שמענו בין הגפנים 1.4.22 – אסף בן דב, רמי בר-מאור ויותם שרון; וסוגרים חודש – מה פרסמנו ב-3.22

הרחקנו עם התמונה עד בין הגפנים של כרם קברנה סוביניון הצמוד ליקב שאטו לאפיט בבורדו. רוב ענבי היקב הם קברנה סוביניון כמו הגפנים כאן. השאר מרלו וכתבלינים קברנה פרנק ופטי ורדו. צילם השבוע ששון בן אהרון יינן יקב מוני
הפעם: יש מנכ"ל חדש ליקב רמת הגולן – מברוק לאסף בן דב, גלית בר-און עם רשמי ביקור אביב וטעימות ביקב בר-מאור, יותם שרון זה גם יקב – עוד מברוק, וסוגרים חודש עם תזכורת וקישורים ל-9 כתבות שפרסמנו במארס 22. מאחלים קריאה מהנה, ותיכף פסח
אסף בן דב מנכ"ל יקב רמת הגולן – יירד מהחליפה ויסתער על המשימה. צילום פרטי

אסף בן דב הוא המנכ"ל החדש של יקב רמת הגולן  – הרקע מאחורי המינוי

ביום חמישי 1.3.22, הודיע דירקטוריון יקב רמת הגולן על מינויו של אסף בן דב למנכ"ל החברה. זאת לאחר שמנכ״ל היקב יאיר שפירא ביקש לסיים את תפקידו. אז הוקמה ועדת איתור בליווי ענת שלף מחברת HR, וניהלה תהליך קפדני במסגרתו בחנה מועמדים מנוסים. מתוכם נבחר אסף בן דב, אשר כיהן עד לאחרונה כמנכ"ל מכבי חיפה. אסף בן דב, בן 53, נשוי ואב לשלושה, כיהן במגוון תפקידים בכירים במשק, ביניהם מנכ"ל המשביר לצרכן ומנהל חטיבת היוקרה בלוריאל ישראל.

גבריאל חמו, יו"ר דירקטוריון יקב רמת הגולן, אמר עם שחרור המינוי לפרסום: "אני מבקש להודות ליאיר שפירא שהוביל את היקב בחמש השנים האחרונות להישגים ושיאים חדשים, על תרומתו הרבה, ומאחל לו הצלחה בהמשך דרכו. אני מקדם בברכה את פניו של אסף בן דב ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד. לאסף ניסיון עסקי וניהולי עשיר בתפקידים בכירים, ואני סמוך ובטוח שהוא יוביל את היקב למחוזות חדשים, להמשך צמיחה והובלת תחום היין בישראל, בצד התמודדות עם אתגרי התקופה".

אסף בן דב, מנכ״ל יקב רמת הגולן הנכנס, אמר: "אני נרגש  לקראת התפקיד, מודה לדירקטוריון על האמון, ונכון לקראת האתגרים המצפים לנו". אז בואו נכיר את המנכ"ל החדש ומה מחכה לו ביקב.

יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן – שנתיים ביקב עם ויקטור שונפלד היינן הראשי – יותר מ-28 שנים ביקב. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן עם ויקטור שונפלד היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

