שמענו בין הגפנים 18.8.23: ההפיכה המשפטית והשפעתה על צריכת היין, מהדורת 2019 לברקן אלטיטיוד, ביי למיכל אקרמן אשת היין

בתמונה שני דורות של משפחה שחיה ונושמת יין: בציר 26 של גולן ביקב פלם ובציר 58 של האב ישראל פלם ביקב כרמל (מזרחי) וביקב המשפחתי. קראו עוד בהמשך. צילום ענבר אביטל סטולרו
אלון גונן על הרפורמה-הפיכה משפטית-משטרית והשפעתה על צריכת היין, יקב פלם – בציר 58 לאבא ו-26 לבן, יונתן לבני בהשקת יינות אלטיטיוד של ברקן ובטעימת יינות חו"ל לבנים, בציר ביקב כרמל – יותר מ-108 כורמים, מיכל אקרמן הפוליטיקאית נפרדת ממיכל אקרמן אשת היין, ביקורות יין – טובים מאוד ומורכבים, יקב הרא"ה – תסיסות ספונטניות ושמרי בר בלבד, יגאל ברנע על יינות פריוראט מספרד, פסטיבלי יין: חיפה וזיכרון יעקב, חגבציר ביקב אסף

ההפיכה המשפטית והשפעתה על צריכת היין

צילום ליזי שאנן מתוך אתר פיקיויקי

אלון גונן: אנחנו אומנם אתר שעוסק בעיקר ביין ישראלי, ולא פעם קוראים שואלים מדוע אנחנו מכניסים פוליטיקה לכתבות שלנו, בעיקר כשמדובר בנושא הכשרות או יינות מיהודה ושומרון. התשובה מאוד פשוטה – אין במדינת ישראל דבר שאינו קשור בצורה זו או אחרת לפוליטיקה, ומי שרוצים לקרוא רק כמה הכול נפלא פה, או מחפשים רק פירגון וציונים טובים ליינות ישראלים, לא ימצאו זאת אצלנו.

מבחינתי יין הוא מוצר שלא רק טומן בחובו ריחות וטעמים, אלא גם טרואר פוליטי, אם אפשר להגדיר כך את מה שקורה אצלנו במדינה. מספיק להסתכל על ההשתלטות של החרדים על הכשרות, ועל הנעשה בתחום הקרקעות ביהודה ושומרון. אפשר גם להסתכל על חוסר העניין של הממשלה בענף היין, ועל הניסיונות שלה למחוק את יקבי הבוטיק וכרמי היין. ובואו לא נשכח את המחסור בתקציבים למחקר ופיתוח, שיווק ופרסום בינלאומיים, ואת חוסר העניין של גופים השייכים למדינה בתחרויות בינלאומיות. מכון יצוא מסורס, שרי חקלאות מתחלפים כמו גרביים, משרד הבריאות מפעיל פקחים נטולי ידע, רשות מקרקעי ישראל בה יושבים אנשים "רעים" שכל עניינם שאיבת כסף והפעלת איומים ומרות על חקלאים, כורמים ובעלי יקבים.

הכול פה משובש, אין אופק, אין ראייה ארוכת טווח או תוכניות עתידיות, הכול על כרעי תרנגולת – וזו הפוליטיקה שאנחנו מדברים עליה. לא מדובר בימין או שמאל, כי אף ממשלה לא עשתה דבר וחצי דבר לטובת הענף, אבל אף ממשלה לא השפיעה לרעה על ענף היין הישראלי כמו הממשלה הנוכחית. התקופה של שישה החודשים האחרונים – "הרפורמה המשפטית" כפי שקוראים לה אלה, או "ההפיכה המשטרית" כפי שקוראים לה אחרים, מתחילה להשפיע על ענף היין, ולצערי גם מזה מתעלמים.

נכון, אנחנו ענף קטן ולא ממש משפיע, אבל אם מקלפים קצת את המשמעות של מה שעובר על ענף היין בחודשים האחרונים, אפשר להבין את האסון שעומד לפקוד את הענף.

הנתונים מדאיגים

תמונת מצב כלכלית בעקבות דו"ח החשבונות הלאומיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ביום ד' השבוע (16.8.23) תוכלו לקרוא בניתוח של אדריאן פילוט ב'כלכליסט', אבל אנחנו משקפים את המצב בענף היין.

בשבוע האחרון שוחחתי עם מספר רב של בעלי יקבים גדולים וקטנים, כמו גם עם יבואני ומפיצי יין, והתברר לי שיש ירידה מאוד משמעותית בביקורים במרכזי המבקרים של היקבים – מדובר בירידה של מעל 30%. נתון נוסף שהפתיע אותי, הוא שיש ירידה של מעל 50% בקניית יין במסעדות, וירידה של עד 40% בקניית יין בחנויות היין, וברשתות השיווק הנתון אף מדאיג יותר – ירידה של 65% בקניית יין בשלושה החודשים האחרונים.

מדובר בנתונים מדאיגים ומפחידים. יקבים רבים השקיעו הון כסף במרכזי המבקרים בתקופת הקורונה, את ההשקעות האלה צריך להחזיר, וזה לא יקרה אם המצב הזה יימשך. מסעדות רבות פושטות רגל ונסגרות, וגם פה יקבים שמים את כספם על קרן הצבי. בתקופה זאת, ממש לפני ראש השנה, יקבים, בעיקר הגדולים, מוכרים מיליוני בקבוקי יין,  והם עומדים בפני אתגר לא פשוט כאשר חוסר הוודאות של העתיד הקרוב מאוד בעייתי. אנחנו נמצאים בקונפליקט חברתי שמשפיע על צריכת יין, שכן הוא משפיע על התנהגויות, עמדות ובחירות של אנשים בתגובה למתחים ולאתגרים הנגרמים מהקונפליקט הזה.

סדרי העדיפויות של אנשים משתנים, ואיתם חלים שינויים בהרגלי הצריכה. אנשים מפחיתים את ההוצאות על פריטים לא חיוניים, כולל יין, מכיוון שהם מתמקדים בדאגות מיידיות ובצרכים בסיסיים. המתח, החרדה החשש מאובדן מקום עבודה, ומגוון רגשות שליליים כמו הפחד מהלא נודע, מונעים מאנשים לצאת לחגוג או לרכוש יין.

