ככל שחג השבועות מתקרב, החג שבו צריכת מוצרי חלב עולה על זו של הבשר, יקבים שיקי ראוכברגר (משמאל) עם מוטי טפרברגישראלים נוהגים באופן מסורתי לשחרר ולקדם את היינות הלבנים לחג, ומקווים כי אולי הקיץ הזה, או הבא, או זה שאחריו, יהיה זה בו היין הלבן יתפוס את מקומו הנכון כמשקה מרווה בקיץ הישראלי.

טפרברג 1870, היקב הרביעי בגודלו בישראל, השיק לאחרונה את יינות הקיץ שלו במלון הבוטיק רוטשילד בתל אביב. עם צוות המוזגות בלבוש לבן, ושולחנות שהוצבו בפטיו בחצר האחורית של המלון, נסללה הדרך עבור טפרברג להצגת מבחר מגוון של יינות קיץ ידידותיים של היקב, בהובלתם של מוטי טפרברג הבעלים ומנכ"ל, ושיקי ראוכברגר היינן הראשי.

בקבלת הפנים נמזג ברוט 2010 של טפרברג (49 ₪). תוספת חדשה יחסית זו למגוון היינות שלו, עושה את טפרברג ליקב הישראלי השישי בלבד המייצר יין ברוט בסגנון שמפניה/קאווה (יחד עם כרמל, רמת הגולן, תשבי, תבור ופלטר). הברוט עשוי 90% ענבי שרדונה, כמו רוב שמפניות בלאן דה בלאן, עם חיזוק של ענבי פרנץ' קולומברד אשר מוסיפים למורכבות ולחמיצות החדה אותן רוצים לקבל ביין ברוט מבעבע.
עם רמזים לתפוחים ירוקים ולחם בצק מחמצת, אני יכול לתאר לעצמי את היין הזה עם נמזג עם גבינת פטה וסלט ירקות קצוץ טרי ורוטב ויניגרט נענע.
עם 12% אלכוהול בלבד, זהו יין קל יותר בהשוואה להיצע הלבנים האחרים של טפרברג, למרות שהבועות סייעו להתאמתו למנה כגון סביצ'ה סלמון שהוגש לנו.

היין הבא שנמזג היה טפרברג סוביניון בלאן 2011 מסדרת טרה (50 ₪), שורת היינות השנייה של היקב, וזו בה יש המבחר הגדול ביותר של יינות.
סוביניון בלאן זה מציע ניחוחות זניים צפויים של דשא קצור טרי וגרידת לימון, שהפכו את סוביניון בלאן לחלופה הנפוצה ביותר לשרדונה ברחבי העולם. שיקי ראוכברגר, יקב טפרברג
עם פריכות מובהקת ונימה של לימון, היין מתאים ביותר למנות דגים לבנים, אם כי כשאני חושב על סוביניון בלאן, לא פעם אני מזיל ריר מעצם המחשבה על זיווג שלו עם סושי.
נימת הדשא מתאימה לעטיפות האצות, ומאפשרת לדגים להשתדך עם היבטים פירותיים יותר של אשכוליות וקיווי. עם 12.8% אלכוהול, זהו יין לבן במשקל בינוני, אך עדיין קל לעומת % 14 ו- 15% אלכוהול של יינות אדומים ישראליים השולטים בשוק.

כמובן אף קו של יינות לבנים יבשים מישראל לא ייחשב שלם בלי שרדונה.
טפרברג שרדונה 2011 מסדרת סילבר (40 ₪) הנו כצפוי יין כבד יותר מאשר הסוביניון בלאן שלהם, עם 13.3% אלכוהול, ובניגוד לסוביניון בלאן מציג מהלומה של אגסים ובמקרה זה גם תפוחי גולדן דלישס. גם חמישה חודשים בחביות אלון מוסיפים לתחושה המלאה יותר בפה של יין זה, אשר מנעו ממנו לעבור תסיסה משנית שהופכת ליותר ויותר נפוצה ביינות שרדונה ישראלים.
טפרברג שרדונה רזרב 2009 (55 ₪) שלהם הנו שרדונה רציני יותר, עם 10 חודשים של התבגרות בחביות עץ, והוא גם קצת מעוגל יותר בשל התבגרות נוספת sur lie (על השמרים) ורמת אלכוהול גבוהה יותר של 13.8%. זהו יין ריזרב לבן היחיד של היקב.

