אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

קראו את הידיעה של אלי אשכנזי ב'וואלה': ברביעי גרם טיל נ"ט של החיזבאללה נזק גדול ליקב אביבים

יין גסטרונומי – האם יש דבר כזה?

אלון גונן: בתקופה האחרונה אני מוצא עצמי מעניק את התואר "יין גסטרונומי" יותר מדי פעמים, ומבט מהיר על היינות עליהם אני ממליץ ככאלה, מגלה שרמת המחירים שלהם היא עד כ-80 שקלים, כאשר איני יכול להתעלם מהעובדה שאלה אינם יינות שאפשר למצוא במסעדות – בגלל המחיר הנמוך, ובעיקר כי אלה יינות שנמכרים ברשתות השיווק.

אחרי הביקור שלי בפריז בתערוכת Wine Paris & Vinexpo, אני חשדני יותר כלפי יינות שמוגדרים, בעיקר על ידי הייננים עצמם, כיינות שמתאימים לאוכל, שהרי באתר אינטרנט של כמעט כל יקב, תמצאו המלצה לגבי האוכל שמתאים לכול יין.

לפי סקר קצר שערכתי בין ייננים, אני יכול לקבוע בוודאות שאף יינן לא התייעץ מעולם עם שף לפני שיצר יין מסוים, או החליט על איזו מנה להמליץ כמתאימה ליין שלו. באותה מידה לא מצאתי ייננים שקיימו טעימות של אוכל עם היינות שלהם, לפני שהוציאו את היינות לשוק. אני מניח שאנשי יחסי הציבור עושים את העבודה שלהם, ופשוט כותבים משהו שהם חושבים שייראה טוב עם היין: "דג פורל ברוטב שמנת עדין עם צלפים ובצלצלי פנינה מקורמלים", או "שוק טלה במילוי פטריות יער דשנות" – כן, אני קצת מגחך עכשיו.

האם בכלל קיים המושג "יין גסטרונומי"? אני לא בטוח, במיוחד בעידן בו היינות הלא מסוננים, ובעיקר היינות הכתומים העכורים, בעצם סירסו לחלוטין את הטקס של בחינת היין עם אור ומפית לבנה, או גרגור היין וחיפוש הארומות של פירות היער והטרופיות שאניני הטעם מתרפקים עליהם כשהם מזהים אותם בכוס היין שלהם. אלה יינות שמונעים מחובבי יין לשלוח חזרה את הבקבוק או כוס היין, בטענה שהיין מקולקל או עכור להחריד.

איני טוען שיינות לא מסוננים וכתומים לא יכולים להיות גסטרונומיים, כי יש להם מאפיינים ברורים וניתן להעריך אותם בזכות יכולתם להשתלב היטב עם מנות מסוימות. המפתח ליצירת שילוב הרמוני הוא הבנת הטעמים, המרקמים והריחות הספציפיים של היין ושל האוכל. אלא שאיני בטוח שיש למישהו בתחום הקולינרי אפשרות לעשות זאת, מפני שאנחנו עדיין רואים שבמסעדות ממליצים על אותם יינות קבועים כמתאימים למנות מסוימות, וגם בדפי היינן אין הבדל בין אוכל שממליצים לשלב עם יינות לא מסוננים או יינות כתומים, לעומת אוכל אותו ממליצים לשלב עם יינות אדומים או לבנים. זה העניין שהעלה בי ספקות לגבי הרלוונטיות של המושג "יין גסטרונומי" בעידן הנוכחי.

המונח "יין גסטרונומי" מתייחס ליין שמתאים להנאתנו עם אוכל, כלומר יינות שמסוגלים להשלים ולהעצים את טעמי המנות אליהן הם משודכים. ביינות גסטרונומיים יש בדרך כלל איזון טוב בין חומציות לטאנינים ולעוצמת הטעם, ובבחירת יין כזה השיקולים צריכים להתייחס ספציפית למנה המוצעת, כלומר לעושר הטעמים שלה, חריפותה או החומציות שלה. המטרה היא למצוא יין שמשתלב בהרמוניה עם טעמי האוכל וליצור חוויה מהנה יותר.

