ירושלים אכן מארחת למופת את עשרות היקבים הישראלים שעלו להטעים מאות סוגי יינות, באחד מהפסטיבלים הכי מרשימים שמפיקים זו השנה ה- 11 ברציפות במוזיאון ישראל. הפסטיבל החל ביום שני 1.9 ויסתיים בחמישי 4.9 בלילה – שווה. מחיר הכניסה – 85 ₪ – מקנה לכם כוס וטעימת יינות ככל רצונכם ויכולתכם. עבור הגבינות, הסושי והשוקולד תשלמו בנפרד.

מאוד לא פשוט לבחור מה לטעום בשלוש שעות של ביקור, וההיצע מטורף. גם האיכות. רצוי לשלב לשתות יינות שרק עכשיו יצאו לשוק, וזו להם החשיפה הראשונה. זה פחות או יותר מה שאני עשיתי ביומו הראשון של הפסטיבל.

בכניסה למתחם הפסטיבל מתנוסס לו מיצג מרשים של מבנה במבוק שנישא לגובה של 50 מטרים. אפשר לעלות עליו ולהתרשם מחתיכת פסל סביבתי מרשים, ולאחר מכן לקחת כוס ובקבוק מים ולהתחיל להסתובב בין הדוכנים.

עשו קודם כל סיבוב של יינות לבנים, אחר כך טעמו כמה יינות רוזה, ורק לאחר שאכלתם משהו (יש שני דוכנים של גבינות משק יעקבס. קחו פלטה מוכנה; חבל להתעכב על חיתוך גבינה, עם כוס יין לבן, ושבו לכם לרפד את הבטן לפני המשך הטעימה)

יקב רמת הגולן
נקודת התחלת הטעימה שלי, ואני מאוד ממליץ להתחיל שם.
בלאן דה בלאן 2007 – מדובר במבעבע ישראלי הכי משובח שקיים, ואין לו מתחרה.
עוד מאותו דוכן של יקב רמת הגולן: רוזה גמלא מסדרת השמורה – גם כן יין שמעניק חוויה נפלאה.
מאחורי הדוכן יש מיצג מאוד מעניין של "פעם הייתי חבית".

יקב תבור
שרדונה טללים 2012 – יין פירותי מאוזן נפלא עם מינרליות עדינה. אפטר טייסט מריר, שמעניק לשרדונה הזה ייחודיות מאוד מעניינת.
מסדרת אדמה 2 מטעים יקב תבור שלושה סוגי יינות אדומים חדשים: קשת, להבה ורעם. מדובר בשלושה יינות מפתיעים מאוד.
קשת 2010 – קברנה פרנק וקברנה סוביניון. יין קריר עם מתיקות מאוד נעימה, היין חמאתי מאוד ומענג בשתייה.
רעם 2010 – שיראז וקברנה סוביניון. יין עוצמתי עם ריחות וטעמים מאוד בשלים. עפיצות שולטת, ולאט לאט מאפשרת לפרי לבוא לידי ביטוי. משחקים של עולם חדש ביין מעניקים ליין הזה משהא מאוד מיוחד.
להבה 2010 – פטי ורדו ומרלו. זה יין מהליגה של הגדולים. שילוב 50% פטי ורדו במרלו של רמות נפתלי, לקח את המרלו למקום אחר לגמרי מזה שאנו מכירים. יין עוצמתי, מעושן קלות. זה יין חורפי שחייב להיות מוגש עם אוכל. מדהים.

יקב הר ברכה
ברכה בלנד 2012 – מרלו, קברנה סוביניון ופטי ורדו. אחד הבלנדים הקלאסיים. היקב הוציא מכל זן את המירב, איחד אותם למשך 12 חודש בחבית עם מינימום התערבות, וחומרי הגלם המשובחים של האזור עשו את שלהם. מדובר בבלנד מדהים. התפוצצות של דובדבנים ופטל טרי, מעט עץ בקצוות, אלכוהול שלא מפריע ועומד רק על 13.5%, והיין מאוזן נפלא. לא לוותר.

יקב דלתון
לא לוותר על הרוזה. מדהים.

יקב רקנאטי 
סוביניון בלאן 2013 – סוביניון קלאסי נקי. ריחות וטעמים טובים מאוד. קשה היה להפסיק לשתות מהיין שנמזג. מושלם.

 

 

יקב צפרירים
פתום 2012 – סירה, קברנה סוביניון ומרלו. מדובר ביין משוגע. צבע אדום עז, ריחות של פרי אדום צעיר ותוקפני, ובפה: בום- בגרות מדהימה ורגועה. שוקולד ומעט מוקה, עוצמות של פרי מאוזנות מצוין. חמיצות נפלאה באפטר טייסט. יופי של יין.