למרות שהיין הבא שלהם, טפרברג טרה גוורצטרמינר 2011 (59 ₪), מיוצר בכמויות קטנות יותר מאשר רוב היינות האחרים שלהם, כיום רק 10,000 בקבוקים בשנה מיקב שמייצר מיליוני בקבוקים בכל בציר, הרי ליין שלהם יש השפעה גדולה על צרכנים, והיקב כבר נטע יותר ענבי גוורצטרמינר בכרמים שלו כדי לנסות להדביק את הביקוש.
כיין חצי יבש, ועל הקצה המתוק של יינות חצי יבשים, עם 15 גרם סוכר בליטר, הוא מתאים היטב לרבות מהמנות המתובלות יותר במטבח הישראלי.
אני יכול לחשוב על מישהו שנהנה מהרבה ווסאבי או "מיונז פיקנטי" עם הסושי שלו, לצד כוס אחת או שלוש של גוורץ כשהוא זולל רול ספייסי טונה, או אפילו עם מנה כמו שווארמה עם חוואייג', או דג מרוקאי עם פלפלים קלויים בקרמל ועם מתיקות בצל. אפשר לחשוב גם על אורז קארי חריף.
עם ארומה חזקה של אפרסקים לבנים, משמשים וזני ליצ'י ספציפיים, גוורצטרמינר הופך להיות אהוד ומועדף בטעימות רבות בהן נכחתי, ואין יקב בישראל המייצר יין מזן זה, שמתקשה למכור יין מודגש זה שקל ליהנות ממנו.

עוד יין לבן פופולרי ונגיש הוא טפרברג ריזלינג 2010 מבציר מאוחר (38 ₪), עם 100 גרם סוכר לליטר, ורק 10.3% אלכוהול, זה בהחלט יותר יין קינוח ולא יין לאוכל. אין בכך כל רע. יקבים ישראלים מציעים יותר ויותר מבחר טוב של יינות קינוח, כאשר המוניטין שלהם בתחום היין היבש משתפר.
ריזלינג זה מציע טעמים קלאסיים של אגס, תפוח, אפרסק וליים, עם רמזים משולבים היטב של דלק, אותו שוחרי הריזלינג מאמצים בשמחה, וצריכים להיות סבלנים מספיק כדי למצוא ריזלינג מתיישן.
שנתיים הספיקו ליין זה שהנו מתוק מספיק כדי להיות קינוח בפני עצמו או לשדך אותו עם קרואסון שקדים, קרם ברולה או אפרסק מלבה.
גם למי שאוהב גבינה כמנה קינוח, יין קינוח לבן מתקתק מאוד "קונטיננטלי" זה הנו אידיאלי. שקלו טפטוף דבש בוטיק על הגבינה, למקסימום הנאה עבור שוחרי תחושות מתוקות ומלוחות.

כיין קינוח קל יותר או אפריטיף אפשרי, מוצע טפרברג מוסקטו לבן 2011 (35 ₪) ה"קופצני". ביקב עושים גם מוסקטו אדום שמקורו מענבי מוסקט אדומים.
יין זה, המיוצר מענבי מוסקט אלכסנדר לבן ארומטיים, הנו קל באלכוהול ונעים לשתייה, עם אותו שעור אלכוהול, 5.6%, כמו של בירות רבות. וכאחד היינות הפחות יקרים של היקב הוא פופולרי בקרב צרכנים צעירים, שאחרת עשויים לקנות למברוסקו מוגז מיובא.
עם 80 גרם סוכר, זה לא יין ביישן, אבל הבועות שלו עוזרות להפחית את תחושת המתיקות, והוא קצת פחות מתוק מכמה מוסקטו ישראלים אחרים עם קרוב יותר ל- 100 גרם סוכר לליטר. חשבו על יין זה כמתאים ביותר עם שניצל או אפילו פלאפל.

יקב טפרברג גם השיק שני יינות נוספים עבור קיץ 2012: טפרברג רוזה 2011 (35 ₪) עשוי 100% ענבי קברנה סוביניון. צבע סלמון בהיר מאוד ורק 12% אלכוהול, עושים אותו לבן לוויה הולם לברביקיו בחצר האחורית או ליום על חוף הים. ב- 35 ₪ בלבד לבקבוק, זה כחצי המחיר של יינות רוזה רבים מיקבי בוטיק, כך שאפשר ללגום אותו ללא ייסורי מצפון. זה לא יין עם הרבה עומק, ובמחיר זה לא היו לי ציפיות כאלה, ובכל זאת הוא עדיין עורר תחושה נעימה של גרגרי יער בשלים טובלים בשמנת.

רק כדי להראות שהקיץ אינו ההזדמנות הבלעדית של יינות לבנים, טעמנו טפרברג סילבר סנג'ובזה 2011 (40 ₪). יין אדום קל יותר, עם רק 13.4% אלכוהול. זהו יין אדום שנתפס בקלות כמתוק, למרות שהנו יבש מבחינה טכנית. אם אתם רוצים לקרר קצת יין אדום, הרי אדום פירותי צעיר זה המציג דובדבנים חמוצים בשלים עם רמז של ניחוחות סיגליות, משתדך היטב עם פסטה או פיצה, כאשר השורשים האיטלקיים שלו יכולים לענג גם עם המבורגרים צלויים, קבב או נקניקיות.

כתבו לדיויד רודס באנגלית: israeliwineguy@gmail.com