יינות לבנים, יינות אדומים ויינות מבעבעים יכולים להיחשב כולם לגסטרונומיים בהתאם לארוחה ולהעדפות האישיות. למעשה, הגיוון בסגנונות ובטעמים של יינות עכשוויים, כולל יינות לא מסוננים וכתומים, יכול לספק הזדמנויות מרגשות להתנסות בשילובי אוכל ויין. הפוקוס חייב להישאר על הסינרגיה בין מאפייני היין לטעמי המטבח, המאפשרת חווית אוכל דינמית ומהנה.

פריז שנחשבה לבירת הגסטרונומיה מאז ומעולם, שינתה את פניה. מעט מסעדות יגישו לכם פטה כבד אווז מעוטר בנקודות כמהין לצד יין ספציפי, ומעט מאוד שפים יבשלו צירים במשך שעות כדי להפיק מהם רטבים עדינים. הסנוביות שאפיינה את התפריטים בפריז מפנה מקום לאוכל אחר, פשוט וקליל יותר, שיש בו פחות תבלינים ומשחקי עיצוב ויותר טעמים עזים של חומר הגלם. פתיחת יין לכוסות, וגם לטעימת ולחצאי כוסות, הפכה את ההתאמה בין אוכל ליין לפשוטה יותר, והלקוחות כבר פחות מקשיבים להמלצות הסומליירים, אלא יודעים בדיוק מה הם אוהבים, וסומכים יותר על אפליקציית 'ויוינו' ועל רשמי טעימה והמלצות ב'גוגל'. נסו לשאול את גוגל איזה יין הוא ממליץ לשתות עם הביף וולינגטון של גורדון רמזי בלונדון, ותקבלו כמה המלצות. אפילו יכול להיות שתקבלו המלצה לשתות פיינט של בירה גינס, ולאו דווקא יין.

הלקוחות פתוחים היום ליינות העידן החדש, פתוחים לשתות שמפניה עם מנה עיקרית כבדה, ואפילו וויסקי מדולל עם אותה מנה. יין גסטרונומי הוא מונח שענף היין המציא, ותפס בכל העולם, אף על פי שאין באמת שיתוף פעולה אמיתי בין ייננות לבישול, ובוודאי אין שיתוף פעולה מחקרי בין קולינריה והכנת יין, ובעיקר בלנדים.

לכן כשיינן טוען שהיין שלו גסטרונומי, יש בזה אמירה קצת ריקה מתוכן אקדמי מחקרי. החזרה על המנטרה לפיה יין אדום מתאים לבשר ויין לבן מתאים לדגים, החזיקה שנים רבות, למרות שמדובר ביחסי ציבור מצוינים ותו לא. בעשור האחרון כולנו מבינים שמדובר בקשקוש מוחלט, למרות שכולם האמינו לקביעה מפוקפקת זאת, ואפילו גדולי הסומליירים בעולם לא חלקו עליה.

כעת, באורח פלא המנטרה השתנתה, וזו סיבה מצוינת לקחת כל קביעה כזאת בערבון מוגבל ולהטיל ספק בייננים שמחליטים איזו מנה מומלצת עם היין שלהם, או בעובדה שהם רקחו יין גסטרונומי, ועושים יין שמתאים לאזור ולאוכל. אפשר גם להטיל ספק במבקר שממליץ על יין כי הוא גסטרונומי, היות שרק אתם יכולים לדעת מה אתם אוהבים וליהנות מה שתזמינו, ולטעמכם זה המשקה הכי גסטרונומי בעולם, גם אם מדובר בפיינט של Guinness.  

יינות חדשים מיקב רקנאטי – סדרת כרם אודם

יונתן לבני: מספר חודשים לפני המלחמה הסתיימה הקמתו של יקב רקנאטי ומרכז המבקרים שלו, במיקומו החדש בפארק התעשיות שברמת דלתון, במרחק 767 מטרים מגבול לבנון. היקב פועל למרות  ש-40% מעובדיו מגויסים או עזבו את מגוריהם הצמודים לגבול לבנון. מרכז המבקרים של היקב, שבו הוקמה גם מסעדה שמספקת לאורחי היקב מאכלים המאפיינים את הגליל, אותם אמור להכין השף המוכשר של היקב רפאל אנג'ל, סגורה והיקב אינו רשאי לארח מבקרים.

