בסוף השבוע האחרון יצאתי למסע קולינרי קצר ומהנה בין דוכני האוכל של איסטנבול, וריחות בלתי נשכחים בשוק התבלינים. אכלתי את הדונר (שווארמה) הטעים ביותר בחיי, ופגשתי שף טורקי שלימד אותי דבר או שניים על האוכל הטורקי שאנו כה אוהבים. הנה שורת המלצות לטיול בעיר שהאוכל בה הוא דרך חיים. עזבו אתכם מפוליטיקה, תתעלמו מארדואן. זה הזמן לנסוע לאיסטנבול. העיר הזאת לא מפסיקה להפתיע אותי. מסע בין ישן וחדש, בין מסורתי למודרני, בין מזרח למערב. איסטנבול 2020 היא דתית יותר, לאומנית יותר אבל גם מרגשת, מרתקת, טרנדית, מהנה ומטריפה אותי כל פעם מחדש.
איסטנבול, הבירה הלא רשמית של טורקיה, העיר היחידה בעולם המשתרעת על פני שתי יבשות, מציעה למבקרים בה שווקים צבעוניים, ארכיטקטורה מרתקת ומרהיבה ביופייה, תרבות עשירה, עשרות מסגדים, ארמונות יפהפיים, מוזיאונים מרתקים, חיי לילה, מסעדות, בתי קפה, ואין ספור אתרי תיירות לבלות בהם. איסטנבול של שנת 2020 מאכלסת כ-20 מיליון תושבים, הרבה מהם מהגרים, ומנסה להתקדם ולתת פתרונות בכלל ומענה תחבורתי בפרט לגודש הזה – נמל תעופה חדיש ומודרני שנחשב לגדול ביותר בעולם כיום, רכבת קלה ותחבורה ציבורית זולה ויעילה, וגם קניונים ענקיים, אין ספור חנויות, מרכזי מסחר, בנייני פאר וגורדי שחקים, מלונות חדשים ועוד. דרים פה בהרמוניה עשירים בצד פשוטי עם, וכולם נראים נינוחים, אוהבי אדם ומקדמים בברכה את מיליוני התיירים שמגיעים לכאן מרחבי העולם ובכל ימות השנה.
אני מודה שאהבתי לעיר גדלה בכל ביקור, ואני מגלה בכל ביקור נוסף אתרים חדשים ומרתקים. ההיסטוריה העשירה ומלאת התהפוכות של איסטנבול נשקפת מכל פינה, והעיר מלאה במסגדים, מוזיאונים ואתרים ארכיטקטוניים מרהיבים ושובי עין ובהם הבזאר הגדול – השוק המקורה הגדול ביותר במזרח, הבזאר המצרי או שוק התבלינים המדיפים ניחוחות של תערובות ייחודיות, תבלינים לא מוכרים, פירות מיובשים, פיצוחים וממתקים טורקיים כמו הרחת לוקום, החלבה, ממתקי נוגט עם פרות ואגוזים. רצוי לא לפספס. למתעניינים בצד המודרני ובקניות, יש כאן חנויות אופנה עם המותגים המובילים באירופה, רשתות אופנה מקומיות, חנויות נעליים במחירים זולים במיוחד, חנויות למעילי ומוצרי עור, אקססוריס, חנויות קוסמטיקה ואיפור מוארות ומעוצבות[ ובכל פינה תראו גם גברים עם תחבושות על הפדחת – אלה הגיעו לכאן להשתלת שיער.
עוד תוכלו לעשות שייט ארוך או קצר על הבוספורוס עם אלפי שחפים וציפורים שילוו אתכם, לבקר בכיכר טקסים המפורסמת, ברחוב איסטיקלאל השוקק 24 שעות ביממה – על שלל החנויות ובתי הקפה והמסעדות שנמצאות בו ובסמטאות הסמוכות אליו, או לבקר במגדל וגשר גלאטה. אחד מביקורי החובה ההוא בארמונות של הסולטאנים. אישית אני ממליץ על הדולמבחצ'ה, ארמונו של אתטורק והמפואר בארמונות איסטנבול, אך רצוי גם לבקר בארמון טופקאפי שפירושו "שער התותחים" – בשל התותחים שהוצבו על חומותיו, וכמובן מומלץ לראות את המסגד הכחול ואת איה סופיה
אחת ההחלטות החשובות היא בחירת המלון, ורצוי שזה יהיה קרוב למרכז העניינים, שכן איסטנבול היא עיר ענקית בגודלה. אישית אני ממליץ על מלון הילטון בוספורוס השוכן במרחק 10 דקות הליכה בלבד מכיכר טקסים. המלון הפונה לנוף המקסים של מיצר הבוספורוס, כולל בריכה חיצונית ופנימית, סאונה, מועדון בריאות וכושר, 500 חדרים עם מרפסות, ומסעדות איכותיות בהן אוכל טורקי אותנטי וטעים להפליא.
