יינות כרם יחיד של יקבי רמת הגולן – פרימיום במיטבו

כאשר כותבים על היקבים הגדולים בישראל, אין טעם לכתוב על כל עשרות היינות השונים שלהם בכתבה אחת, כך שנבון יותר לטעום יינות שלהם לאורך השנה.
בתערוכת 2012 Israwinexpo שהתקיימה בפברואר הציגו יקבי רמת הגולן מספר יינות שרדונה וסירה, כולל מבחר יינות פרמיום מיקב יחיד (single vineyard). ב- 16 במרץ, הם הטעימו והציעו מערך רחב יותר של יינות כרם יחיד בחנויות דרך היין ברחבי הארץ.

כמי שמתגורר במרחק הליכה, נכנסתי לחנות דרך היין בקניון רננים ברעננה, וכפי שאפשר לצפות ביום שישי, היה שם קהל גדול של אלה שבאו לקנות יין לשבת. ועם פסח בפתח, זו גם העונה העמוסה ביותר עבור רכישות היין בישראל כמתנות ולמלא את ארבע הכוסות, לפחות, לכל אדם בארוחת סדר פסח.
כך שבכל רגע נתון היו במקום כתריסר חובבי יין, שהסתערו על מטעימה מקסימה אחת שניסתה לשרת את כולנו וגם לענות על שאלותיי.

עם קצת יותר סבלנות מכפי שאני מגלה בדרך כלל בתערוכות יין גדולות יותר, טעמתי את כל היינות המוצעים.
ראשון היה שרדונה ירדן אודם 2010 כרם אורגני, אותו טעמתי לא מזמן בתל אביב. הענבים מגיעים אמנם מכרם אורגני, אך היין אינו מאושר כאורגני, מפני שמשתמשים בסולפיטים בייצורו, כמו במרבית היינות המסחריים.
יותר מדי דברים עלולים להשתבש בעת ייצור יין ביקב גדול ללא שימוש בסולפיטים המונעים ממיקרו-אורגניזמים לעשות שמות ביין לפני שהוא מגיע אל הביטחון היחסי של הבקבוק.

שרדונה זה מציג מה שהנו זמן רב נושא הדגל של יינות שרדונה בישראל ואזורי עולם חדש אחרים כמו קליפורניה או אוסטרליה. עם תסיסה משנית מאלו-לקטית, ביין יש פחות פירותיות לטובת קידום גוף מלא יותר ומה שאפשר לכנות "פצצת חמאה", עם נימה נוספת של וניל משבעה חודשים בחביות אלון צרפתי חדשות.
רמזים של תפוחים ירוקים, אגסים ומלון עדיין קיימים, אבל ניכרים פחות מאשר ביינות שרדונה של יקבים אחרים, הנוטים יותר לכיוון שורשי העולם הישן יותר ללא תסיסה מאלו-לקטית או חלקית בלבד. השרדונה של יקבי צובה, הר אודם ושל עידו לוינסון הם כמה מהדוגמאות הטובות ביותר.
עם זאת, למי שאוהבים שרדונה בסגנון עולם חדש, יקבי רמת הגולן מייצרים תחת תווית ירדן שלהם אחדים מהטובים ביותר, הנמכרים בדרך היין ב- 72 ₪. תמורה טובה ליין פרימיום לבן ישראלי.

באדומים, תחילה היו שניים מתוך שלושת יינות סירה כרם יחיד שטעמתי בחודש שעבר. בעוד יקבים רבים קוראים לסירה שלהם שיראז או להפך, בהתאם להעדפות השיווק שלהם, הענבים של יינות אלה של רמת הגולן מיוצרים מקלונים) צרפתיים, ויינות ירדן סירה דומים לסירה של צפון עמק הרון בצרפת או אפילו לאלה של קליפורניה, יותר מאשר לשיראז האוסטרלי, כך שהשמות מתאימים.
שני יינות סירה שהוצעו היו ירדן סירה כרם יונתן 2007, וירדן סירה מדרונות אביטל 2007. שניהם הוצעו למכירה ב- 116 ₪, בעוד שניתן למצוא אותם ב- 150 ₪ במקומות אחרים.

כרם יונתן ממוקם בגובה 400 מטרים בלבד (כמעט הנמוך ביותר בגולן) במרכז רמת הגולן, והימים החמים יותר שלו נותנים טעמים בשלים של אוכמניות ופטל שחור, עם נימה עדינה של עשן ופלפל שחור.
מורדות אביטל בגובה 1000 מטרים (יותר מכפליים גובה כרם יונתן) והאקלים הקר יותר כאן, סיפקו רמת אלכוהול של 15% – כמו היונתן, אך מבחינת הארומה, האביטל הבליט מאפייני עמק רון של אדמה וטעם יותר מאשר יונתן, והפרי הציג יותר פטל ותות מאשר אחיו התאום (או שלישיה, אם לוקחים בחשבון את הסירה השלישי בסדרה שלא נמזג בטעימה זאת).

שני יינות מרלו באו בהמשך. ירדן מרלו 2007 כרם אורגני אודם, וירדן מרלו כרם קלע 2006. אלו הן דוגמאות מצוינות למרלו ישראלי במיטבו, ומוכיחים עד כמה יינות מרלו מרמת הגולן הנם גדולים, אם לא נועזים יותר, מאשר יינות קברנה סוביניון רבים (בדקו את המרלו של יקבי הר אודם ובזלת הגולן אם אינכם מאמינים לי).
הגובה הרב של מקורות הענבים שלהם מבטיח עונות ארוכות ופרי בשל. גובה ה- 1100 מטרים של הר אודם נותן שזיף אדום ורמזים של צפורן, בעוד קלע הפירותי יותר מגובה 700 מטרים החם יותר, מציע שזיף, חמוציות, גוף מלא יותר וסיומת פירותית של דובדבן אדום.

למרות שיין זה לא הוצע למכירה בטעימה בדרך היין, זכו הנוכחים בטעימה של ירדן קברנה סוביניון אלרום 2008, הנמכר במקומות אחרים בטווח של 150-200 ₪, על פי רעיה המטעימה שלנו.
האלרום היה הוכחה ניצחת כי סדרת ירדן מהווה איום משולש עם קברנה סוביניון, מרלו וסירה ברובד העליון של יינות זניים מכרם יחיד.
גם הכרמים של אלרום נטועים בטווח 1,000 עד 1100 מטרים גובה, ומוכיחים כי ניתן לפצות על קו הרוחב. דומדמניות שחורות, פטל שחור וטבק מקטרת ניכרו בבירור, אך באופן בלתי צפוי (למי שאינו מכיר יינות פרימיום ישראלים), היין עדין ומורכב יותר מיינות מרלו אחרים של היקב, ורמת אלכוהול נמוכה יותר (14.5%) לעומת הסירה שלהם, עושה יין זה גם לידידותי יותר לאוכל.

אחרון חביב היה יין קינוח חדש של היקב בסגנון פורט.
בשנה שעברה, כאשר יקבי רמת הגולן שחרר לשוק את ירדן 2T  – יין אדום יבש העשוי מזני טוריגה נאסיונל וטינטה קאו (שני זנים אדומים קלאסיים בפורטוגל), לא לקח לי יותר משבריר שנייה לנחש שבעקבותיו צריך לבוא יין אדום בסגנון פורט, אותו שחררו עתה ביקב כ-T2 (טי בריבוע).
למרות שענבים אלה יוצרים יינות שולחניים יבשים בולטים, הם הרבה יותר מפורסמים ברחבי העולם כענבי בסיס עבור יינות מחוזקים המועשרים באלכוהול.
שלוש שנים הן זמן קצר יחסית כדי לשחרר פורט, אשר בדרך כלל יכול להתיישן בקלות במשך עשרות שנים.
אני מחכה לראות איך בציר זה ובצירים עתידיים יתיישנו, ואם יקבי רמת הגולן תחת היינן הראשי ויקטור שונפלד, שולטים ביינות קינוח אדומים כפי שהוכיחו עם המבחר הרחב ביותר של יינות קינוח לבנים מכל יקב מסחרי בישראל (מוסקט, מוסקטו, בוטריטיס, Heightswine, וכו').

David Rhodes can be reached at israeliwineguy@gmail.com