השבוע התקיימה במסעדת דלאל שבנווה צדק בתל אביב, השקת יינות כרם אודם של יקב רקנאטי. יחד עם היינות החדשים טעמנו מנות שהוכנו על ידי רפאל אנג'ל שף מרכז המבקרים של היקב, ושף מסעדת דלאל.

את הסדרה החדשה הציג היינן הראשי קובי ארביב, שהסביר כי היקב עובר שינויים רבים כבר מספר שנים. במקום לייצר רק זנים בורדולזיים החלו אנשיו לחפש זנים מקומיים, תואמי אקלים מקומי וקרקע ישראלית. בשנת 2009 השיקו את 'קריניאן פרא', שהפך לאבן דרך בחשיבה של היקב. אחר כך הוסיפו לייצור זנים מקומיים שלפי ארביב הפכו בשורה לעולם: מראווי וביתוני, שיש הקוראים להם בשם שאינו פופולרי בימים אלה: זנים פלסטינאים.

הבשורה החדשה העכשווית היא השקתם של יינות מכרם אודם שברמת הגולן, שהכורמים בו הם אסף טל, תומר עמר ורועי לוי. כורם נוסף – עידו עמר ז"ל, נהרג בתאונת עבודה בשנת 2022.

כרם אודם ניטע בצפיפות של הגפנים בשנת 2016, בחלק הצפוני ביותר של רמת הגולן, לא הרחק מהר חרמון המושלג בחורף, בגובה 1,050 מטרים מעל פני הים. "הנטיעה בוצעה תוך כוונה להפיק מהמקום ענבים שידגישו את הפנוליות של האזור, ופחות את רמת הסוכר", אמר ארביב. "רצינו יינות מיוחדים מיבולים איכותיים, מגפנים שבמקום להפיק טון ענבים מכל דונם, יעניקו יבולים איכותיים של כ-220 ק"ג לדונם. הכוונה שלנו הייתה ליצור סדרת יינות מזנים שהותאמו לאזור הגידול, סדרה שתהיה עוצמתית ותתאים לאקלים ולטרואר ממנו הגיעה".

סוביניון בלאן כרם אודם בציר 2021 – זו הייתה שנה עם כמות משקעים ממוצעת, ללא גשמים באביב, וטמפרטורות גבוהות מהרגיל בחודש מאי. התוצאה הייתה אשכולות מאווררים וקטנים יותר מהממוצע. הבציר היה ידני וסלקטיבי. הענבים נסחטו בסחיטה עדינה והתסיסה הייתה מתונה.  המיץ יושן על המשקעים במשך 9 חודשים בחביות גדולות של עץ אלון צרפתי. זהו יין לבן מאוד יבש ללא מתיקות, שנותן בשתייה תחושה של יין מורכב מאוד אלגנטי, עם מינרליות נעימה ולא בולטת מדי. טעמי פרי הדר ותפוחים ירוקים, וסיומת מעט מלוחה ומתמשכת. טעמתי את היין  שנית לאחר שעה שהבקבוק היה פתוח, והיין הזכיר לי בטעימה הנוספת את מיטב יינות סוביניון בלאן והסנסר של עמק הלואר בצרפת. הנאה צרופה, למרות שחסר לי קצת מעט יותר ריח בתחילה, והייתי רוצה עוד מעט יותר חמיצות. 169 ₪. לא זול, אבל בהתחשב באיכות יוצאת הדופן שלו לעומת יינות דומים המיוצרים בארץ, כן VFM.