שף המלון, סבאג' אוזגיליק נפגש עימי ועם חברי מוטי ורסס, מנהל יחסי הציבור של רשת מלונות הילטון בישראל, בממלכה שלו – המטבח וחדר האוכל של המלון, כדי לספר ולהסביר לי על נפלאות הגסטרונומיה הטורקית אותה למדתי להעריך ולאהוב. סבאג' עובד כאן 29 שנים, שף ראשי שהחליף את אביו שעבד אף הוא במלון. בלהט ובעונג הוא מספר על המטבח הטורקי וההשפעות השונות מחלקי האימפריה – מאסיה, מאנטוליה, מהבלקן ומהמזרח התיכון והים התיכון. הוא מומחה לאוכל הטורקי, ומדגיש את חשיבותם של התבלינים ובהם הרוזמרין, הכמון, שמן הזית, השום, הפטרוזיליה, הכורכום ונוספים. 65 טבחים מבשלים כאן לעד 4,000 אורחים ומבקרים במסעדות, והוא מקפיד לבדוק כמעט כל צלחת שיוצאת החוצה.
מה אתה הכי אוהב במטבח הטורקי? אני שואל, והוא מחייך ומספר על העדפותיו ואהבת הטורקים קודם כל למאפים המגוונים, הבורקס, בצק הפילו והלחם לסוגיו. אז הוא עובר לירקות, מלכי המטבח הטורקי – העגבנייה והחציל, ומספר על הטורקים שאוהבים בשר, במיוחד בשר כבש, הדונר, על אהבתו לכתף הכבש (אינצ'יק) המתבשל עם עגבניות שום ושמן זית במשך שעות, אהבתו לגבינות, ליוגורט מחלב עז, בופלו ופרה, לממולאים הטורקים או בלשונו "אם אני לא מבשל – אין לי חיים". רק בסוף הוא מודה שבביתו הפרטי אשתו היא השפית. הוא לא מעוניין, והיא לא מרשה שיכנס לקודש הקודשים.
מאז ומעולם הייתה טורקיה ונשארה אימפריה של מטעמים, מאפים מיוחדים ודברי מתיקה. עוד בתקופת האימפריה העות'מאנית ערכו סעודות ומשתים בחצר הסולטאן. הטורקים מתמחים בארוחת מאזטים, שהיא למעשה פתיחת שולחן ללא חלוקה קלאסית של מנה ראשונה, עיקרית וקינוח. מסופר שבימי האימפריה, כשנערכו סעודות והסולטאן חשש מהרעלה, היה לו טועם ראשי, ואם המאכל היה ראוי לאכילה נהג להכריז בקול "מאזה", שפירושו טעים. במקביל למסעדות הנפתחות באיסטנבול כפטריות אחרי הגשם, פורחת בעיר גם סצנת אוכל הרחוב, וניתן למצוא כאן בכל פינה דוכני תירס חם או ערמונים על גחלים, דוכני דונר, נשים המכינות גוזלמה – מאפה בצק דקיק וטרי במילוי תרד וגבינות, חנויות ודוכני עוגות ומאפים מדושנים, וכמובן הגלידריות הטורקיות המפורסמות, שבהן הופכים את הגשת גביע הגלידה ללקוחות, למופע להטוטים עם כף ארוכת ידית.
לסיכום, אם יש לכם אהבה למקומות חדשים, אם יש לכם סוף שבוע פנוי – אל תהססו. טוסו לאיסטנבול, לעיר התוססת, הדינמית והזולה מאוד בהשוואה לאירופה, והביקור שם יהיה עבורכם חוויה מהנה לכל חמשת החושים. נסו ותיהנו.