אין ספק שמבחינה כלכלית, הקונפליקט משבש את התוכניות – ריבית שעולה, הלוואות שנתקעות, מדינות שחשבו להשקיע בישראל מחכות לראות לאן המצב יוביל, בנקים בינלאומיים שוקלים להוריד את דירוג האשראי, ודירוג אשראי נמוך עלול להוביל לפיחות במטבע, מה שיכול לייקר מוצרים שתעשיית היין קונה בחו"ל (חביות, מיץ ענבים, מכונות ועוד), ויש גם השפעה על יבוא היין כי המחירים יהיו גבוהים יותר. 

במקרים מסוימים עלול דירוג אשראי שלילי להוביל להגדלת חסמי הסחר או להעלאת התעריפים המוטלים על ידי מדינות אחרות, מצב שיקשה על יצרני היין בישראל לחדור או למכור לשווקים בינלאומיים, וישפיע על מכירות הייצוא.

ההשפעה עלולה להגיע גם לתחום תיירות היין שנמצאת בחיתוליה ועלולה להיעלם. אין ספק בכך שהמצב בארץ עלול להרתיע תיירים מלהגיע לישראל, מה שישפיע על פעילויות הקשורות ליין כגון סיורי כרמים, טעימות ופסטיבלים.

אי אפשר להתעלם, לצערי, מהאנשים הקיצוניים הנמצאים בשלטון, וחותרים להלכות מחמירות במיוחד שעלולות להשפיע על תעשיית היין בדרכים שונות. מי יכול להבטיח לנו שקבוצות דתיות קיצוניות לא יתמכו בתקנות מחמירות על ייצור, הפצה ומכירה של יין? שלא לדבר על נושא הפרסום, על חרמות צרכנים ומחאות. עלולה אפילו להיות חקיקה נגד יבוא יין לא כשר, סגירה של יקבים ישראלים לא כשרים, ושל עסקי אוכל שיגישו אוכל ויין לא כשרים, וגם תקנות מקומיות וחוקי ייעוד שיגבילו או ימנעו הקמה או הפעלה של יקבים, חדרי טעימות או עסקים אחרים שלא שומרים שבת או לא כשרים.

הקיצוניים שיש להם השפעה פוליטית עלולים לנסות לעצב מדיניות הקשורה לרגולציה, מיסוי והפצה של יין ואלכוהול, ולהוביל שינויים שישפיעו על פעילות תעשיית היין ורווחיותה (הענקת תקציבים ליקבים בשטחים, הענקת רישיונות רק למי שיעסיק רק יהודים או רק שומרי שבת). למרות שתעשיית היין קטנה, היא חשובה לקיצוניים כפולחן דתי, והם עלולים לעשות הכול כדי למחוק כל זכר למי שלא מתיישר עם הקו שלהם בנושא הכשרות – הדרת נשים בתעשייה, הדרת חילונים, סגירת יקבי בוטיק לא כשרים, מחיקת הכשרות של הרבנות הראשית והעדפת השגחות של רבנים וחצרות אלה ואחרות.

לסיכום: אנחנו מתקרבים לקראת סוף עידן בתעשיית היין הישראלית. לא ירחק היום בו יקבים רבים לא יוכלו לפעול על פי חוק. לא ירחק היום בו יבואן לא יוכל להביא לארץ יינות לא כשרים. ההשגחה המחמירה תשתלט על כל פינה בענף, ויקבים שלא יעמדו בציפיות ייעלמו כהרף עין. לא יהיה אף יקב פתוח בשבת, יקבים לא יעסיקו מיעוטים, נכים ובעלי מוגבלויות, וגם לא נשים.

בשבוע שעבר כתבתי על וירוס שיכול להשמיד כרמים שלמים ולפגוע בתעשיית היין, אבל פה מדובר במשהו הרבה יותר מוחשי, הרבה יותר הרסני ומפחיד. הרוב הגדול של היקבים הישראלים הם חילוניים שהסכימו להתיישר עם קו הכשרות לצורך מכירת היין. בעוד מספר חודשים לא תהיה לאף יקב שליטה על מה שקורה אצלו בכרם, או בקו ייצור היין, ואפילו לא על עיצוב התווית ודרך השיווק. זו קטסטרופה שעומדת בפתח, ואף אחד בתעשייה לא רוצה לראות את מה שקורה מול העיניים של כולנו. לא מדובר רק ביקבים של חילוניים, וגם ביקבים של דתיים הפגיעה תהיה אנושה, כי מלחמת הדת והחצרות תגיע גם אליהם. אם יקב חרדי לא יתיישר על פי החצר השולטת, הוא לא יהיה קיים, והדוגמאות לכך רבות (בתי ספר רק של מזרחיים קיימים עשרות שנים, משחטות של העדה החרדית בלבד ועוד).

לא ירחק היום, וְהָאָרֶץ תהיְה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם ירד עלינו. 

יקב פלם – בציר 58 לאבא ו-26 לבן

צילום ענבר אביטל סטולרו

בתמונה שני דורות של משפחה שחיה ונושמת יין: בציר 26 של גולן ביקב פלם בציר 58 של ישראל פלם ביקב כרמל (מזרחי) וביקב המשפחתי, בו ממשיכים במסורת ובחקירת גבולות חדשים בייצור יין.

כרם אבן ספיר של יקב פלם. צילום אלעד ברמי

וכך כתב לנו גולן פלם: "התחלנו את בציר 2023  ב-30.7 עם חלקת שרדונה ניבה חדשה, שניטעה ב-2020 בגבעת ישעיהו כחלק מנטיעות נרחבות שעשינו בגבעת ישעיהו ואבן ספיר אשר בהרי יהודה בשנים 2019 ו-2020.