מרלו כרם אודם בציר 2020 – חורף 2020 היה גשום. האביב והקיץ היו חמים במיוחד, והובילו לבציר מוקדם יחסית ללא המתנה לסוף הקיץ.  הענבים הושרו בהשריה של הנוזל החופשי בלבד(Free run) , ללא סחיטה בכלל. היין יושן 18 חודשים בחביות 500 ליטר צרפתיות, שיוצרו במיוחד עבור היקב. ליין מרלו יש לטעמי הופעות רבות ומאוד שונות זו מזו. הוא עשוי להיות מאוד פירותי, קליל או כבד, ועומד כיין בפני עצמו או כחלק מבלנדים המורכבים ממנו, כמו עם קברנה סוביניון, במיוחד באזור בורדו בצרפת. היין 'שאטו פטרוס' מבורדו, שנחשב לאחד הטובים בעולם, עשוי במלואו מענבי מרלו, ודומה לו ולעיתים אף טוב ממנו, הוא 'מאזטו' מטוסקנה שבאיטליה. זכיתי לשתות מהמרלו-ים הטובים בעולם, ולטעמי יין זה של רקנאטי הינו אחד הטובים ששתיתי בארץ או בכלל. לקחתי איתי הביתה בקבוק חצי מלא, והזמנתי חברה שמבינה ביינות לה מזגתי את היין בלי לספר מהיכן הוא. היא טעמה אותו והביעה אף היא פליאה על האיכות הגבוהה. שאפו גדול. 189 ₪. לא זול כמובן, אבל שוב בהתחשב באיכות יוצאת דופן VFM אמיתי.

קברנה סוביניון כרם אודם בציר 2020 – את תנאי מזג האויר של שנת 2020 תיארתי בהקשר למרלו. גם כאן בוצעה השריה של הנוזל החופשי מתוך כוונה לתת ביטוי להבשלה פנולית הטובה עם יכולת התיישנות גבוהה. גם יין זה יושן 18 חודשים בחביות צרפתיות גדולות, ותקופה זהה בבקבוק טרם הפצתו. הענבים ליין הגיעו משלוש חלקות שונות בכרם הקרוב לחרמון, ורק כ-6,000 בקבוקים יוצרו ממנו. ללא ספק יין איכותי מרוכז, עם סיומת ארוכה, מינרליות ואלגנטיות כמקובל בקברנה טוב. עם זאת, לטעמי היין לא מאוזן דיו, ויותר מדי תזזיתי. למרות שעבר זמן רב יחסית מאז בוקבק, הוא אינו מוכן עדיין להיות יין קברנה סוביניון האיכותי ביותר של יקב רקנאטי. צריך להמתין, כי הפוטנציאל קיים. 189 ₪. עדיין לא VFM.

ביקורות יינות 2023 טעימים – יש דבר כזה 

אלון גונן: יינות 2023 על המדפים, כמובן שאלו יינות הבסיס של היקבים; ללא חביות, ללא חומרי הגלם המשובחים שעוברים לסדרות הגבוהות. כולם עם בציר מכני, כולם עם תיקוני חומצות ותיקונים נוספים, אבל התוצאה בסופו של דבר מדברת – אלו יינות שמייצגים את העשייה של היקב, הם אלה שרוב העם קונה ושותה כל ימות השנה, ואלו היינות שתמיד צריכים להיות טעימים, כי רק בזכותם יקנו את היינות היקרים של היקבים. אז הפעם רק יינות טעימים או טעימים מאוד, בלי כל הווג'רס של פירות יער, ריחות אשכי סוס ועוד פנינים. טעים או לא טעים.

יקב כרמל: יינות 23 על המדפים – יינן יפתח פרץ

סוביניון בלאן 2023 סדרת פרייבט קולקשן – המוטו של יפתח כי יינות הבסיס צריכים להיות טובים, לא מאכזב גם ביין הזה. מאוד נעים לשתייה, פירותי ועוצמתי. טעים. מחירו 39 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 35 ₪.

סוביניון בלאן גליל 2023 הסדרה האזורית – זה כבר יין עם מבנה גוף  בינוני, חמיצות מעודנת וסיומת עשירה ונעימה. טעים להפליא. מחירו 55 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – כן.

רוזה 2023 הסדרה האזורית – בלנד מענבי גרנאש וטמפרניו שמשתלבים נפלא והיין מאוד עסיסי, בשל אפילו. לדעתי הזמן יעשה לו עוד יותר טוב והוא יהיה טעים מאוד, כרגע טעים. המחיר 55 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 45 ₪.