כאשר יקב רמת הגולן יצא למסע חיפושים אחרי מועמד להחליף את המנכ"ל הפורש יאיר שפירא אחרי קדנציה אחת בלבד, היה ברור שהמנכ"ל החדש לא יבוא מבפנים; אין שם עתודה בכירה, לא בדרגות הניהוליות ולא בדרגות הייננים. שני הבכירים ביקב הם המנכ"ל, והיינן הראשי מזה 30 שנה – ויקטור שונפלד, לא מסוג האנשים שחינכו או גידלו יורש פוטנציאלי ראוי. כזו גם היתה ענת לוי, המנכ"לית הקודמת, וכך גם יורשה שבא מענף הקפה. למועצת המנהלים אין ברירה – מצד אחד להמשיך להעסיק את היינן כי הוא מחזיק צמוד לליבו את ספר המתכונים של היקב, והיקב שבוי ומפחד לאבד זאת. מצד שני, לחפש מנהל מבחוץ, שיידרשו לו חודשים ללמוד את הענף, ולפעמים שנים כדי להבין שהוא לא מצליח. הפרדוקס של מועצת המנהלים הקיבוצניקית לא פשוט (בכוונה כתבתי קיבוצניקית, וכל אחד עם האינטרפרטציה שלו). למזלם, היו"ר גבי חמו כנראה מבין את המצב, ואחרי כמה שנים בתפקיד הבין שהיקב חייב שינויים. לחתוך בבשר החי זה קשה, אבל אין יותר מקום לקוסמטיקה – צריך כירורגיה, ולהתחיל לנתק את הדור הישן מהיקב, להתחיל לחשוב על השוק שהשתנה במהירות ומשתנה כל יום.

קיבלה הזדמנות לדבר ולא רצתה
ענת לוי לשעבר מנכ"לית יקב רמת הגולן – יש לה הסכם כספי לטווח ארוך. צילום דוד סילברמן dpsimages

ענף היין מושפע באופן ישיר גם ממה שקורה בעולם, ומהיבוא שיציף את ישראל בשנים הבאות. הדור השתנה, סוגי היינות משתנים, וצריך לעשות עכשיו מהלכים עתידיים מרחיקי לכת. יקב שמחזיק יקב שמתחרה בו (הרי גליל), עם כל הכבוד, חוץ מיין יראון אין שם כלום שמצדיק אותו. ואת מותג יראון אפשר להעביר לרמת הגולן בלי בעיה. נכון שהיקב יושב במקום יפה ומצויד במרכז מבקרים מרשים, ואפילו אפשר לגרד סיפור או שניים, אבל אין שום אסטרטגיית מוצרים או לחילופין אין זרקור על היינן, ולא בגלל היקב אלא בגלל האופי שלו. המהלכים שהמנכ"ל החדש צריך לעשות הם ברומו של עולם, ו

גבי חמו יו"ר יקב רמת הגולן. צילום מדף הפייסבוק

השאלה היא האם יאפשרו וייתנו לאסף בן דב באמת להנהיג ולהוביל, ולהשאיר ביקב רק את האנשים שנמצאים כבר שנים בעשיית היין, ביצוא ובשיווק; כאלה שדוכאו כל השנים, כאלה שלא היה להם מנהיג בשנים האחרונות, והם אלה שראו את הגסיסה ואת השוק נוטש אותם. המנכ"ל החדש צריך לכנס אותם, ומהם לשמוע וללמוד. הירושה שהשאירה ענת לוי ליקב תמשיך להיות עצם בגרון, עד שהחוזה שלה עם משפחת שקד יסתיים. אני מניח שמנכ"ל מקצועי לא היה מעולם מעלה בדעתו לתת לחברה מתחרה לקבל לידיה את השיווק וההפצה של יינות היקב שלו. אפשר רק לצטט את ביאליק משירו "לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר, אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי.." – השימוש במילה הפקר בשיר הזה מרתק בעיניי.

אסף בן דב בימי המשביר לצרכן. צילום אריאל בשור

אז מי מי אתה אסף בן דב

אסף בן דב, 53, מנכ"ל מקצועי – לא גדל בענף היין או הכרמים, אבל קרוב לתחום היין כחובב רציני שמבקר ביקבים ובטעימות יין בעולם במהלך נסיעותיו הרבות, ומוביל מועדון יין של מנהלים בו שותים ודנים בכל מפגש ביינות מובחרים מארץ יין אחרת – בתקווה ליינות מישראל בכובעו החדש.