המשכנו את הבציר עם שתי חלקות סוביניון בלאן – חלקה ותיקה בגבעת ישעיהו, וחלקת סוביניון בלאן חדשה בוואדי הנושק לפארק עדולם. המשכנו עם חלקות סירה לרוזה. נראה שנתחיל בשבוע הקרוב עם האדומים מאבן ספיר. בסך הכול אנו עתידים לבצור כ-200 טון ענבים, רובם מאזור יהודה: סוביניון בלאן, שרדונה, סירה, מרלו, קברנה סוביניון, קריניאן, קברנה פרנק, פטי ורדו; מהם אייצר שבעה יינות שונים.

מיון ענבים ביקב פלם. צילום ענבר אביטל סטולרו

לקראת סיום בציר הענבים הלבנים, ניתן לומר שלמרות מזג אוויר מאתגר בימים אלה, עצם זה שבצרנו את רוב הלבנים לפני ימים אלה, נתן לנו תוצאות מפתיעות ומבטיחות מבחינת ארומטיות ורעננות, כנראה בזכות טמפרטורות לילה שנשמרו נמוכות יחסית בהרי יהודה ובוואדיות של גבעת ישעיהו.

אני מעריך שנסיים את בציר הזנים האדומים עד סוף ספטמבר. מבחינת הזנים האדומים נראה שיש גרגר קטן ומשקל אשכול נמוך, מה שיביא ליבולים נמוכים מהממוצע עם  פוטנציאל איכות גבוה. נקווה לימים מתונים ולילות קרירים".

שלושה דורות ביקב פלם: הסבא ישראל, הבן גולן והנכד עילי. צילום מהיקב

בהזדמנות זאת לא יכולנו שלא לבקש מאבי המשפחה, ישראל פלם שמציין בציר 58 במניין, את חווית הבציר הראשון שלו מזרחי, זאת אחרי בציר ראשון כסטאז'ר במכון היין בשנת 1965, בהמשך בצירים  בדרום אפריקה וקליפורניה, ושנתיים בצירים כפולים כיינן במותגים של כרמל מזרחי באוסטרליה. "הבציר הראשון שלי ביקב כרמל מזרחי בישראל היה בשנת 1971. באוקטובר 1970 חזרתי לארץ מלימודי ייננות בסטלנבוש שבדרום אפריקה ודייויס  קליפורניה, והתקבלתי לעבוד כיינן צעיר ביקב ראשון לציון של כרמל מזרחי.

מיון ענבי סירה לרוזה של יקב פלם. צילום ענבר אביטל סטולרו

מה אומר ומה אגיד, ההלם היה גדול. אני נזכר כמה רע היה מצבנו מבחינת זני ענבים ואיכות הפרי – הזנים העיקריים ששלטו בתעשייה היו קריניאן, אליקנט וגרנאש. הטכנולוגיה ביקבים הייתה ללא מערכות קירור וללא מיכלי נירוסטה, והמחשבה הייתה שבישראל אין אפשרות לייצר יינות איכות.

מאז עברו יותר מחמישים שנים והיום אנו יכולים להתגאות בתעשיית יין איכותית עם טכנולוגיה מתקדמת ביקבים, ואיכות יינות מהרמה הגבוהה ביותר. על זאת מודה אני שזכיתי להגיע לימים אלו".

יונתן לבני מבקר בהשקת יינות סדרת אלטיטיוד של יקב ברקן

השקת יינות אלטיטיוד 2019 של יקב ברקן במסעדת שילה. צילום ישראל פרקר

השבוע הושקו שלושה יינות חדשים של יקב ברקן מסדרת (Altitude)  שלושה יינות קברנה סוביניון משנת  בציר 2019, שעברו תהליכי הכנה ויישון זהים אך נבצרו משלושה כרמים איכותיים של היקב בגבהים שונים בגליל העליון: 585, 624 ו-720 מטר. היינות נקראים על שם גובה הכרם שבו גדלו הענבים. אני סבור כי מענין להשוות בין טעמים של יינות מגבהים שונים, אם כי מאחר שלא מדובר באותו מיקום אלא מכרמים במיקומים שונים, ההשוואה אינה מדויקת מפני שבנוסף לגובה משפיע על היין המיקום. בכל מקום יש קרקע שונה ומזג אויר מעט שונה שמשפיע על היין. כך שגם אם השתמשו באותם ענבי קברנה סוביניון ובאותם תהליכי הכנה ויישון, כל אחד מהיינות יהיה שונה גם עקב המיקום ולא רק הגובה.

כביכול השוני בין היינות נובע מגובה הכרמים שלהם אך למעשה היין שונה גם עקב מיקום הכרם, גם בגלל כמות החביות החדשות וגם הסוג השונה של הקרקע. צילום ישראל פרקר
כביכול השוני בין היינות נובע מגובה הכרמים שלהם אך למעשה היין שונה גם עקב מיקום הכרם, בגלל כמות החביות החדשות וגם הקרקע השונה. צילום ישראל פרקר

ההשקה התקיימה במסעדת שילה בתל אביב. יתכן שריבוי המשתתפים באירוע גרם לכך שקיבלנו מעט מאוד הסברים על היינות, וזאת בלשון המעטה. אוליביה פרתי, היינן הראשי של יקב ברקן-סגל מזה מספר חודשים, לא היה מעורב באף שלב של עשייתם ולכן אולי לא היה לו הרבה מה לומר. עידו לוינסון, שהיה לפניו היינן הראשי של היקב, אינו מי שפיתח אותה – בשונה מסדרת יינות בתא, שהוא אביהם הרוחני והמעשי, ולכן אולי אינו מעורב כל כך. יתכן גם שכשעידו ראה את המשתתפות והמשתתפים באירוע, שלחלק ניכר מהם אין קשר לענף היין, ולפחות שתיים ביקשו וקיבלו פחיות זירו מול עיניו, לא היה לו רצון להרבות במילים.

אגב, הגדרת תפקידו המדויק של לוינסון התמיהה את מי שכן הינם מאנשי הענף. במפגש הוא הוצג בפנינו על ידי המנכ"ל ניר גל כ'מנהל הטכני של היקב', ואילו בהכרזה על חילופי יינן ראשי ביקב בפברואר השנה הוא הוצג כ'מנהל המקצועי של הקבוצה'. אולי גם זה קשור לכך שהוא לא הירבה בהסברים על היינות.