יקב מוני: יינות 23 על המדפים – יינן ששון בן אהרון

נחל 2023 שסק לבן – בלנד של שרדונה, סמיון וקולומבר. יין מאוד גסטרונומי, בשל, רענן, עם חומציות נפלאה. טעים מאוד מאוד. מחירו 59 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 49 ₪.

קולומבר 2023 – יין עשבוני, מעט טרופי, שופע הדריות בוסרית. יין שמעלה חיוך על הפנים, ואכן טעים. מחירו 42 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 35 ₪.

רוזה קלדוק 2023 – עשיר בארומות פרחוניות. פה עסיסי, מורכב ומאוד מפתיע בעוצמות. משובח ומאוד טעים. מחירו 55 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – לחלוטין.

יקב ציון: יינות 23 על המדפים – יינן צבי שור

שרדונה אסטייט 2023 – יין עם חומציות מהנה, מעניק נינוחות בפה. יין גסטרונומי מהליגה של הגדולים. טעים מאוד מאוד. מחירו 40 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – לחלוטין.

'אחים ליקב' – יקב דלתון התארח אצל היקבים קסטל ורזיאל

יונתן לבני: המלחמה מביאה לחיבוקים בין יקבים, כאשר יקבים שאינם באזורי הלחימה מקיימים פעילויות מיוחדות עם ועבור יקבים מהדרום ובצפון שנפגעו קשות כתוצאה מהמלחמה וחוסר האפשרות לפתוח את מרכזי המבקרים שלהם לאירוח ולמכירת יינותיהם במקום. החלוץ בכך היה אור מרקוס מיקב מרקוס בכפר מונש שבעמק חפר, שהנהיג קיום אירועי התארחות של יקבים, הטעמת יינותיהם ומכירתם אצלו, ואף טבע את המונח "אחים ליקב" לפעילויות אלה.

לפני שבוע השתתפתי בערב מרגש, בו יקבי קסטל ורזיאל של משפחת בן זקן אירחו את יקב דלתון הגלילי, ששוכן באזור תעשייה דלתון הסמוך לגבול לבנון. כתוצאה מהקרבה לגבול, תנועות צבא באזור והפגזות רבות יש פגיעה משמעותית ביקב, וקבלת אורחים במרכז המבקרים אסורה במרחב בו הוא שוכן.

את הערב המיוחד הנחה אלי בן זקן, הבעלים האגדי של יקבי קסטל ורזיאל, ואיתו אלכס הרוני, בעלים ומנכ"ל של יקב דלתון והיינן גיא אשל. בילי הרוני, רעייתו של אלכס, האחראית על הפיתוח העסקי של דלתון, טיפלה בכול הכרוך בטעימת היינות ששתינו.

הקשר האישי בין בעלי היקבים נוצר לפני מספר שנים, כך סיפרו לנו. ב-2021 פרצה שריפה בהרי יהודה, וכ-25 דונם גפנים של יקב קסטל הושמדו. אלכס הרוני התקשר אז אל אלי בן זקן, והציע להעביר לו ענבים כדי שהייצור ביקב לא יפגע. כשפרצה המלחמה באוקטובר 2023 ופעילות יקב דלתון נפגעה בצפון, התקשר בן זקן אל הרוני והציע לו:" אני רוצה לעזור לכם. בואו אלינו ונארגן ערב בו נציג את יינותיכם". כך נוצר המפגש בו שתינו יין של כל אחד מהיקבים: יין האורח ויין המארח. "לא באנו להשוות בערב זה", סיכם אלי בן זקן את הערב המהנה, "באנו ללמוד". ואלכס הרוני השיב: "שמחנו להגיע. איננו רוצים רחמים, אנחנו רק מבקשים הוקרה".

דלתון עלמה 2023 – יין ורוד, סמוק מעט בצבעו. 50% גרנאש נואר מכרם אבן מנחם ו-50% פינו גרי ממשגב. הענבים נבצרו מוקדם, ולאחר השריה של שלוש שעות ללא סחיטה, יושנו בחביות עץ אלון בנות שלוש שנים. חומציות מאוד מאוזנת ונעימה, סיומת קלה ונעימה. יין נעים ונחמד  לכל אירוע. 75 ₪ VFM.