 

יקב יפו
שרדונה 2013 – שרדונה חד עם מתיקות מאוד נעימה. לחובבי השרדונה הקליל מובטחת הנאה.

יקב אמפורה
בלאן דה נואר – ארקדי פפיקיאן הרשה לעצמו להשתובב, ולהוציא לשוק יין שמח. מדובר ביין לבן שנעשה מענבים אדומים. יופי של יין.

יקב עמק האלה
סוביניון בלאן וסמיון 2013 – הייננית לין גולד מפתיעה שוב, עם משחק של חדות פרי ומינרליות מהסוביניון, ולתת לו מתיקות ופרחוניות מענבי הסמיון. יין קליל ומאוד מענג.

 

 

יקב כרמל
ויונייה 2013 קאיומי – ביקב יודעים להפיק מהזן החדש הזה את המיטב. שווה לנסות ולהכיר את טעמי הענב הזה דרך היין של כרמל. יופי.

יקב אייל
שרדונה עם תוספת של אמרלד ריזלינג 2012 – 11.9% אלכוהול. מדובר ביין מצוין עם שרדונה חד, מינרלי. חומציות נפלאה מאוזנת היטב עם האמרלד ריזלינג, שהעניק לו באפטר טייסט טעמים טרופיים מינוריים ולא מעיקים. יופי של יין. שאפו.

 

כרם מונטיפיורי
כרם משה 2011 – סירה, קברנה סוביניון ופטי ורדו. בלנד טוב מענבים משובחים, שהיינן סם סורקה רקח בצורה מצוינת.

יקב גוש עציון
סוביניון בלאן 2013 – אף ופה שמתמזגים מצוין. שילוב טוב של ריחות פרי הדר עם טעמים עשבוניים ארומטיים. גוף בינוני מלא, והחומציות מאוזנת ומאוד רעננה. מדובר בסוביניון מצוין; אחד מהטובים שיש על המדפים בחנויות היין. יופי.
לא לפספס את הבלנד הבורדולזי של יקב גוש עציון – קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. כל מילה מיותרת.

יקב תמיר
היקב היחידי שלא הכרתי בפסטיבל, היה יקב תמיר. זה הבציר הראשון שהיקב שנמצא באזור גבעת ישעיהו., מוציא לשוק. היינות שמייצרים ביקב הם בלנדים אדומים. שמוליק תמיר הוא הכורם והבעלים. יאיר תמיר הוא היינן, ודורון רב הון הוא היינן המייעץ ליקב.
שומרה 2011 (בציר ראשון) – קברנה סוביניון, קברנה פרנק, שיראז ופטי ורדו. 14.1% אלכוהול. צבע היין אדום בוהק. באף ריחות טובים של פרי צעיר, בפה יש חיבור טוב של הזנים שהוכנסו לבלנד. את השיראז לא הרגשתי; לא במרירות האופיינית ולא בטאצ' שהוא מעניק בבלנדים. יין שעשוי טכנית נכון.
חותם 2011 – בלנד מענבי מרלו ופטי ורדו. 14% אלכוהול. בלנד די ייחודי משני זני הענבים, כאשר לכל זן יש תכונות מיוחדות, והחיבור ביניהם צריך להעניק לנו יין בעל צבע ארגמן דחוס, גוף חסון, עפיצות מורגשת היטב, טעמי דובדבנים ושזיפים בשלים, וכמובן פלפל ירוק עם נגיעות של שוקולד ותבלינים.
בפועל, חותם 2011  הנו יין שניתן ליהנות ממנו, אבל הוא לא ממש בומבסטי כפי שציפיתי.

 

 

דוד מיקב שאטו שני בתל אביב, אומר בעקבות ביקורו בפסטיבל:

התובנה העיקרית שלי מפסטיבל היין 2014 בירושלים היא שלאט לאט אנחנו מפנימים יותר ויותר את העובדה שאנחנו באגן הים התיכון ולא בבורדו. כלומר, יותר ויותר יינות לבנים וסמוקים (רוזה). פרחוניים, פירותיים, קלילים, קופצניים ופריכים. פחות יינות אדומים כבדים, ריבתיים, טאניניים וחביתיים. גם כשאני מסתכל על נטיעות הכרמים החדשות שאני מכיר, יחס הלבנים הולך וגדל, ומתחיל להתגבש אופי ישראלי ליין שלנו. זה יפה לטעמי.

 

 

צילומים אריאל אריאב