ליקב רמת הגולן מגיע אסף היישר מתפקיד מנכ"ל מועדון הכדורגל מכבי חיפה. כמי שהתחיל כאיש שב"כ במשך שש שנים, הוא מילא בהצלחה תפקידים בכירים במגזר העסקי, בין היתר כמנכ"ל חטיבת מוצרי היוקרה לוריאל (בצרפתית L'Oréal), בישראל וכמנכ"ל רשת המשביר, כולל הנפקתה בבורסה.

מה נאחל ליקב? להיות בצמרת ליגת העל

כשאני קורא את הראיון שערך עיתונאי הספורט טל וולק עם בן דב בשנת 2019, שכותרתו הייתה "מה לא עובד במכבי חיפה?", אני רואה את הקשר בין ניהול קבוצת כדורגל לניהול יקב. הכתבה עסקה בכישלונות הרבים של מכבי חיפה, והכתב שאל את בן דב: "למכבי חיפה על הנייר כביכול יש הכול: את האצטדיון הכי גדול ומפואר, את המתקנים הכי נוצצים ואת בעל הבית הכי משופשף, שאף פעם לא סגר את הברז". ואי אפשר שלא לעשות את ההשוואה עם יקב רמת הגולן 2022. יש שם הכול, אז למה זה לא עובד? בן דב, ראוי לציין, לא ברח מהשאלה הקשה ומהאחריות, ותשובתו הייתה: "הניהול היה באווירה יותר משפחתית. לא היה מבנה ארגוני. היה כאן מנכ"ל מאוד דומיננטי, ומתחתיו אנשים שמאוד אוהבים את המועדון. וזה לא מספיק, אתה חייב להיות מקצועי. במגזר העסקי המסורתי יש לקוחות, דוחות כספיים, יש מוצר, דירקטוריון. בכדורגל, כל הדברים האלו קיימים, ותוסיף לזה את האוהדים שהם לא לקוחות אלא בעלי עניין. יש פה את הפן הציבורי, ויש פה תקשורת שלא חשבתי שתהיה משמעותית כל-כך, בעיקר תקשורת הספורט, ובעיקר תקשורת הספורט בחיפה".

מה נאחל ליקב? לטוס גבוה ולמרחקים

בן דב העביר את מכבי חיפה מגירעון כספי מתמשך גדול לרווחיות, והשיג הסכם חסות ענק  עם חברת התעופה איתיחאד – הספונסרית של אלופת אנגליה מנצ’סטר סיטי, ולמרות זאת האוהדים ועיתונות הספורט לא אוהבים אותו.

עכשיו בן דב מגיע למקום עבודה בעייתי מאוד. הוא ידוע כמי שמוכן ומסוגל לעשות את העבודה, אם יתנו לו לעשות שינויים מרחיקי לכת – אם לא יתקעו לו מקלות בגלגלים, אם יתנו לו להביא חדשנות, ובעיקר אם יתנו לו לעבוד. משכורת טובה ונסיעות לחו"ל לא יעבדו על איש כזה (בתפקידו בלוריאל הוא טס 170 פעמים לפריז), הוא איש מקצוע שצריך להוכיח שהוא טוב ולא YES MAN. אם רק יתנו לו.

תגובתו של שמשון ולנר – מייסד יקב רמת הגולן והמנכ"ל בשנים 1982–1990

למען הסר ספק, אינני מכיר את אסף בן דב, ולא שותפתי בשום פורום או ועדת איתור. יותר נכון: אני פרסונה נון גרטה בעיני הנהלת היקב.

שמשון ולנר, צילום מאתר סומלייה

וכעת לעניין: סופסוף היקב מנסה לעלות מחדש על מסלול נכון! האמינו לי שזה יהיה קשה!!

על פי נתוני המנכ״ל שפורסמו נראה לי שהוא האדם הנכון. יש לו את הבסיס! הייננים ויקטור וטלי מעולים!!!! הציוד חדיש ומתאים. מה חסר? ניהול וראייה קדימה….

מאז ששכנעתי חלק מחברי ההנהלה שלא להיכנס להרפתקה המטורפת עם סין, הודרתי על ידי היו"ר הקודם שהשביע את חברי ההנהלה שלא לספר לי מאומה אודות היקב..