רזיאל  Sparkling Rose 2019 – רוזה  מבעבע שהופק מבלנד של ענבי פינו נואר ושרדונה, שתססו תחילה במיכלי נירוסטה ואחר כך בוקבקו וסובבו ידנית במהלך כל הזמן בו שהו בבקבוקים. יין בסגנון שמפנואז, מצוין בטעמיו. עדין עם בועות עדינות. יין מבעבע מאוד מיוחד, שלא נתקלתי באיכות דומה לו בארץ. 299 ₪. יקר מאוד, אבל בהיותו כל כך מיוחד אין מנוס מלקבוע שהוא VFM.

דלתון ברוט דה גליליי 2018 – יין מבעבע שנעשה בשיטה המסורתית, מאשכולות שנבצרו ידנית. תסיסה ראשונית במיכלי נירוסטה ללא ביסולפיט. אחר כך הוכנס היין לבקבוקים לתסיסה שנייה בבקבוק, כמו באזור שמפיין בצרפת. היין התיישן בבקבוק שסובב מדי פעם במשך כשלוש שנים וחצי, ואז הוא קיבל פקק של בקבוק יין מבעבע. יין חמצמץ בסיומת, בדומה להרבה שמפניות צרפתיות. 280 ₪. יקר אבל מיוחד ביותר, ולכן VFM.

קסטל C שרדונה 2022 – השרדונה של קסטל הוא מיינות שרדונה הידועים והמוכרים ביותר בארץ. הראשון של קסטל יצא לשוק ב-1978 – מי עדיין זוכר? אני כן. זהו שרדונה בסגנון בורגון, שהותסס ואחר כך התיישן במשך שנה כשעושים לו בטונאז' על משקעיו בחביות עץ אלון צרפתי. שרדונה דומה ביותר לזה המיוצר בצרפת, עם חומציות נהדרת, מרעננת וחמאתית, וסיומת מתמשכת עם טעמי פרי הדר. למי שאוהב שרדונה חמאתי קלסי בסגנון צרפתי, זהו ללא ספק השרדונה הטוב בארץ. אין יקבים רבים אצלנו שעושים שרדונה הקרוב לו באיכותו, ואיני מגזים. 150 ₪. מציאה אם תוכלו להשיגו. VFM כמובן.

דלתון Wild One 2022 – שנין בלאן מענבים שהגיעו מדרום רמת הגולן, עבר תסיסה טבעית. הבציר הראשון של הענבים בכרם זה נעשה ב-2015 מגפנים שניטעו בשנת 2011. חצי מהענבים עברו סחיטה באשכולות שלמים, ואז התירוש עבר לחביות עץ אלון ישנות. החצי השני עבר הפרדת ענבים מן השזרות, והשרייה קצרה על הקליפות. התסיסה במיכלי נירוסטה, ללא תוספת של שמרים. היין התיישן על משקעיו במשך שישה חודשים, ועבר בטונאז' מעת לעת. לטעמי היין מעט מתוק, למרות שאמור להיות יבש יותר. החמיצות מאוזנת ביותר. בהיותי חסיד של זן השנין בלאן, זהו בהחלט יין מענין למרות היותו שונה מרוב יינות שנין בלאן אותם אני מכיר היטב. 75 ₪. ממש VFM.

רזיאל 2021 – מורכב בעיקר מענבי סירה, בתוספת של  קריניאן וגרנאש. היין התיישן בחביות ישנות גדולות, ולאחר כ-8 חודשים הועבר לחביות 600 ליטר. בלנד לא כבד, אלגנטי, ארומטי ומאוד נעים לשתייה. לאוהבי הזן הוא דוגמה מיוחדת לאיכות יוצאת הדופן של ענבי סירה מהרי יהודה והעשייה הייננית המצוינת של אלי בן זקן,  ביקב רמת רזיאל שהיה בעבר מרכז היקב ליד ביתו במושב. יין מעולה כבר עכשיו, ויתיישן נהדר לשתייה כמתיישן איכותי. 159 ₪. עקב החוויה המיוחדת ממש VFM.

דלתון Family Collection שיראז 2020 – עשוי מ-80% ענבי שיראז  מכרם בהר מירון, ו-20% מכרם אלקוש התורם יין מעט יותר קליל ופרחוני. הענבים תססו בחביות עץ אלון נפרדות שמקורן בבורגון. יין מעט מריר מדי לטעמי, ואינו מאוזן כדבעי. שתיתי את היין בעבר ומאוד נהניתי, ולכן אני סבור שהוא זקוק לעוד זמן בבקבוק ואז אולי יתאזן. 120 ₪. VFM אם יש סבלנות.

קסטל Grand Vin 2015 – סיים את טעימות יינות יקב קסטל בערב מיוחד זה. נמזג לנו מבקבוק מגנום, שכמובן תרם עוד יותר לאיכות יין הדגל של קסטל. עשוי ממבחר בורדולזי של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק, מכרמים בהרי יהודה. למרות ש-2015 הייתה שנה עם מזג אויר בעייתי עקב סופת החול ששטפה את הארץ, היין ממש מדהים – אכן היין הטוב ביותר של הערב. הבוקה, הטעם המאוזן, הבציר – מה לומר? הלוואי והיו לי בקבוקים רבים ממנו באוסף היין שלי. 550 ₪. יקר מאוד אבל VFM  בזכות האיכות יוצאת הדופן.

דלתון גלילו 2017 – יין הדגל של יקב דלתון. "יין מהחלקות הטובות ביותר של היקב בגליל", אמרו אנשי דלתון. בלנד של 30% שיראז, 60% קברנה סוביניון, עם תוספת של 10% ענבי גרנאש נואר. הכרמים המשמשים ליין הם הקרים ביותר בהרי הגליל. החום בהם אינו עולה על 33 מעלות, והלחות באזור גבוהה. לאחר התסיסה התיישנות של 20 חודש בנפרד לכל זן בחביות עץ אלון צרפתי, חלקן חדשות וחלקן ישנות. כל אלה תורמים את חלקם ליין הדגל של היקב. יין עם ריכוז גדול של טעמי עשבי תיבול מקומיים כמו זעתר ותימין, טאניני ומאוד רב גוני, ובאמת נותן תחושת טעם ייחודית. 250 ₪. חבל שהיין כל כך יקר, אך כשמייצרים רק 2000 בקבוקים מיין הדגל, אז המחיר הוא VFM בהתחשב בנסיבות.

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

יקב רמת נגב מ-1979 על גבול מצרים – התחילו עם נטיעות גפנים בשיטת מצליח

גלעד צדוק מיקב רמת נגב כתב לנו: "יש לנו כ-140 דונם כרמים במושב קדש ברנע ממש על גבול מצרים. כמו כן אנו קונים עוד ענבים (כ-200 דונם) ממגדלים שונים ברחבי רמת נגב, במיוחד מאזור מצפה רמון. הזנים מגוונים. לפני שנעשה מחקר של מו"פ רמת נגב, אלון צדוק – אבי המשפחה ומייסד היקב, הלך על "שיטת מצליח" ונטע אחד עשר זנים שונים: קברנה סוביניון, מרלו, סירה, פטיט סירה, פטי ורדו, קברנה פרנק, מלבק, מורבדר, סוביניון בלאן, שרדונה וגרנאש.

במרוצת השנים, בקדש ברנע הורחבו הנטיעות המוצלחות יותר כגון מלבק, מרלו, פטי ורדו וסוביניון בלאן. שאר הנטיעות נחלו פחות הצלחה והועברו לאזור מצפה רמון. בתמונות כאן אלון צדוק זומר את הכרם במזמרה הידראולית. מפעילים אותה בלי כוח ואפשר לבצע עבודה של בחור צעיר ונמרץ גם בשנות השישים המאוחרות.