כרמי לבנשטיין – יזמה את סדרת אלטיטיוד של ברקן. צילום משפחתי

לפני שנגיע ליינות, ניתן כבוד לכרמי לבנשטיין ז"ל, שהייתה מנהלת השיווק של היקב כשסדרת אלטיטיוד יצאה לשוק בשנת 2006, וכך היא אמרה באחד הראיונות שלנו איתה: "בטעימה ביקב ברקן "במעבדה" עם אד זלצברג ויינני היקב באותה תקופה, טעמנו יינות קברנה סוביניון מבציר 2003. לא ידעתי מה טועמים חוץ מהזן והבציר. קיבלתי שלוש כוסות. טעמתי ואמרתי שאני טועמת שלושה יינות שונים לגמרי. יינות אלו נבצרו באותו מועד, התיישנו אותה תקופת זמן ובאותן חביות צרפתיות. את כל זה לא ידעתי. רק הרגשתי שלושה יינות שונים. אז ברוב חוצפתי כמנהלת שיווק ולא ייננית, שאלתי מה קורה? אלו שלושה יינות שונים לגמרי, מה התוכנית? נאמר לי שיש כוונה לעשות בלנד של שלושתם. ביקשתי לעצור ולחשוב שוב – שלושה יינות קברנה סוביניון משלושה כרמים בגבהים שונים שמאוד שונים אחד מהשני. ביקשתי לבקבק כל אחד בנפרד, כדי לאפשר לאוהבי יין להתנסות במשהו אחר, יוצא דופן. השם אלטיטיוד נולד באותה טעימה. נציג ברקן בארצות הברית מחברת קדם נכנס במקרה לטעימה. שאל מה טועמים, אמרתי לו באנגלית יינות קברנה סוביניון מגבהים שונים. הוא שאל: Different altitudes? והיה ברור שזה השם. לא שלי אבל נכון".

מיתקן 3 כוסות לטעימת 3 יינות אלטיטיוד במסעדות – הן התנגדו. צילום מהיקב

כרמי גם יזמה והנהיגה את הקונספט השיווקי של היקב שקיבל את השם "יעף יינות אלטיטיוד" – מכירת שלוש כוסות עם כמות יין מוקטנת (פלייט – יעף) של יינות הסדרה במסעדות, כשהן מגיעות במיתקן ייעודי. מהלך זה נועד להגדיל מכירות יין ומודעות ליין בכוס, אך לא נחל הצלחה גדולה בגלל המסעדות. וליינות ההשקה הנוכחית:

יינות סדרת אלטיטיוד 2019 של ברקן. צילום מהיקב

Altitude 585 קברנה סוביניון 2019 – ענבים מכרם יפה נוף ליד קיבוץ מנרה’, גובה 585 מטר. ענבי היין, כמו יינות הטעימה האחרים, תססו והושרו עם הקליפות במשך 14 יום. אחר כך הם יושנו בחביות עץ אלון צרפתי בנפח 500 ליטר, 75% מהן חדשות. היין עדיין מעט סגור. יש לו גוף בינוני, מעט חומצי. סיומת קצת מתוקה, כפי שרבים אוהבים. אני מציע לפתוח אותו ואת שני האחרים גם כן, מספר שעות לפני השתייה, כדי לחדרר את היין על מנת שיהיה פחות הדוק.

Altitude 624 קברנה סוביניון 2019 – ענבים מכרם עלמה בגליל העליון, גובה 624 מטר. כאמור הוא נעשה באותם תנאים כמו היינות האחרים בידרה. אהבתי אותו יותר מאשר את שני היינות האחרים. הוא עפיץ יותר ואלגנטי יותר, עם טעמי פירות שחורים. גוף מלא, חמיצות  טעימה  ונעימה. יין כיפי לאוהבי הזן.  לא להחמיץ.

Altitude 720 קברנה סוביניון 2019 – ענבים מכרם בקרבת מושב דלתון, גובה 720 מטר.  גוף בינוני עד מלא, סיומת ארוכה. יין מעט כבד ועדיין סגור, שזקוק לעוד זמן  כדי להיפתח. ליין מרירות חזקה ופחות מתיקות בסיומת. גם אותו אני מציע להשאיר בדיקנטר כמה שעות לפני השתייה על מנת שיפתח יותר.

מחיר כל אחד מהיינות 120 ₪. גם בשנה הקודמת זה היה אותו מחיר וביקב ברקן לא העלו את מחיר הסדרה, בשונה מיקבים רבים שהעלו לאחרונה את מחירי יינותיהם.

בציר ביקב כרמל – יותר מ-108 כורמים ברחבי הארץ והשפעת החמסינים

כרם שעל. צילום יקב כרמל

יקב כרמל פתח את בציר 2023 בשליש האחרון של חודש יולי, עם יותר מ-108 כורמים שבוצרים בכרמים הפזורים ברחבי הארץ, מתל מחפי ברמת הגולן עד בקעת ערד בדרום, כשהשנה הצטרף כרם חדש בקיבוץ עין דור הצופה להר תבור, שם בצר היקב לראשונה ענבי שנין בלאן.

בוצרת של יקב כרמל. צילום דרור דותן

הבציר מתבצע על ידי שמונה בוצרות הפועלות בכרמי היקב, לצד בציר ידני בכרמים נבחרים. היקב משתמש גם בטכנולוגיות מיכון מתקדמות, כמו מערכת קליטת ענבים ידנית עבור יינות הפרמיום תחת תת-מותג כרמל סיגנצ'ר.  בין 31 הזנים של יקב כרמל: זינפנדל, שיראז, פטיט סירה, פינו גרי, וכאמור שנין בלאן שנבצר לראשונה.

יפתח פרץ יינן ראשי של יקב כרמל. צילום יוראי רבן

יפתח פרץ, היינן הראשי של יקב כרמל,  אומר: "למרות החורף החם יחסית השנה, לצד הגשם  והברד הלא אופייניים שחווינו בחודשי האביב, הופתענו לטובה מטיב היבולים שהתקבלו. ואז הגיע גל החום האחרון, שסיפק גם אתגרים וגם הפתעות משמחות בכל הנוגע לבציר.

צילום יקב כרמל בגליל העליון

האתגרים כללו את העובדה שבגלל החום הכבד, חלק מהגפנים עצרו הבשלה, דבר שבא על חשבון צבירת סוכר וטעמים. בנוסף, בשל החום הכבד אחת החומצות המרכזיות בענב – חומצה מאלית (הנקראת גם חומצת תפוח) נמצאת באחוזים נמוכים – כאשר הגפן משתמשת בחומצות כמקור אנרגיה חלופי, דבר שמוביל לרמת חומצה מעט נמוכה יותר ולערכי ph מעט גבוהים יותר.

כרם גמזו. צילום יקב כרמל

הפן החיובי הוא שלא רק הגפן סובלת מן החום הכבד, אלא גם המזיקים אינם פעילים. בהשוואה לשנה שעברה אנו מקבלים ענבים נקיים יותר וללא פגעים משמעותיים, דבר המקושר ישירות לחמסין. לגבי השפעות החמסין על הענבים האדומים, מאחר והתחלנו לבצור כעת כרמים ראשונים, עדיין לא ברורות ההשפעות עד הסוף".

ביקורות יין של אלון גונן – טובים מאוד ומורכבים

מצטיין התמורה למחיר (VFM) בטעימה: קובי ארביב יינן ראשי של רקנאטי עם שני יינות לבנים ב-55 ₪ כל אחד והציונים 91 ו-92. צילום איל גוטמן

רגע לפני ראש השנה, והיקבים הולכים להציף את רשתות השיווק וחנויות היין ביינות במחירי מבצעים. כולם מנקים עכשיו מחסנים לקראת ביקבוק חדש וצריך מקום, אז המחיר ירד ושווה לחכות קצת עם קניית היין.

היינות בטעימה הזו טובים מאוד, מורכבים, יינות שאפשר גם ליישן בלי כל בעיה לעוד כמה שנים. הציונים בהתאם, אבל שימו לב לתמורה למחיר VFM)). לכן, כשבאים לקנות צריך לחשוב פעמיים.

יקב לוינסון

צילום ישראל פרקר

גראז’ דה פאפא לבן 2022 שרדונה – האמת, הופתעתי. אם חשבתי שהוא יתנהג כמו ינוקא, אז ממש לא. החמאתיות האגוזית מתפרצת בכל הדרה, האף מעט טרופי עם מליחות מאוד נעימה. שרדונה שבועט במוסכמות. מחירו 150 ₪. ציון 92. תמורה למחיר (VFM) – 120 ₪.

גראז' דה פאפא רוז' 2022 קלדוק -צבע סלמון בהיר, האף מוצף בהדרים, תותים, דובדבנים ופלפל לבן, פה עם חומציות טובה וטעם מאוזן של פירות יער אדומים בחך. גם פה הבחירה בקלדוק יוצאת מהקופסה. זה זן שיש בו הכלאה של מלבק וגראנש. ואכן, מי שחובב את זן המלבק ימצא ביין הזה את הטעמים המדהימים שהוא מוציא. יין גסטרונומי נפלא. מחירו 129 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 90 ₪.

יקב פסגות

צילום אורי כהן

סוביניון בלאן 2022 -אף הדרי עם פירות טרופיים (אננס וליצ'י), הגויאבה נוגעת לא נוגעת, מקסים בעיניי. פה מינרלי עשיר. יופי של יין. מחירו 75 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מעולה. 

שרדונה 2022 – ארומות של פירות טרופיים, מעט אגוז לוז ( מקסים ) פה עשיר ומינרלי, מושך לכיוון אגס בשל ותפוח ירוק. מחיר 75 שקלים ציון 90 תמורה למחיר נפלאה

יקב רקנאטי

את הענבים ליינות 2022 כבר קלט יקב רקנאטי במתקניו החדשים בפארק תעשייה דלתון. צילום ליאור פוזניאק

סוביניון בלאן 2022 – אף מינרלי, מעט עשבוני, פלפל ירוק, לאחר כמה דקות הטרופיות יוצאת. הבציר המוקדם שמאפיין את יינן היקב קובי ארביב, מוביל לפה מאוד רענן. אשכולית בוסרית, אגס בשל, מעט ליצ'י בקצוות, והפתעה קטנה של אספרסו. הפתעה קטנה שמעלה חיוך על הפנים כששותים את היין הזה. מחירו 55 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – מצוינת.

שרדונה גליל 2022 – אף עשיר מאוד, לימוני. פה מינרלי, פירות טרופיים קלילים. טעמי חבית מעניקים גוף חסון וטעמי וניל בקצוות. אפטר טייסט אגוזי. מחירו 55 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – הכי טובה שיש היום מבחינת שרדונה צעיר.

יקב כרמל

צילום אורי כהן

מדיטרניאן 2018 – גרנאש, ויונייה, טנאט, מורבדר, סירה, קריניאן. צבעו אדום-סגול אטום. באף ארומות שנעות בין פרי אדום צעיר לפרי שחור בשל עם עשבי תיבול יבשים, מרווה, תימין, רוזמרין, לוונדר. האלכוהול מעקצץ. הפה חמאתי עם טאנינים רכים. מפתיע בירקרקותו, טעמי הפרי שולטים, בעיקר התות והפטל, כאשר הם תומכים בטעמי העץ. מחירו 150 ₪. ציון 93. תמורה למחיר – 120 ₪.

מדיטרניאן 2019 – סירה, קריניאן, מורבדר, גרנאש, טנאט וויונייה. יין דחוס ומושך להפליא, עם פרופיל ריחות וטעמים של פירות יער ורימון, שוקולד מריר, אוכמניות בשלות, ובקצוות נגיעה של קפה. אם צריך להשוות אותו למדיטרניאן 2018,  רואים שטכניקת הייצור מעט השתנתה בין השנים, וב-2019 היא מושכת יותר לכיוון של עולם חדש השיראזי. תוספת הויונייה עושה את שלה במתיקות האפטר טייסטית. מחירו 150 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – 120 ₪

מיכל אקרמן הפוליטיקאית נפרדת ממיכל אקרמן אשת היין

מיכל אקרמן – תטרוף את הפוליטיקה כמו ענבים. צילום חמודי

ביום שני השבוע, 14.8.23, פרסמה מיכל אקרמן – עד לאחרונה מנהלת יקב תבור ואגרונומית היקב ועתה מועמדת לסגנית ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, פוסט פרידה זה: "היום יומי האחרון ביקב תבור. זהו כרגע, גם יומי האחרון בענף היין. אחרי 23 שנים בענף, מתוכן 15 שנים בתבור – היום אני עוזבת.

עד לפני שבועיים עוד הייתי קולית לגמרי עם העניין. ואז התפרקתי. ואחרי זה התחברתי מחדש. נראה לי שעברתי את כל שלבי הפרידה של פרויד (או אליזבת קובלר, או סתם קשקשן אחר), צחקתי, בכיתי, כעסתי, התרגשתי, צעקתי, נאלמתי, חיבקתי, חייכתי, פרקתי, התפרקתי ומה לא; עוד ועוד פעלים טובים יותר ופחות. אבל זהו, שלב הקבלה הגיע. אז בפעם הראשונה בחיי יוצאת לסטטוס האלמותי ׳בין עבודות׳.

אלון גונן עם מיכל אקרמן האגרונומית של יקב תבור. צילום איל גוטמן
אלון גונן עם מיכל אקרמן. צילום איל גוטמן

נפרדת מענף מדהים ומיקב תבור על כל אנשיו הבלתי רגילים. קצת עצב, הרבה שמחה, יוצאת גאה לדרך חדשה, מלאה בהתרגשות וחדורת משימה.

אתגעגע לאנשים, לקולות, לריחות ולרעשים, לטירוף הבציר, לשקט בכרמים. לקצב של הפילר בקו מילוי, לקראשר בבור, לצנטריפוגה, לקרוס פלואו ולדינמוס. למשאבות, צינורות, מיכלים, חביות. ישיבות הנהלה, מונדיי, קאנבס, הרצאות. לצעקות, לצחוקים, לסיפורים, ובעיקר לשעות המיוחדות האלה כשכולם כבר גמורים.

מיכל אקרמן עם יינני יקב תבור אריה נשר (מימין) ואור נדבך. צילום מהיקב

אבל הכי הכי הרבה, אתגעגע לייננים!! אריה נשר, אור נדבך. לא הרבה יוצא לאנשים למצוא במקום עבודתם חברי אמת, כאלה שחייהם נשענים על אותם ערכים.

איזה דרך עברנו יחד, אלוהים. כמה יקבים ביקרנו וכמה כרמים. כמה שעות של שיחות, כמה דיונים, כמה ישיבות. כמה יין, כמה שטויות, כמה צחוק וכמה דמעות. כמה זיעה ולכלוך, כמה בגדים יפים וחיוך, כמה רגש וכמה הערכה, כמה לימוד וכמה תשוקה.

מיכל אקרמן לשעבר מנהלת ואגרונומית יקב תבור והיינן אור נדבך. צילום מהיקב

כמה הרווחתי בחיי לעבוד לצידכם וכמה עצוב לי עכשיו לעזוב אתכם. אבל אתם מקצוענים מהזן המשובח ביותר. כמה אמונה וביטחון יש לי בכם.

אוהבת, מעריכה וכבר מתגעגעת. ולכל שאר אנשי היקב – אתם באמת חבורה לתפארת. ״אם יהיה זה שנית, אל יהיה זה אחרת, יהיה כך, כך יהיה, אות באות״.

מיכל, אנחנו במערכת 'אכול ושאטו' מאחלים לך הרבה הצלחה וגם הנאה בעולמך החדש

בציר ותסיסות ביקב הרא"ה – תסיסות ספונטניות ושמרי בר בלבד

צילום אהוד קווה

אהוד קווה מיקב הרא"ה במושב כפר הרא"ה שבעמק חפר, כתב לנו: "השנה אני בוצר גוורצטרמינר, שרדונה ופטי ורדו מכרם אש קודש (ליד שילה), ושנין בלאן ומרסלאן מהגולן. הגוורץ והשרדונה כבר תוססים; השרדונה בחלקו על הקליפות וחלקו לבן רגיל. בבדיקות השרדונה טעים ועם חומציות טובה. הגוורץ תוסס על קליפותיו – מרגישים פירות טרופיים עשירים וחמיצות טובה. בשבוע הבא נבצור שנין בלאן, חלקו יתסוס עם הקליפות וחלק בלי. על הבלנדים אחליט בהמשך לפי הטעם של כל יין אחרי שהתסיסה תירגע. הכיוון הוא לבלנד לבן של שרדונה ושנין בלאן, ובלנד על הקליפות של שרדונה ושנין בלאן וגוורץ על הקליפות. כמובן שייתכנו שינויים באחוזי הבלנדים או בכלל בבלנדים. לגבי פטי ורדו ומרסלאן, כאשר יכנסו לחביות אדע האם יהיו כבלנד או זניים.

תסיסות עם שמרי בר בלבד. צילום אהוד קווה

כמו תמיד, מתחילת היקב כל התסיסות ספונטניות על שמרי בר בלבד. היינות האדומים יתיישנו בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. היינות הלבנים ולבנים על הקליפות – ללא חבית וללא מלולאקטית.

אני מייצר כ-3,000 בקבוקים. המכירה ביקב, עם משלוחים עד הבית בכל אזור השרון, גוש דן, מודיעין, ירושלים ואפרת, עם נקודת חלוקה באינטל חיפה.

בציר בכרם אש קודש. צילום אהוד קווה

כמו כן ניתן להשיג את יינות היקב בחנויות הבאות: החנות של משק יעקבס בכפר הרא"ה; כוס של ברכה – הל"ה 16 ירושלים; מנדלסון חשין – מול הפארק רעננה; האדום והלבן (ניסים יצחקי) – גבעת מרדכי ירושלים".

לביקורים ביקב הרא"ה וטעימות יין ולהזמנות יין הביתה: 054-5744098

יונתן לבני טועם יינות חו"ל לבנים בחדר היין הפרטי של אחים שקד

יינות הטעימה. צילום יואב גד

אחים שקד, הבעלים של רשת חנויות 'דרך היין' (בין השאר), מארגנים מזה כשנה בחדר הישיבות של החברה ברחוב אלוף דוד 40 ברמת גן, אירועי טעימת יינות שהחברה מייבאת מחו"ל, וזאת עבור קבוצות יין וקבוצות המתארגנות רק לאירועי יין.

סביב שולחן שיכול להכיל כ-15 אנשים, טועמים יינות ומקבלים הסברים על היינות הנשתים. שקד אינה גובה תשלום עבור האירוע שגם מלווה בגבינות, זיתים וירקות – גם כן ללא כל תשלום. דבר נוסף, ואולי חשוב עוד יותר: אומנם יאמרו לכם מה מחיר הבקבוק  הנשתה, אך לא ניתן לקנות את היינות במקום, ועל כך יש הקפדה כדי שהטעימה לא תראה רק כפרסום למכירת היינות.

יואב גד (משמאל) מארגן הטעימה וטל שקד שהנחה אותה

במהלך השבוע מתקיימות כאן שתי טעימות ביום, ובשישי אחת  ב-11 לפני הצהרים. אני הוזמנתי  על ידי  יואב גד, יינן של יקב קטן וחובב יין מוכר וידוע, שאירגן את קבוצת היין שהוזמנה על ידו לאירוע. את הטעימה העיוורת הנחה טל שקד, אחד מבעלי ומנהלי החברה. כל היינות שהוטעמו היו יינות לבנים.

חלק ממשתתפי הטעימה והמנחה טל שקד. צילום יואב גד

פתחנו את הטעימה עם שמפניה ברטל מאזור גידול שמפאן, קוט דה בר בצרפת. השמפניה, שעשויה מ-90% ענבי פינו נואר ו-10% שרדונה, תססה במיכלי נירוסטה מבוקרי טמפרטורה, ועברה תסיסה שנייה ממושכת בבקבוקים על משקעי השמרים. יש לה בעבוע נעים עם בוקה מאוד עדין, וניחוחות פרי עם טעמי בריוש. סיומת נעימה עם מתיקות עדינה. המחיר 170 ₪ או 160 ₪ לחברים במועדון דרך היין. שמפניה נהדרת במחיר מאוד סביר.

מרטין קודאס אלברינו 2021 – יין מאזור גליסיה שבספרד, ליד האוקיינוס האטלנטי. היין מיוצר על ידי קואופרטיב, והענבים מגיעים מ-50 כורמים שונים. עשוי מענבי אלברינו, שפרסמו את גליסיה בעולם. היין תסס במיכלי נירוסטה. יש לו ארומות של פרחי יסמין, גוף קל עם חמיצות מאוזנת וסיומת נעימה. המחיר 90 ₪.

אבציה די נובצ'לה מולר טורגאו אלטו אדיג'ה 2021 –  עשוי מענבי מולר טורגאו, מאזור גידול אלטו אדיג'ה באיטליה. 'אבציה' הינו מנזר באיטלקית. האזור היה פעם חלק מאוסטריה, ולכן בשם היין והאזור יש חלק גרמני וחלק איטלקי. היין תסס במיכלי נירוסטה, ויש לו טעמי תפוח ירוק ופרי הדר. נעים לשתייה צונן ביום חם. המחיר 120 ₪.

סקיופטו מאלבזיה – עשוי מענבי מאלבזיה, שנבצרו ידנית באזור קוליו שבצפון מזרח איטליה. תסס במיכלי נירוסטה. יין בעל מינרליות עדינה ומרקם חמאתי, וטעמי פירות לבנים בשלים, כמו אגסים ומלון. מעט מרירות בסיומת הזכירה לי קצת זיתים איטלקיים. המחיר 150 ₪.

אי יפהפה זה הוא הבית של יינות יקב Argyros מסנטוריני
אי יפהפה זה הוא הבית של יינות יקב Argyros מסנטוריני

ארגירוס אסרטיקו סנטוריני 2022 – ענבי אסרטיקו מכרמים ותיקים באי סנטוריני ביוון. תסיסה במיכלי נירוסטה. אחד היינות הטובים בטעימה, עם ארומות וטעמים של ליים, אשכוליות ולמון גראס. יקב ארגירוס בו היין מיוצר, הוא יקב ותיק באי שהוקם בשנת 1903. יין מצוין, מהטובים בטעימה. המחיר 170 ₪.

וינה ריאל ויורה 2019 – יין לבן מאזור ריוחה, מיקב שידוע בעיקר בייצור יינות טמפרניו – הזן האדום של האזור ושל ספרד בכלל. היין עשוי מענב מקומי בשם ויורה. מגע קצר של הענבים עם הקליפות, והתיישנות חמישה חודשים בחביות עץ הונגריות. יין נעים וטעים. טעמי פרי בשל כמו אפרסק ותפוחים ירוקים. סיומת נעימה של יין שלא הכרתי. המחיר 70 ₪.

דידו ונוס לה אוניברסל לבן 2021 – יין מאזור מונסאנט בספרד. עשוי מ-50% ענבי זן מקבאו, שגם יקב ויתקין עושה ממנו יין, 40% גרנאש בלאן ו-10% קסרלו. הייננית היא שרה פרז, בתו של לואיס פרז שנחשב לאחד מהאבות החלוצים של יינות פריוראט בספרד. התיישן במשך 14 חודש בחביות ובמיכלי בטון. מדויק בטעמיו, בעיקר טעמי הדרים. יין טעים שנעים לשתותו. המחיר 130 ₪.

דאראגון לה טוף ווברי 2019 – שנין בלאן מאזור ווברי שבעמק הלואר בצרפת. סחיטה עדינה במיכלי נירוסטה. זן השנין בלאן הוא האהוב עלי מכול היינות הלבנים. זו הייתה טעימה עיוורת, ולמרות שאני מחשיב את עצמי כמומחה לשנין בלאן, לא הצלחתי לזהות את היין – בעיקר כי הוא פשוט היה שנין בלאן גרוע. המחיר 90 ₪.