עקבתי במשך שנים כיצד מותג בינלאומי שהחל בעמוד שלם בניו יורק טיימס וכתבה אוהדת בתוכנית 60 דקות ב-CBS , ירד לאן שירד. שלא לדבר על הסטייה מליבת העסקים למוצר התפל שעלה ליקב 17,500,000 ₪, שווה ערך ל- 4,500,000 דולר, פי 45 מההשקעה ביקב לפני הפקת ושיווק היין הראשון. כן!  שבעה עשר מיליון שקלים וחצי. ללא בקרה, ויותר חשוב! ללא הצדקה ובקלות דעת!!

ההשוואה העלובה: היקב הוקם בהשקעה של 100,000 דולר. כן מאה אלף דולר! בשלב השני הושקעו עוד 100,000 דולר. ומאז יין ירדן הוכר בעולם!!! בנוזל התפל הושקעו סכומי עתק! והוכר ככישלון!!

אני תולה תקווה במנכ״ל שיעלה את היקב בחזרה למסלול! בהצלחה!

שמשון ולנר

רמי בר-מאור בכרם. צילום דוד סילברמן dpsimages

הצעירים החדירו את הקולומבר ליקב בר-מאור

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ, הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַּגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ.

גלית בר-און מדווחת: עם בוא האביב, אנחנו והגפנים מתעוררים מתרדמת-החורף, אנחנו והייננים מתחילים להתכונן לפסח. אני לא יודעת אם בפסח אנחנו כישראלים שותים יותר יין מאשר בשאר השנה, אבל אנחנו כן קונים יותר יין, הרבה יותר, ורובו ישראלי. היקבים הישראלים נערכים לכך, מציגים שורה של יינות הבציר החדש, ומזמינים את הקהל הרחב למרכזי המבקרים שלהם, להתרשם, לטעום, לשתות, ובסופו של דבר אולי גם לקנות.

יעל בר-מאור מאיירת ומעצבת תווית חדשה

אני, שמתרשמת-טועמת-שותה-קונה גם בשאר השנה, שמחה לנצל את ההזדמנות לבקר ביקבים, בעיקר הפחות גדולים. אני אוהבת לראות את הקהל הרחב פוגש את הגברים והנשים שמאחורי בקבוק היין שהם קונים, ונהנית לראות את היינן פוגש את הגברים והנשים שמאחורי נתוני המכירות.

הפעם קפצתי לביקור ביקב בר-מאור, שמייצג עבורי עשייה מאוד ישראלית, מתוך הבנה אמיתית של הטרואר המקומי (במקרה הזה, של בקעת הנדיב) ושל האנשים ששותים את היין.

מה חדש ביקב בר-מאור? הרבה. בבציר הנוכחי היקב מציג את הפורטפוליו הרחב ביותר שלו אי פעם. יש בציר חדש של יינות מוכרים, יש יינות זניים חדשים, וגם יינות שלא מיוצרים כל שנה, אלא בשנים טובות.

השימוש בקולומבר נכנס ליקב בר-מאור בעקבות רעיון שהעלתה קבוצת חבר'ה צעירים שהגיעו ליקב. ביום הפתוח שנכחתי בו אותם צעירים נמצאים ביקב, מקבלים את המבקרים במאור-פנים, מוזגים להם יין (תוך שהם מעירים אחד לשני להקפיד על סדר הבקבוקים שרמי קבע), ומבקשים מהאורחים בהתלהבות שלא נגמרת, לספר איזה יין היה להם הכי טעים.

אז בזכות אותם מאירי-פנים יש ביקב קולומבר, והוא מבוקבק גם כיין זני וגם כחלק מבלנד 'הנדיב הלבן', ורמי בר-מאור שולף את הסמארטפון ומראה בגאווה אשכול של העינב המדובר, שנתרשם מכמה הוא יפה.