לתקופת המלחמה נכנסנו, כמו רוב עם ישראל, בחששות עצומים מקריסת שוק הפנאי והמותרות בכלל, ושוק היין בפרט. שמחנו להתבדות. עם ישראל התגייס במלוא הדרו לפרגן לתוצרת הארץ בכלל ולתוצרת הנגב בפרט. בעקבות הפירגון חזרנו מהר מאוד למסלול העשייה, ומקווים להדביק את הפער שנוצר עקב חודשיים של הדממה.

מזג האוויר החורפי באזורנו אינו מאופיין במשקעים מרובים. החורף ניכר אצלנו בעיקר במנות קור נדיבות, שמאפשרות תרדמה חזקה וטובה לגפנים וכמובן לעתיד פריצה וצימוח אחיד. לעניות דעתנו, השנה, עקב החורף הנפלא, הפרי יהיה יוצא מגדר הרגיל. לא פחות חשוב: לאלון צדוק, מייסד היקב וההתיישבות באזור פתחת ניצנה כבר משנת 1979, יש השנה יומולדת 70. מרגש ומשמח. מזל טוב לאבא ולסבא המייסד".

הכרמים של יקב אדיר מקבלים מנות קור ואומרים תודה

לאחר זמירה בשבוע שעבר מקבלים הכרמים של יקב אדיר בכפר שמאי (קברנה סוביניון, פטי ורדו ושיראז) מנות קור. זה ראוי לציון, כי לכרמים שהיו בתרדמת חסרו מנות קור והעיניים התחילו לבצבץ. השינוי חל בחודש האחרון בו היו הרבה משקעים ומנות קור טובות שעיכבו את הופעת העיניים, מה שאומר כי התהליך התעכב לטובה.

היינן אבי רוזנברג אומר, כי זה סממן שמאפיין את השנה הזאת – התפתחות מהירה, ואז בלימה בגלל קבלת מנות קור לאחרונה. בכול מקרה נראה שהכמויות יהיו טובות. בשורה טובה ליקב מהגליל העליון, שלאור המצב הביטחוני סגור בימים אלו למבקרים, ולא מארח כפי שאנשיו רגילים, את המטיילים וחובבי יין.

גיזום בכרם של יקב סוסון ים – לראשונה רק עבודה עברית

זאב דוניה מיקב סוסון ים כתב בדף הפייסבוק: "ברביעי השבוע סיימנו לגזום את כרם בר גיורא. פעם ראשונה, למיטב זכרוני, שהעבודה נעשתה על ידי יהודים ולא על ידי עובדים פלסטינאים. המחסומים סגורים והם לא יכלו להגיע. חקלאות לא יכולה להמתין לענייני המדינה. בחקלאות – תיזמון נכון הוא דבר קריטי. שמחתי שצוות ישראלי, צעירים; בנים ובנות, עשו את המלאכה הלא קלה הזאת, והחזיקו מעמד עד הסוף".

עוד כתב זאב: "ביקב ביקבקנו היום את ה-טייק II – בלנד מבוסס זינפנדל  בציר 2022. בציר שהיה מזמן, הרבה לפני המלחמה. מי זוכר?

בציר 2022 התאפיין ביבולים גבוהים מהרגיל, ברוב אזורי הארץ. המשמעות, בין היתר, הייתה שהענבים התקשו להבשיל. ליתר דיוק, הפרי הבשיל ברמות סוכר נמוכות. בצרנו זינפנדל ב- 21 בריקס, רמת סוכר הנמוכה אי פעם. היין ברמת אלכוהול של 12.7%. זינפנדל ב-12.7% !!!

כשטעמנו, ימים אחדים לפני הביקבוק, עלו סימני שאלה: היין לא מזכיר את הטייק II משנים קודמות. הוא קל יותר, רענן, ממש לא הגוף של זינפנדל קלאסי. ניסינו לתקן את הבלנד, אבל היין התעקש: ככה אני. אין מה לנסות לתקן. הנחנו לו. ביקבנו אותו כמו שהוא. בציר 2022 יפתיע אותנו שוב ושוב, וזה בסדר. זה היה מזמן. לפני המלחמה".

כדאי לקרוא גם את זה

יעל שטוקמן ב-TimeOut על 10 ברי היין הכי רומנטיים בתל אביב