בציר 2012), היה הארכיטקטורה החדשנית שלו; בנייה מחדש שהסתיימה רק לאחרונה, ערב מגיפת הקורונה.

למחרת היום התחלנו בביקור ביקב Domaine de Chevalier, גם הוא כבר הוזכר בטעימה שלנו. המיוחד בו היה מפגש עם מנהל היקב, צרפתי משעשע בסגנון לואי דה פינס, עם ניסיון של 40 שנה באותו יקב, שחי בכל נימי נפשו את האדמה והסביבה הטבעית, ומצליח להעביר את תחושותיו ככורם וכיינן באופן ייחודי. מבחינתנו הוא היה החוויה הכי מרתקת בביקור. בטעימה זכינו בין היתר בלבן מבציר 2015, כמעט על טהרת הסוביניון בלאן, יין נפלא באקספרסיביות שלו ובטעמים שלו.

משם ליקב שאטו מארגו המהולל, שם טעמנו הן בקבוק נפלא של שאטו מארגו 2006, וגם את היין השני שלהם –pavillon rouge (פאוויון רוז'), בציר 2010 במקרה זה.

יקב Cos d'Estournel מאזור היין של סנט אסטפ, היה סיומת מיוחדת ליום השני. טירה עתיקה עם עיצוב מיוחד ומלוא הטנא השפעה של תרבות הודו. כל זה מבלי לגרוע מאיכות היינות שקיבלנו לטעום.

היום השלישי והאחרון הוקדש לסנט אמיליון. שני יקבים – Chateau Figeac ו- Angelus. הראשון, השוכן בסמוך ליקב Cheval Blanc (שבאל בלאן) המהולל, משלב מסורת וחדשנות. כך, מצד אחד אתה רואה צמד סוסים בחריש בכרם, ומצד שני בתוך מבנה היקב החדש הכול בוהק, חדיש, וכולו טכנולוגיה מתקדמת. שאטו אנג'לוס בולט לא רק באיכות היין, אלא גם בארכיטקטורה ובעיצוב הפנימי שלו.

אם לסכם את הפרק הזה – פגשנו תהליך מעניין של חדשנות טכנולוגית ברוב היקבים – ובתקופה פחות או יותר מקבילה, העמקה בתהליכים של מתן תשומת לב לסביבה המיידית ולטבע, ההשתלבות בו והשמירה עליו, לתהליכים המוגדרים ביו-דינאמיים. חלקם לוקחים את זה כפילוסופיה, ואחרים לוקחים רק אלמנטים שמתאימים להם, כל זה לצד שימור מסורת ייננית ומסורת גידול כרמים מרובת דורות. ועדיין ניתן לזהות ייחודיות ושוני של תפיסות עולם בין יקב ליקב.

מה זה YOLO?

יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.