מסע היין של גלית – חגיגת יום הולדת

בחודש אוקטובר השנה, קיימתי את מסע היין הראשון שלי לצפון. עתה זהו סיפור המסע השני שלי לצפון, יינות היקבים בהם ביקרתי, וגם מגוון היינות שנשתו ונפתחו בזה אחר זה במסגרת החגיגיות שאפפה אותנו לרגל יום הולדתי ה…

כחלק מההחלטה לא מכבר, לחוות כמה שיותר רגעים נעימים בחיים, לצבור ולנצור אותם במסע החיים האישי שלי, החלטתי להקדיש את שבוע החנוכה לאחת מאהבותי הגדולות יותר בשנים האחרונות: טעימה ושתיית יינות תוך כדי הרחבת הידע שלי והיכרות אישית עם אנשי תעשיית היין בישראל, כמה מהם אנשים מרתקים ונעימים ביותר.

הבחירה בחנוכה הייתה מקרית בהחלט, אבל יום ההולדת שלי חל השנה בעיצומו של החג, כך שלפתע נוצרה סיבה אמיתית למסיבה, וכמובן סיבה מצוינת למסע השני לצפון.

הפעם הוקדש המסע ליישוב רמות נפתלי בלבד, ובמסגרת הזמן הצלחנו לבקר בשלושה מתוך ארבעה יקבים במושב זה. עמק קדש, המהווה את שטח הכרמים של המושב, נתגלה כאחד מהטרואר הטובים ביותר שיש למדינת ישראל. לא מעט יקבים בארץ רוכשים ענבים מכרמי האזור, ומהם מיוצרים יינות הפרימיום והרזרב שלהם.
הצלחתי לשכנע את האיש שלי לקחת יומיים חופש. זה לא היה קל. ארזנו תיק, את מחברת היין האדומה שלי, כמה גבינות, נשנושים וגם נקניקים, ושמנו פעמינו צפונה. אחרי נחיתה רכה בצימר הנפלא של נופש הרים, לקחה אותנו שרה, בעלת הצימרים לבקר ביקב הראשון:

יקב עמרם
ביקב עמרם פגשנו את היינן עמרם אזולאי, כורם במקצועו כבר שנים רבות, עד שלפני 11 שנים החליט לעשות את היין שלו, עבור משפחתו ומסתבר שגם עבור קהל מעריצים גדל והולך.
היקב ממוקם במה שפעם היה לול, ומרתף הטעימות נמצא באמת במרתף, מתחת לביתו של עמרם. האיש שלי, שלא נכח במסע היין הראשון, התרשם מאוד מהעשייה הידנית של היין, ללא כל מיכון, החל מהבציר הידני, דרך סחיטת הענבים, התסיסה בפחים של 70 ליטר והביקבוק הידני אף הוא. "הכול בעזרת המשפחה, הילדים והנכדים", ציין בגאווה עמרם.

יקב עמרם Premium קברנה סוביניון 2009
100% ענבי קברנה סוביניון, יין הדגל של היקב, התיישן 24 חודשים בחבית עץ אלון.ץ
ליין ריח פריחה נפלא, פירות יער שחורים כיאה לקברנה, ריחות של שוקולד, וטעם פירותי, עגול וחמאתי עם חמצמצות מאוד עדינה, כמו גם עפיצות קלילה ביותר. אהבנו וגם רכשנו.
אחד המאפיינים שחזרו על עצמם בטעימת היינות של עמרם, היה חוסר תחושת עפיצות בפה. עמרם ציין במהלך הסיור ביקב, שהוא מפריד את הקליפות מהמיץ לאחר 15 ימים בלבד, ואז מבצע תסיסה מלולאקטית. זו הסיבה לפירותיות ולתחושת חוסר העפיצות של היינות.

בערב, פתחנו לכבוד יום ההולדת יין ששמרתי כבר שנים במיוחד לאירוע חגיגי, והחלטתי שזה הזמן לחלוק אותו עם האיש שלי.
היין, Petit Verdot 2005 Plus מיקב סוסון ים, אחד החביבים עלי בארץ, מכיל 66% ענבי פטי ורדו ו-34% קברנה סוביניון, ויושן 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי.
צבעו של היין אדום סגול כהה, טעם עשיר מאוד של פירות יער שחורים, עפיצות נעימה אך מורגשת בפה. היין עגול ומלא, לא מאכזב, ושווה כל לגימה.

אחרי ארוחת בוקר מופלאה שהוכנה כמו בבית, עם האומלט שאין עליו בשום מקום בעולם, חוץ מאשר אצלנו בבית, כשהאיש שלי מכין, יצאנו לטעום יין, כי מזמן לא שתינו וכבר היינו ממש צמאים.

יקב רמות נפתלי
ביקב רמות נפתלי פגשנו את היינן איציק כהן, שסיפר לנו שבחנוכת הבית של היקב ומרכז המבקרים היפהפה שלו, התנצל בפני בנותיו על שהשתמש בכספי הירושה על מנת להגשים את חלומו.
מיד הבנתי שאיציק איש כלבבי. היקב של איציק כשר, ולכן הוא אינו נוגע ביין. היקב מסייע לשני יקבים נוספים בעשיית היין, שכן יש לו מספיק מקום ומיכלי תסיסה. חדר החביות של איציק הרשים אותנו במיוחד, הוא צבוע אדום בקירות וברצפה, ומיד מרגישים את ניחוח היין, גם אם אולי אין. טעמנו אצל איציק לא מעט יינות נפלאים, אני בוחרת להציג את שני החביבים עלי.

פטי ורדו 2010
יין זני מ- 100% ענבי פטי ורדו. צבעו אדום בורדו צלול מהמם, ריח דובדבנים עשיר, עדין בטעמו, מעט מריר בסיומת כיאה לדובדבנים. יופי של יין.

קברנה סוביניון 2006
יין בעל צבע אדום כהה עמוק וצלול, ריח פירות יער שחורים, בעיקר פטל, קרמל. בעל שמנוניות נפלאה בכוס, שאינה נעלמת. עפיצות גבוהה בפה, אך נעימה מאוד. טעם עגול ומלא, יין פשוט מופלא.
איציק עושה בין השאר גם יינות מלבק, שאני אוהבת במיוחד, אחד מארבעה יקבים בארץ שמייצרים היום יין מלבק.

יקב נעמן
היינן רמי נעמן לא היה במושב באותו יום, ולכן אירח אותנו גילי לובן, עוזר היינן, אדם נהדר עם passion אדיר ליין ויכולת הטעמה מופלאה. גילי שיתף אותנו בסיפור המופלא של היקב, והדרך המיוחדת שעשה רמי עד להפיכת מטע נקטרינות לכרם מניבה. טעמנו יינות מופלאים, חלקם אף זכו במדליות בתחרות טרהוינו שנערכה לאחרונה בירושלים. אשתף אתכם בשלושה היינות המובילים לטעמי.

מרלו גרנד רזרב 2010
2010 הייתה שנה מיוחדת ולא טובה לכרמים, שבועיים לפני הבציר, טיפסו המעלות בכרם ל- °43. זוהי שנה הנקראת בבורדו "שנת הייננים", כי רק הם יכולים להיות יצירתיים מספיק ובעלי תעוזה לנסות ולהציל את הבציר.
חלק מענבי המרלו שנבצרו בוקבקו מיד לאחר התסיסה, וחלק נשלח ליישון במשך 15 חודשים בחביות Boutes חדשות, שמגיעות מצרפת ונהוג ליישן בהן רק מרלו, בדיוק כמו ביקב שאטו מרגו שבבורדו.
ליין ריח בושם, מעט אקליפטוס. אפשר להריח את ריח עץ החבית מאוד ברור.
היין בעל עפיצות גבוהה בפה יחד עם טעם מלא וארוך בסיומו. בסופו של דבר יצא יין נהדר.

קברנה פרנק 2009
היין בעל צבע אדום עמוק ומלא וריחות ירוקים. האיש שלי הריח ורדים.
טעמו של היין ממלא את הפה. היין עפיץ עם סיומת מתוקה מפתיעה, יין מקסים.
היין זכה במדליית זהב בתחרות טרהוינו האחרונה. זה היין שבגללו גילי בחר לעבוד יחד עם רמי ביקב, מבלי להכיר את רמי. די ברור למה.

קברנה סוביניון 2009
עשוי 100% ענבי קברנה. צבעו אדום עמוק צלול ויפה. ריחות של פירות יער שחורים המזוהים עם הזן.
עפיצות נעימה ממלאת את חלל הפה עם סיומת ארוכה ומודגשת; הטעם ממש לא עוזב. יין כמו שקברנה סוביניון צריך להיות.
טעמנו עוד יינות מופלאים נוספים, אבל אזכיר בקצרה את הפורט 2005 של יקב נעמן.
אני לא חסידה גדולה של פורט, אבל את זה ממש אהבתי, הוא יבש בסיומו ואלכוהולי, ממש פורט נהדר.
עוד מילה לגילי: זו הייתה החוויה של המסע, בזכותך, תודה!

כאן המקום לגלות, שמסע היין שלי החל למעשה עוד בשבת, נר ראשון של חנוכה. המשימה שלי הייתה להגיע ליקב קלע דוד ולרכוש גבינת רקלט. מדובר בגבינה בסגנון צרפתי שנוהגים להמיס אותה ולאכול עם תפוחי אדמה מבושלים ומלפפונים חמוצים קטנטנים, מהזן עם החצ'קונים עליו. אמי המנוחה הייתה עורכת ארוחה כזו למשפחה כל שנה בדצמבר לכבוד יום הולדתי, ועלי הוטלה המשימה להמשיך את המסורת..
שוחחתי עם דר' עמוס ברזילי, יינן יקב קלע דוד, שבנוסף ליין עושה גבינות עיזים קשות, בין הטובות שטעמתי.
אז מעבר לגבינות המופלאות רכשנו גם יין מרלו 2007 של קלע דוד. יין נהדר, מלא ועשיר בטעמים וריחות, הרבה מעל המצופה, אבל אנחנו הרי יודעים כבר שהטרואר של הרי יהודה עושה משהו נפלא למרלו.

משם קפיצה קלה ליקב הנס שטרנבך, שם רכשנו ג'נבה רזרב 2009, 100% ענבי קברנה סוביניון. יין בעל צבע אדום כהה, בעל שמנוניות יפה על הכוס, עדין, מלא ונעים בפה, עם עפיצות נעימה. היין נפתח ונשתה בהדלקת הנרות. הצלחתי להפתיע את אחי המפקפק.

כפי שהבטחתי, במסגרת שבוע חגיגי זה נפתחו ונשתו עוד מספר יינות, שגם אותם שמרתי לאירועים חגיגיים. אם תנחשו נכון, זה היה במסגרת ארוחת הרקלט, בה אירחתי את בני משפחתי וחלקתי איתם ירדן סירה, כרם יונתן 2007 של יקבי רמת הגולן. היין שיושן 18 חודשים בחביות לא אכזב בטעמו העגול, הפירותי והמלא, עם עפיצות עדינה ונעימה וסיומת ארוכה מאוד. יין נהדר שגרם לפרצופי הערכה מצד המשפחה.

שתינו גם אודם, סירה 2008 של יקבי בנימינה מסדרת אבני החושן, מורכב מ- 96% סירה ו- 4% ויונייה, אשר יושן 18 חודשים בחבית. אמנם מדובר שוב ביין סירה, אבל הטעם היה שונה לחלוטין. יותר קליל, יותר עפיץ, אבל בהחלט עמד בציפיות ולהנאת המשתתפים.

לא שיתפתי בכל היינות שנשתו במהלך השבוע, היו עוד… אבל לסיכומו של שבוע חגיגי זה, הוא מוצה עד תום מבחינתי בהנאות קטנות ומושלמות, שזו הדרך בעיני לחגוג יום הולדת. לחיים!

עד לפעם הבאה – שלכם, גלית