מה בין בירה, יין, סופגנייה והצרכן הישראלי

המחאה החברתית והזעקה על יוקר המחיה אולי שככו ונאלמו דום, אולם למי שמטייל ברחבי הגלובוס ונחשף למחירי המזון שם וכאן, חורה עדיין המחיר הלא הגיוני בישראל, וכתוצאה מכך כמובן: הצריכה הנמוכה של בירה, יין ועוד.

דוגמא עדכנית לחוסר הקשר בין מחיר הייצור לבין המחיר לצרכן, מובאת כאן לגבי הסופגניות החביבות כל כך בשבועות אלה.
אלעד שמש, אסטרטג ראשי בבית ההשקעות Colmex, בדק את השינויים במחירי חומרי הגלם מהם עושים את הסופגנייה – בעיקר קמח חיטה ושמן סויה או תירס (לטיגון).
אומר אלעד שמש: "מחירי חיטה והתירס התרסקו השנה ב- 35% וב- 40% בהתאמה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. חומרי גלם אלו, אשר אחראים על ייצורם של מוצרי הבסיס של הסופגנייה, השמן והקמח, יצרו ציפייה לחנוכה "חברתי" הרבה יותר במאפייה המקומית. היינו מצפים למחיר לסופגנייה ממוצעת של עד 2 שקלים, או עד 4 שקלים לסופגנייה ממותגת או ייחודית. אבל המציאות אינה כזו בפועל: הירידה החדה הזו במחירי חומרי הגלם אינה הגורם המשפיע העיקרי על מחיר הסופגנייה, אלא גם תשומותיו השונות של בית העסק".

ואמנם ממשיך ומנתח שמש, ומסביר כי: "בית העסק מושפע מעליית המחירים הכללית במשק – עליית המדד והשכר הממוצע בשיעור משוקלל של מעל 3%. אלה הופכים את המחיר לבלתי ריאלי בשל כל אלה, אבל זה נמשך כך כל שנה לאור אדישותו הצרכנית של הקונה הממוצע. לכן, ממש כמו בקוטג', האחריות היא עלינו, הצרכנים".

ראוי לציין כי עלויות חומרי הגלם באירופה דומות, עלות העבודה יקרה יותר, וגם המע"מ גבוה יותר. ובכל זאת, במרכז קלן בגרמניה, מוכרים שני ברלינרס (= סופגנייה) במקום שבו השכירות היקרה ביותר בעיר, ע"י הדום במדרחוב, במחיר של 1 יורו, כלומר פחות מ-2.4 ₪ לסופגנייה אחת עם ריבה.

ומה קורה בתחום היין?
כל מי שמבקר במרכולים באירופה מוצא על המדפים מגוון יינות פשוטים ונעימים במחיר 2-3 יורו במבצע, ויינות איכותיים יותר ב-7-9 יורו לבקבוק. יש לציין כי חלים מע"מ מלא וכן היטל על אלכוהול גם על יין ברוב מדינות אירופה, שלא כמו במחוזותינו.

יין דומה (כי הרי רוב היינות לא מגיעים לכאן כדי שנוכל להשוות באמת) עולה אצלנו בתקופות החגים במבצעים של 3-4 ב-100 ₪, כלומר 25 ₪ לבקבוק – יותר מכפול ממחירי מבצע האירופאים.

האם יש קשר בין המחיר לצריכה? האם אנחנו שותים רק 6-7 ליטר יין בשנה לעומת 20-35 ליטר ברוב מדינות מרכז ומערב אירופה בגלל המחיר?
אין ספק שהמחיר הוא לא הסיבה היחידה, אולם ללא ספק גם למחיר יש השפעה על הצריכה ועל תרבות צריכת היין בישראל.

ומה באשר לבירה?
בחנתי שלוש מדינות. צ'כיה, אלופת העולם בצריכת בירה, עם כ-160 ליטר לצרכן הצ'כי הממוצע בשנה, גרמניה עם כ-100 ליטר לנפש, וישראל עם כ-15 ליטר לנפש.
בצ'כיה, חצי ליטר בירה פילזנר במסעדה עולה פחות מ-30 קרונות, כלומר כ-7 ₪ לכוס בירה.
בגרמניה מחירי הבירה מפוקחים, וכוס בירה חצי ליטר עולה פחות מ-3.9 יורו בהתאם למותג ולמקום. גם בבתי מלון המחיר דומה, כלומר פחות מ-18 ₪ לכוס, ולרוב סביב ה-15 ₪ לכוס חצי ליטר בירה מהחבית.
ומה אצלנו? לרוב נתקלים במחיר סביב 35 ₪ לחצי ליטר, כאשר עלויות הייצור השיווק וההפצה דומות בכל מקום, ואולי אף נמוכות יותר אצלנו עקב המרחקים הקצרים יחסית של הפצת הבירה מהמבשלות או ממחסני היבואנים במרכז הארץ, לעומת הפרישה הרחבה ומרחקי ההפצה בארצות כמו גרמניה וצ'כיה.

אמנם יש אצלנו מס תמוה על בירה, שמקפח משקה זה לעומת היין (כי הרי ליין יש לובי של צרכני היין לקידוש, ולבירה אין מליצי יושר בעלי כוח פוליטי), אבל המס הוא לא בשיעור שמשפיע עד כדי כך שמחיר בירה אצלנו הנו יותר מכפול ממחירה בגרמניה, ופי חמישה ממחירה בצ'כיה.

אז מה ההסבר לכך?
לטעמי, ההסבר הוא כי הצרכן הישראלי מוכן לשלם מחיר גבוה לסופגנייה, ליין או לבירה.
אז למה לא לגבות ממנו מחיר מופקע? למה לא להרוויח יותר אם הצרכן אדיש למחיר?