הפתעת הטעימה

אוביג פואי פוסה 2019 – דומיין אוביג מדרום בורגון, עושה יינות נהדרים לאוהבי יינות שבלי וחובבי שרדונה. יקב מפורסם באזור, שמייצר יינות מאוד ידועים בצרפת וברחבי העולם. 90% מהיין תסס במיכלי נירוסטה ו-10% בחביות עץ אלון. יין מאוד טעים, רענן, עם טעמים אופייניים לזן השרדונה הצרפתי הקלאסי. היין מיוצר בשיטות אורגניות, ובטעימה נותן טעמים של משמש ופירות הדר. מהיינות הטובים בטעימה. המחיר 250 ₪.

פון ווינינג שרדונה רויאל– הפתעת הטעימה. גרמניה אינה ידועה כארץ המייצרת יינות שרדונה, אלא ידועה בעיקר בזכות יינות הריזלינג שלה, שהם מהטובים בעולם. זהו יין מאזור פאלץ בגרמניה, עשוי מענבים שתססו והתיישנו בחביות עץ אלון. שרדונה משובח בעל ארומות של אננס ומילון בשל. יין בעל גוף, רענן ומאוד ארומטי. כאמור הפתעת הטעימה. המחיר 150 ₪.

כדאי לקרוא גם את זה

אולה – הפריוריטי ליינות פריוראט מספרד

מארח ערב זה בחר להתמקד ביקב Clos Mogador – אחד מחמישה יקבים שחברו יחד והניעו את תהליך החייאת אזור היין של פריוראט בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20,. צילום יגאל ברנע

מבקר היין רוברט פארקר שביקר באזור והתאהב בו וביינותיו, תרם רבות להעלאתם על מפת היין העולמית. הגפנים הבוגרות בדרך כלל והיבולים המצומצמים שהן נותנות, תורמים ליינות מרוכזים עוצמתיים ומבושמים. יגאל ברנע טעם כתב וצילם. קראו כאן

24.8.23: פסטיבל היין 'ימה' במתחם האירועים 'ימה' בחיפה

'רזי הכרם' של דדי זהר ו'הבוטיק של נתי׳, מזמינים לפסטיבל היין שיתקיים במתחם האירועים 'ימה' שבחוף הכרמל בחיפה, חמישי 24.8.23 מ-18:00 עד 22:30. יותר מ-30 יקבים, יבואנים ומבשלות יציגו ויטעימו ממבחר המשקאות שלהם, לצד דוכני אוכל ומוזיקה.

צילום דדי זהר

היקבים והמשתתפים (בסדר אקראי): טפרברג, מבצר עתלית, גבעות, עמק האלה, מראה מקום, ג'וליה, הבוטיק של נתי, הר ברכה, ג'סקלה, צורי 26, ערק דוד המלך, נתיב היין, מזקקת באסל, Ona, טפירו, מזקקת אולגר, איש הפסיפלורה, יינות צרפת, ערק אפרתה, פסגות, יקב שילה, ברון הרצוג, יקב ירושלים, שור, עמותת 890, אשקר, נישקה, הרצוג, bartenura, Kum ba yoh, routine bis of love.

מחיר כרטיס 135 ₪ – מקנה כוס יין מתנה אותה תוכלו למלא ללא הגבלה בטעימה חופשית, וזיכוי 35 ₪ לקניית יין. אוכל בתשלום נוסף. מספר המקומות מוגבל. הזמנת כרטיסים כאן

7.9.23: פסטיבל היין בזיכרון יעקב – ערש תרבות היין בארץ ישראל

ביום חמישי 7.9.23, החל מ-18:00 עד 23:00, יתקיים פסטיבל יין בזיכרון יעקב – ערש תרבות היין בארץ ישראל ההיסטורית, עם יקב כרמל (מזרחי) שמרכז המבקרים שלו שוכן כאן עד היום.

צילום תיירות זיכרון יעקב

הפסטיבל יתקיים בגן טיול במרכז המושבה זיכרון יעקב – אותו נטעו פקידי הברון רוטשילד החל משנת 1886, סמוך למדרחוב ובאוויר הפתוח. המארגנים: עמותת זמארין והמועצה המקומית זיכרון יעקב, בסיוע איש היין דייויד מורגן, שסייע בהתנדבות בארגון היקבים, מהיכרותו את עולם היין וכתושב המקום.

צילום דייויד מורגן

היקבים שישתתפו: כרמל, תשבי, סומק, הר אודם, חמש אבנים, גסקון, דלתון, טברנקל, רקנאטי, עונה, בן עטר, גת שומרון, דדה, בן-חיים, בית אל, גבעות, כישור, לב אדם, כרם אביתר, מבצר עתלית, עמק האלה, שילה, פסגות, הרצוג, דרימיה, כמיסה, ערק אפרתה.

מבטיחים מוזיקה חיה ודוכני מזון, הטעימות יהיו חופשיות וניתן לקנות יינות ישירות מהיקבים.

מחיר כרטיס כניסה: לאורחים מרחבי הארץ 95 ₪, לתושבי זיכרון יעקב 80 ₪. רכישת כרטיס כשבתמורה מקבלים גם כוס רידל כאן.

8.9.23: חגבציר 2023 ביקב אסף

גם השנה יחגגו ביקב אסף ברמת הגולן את סוף הבציר במשתה צועני. משפחת קדם וצוות היקב מזמינים לשישי 8.9 אחר הצהריים מ-16:00 עד שקיעת החמה, עם יינות צוננים בלי הגבלה, גריל בשרים וירקות של משק שניידר והמושבוצ, הופעה חיה של ההרכב הצועני פולקע'ס ודיג'יי עד רדת החשכה. מבטיחים כאן כיף של ממש.

משפחת קדם – משפחת יקב אסף. צילום לידור שוקרון

המחיר 315 ₪ לאדם כולל הכול. מכירה מוקדמת עד 20.8: 285 ₪. לקניית כרטיסים היכנסו ללינק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר