נתחיל מהשורה התחתונה? ערב מושלם של מועדון יולו – YOLO, המשלב סימפוניית טעמים קולינריים מלווה במקהלת יינות משובחים. אני יכול רק לנסות להעביר לקוראי אכול ושאטו את התחושה, ואני מודע למגבלותיי. צריך להיות משורר כדי להביא לידי ביטוי חוויה מיוחדת זאת.

חברי המועדון היו שרויים בהתרגשות רבה לקראת המפגש ה- 100, ולכן הושקעה בו חשיבה לאורך תקופה ארוכה עד שגיבשנו את מתווה המפגש. תסכימו איתי שראוי לייחד ערב כזה המסכם 10 שנות שתייה משותפת וסדורה של החברים.

בסופם של דיונים סיכמנו להסיר את הכפפות בהיבטי האיכות וההשקעה הכספית. רכשנו בכספי המועדון, שהצטברו לאורך תקופה ארוכה, בקבוק PETRUS , ובאשר לשאר יינות הערב, סוכם כי כל חבר מועדון יתרום בקבוק איכותי משלו (כך שבכתבה זו אין ביטוי למחירי היינות שנשתו). במישור הקולינרי, חברת המועדון סיליה החליטה לתרום את יכולותיה הייחודיות בתחום הבישול והאפייה, וזכינו לארוחת גורמה תואמת ליינות, שלא הייתה מביישת מסעדה זרועת כוכבים במקום כזה או אחר בעולם.
כדי לאפשר לכם שותפות מלאה יותר בחוויה, אפרט הפעם אודות האוכל יותר מכפי שאני נוהג בדרך כלל.

 

אם לסכם את הערב בגדול: תשעה יינות, פתיחה עם שמפנייה, מעבר ליין לבן, שישה יינות אדומים ובתוכם לא נפקד נציג ישראלי, ולסיום בקבוק סוטרן איכותי לצד המנות האחרונות.
ציון ממוצע כולל ליינות שנשתו במהלך הערב: 16.85 (94). בהחלט חריג מבחינתנו.

 

Dom Perignon 2003
פתיחה מוחצת לצד המתאבנים, ולאחריהם המנה הראשונה לערב זה. סדרת המתאבנים החלה עם ארנצ'יני ממולא בראגו (ragout) של בשר מעורב באורז ותירס, כנאפה קטנים ועליהם ממרח חצילים, וכוסית מרק אספרגוס וכרישה מתובל בעשבי תיבול.
הדום פריניון הוגש לצד המנה הראשונה הרשמית (כמופיע בתפריט הערב האלגנטי, שהודפס במיוחד לערב זה), בדמות פואה גרא אווז, עטוף בקליפת בצק, עם צ'אטני תפוחים. מעדן.
ולגבי הדום פריניון – אפשר להבין למה ג'יימס בונד אוהב אותו. שמפניה עדינה ואלגנטית, טעמי אשכוליות ולימון, ניחוח פרחי מרגנית משולבים ברמז לאפרסק לבן.
השמפניה יבשה באופן מושלם. החמיצות נפלאה ומלטפת, מאוזנת ומרעננת. למי שלא ביקר באזור השמפניה במזרח צרפת – מומלץ לבקר בו וביקבים, ואם יוצא לבקר אצל דום פריניון – הרווחתם. אזור קסום בו ביקרתי מספר פעמים.
ציון יולו – 16.9 (94).

 

Domaine Bonneau du Martray, Corton Charlemagne 1991
תחשבו על זה: יין לבן בן 23 שנה. מעניין, נכון? מאחר וקודם לכן פתחנו דווקא עם האוכל, נמשיך כך. מנה של סלמון מעושן מאפה הבית – ללא מילים.
ונחזור ליין. מדובר ביקב משפחתי הקיים מזה כ- 200 שנה. הכרם ממוקם על גבעת קורטון, בלב אזור קורטון-שרלמן המקורי. היקב מייצר שני יינות גראן קרו: קורטון שרלמן, וקורטון אדום.
הקורטון שרלמן 1991 מתואר כיין בעל צבע קש לימוני, טעמי משמש מיובש, טוסט עם חמאה ואף דבשי. פירותיות רעננה, חמיצות ניכרת וסיומת ארוכה ומינרלית.
רשמי טעימה שלנו – צבע קש לימוני צלול. היין מעט עשבוני. ריח נקטרינה ופרי מתוק אחר. פרחוני. חמאתי. בפה – שילוב מלטף של חמיצות נעימה לצד חמאתיות. היין עשיר, מורכב, ארוך. השילוב עם הסלמון מנצח, ולאורך הטעימה היין הולך ומתעגל בפה.
ציון יולו – 16.95 (94).

 

יקב מרגלית ספיישל ריזרב 1997
לומר את האמת: יש לטעמנו חוסר הגינות במידה מסוימת בהעמדת יין ישראלי בגיל מתקדם שכזה, לצדם של יינות איכות מיקבי איכות מצרפת וספרד, שהנם בעלי ניסיון רב בייצור יינות המתיישנים ומשתפרים באיכותם לאורך שנים רבות.
אני בדעה שבשנות ה- 90 לא כל כך ידעו בארץ להתמודד בהצלחה עם נושא זה.יתר על כן, מרגלית עוד לא ייצר באותה עת יינות מכרמים בבעלותו. אבל בכל זאת עשינו זאת, ולא הצטערנו.
גם מנת הבשר של פאי בקר עם פטריות שהתלוותה ליין, תרמה לו רבות.
רשמי טעימה – הצבע כהה מאוד ועכור, וטבעת חיצונית חומה מעידה על בגרותו של היין. הסממנים הבולטים ביין הם גוון הטחב ולעומתו חמיצות גבוהה המאפילה על הפרי, סגנון יין איטלקי. ניכר כי היין כבר מעבר לשיאו, אבל יחד עם זאת הוא לא איבד מחיוניותו, והסיומת שלו ארוכה.מעניין ומרשים ביחס לגילו.
ציון יולו – 14.5 (89).

 

Chateau Lascombes, Margaux 2001
המנה אותה ליווה היין הייתה מאגרה ברווז (magret de canard) עם דובדבני אמרנה (דובדבנים איטלקים בעלי גוון מריר). איזו התאמה. כאשר היקב הוציא לשוק את בציר 2000 שלו, הוא הוגדר כטוב ביותר ביחס ל- 30 השנים הקודמות, והמבקרים מציינים כי בציר 2001 החרה והחזיק אחריו. זהו בלנד המורכב מ- 55% ענבי מרלו, 40% קברנה סוביניון ו- 5% פטי ורדו, שבילו 18 חודש על השמרים בחביות. היין בוקבק ללא סינון.
מוכר כיין בעל גוף בינוני המעניק לשותה חוייה של פירות שחורים ובשלים, פרחוניות, ריכוז ואלגנטיות רבה. למי שמזדמן לאזור – מומלץ לבקר ביקב. אני עשיתי זאת לפני 10 שנים ונהניתי מאוד.

רשמי טעימה – צבע רובי סגול כהה עמוק ומלא חיים. רגליים ארוכות ונאות. אף עשיר וריחני. מגוון ניחוחות של פירות יער ופירות שחורים דוגמת הקאסיס, משולבים בריחות עור ואורווה. בפה – יין מורכב, עגול, משלב טעמי פרי וקפה. מורגשת חמיצות. הסיומת ארוכה וטובה. היין עדיין מעט עפיץ, וניתן עוד לחכות איתו מעט.
ציון יולו – 15.65 (91).

 

Chateau Margaux 1983
לצד היין: צלעות עגל ממולאות עם רוזמרין וטימין.
תחשבו על יין בן 30 שנה, בו הטאנינים עדיין מורגשים, ולא יקרה שום דבר נורא אם נחזור אליו שוב עוד מספר שנים. סביר שזה יעשה לו טוב.
ב- Wine Spectator מתבטאים אודותיו כיין מסיבי, עם ארומות של קאסיס, עפרון פחם ופירות. גוף מלא וקטיפתי באופן מרשים. החשש העיקרי לגביו הוא, שבבקבוקים רבים שנשתו ותועדו לאורך השנים, זוהתה בעיית פקק שהשפיעה כמובן על איכות הטעימה וההנאה ממנו. לשמחתנו, אצלנו לא התעוררה בעיה מסוג זה.
רשמי טעימה – צבע כהה נפלא. התחלה של טבעת קלילה עם גוון שונה, המעידה על התבגרותו של היין. אף עשיר מאוד – עור, קפה, פרי שחור,מעט מנטה ומעט מתקתק. גוף מלא. מאוזן להפליא. היין עגול, הסיומת ארוכה ונעימה מאוד. יין אלגנטי ואיכותי.
ציון יולו – 17.5 (95).

 

Vega Sicilia Unico, 1996
המנה שלצדו: פילה בקר. לומר את האמת, כאן כבר הגעתי לגבול יכולת הספיגה שלי מבחינת האוכל, והעדפתי להמתין לקינוחים. נתמקד ביין.
וגה סיציליה הוא מהיקבים היותר איכותיים שבספרד. היקב נמצא באזור ריברה דל דוארו, בקרבת העיר ולידוליד., שם נוסד בשנת 1864.
היין הוא בלנד של כ- 90% טמפרניו ו- 10% קברנה סוביניון. תקופת ההתפתחות של היין ביקב ארוכה מאוד. היין שהה במיכלי עץ גדולים למשך 20 חודש לאחר התסיסה, המשיך והתפתח לאורך 24 חודש בחביות חדשות, לאחר מכן עוד 24 חודש בחביות חצי חדשות, ועוד 19 חודש במיכלי עץ גדולים. לאחר מכן היין בוקבק והמתין תקופה ארוכה בבקבוק טרם הוצאתו לשוק.
היין מאופיין בצבע דובדבן חזק, בעוצמתיות ובפירותיות עם גווני מנטה ובלסמי, ובנוכחות ניכרת של טאנינים. אכן שווה לחכות לו כל כך הרבה שנים, והיין הזה זכה אצלנו במקום השני מבין יינות הערב.

רשמי טעימה – צבע רובי עמוק וצלול עם טבעת סגולה מרהיבה. האף פירותי, עשיר, מתפוצץ מריחות של פירות יער ופירות שחורים, מלווים בגווני עץ ארז וצרור פרחים. בפה – היין מורכב, עוצמתי, פירותי וחומצתי, ועם זאת קטיפתי, ומתובל בטעם מנטה. יין עגול, חלק, ארוך כאורך הגלות. סימפוניה בלתי נגמרת. להערכתנו גם בעוד 20 שנה ניתן יהיה לשתות ממנו בכיף אדיר.
ציון יולו – 17.75 (96).

 

Petrus 2001
שמו של היין מדבר בעד עצמו. אנחנו במועדון כבר מדברים שנים על החלום לפגוש בקבוק פטרוס, והנה סוף סוף אזרנו עוז והגענו לכך. זה לא מובן מאליו.
יקב מוביל ברמה עולמית, שעלה לגדולה בעלייה מטאורית במחצית השנייה של המאה ה- 20. ייחודו של היין קודם לכל בטרואר הייחודי. 40 מטר מעל פני הים, הנקודה הגבוהה ביותר באזור פומרול האיכותי בפני עצמו, שכבת קרקע חמר כבדה, וריבוי ברזל בתת הקרקע. תנאים אידיאליים, לפי בעלי המקצוע, לגפן המרלו.
איכות תהליכי הייצור כולל התפתחות בחביות חדשות ב- 100%, תורמים את תרומתם הנוספת, והרי לנו יין במיטבו. היין מתאפיין הן במורכבותו, עושרו ונעימותו, והן ביכולת היישון שלו.
הפטרוס 2001 הוא כמעט על טהרת המרלו. ככלל, היקב מגדל 95% ענבי מרלו ו- 5% קברנה פרנק. הפטרוס 2001 נחשב על הבצירים האיכותיים, ומבקרי היין צפו לו עתיד מזהיר ויכולת התיישנות והבשלה ארוכים ואיכותיים.
האמת שקצת חששנו שמא אנחנו ממהרים לטעום אותו, אבל החלטנו שהזדמנות כזו לא מחמיצים. היין נפתח ארבע שעות לפני הטעימה, ובשעה האחרונה טרם הטעימה, הועבר בעדינות רבה לדיקנטר, וראה זה פלא – הצליח לנו.
רשמי טעימה – צבע שזיף פשוט מדהים בצלילותו וביופיו. אף פירותי עשיר, מינרלי, ריחות כמהין, עור, אוכף, מנטה, סיגאר וליקוריץ. בפה – יין עגול וחלק באופן מרשים, ממלא את חלל הפה בעושר של טעמים. טאנינים חזקים המעידים בין היתר על יכולתו להתיישנות ארוכה נוספת. סיומת ארוכה מעולה. מבחינתנו – קרוב לשלמות. אפילו הסקפטים בינינו הסכימו שההשקעה הייתה מוצדקת.
ציון יולו – 18.8 (98).

 

כן, אתם צודקים – שכחתי להתייחס לקינוחים. זכינו במנת מקלוני שוקולד שחור איכותי, ולצדם גלידה עדינה עם קרמל. יכולת התיאור שלי מוגבלת. אני מקווה כי הצלחתי להעביר את התחושה, ולו חלקית. על צלחת הפטי פור שהתלוותה ליין הבא, אני אפילו לא מדבר. התמונה תדבר בעד עצמה.

 

Chateau Rieussec, Sauternes 2003
לטעמי זהו הסוטרן הטוב ביותר, אחרי שאטו ד'איקם, למי שמכיר. סיום איכותי לערב מושלם. סוטרן דבשי, טעם נקטר, ממלא את חלל הפה ומשגע את החניכיים. מעודן, איזון מרשים בין המתיקות לחמיצות, פרחוני ואלגנטי. גוף מלא. סיומת ארוכה ומלטפת.

 

לסיכום: ערב שהיה חוויה מעולם אחר. לא משהו שניתן לחזור עליו לעתים תכופות, אבל קשה לי להאמין שתהיה לנו סבלנות להמתין עד המפגש ה- 200 של מועדון יולו כדי לקבל חוויה דומה. בטח נחתוך ביולו 150 כדי לא לאבד סבלנות.

 

מה זה YOLO
YOLO – you only live once, הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.