יקב שורק: כבר לא עושים יין על הדרך

נהגתי לקרוא ליקב שורק "בית ספר לעשיית יין, כשניר שחם, מנהל בית הספר, עושה על הדרך גם יין תחת המותג שורק".
זה טבעי: יש ענבים, יש חביות, יש מקום, אז בין כל שאר הדברים שבית הספרעושה במהלך השנה, כמו יריד היקבים הביתי השנתי (כולם צאצאיו – בוגרי בית הספר), גם עושים יין, כאשר העיקר הוא הכשרת דור חדש של חובבי יין שלומדים ומתמקצעים, ובסוף הלימודים חלקם פותחים יקב קטן בבית, וחלקם אף מתפתחים והופכים את התחביב הזה למקצוע.

עם המעבר לפני קצת פחות משלוש שנים ממושב טל שחר אל המיקום החדש בקיבוץ נחשון, החליט ניר להפריד את בית הספר מהיקב, להתייחס לייצור היין שלו בדיוק כפי שהוא מצפה מתלמידיו לעשות, ולהקדיש לשם כך חיפוש אחרי ענבים משובחים, ללוות את הכורם והכרם במהלך השנה, ולמצוא זנים שהם לא עוד קברנה סוביניון, מרלו, ושאר סוכריות מתוקות.

עכשיו חשף ניר את המיתוג החדש של יינות יקב שורק (כשעל כל בקבוק גם מושג מתחום היין והסברו – בית ספר או לא בית ספר?) ואת יינותיו החדשים. אלה הם רשמיי:

רוזה 2014 
עשוי מענבי סירה, קריניאן וגרנאש. 12% אלכוהול (מדהים. סוף סוף שפיות).
צבע סלמון עדין, צלול. ריחות פרחוניים עם מעט חיזור בדקות הראשונות. בפה יש חמיצות טובה, פרי עדין ומרירות מקסימה באפטר טייסט. יין קיצי עשוי היטב.
המחיר 70 ₪ אם תצליחו לשים יד על בקבוק – VFM (תמורה למחיר) לחלוטין.

גרנאש 2007
אחד משלושה בקבוקים אחרונים שנותרו, אבל שווה לכתוב עליו.
13.5% אלכוהול. צבע היין אדום עמוק. באף יש התפרצות של דובדבן, וריחות פרחוניים עם קצוות חריפים של עשבי תיבול. בפה היין מעט מעושן, עם טעמי דובדבן שחור בשל. הטאנינים לא ממש ברורים; לפעמים היין מעט מחוספס ולפעמים חמאתי. יופי של יין.

סירה גרנאש ומעט מרלו 2012
88% סירה מהכרם של משפחת סיידה בספסופה. היין שהה 12 חודש בחבית, 13.5% אלכוהול.
זהו בלנד שכביכול מחפשים בו את המורבדר כדי לקרוא לו GSM, אבל ה- M קיבלה את ענבי המרלו, וזה הופך את היין למשהו שונה.
יין מאוד בשרני כשהפרי קדימה, סיומת ארוכה ומאוד יבשה. בפה יש בשלות פרי מצוינת, בעיקר של ריבת אוכמנית נעימה מאוד ולא מתוקה. העץ מחזיק מצוין, נמצא בקצוות ויודע את מקומו. יין לאוכל. נקודה.

גרנאש 2013
צבע גרנאשי חיוור אופייני. 15% אלכוהול. הענבים ברובם מגוש עציון וחלקם ממצפה רמון.
אף חריף ועשיר. אפשר להריח פטל שחור ונענע טרייה. בפה מורגש מצוין תה שחור, תות שדה צעיר באפטר טייסט. הפרי מורגש בעיקר בחך, מה שגורם לאלכוהול לא להתפרץ ולהפריע. טעמי חבית מינורית מאוד, וחבל -כי חסרה לי העפיצות המתבקשת.
המחיר 100 ₪ – VFM יאפ.

סירה גרנאש מורבדר 2013
יין סגלגל בוהק. ריחות עזים של אוכמניות עם ווניל בקצות ומעט ציפורן (שוש). בפה יש פרי מעודן עם טעם קלוי. האלכוהול הנושק ל- 15%, מורגש ונותן קצת הרגשת אי נעימות בתחילה, בעיקר באף.
אפטר טייסט מהודק מאוד. פלפל שחור יוצא בכל הדרו, והופך את היין הזה למאוד מתובל ומאוד מהנה לשתייה, בעיקר עם אוכל. יופי של יין.
המחיר 70 ₪ – ללא ספק אחד היינות השווים ביותר שאפשר להשיג.

קריניאן 2013
13.3% אלכוהול. היישן שהה 12 חודש בחבית עץ אלון ישנה.
מדובר בכרם מגוש עציון. הכרם מאוד צעיר, מה שלא מאפשר לפרי להביע את התכונות המרוכזות והעמוקות של טעם וריח שהקריניאן מאוד צריך, וזה ניכר באופן בולט ביין הזה.
המחיר 100 ₪

רני רוגל עורך אכול ושאטו מעיר:
אני מכיר את ניר שחם מאמצע העשור הקודם, ואני אף בוגר בית הספר שורק – בציר 2006. מאוד נהניתי לראות ולשמוע את ניר שחם בהצגת והטעמת יינותיו החדשים.
כמו לכרם מתבגר וכמו ליין איכותי – השנים עשו לניר רק טוב. היינות שלו הם יינות מנומקים. כמורה טוב הוא יודע להסביר מה רצה, ולהבין מה יצא.
עכשיו, כשהוא בנקודה אותה ציין אלון גונן: המעבר מבית ספר שגם עושה יין, ליקב לצד בית ספר ליין, הדבר בא לביטוי גם בכמויות: מ- 5,000 ל- 15,000 בקבוקים, ואפילו בעובדה שלראשונה יש גם משווק ליקב שורק: עודד שוהם רב הפעלים, שיביא את יינות שורק לנקודות ומסעדות מעבר לאלה כמו קבוצת R2M (קופי בר, בראסרי, מלון מונטפיורי, דליקטסן, בייקרי) – שאנשיה מייצרים אצלו ואיתו את יין הבית 'חרוצים'.
בהצלחה לניר שחם ולצוות שורק.

צילום בקבוקים חדשים אייל קרן