ליינות הלבנים יש חמיצות טבעית בולטת, ואחוזי אלכוהול שנעים בין 11-12%. יש הבגרה על השמרים, אין שימוש בחבית. לקולומבר הזני יש פירותיות טרופית מסחררת של מלון, אננס, מנגו, מרירות מעודנת של קליפת אשכולית, ובפה כולו פומלה.

הסוביניון בלאן, עם תווים ירקרקים של הלואר, חמיצות חדה ורמז למליחות עדינה. שרדונה זני, גם הוא ללא חבית, יוצר בפעם הקודמת ב- 2017. עדין-עדין, בניחוח תפוח ועם גיריות מעודנת; הנדיב בלאן, בלנד שיש בו קולומבר, סוביניון בלאן ושרדונה (לא ברור איך השרדונה מוצא את הקול שלו בין השכנים הארומטיים האלה, ובכל זאת התפוחיות העדינה שלו מורגשת בתוצאה הסופית), וריזלינג קסום, יבש, היחידי שגדל  מחוץ לטרואר של בקעת הנדיב, ושעל התווית האחורית שלו כתובה האמת הפשוטה "אין על ריזלינג".

האדומים עוברים יישון בחביות גדולות. לצד היינות המוכרים של היקב – לילית (סירה וקריניאן), שעם כל לגימה הוא אחר; תמוז הפירותי והעסיסי (בר-מאור מספר שזה היין שהצוות שותה במסעדות בהן הוא נמכר), וקברנה פרנק. השנה יש גם ירח אדום (מרלו), שמיוצר רק בשנה טובה; סירה מרוכז ומעושן, שיוצר השנה לראשונה מאז 2015, קריניאן, שמיוצר לראשונה כזני ומתאים להתיישנות נוספת, ויין הדגל, ארכיטיפ ריזרב (סירה וקריניאן) השקט והאלגנטי, שיוצא השנה לשוק לראשונה מאז 2014.

ושאפו ליעל בר-מאור, השותפה לדרך, שמאיירת כתמיד את התוויות יוצאות הדופן.

הטעימה השנתית המסורתית של יינות הבציר החדש תתקיים ביקב בר-מאור בשישי ושבת 1-2.4  ו-8-9.4.22 בין השעות 10:00-15:00. המלאכה 12 בנימינה, 054-4388894

יותם שרון עם זאב דוניה ביקב סוסון ים. צילום סמי אברמוביץ
יותם שרון עם זאב דוניה ביקב סוסון ים. צילום סמי אברמוביץ

'יותם 2020' – יינות ראשונים ליותם שרון כיינן-יקב עצמאי

רני רוגל מדווח: "עשיתי עשרות מיליוני בקבוקים בברקן, והייתי ועודני שותף כיועץ ביצירת יינות של יקבים נחשבים, אבל אף פעם לא יצרתי יין שהוא 100% שלי, יצירה עצמאית שלי", כך כתב בדף הפייסבוק שלו יותם שרון – יועץ ליקבים ויבואן חביות. "האדום הראשון שלי נכנס לבקבוק. התרגשות גדולה וסיפוק מלווים במתח בריא. תודה ענקית למלכיאל הדרי מיקב גיתו על הדרך המשותפת ועל העשייה המוקפדת, ותודה לדינה ובני משפחת הדרי על ההתגייסות למלאכת הביקבוק".

צלכיאל הדרי בביקבוק יותם 2020 ביקב גיתו. צילום דרור הדרי

השתתפתי בשמחתו של יותם, והוא הרחיב ברצון על היין והכנתו: "יהיו לנו השנה שני יינות אדומים ורוזה אחד. את הקריניאן בצרתי בכרם האורגני של חי וורטמן בשפייה. כרם יחסית צעיר, בן 15, אבל מרוסן ומעוט יבול – וללא כל השקיה. סירה ומורבדר בצרתי בכרם של ז׳אק קפסוטו בפקיעין. הסירה שם פשוט יפהפה, אם כי 2020 הייתה חמה מאוד ולא פשוטה כלל. למורבדר החום רק עושה טוב, כך נראה, אבל הוא נוטה לתת יבול גבוה של אשכולות ענקיים, מה שדרש הרבה עבודה ושני סבבים של דילול אשכולות.

ביקבוק יותם 2020. צילום דרור הדרי

לגבי העבודה ביקב גיתו – ייעצתי למלכיאל הדרי בעבר לאחר שחבר משותף הכיר בינינו. הייעוץ היה בעיקר סביב טעימות של היינות השונים ובלנדים, והרבה שיח על העשייה, שהשפיע על הכיוון שיינותיו של מלכיאל תפסו עם השנים. צריך לראות כדי להאמין, יקב שגם בשיא הבציר מצוחצח ונקי ברמה פשוט נדירה. באיזשהו מקום מזמן ידעתי, שכשאהיה בשל לכך זהו מקום מצוין לעשות את היין הראשון שלי. התהליכים של עשיית היין עצמה היו פשוטים למדי, וזה מה שצריך כשהענבים ממש טובים. מעבר לכך, היישון בחביות Stockinger חשוב מאוד. מדובר באלון מעולה שעובר קלייה עדינה מאוד, אבל זה רחוק מלהסביר את הקסם שהוא מחולל. בלבנים וגם באדומים, מכל הזנים, הוא מחדד את היין ומצליל את הביטוי הארומטי שלו, בה בעת שהוא תורם גיוון ומורכבות".

בתמונה המעצב איתמר גור עם תוויות ממדפסת. הרוזה לא אמיתי אלא אדום מהול במים כדי לדמות את היין. צילום יותם שרון

בסך הכול יהיו מבציר 2020 כ- 1,300 בקבוקים אדומים, שמחיריהם בגיבוש סופי. הכיוון הוא 170 ₪ לאדום הגבוה – Yotam Cuvée Vera, 130 ₪ לאדום השני –  L’esprit de Yotam. יהיו גם כ- 600 בקבוקי רוזה 2021 – 110 ₪. הזמנות אצל יותם שרון: 054-4409990, [email protected]

בהצלחה ליותם. יין ראשונים אלה הם סימן ליינות הבאים. זה מה שיפה בענף הזה.

זה באמת היה מארס 2022 – בית החולים הישראלי באוקראינה. צילום אלון גונן

סוגרים חודש – קראו גם כתבות אלה שפרסמנו במארס 22

הייננית ניצן סברסקי: "אחת זה נכון לי, ופשוט"

ניצן סברסקי ייננית יקב אחת. צילום דוד סילברמן dpsimages

גלית בר-און כותבת כי ניצן סברסקי עושה היטב משהו שעושה לה טוב, וגורמת להרבה מאוד עבודה קשה להראות חסרת מאמץ. יש הרבה מה ללמוד מהאחת. קראו כאן.

ביקור בית ביקב מוני – השוק האמריקאי כפלטפורמה להחדרת יינות פרמיום לישראל

סוכת הגפנים שצופה אל כרמי יקב מוני הפכה לפופולרית ביותר בשנות הקורונה. צילום שכיב ערטול

היקב בבעלות משפחת ערטול, במקור מכפר מרר (מע'אר) שבגליל התחתון. שכיב ערטול, סבו של שכיב היינן, הגיע לאזור בית שמש בשנות ה- 80 של המאה ה- 20, חכר אדמות לכרמים וזיתים, מכר את התוצרת ליקבים וקנה עוד שטחים. קראו כאן.

ייצור יין בבית – איך תעשו זאת גם אתם?

דמיג'אן – יש במגוון נפחים ומחירים

הכותב אליהו, חרדי תושב ירושלים בן 25, הוא יינן ביתי אוטודידקט, שמזה מספר שנים מכין יין ביתי בעזרת ידע שהוא צובר מקריאת ספרים ומאמרים. בימים אלו הוא עוסק בהקמת אתר בעברית שינגיש את כל תורת הכנת היין הביתי באופן מקצועי. קראו כאן.

ביקור בית ביקב לוריא – הכורם יוסף סיידא והיינן גידי סיידא

גידי סיידא יקב לוריא עם אביו הכורם יוסף סיידא
גידי סיידא יקב לוריא עם אביו הכורם יוסף סיידא

מאפיין מרכזי של משפחת סיידא במשך שנים רבות היה הכורמות ומכירת ענבים מובחרים למיטב היקבים. עכשיו כבר לא מוכרים ענבים, ומשתמשים בכל הענבים עבור יקב לוריא במגוון הפורמטים שלו. יותר מ-200 דונם גפנים וכל שנה נוטעים עוד או מחדש. קראו כאן.

יקב אפוד – מבית המקדש דרך צרפת לזירת היין הישראלי

לסוויסה אין יקב משלו ואת יינותיו הוא מייצר ביקב תיתורה של חברו לורן אמסלם בכפר רות. צילום ישראל פרקר

יונתן לבני כותב כי בשנת 2014, בעת שטילים התעופפו מעלינו בזמן מבצע צוק איתן, נחתו בארץ דוד סוויסה ומשפחתו כעולים חדשים מפריז. הוא מתגאה בהיותו אוטודידקט שלמד לעשות יין ממישל רולאן, יועץ היין הצרפתי. קראו כאן.

יין וג'אז: איכות ומשפחה – יקב גבעות והאחים המוזיקאים כהן

שיבי דרורי גם מוביל את מאמץ איתור וטיפוח זנים ארצישראלים קדומים שרובם נקראים במספרים. צילום אליאב מילר

יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל את 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז. הפעם סיפור על יקב גבעות ויין נווה 2020, ועל שלישיית האחים המוזיקאים לבית כהן. משפחה פה ומשפחה שם. יין ומוזיקה משובחים ומוערכים. קראו והאזינו כאן.

אירוע "סומלייה" החרדי – "שוקא דחמרא" של שנת השמיטה ה'תשפ"ב

קובי דימנט כותב כי מספר גורמים חברו ליצירת פסטיבל "שוקא דחמרא": רצון חלק מן הציבור לשמור שמיטה כהלכתה, עניינם של יקבי בוטיק אחדים לפעול ברוח זו, והעניין הגובר של הציבור החרדי ביינות איכות. קראו כאן.

מסכמים את תערוכת סומלייה 2022 – יינות חוויות ופרסים

הרבה פעמים אירועים הומי אדם עם המולה אנושית עליזה ועם צפיפות ודוחק מגיעים בד בבד עם דברים מאוד מהנים. המראה מחוץ להיכל התרבות מטעה – האקשן בפנים. צילום איל גוטמן

גלית בר-און ויונתן לבני קיבלו משימה מאתגרת: לבחור ולכתוב מספר מצומצם של ייננים ויינות שעשו להם את זה בסומלייה 2022. גלית התמקדה בחוויות, ויונתן עשה זאת מנקודת המבט של יינות. שניהם כתבו בעצם על א.נשים, כי זה מה שבעצם עושה יינות מוצלחים. צירפנו גם את הזוכים בפרסי היין במסעדות – הצדעה לכול מי שעמדו בשנתיים האחרונות באתגר המיוחד של יין במסעדות וברי יין. קראו כאן.

תערוכת סומלייה 2022 – ברוכה הבאה. התגעגענו

צילום איל גוטמן

אלון גונן כתב שבימים שני ושלישי 7-8.3.2022 יהיה שמח בהיכל התרבות, בעיקר ביום שני כשהקהל המקצועי יפקוד את דוכני היין והאווירה תהיה שמחה כי צריך קצת נחת בתעשייה הזו. אפשר גם יהיה לברך שם כמה קודקודים שעשו מהלכים שמבטיחים לשנות את התעשייה בחמש השנים הבאות. קראו כאן.

צילום Efrem Efre-pexels

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר