חג שמח!

מָלְאוּ אֲסָמֵינוּ בָּר וִיקָבֵינוּ יַיִן, בָּתֵּינוּ הוֹמִים, הוֹמִים מִתִּינוֹקוֹת וּבְהֶמְתֵּנוּ פּוֹרָה – מָה עוֹד תְּבַקְּשִׁי מֵאִתָּנוּ מְכוֹרָה וְאֵין, וְאֵין עֲדַיִן? (מילים פנחס אלעד (לנדר) לחן דוד זהבי)

פרס מפעל חיים לשמואל בוקסר על תרומתו יוצאת הדופן לענף הגפן והיין

אלון גונן: פרס מפעל חיים לקידום ענף היין והגפן, ניתן השנה על ידי המועצה לגפן יין, תא עיתונאי היין בארגון העיתונאים ומשרד החקלאות, לשמואל בוקסר – מי שהקים את יקב ברקן יחד גם גיסו יאיר לרנר, וניהל אותו עד שנת 2015. בטקס שהתקיים בשבוע שעבר ביקב הבוטיק 'וילה וילהלמה' של הכורם והיינן מוטי גולדמן בישוב בני עטרות, התכנסו בהתרגשות רבה רבים מאנשי הענף ומוביליו, כיום ובשנים עברו. את הטקס הנחה בחן רב איש הרדיו ומנחה הכנסים הוותיק אמנון פאר.

ענף היין הישראלי נחשב לצעיר וקטן. בישראל מייצרים בסך הכול כ- 40 מיליון בקבוקי יין בשנה (ללא תירוש). לחשוב שעד לפני 20 שנים לא היו פה יקבי בוטיק, זה לא נתפס.

בהחלטת הוועדה להעניק פרס מפעל חיים לשמואל בוקסר, עמדו מספר קריטריונים שהיוו בסיס לקבלתה. הראשון הוא בחירת אדם שכבר לא מעורב בענף יותר, והיה חשוב לנו להוציא באופן מידי את האלמנט של בחירה אינטרסנטית. שאר הקריטריונים שבזכותם נבחר שמואל בוקסר היו: תרומתו יוצאת הדופן לענף הגפן והיין, הישגיו בתחום ענף היין במהלך כל הקריירה שלו, וכן הישגיו המשמעותיים והשפעתו המתמשכת על הענף.

וכך אמרה וועדת הפרס: "לשמואל בוקסר הוענק פרס מפעל חיים על הפגנת מיומנות יוצאת דופן, כישרון ומסירות לאורך המסע המקצועי שלו. הוא שימש אבן דרך וסמן ימני לשאר היקבים, שהתיישרו על פי המקצוענות וההבנה כי רק חומרי גלם משובחים וייננות מצטיינת יכולים להוביל את התעשיה הזו להכרה בינלאומית. השפעתו המשמעותית והמתמשכת, מנהיגותו, החדשנות וההשפעה שהייתה לו על אחרים בתחומו, היו פנומנליות, ועל כל זה הוענק לשמואל בוקסר פרס מפעל חיים.

שמואל בוקסר נולד בשנת  1949 בנס ציונה, דור חמישי לחקלאים מנס ציונה. סבא של סבתו, ראובן לרר, רכש בשנת 1883 אלפיים דונם אדמות בוואדי חנין. למעשה הוא החליף את השטח בתמורה לעשרת אלפים דונם שהיו בבעלותו בחצי האי קרים, ובכך הקים את נס ציונה.

משפחתו של שמואל התפרנסה מאז ועד היום מחקלאות, כולל גידול פרדסים, דבורים וכרמי ענבים לתעשיית היין, שנמכרו ליקבים שפעלו בישראל. שמואל החל ללמוד בשנת 1972 כלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות, שם הכיר את גיסו ושותפו לעתיד, יאיר לרנר.

לאחר הלימודים נטעו השניים כרמים בנוסף לאלה שהיו שייכים לעסק המשפחתי, ומכרו את הענבים ליקבים. אחד הלקוחות העיקריים היה 'יקב סטוק', גלגול של 'יקב פרידמן' שנוסד בארץ ישראל בשנת 1899, והיה שייך באותה עת לחברת 'סטוק' האיטלקית. בשנת 1989 פשט יקב סטוק את הרגל. במסגרת התהליך ייצג שמואל את הכורמים הפרטיים שעבדו עם היקב מול כונס הנכסים. אחת הפעולות שנעשו הייתה בדיקה כלכלית של העסק. שמואל בוקסר ראה כי מדובר בעסק עם פוטנציאל כלכלי, והחל לפעול לרכישתו.

לאחר שנה של משא ומתן עם כונס הנכסים קיבלו שמואל ויאיר את האישור לרכישת היקב. השניים קיבלו יקב סגור ולא פעיל, וחידשו את עבודתו. בשנת 1991 נעשה הבציר הראשון עם 1,800 טון ענבים מתוך 29,000 טון שנבצרו בסך הכול בישראל. באותה עת פעלו בארץ 15 יקבים, ויקב סטוק ששינה את שמו ליקב ברקן.

בחשיבה אסטרטגית החליט שמואל להשקיע את עיקר האנרגיה בייצור יינות אדומים. מדובר בתקופה בה עיקר היין שנצרך בישראל היה לבן, והצעד עורר תמיהה רבה בענף. עם זאת, כאשר החלה הפריחה של ענף היין בכלל ושל היין האדום בפרט בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, שני שליש מכרמי יקב ברקן היו של ענבים אדומים..

בשנת 1994 הונפק 25% מהיקב בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2001 רכש יקב ברקן את 'יקב סגל', ובשנת 2005 נכנסה חברת 'טמפו' כשותפה ביקב. בשנת 2008 מכרו יאיר ושמואל את המחצית השנייה של הבעלות לטמפו. שמואל בוקסר המשיך לכהן כמנכ"ל שכיר, עד שנת 2015 בה הוא פרש מיקב ברקן.

אם חשבנו שאין חיים אחרי יקב ברקן, אז בוקסר נבחר באוקטובר 2018 ברוב גדול לראשות העיר נס ציונה, ומאותו רגע הניע באופן דרסטי את ההתחדשות העירונית ואת תנופת הבנייה בעיר. נס ציונה הפכה למבוקשת מאוד בתחום הנדל"ן והמגורים, לא רק על ידי אנשים הגרים בסביבה וברחבי גוש דן, אלא על ידי אנשים מכול הארץ.

בכבוד גדול שמחים משרד החקלאות, המועצה לגפן היין בישראל ותא עיתונאי היין בארגון העיתונאים, להעניק לשמואל בוקסר פרס מפעל חיים על עשייתו לקידום ענף היין הישראלי בארץ ובעולם. שמואל בוקסר הוביל וחתר להשגת מטרה שהשפיעה על כל ענף היין הישראלי, ובזכות פועלו  נמצאת ישראל היום כמעט בכול מדינה בעולם, עם יינות ישראלים שלא נופלים ברמתם מכול ין אחר.

שמואל בוקסר גידל דור של ייננים צעירים, שניתנה להם הזדמנות לבוא ולעבוד ביקב גדול וחדיש. הדור של ייננים אלה שהתחילו אצל בוקסר ביקב ברקן, הם אלה שמובילים היום את תעשיית היין הישראלית.

אירוע הכבוד לשמואל בוקסר

את האירוע קיימנו בחצר יקב וילה וילהלמה, אחד מיקבים הבוטיק היפים ביותר בארץ. כאשר חיפשתי מקום לערוך בו את האירוע, עלתה כמובן האפשרות לקיים אותו במרכז המבקרים של יקב ברקן בחולדה. אבל על מנת להימנע מפוליטיזציה של האירוע, חיפשתי מקום ניטרלי. נדרשה למוטי גולדמן הבעלים והיינן של יקב וילה וילהלמה בדיוק שניה וחצי לומר "כן, הכבוד הוא כולו שלי". תקופת הקורונה הפכה את יקב וילה וילהלמה למקום מבוקש מאוד בארץ, הן בהיותו במרכז הארץ והן בגלל המקום בו היקב ממוקם, בין הכרמים והנוף המטורף מסביב.

הייתה לי גם הפתעה גדולה כאשר התחלתי לערוך את רשימת המוזמנים, והתברר לי מרבית בכירי 'יקב כרמל' הם בעצם בוגרי 'טמפו', והיו תלמידיו ועובדיו של שמואל בוקסר כאשר היה הבעלים והמנכ"ל של יקב ברקן. יוסי אדרי המשנה למנכ"ל יקב כרמל וסמנכ"ל שיווק ומכירות שלו, עמד על כך שכרמל יקימו דוכן כיבוד ויינות, ויכבדו את בוקסר בנוכחות בכיריהם.

גם אורי שקד, מבעלי 'יקב רקנאטי' והבעלים של 'חברת שקד', בירך על הבחירה והקים דוכן טעימות יין באירוע לצד יקב כרמל, ויקב ברקן שהטעים יינות צעירים של היקב לצד יינות מתיישנים מתקופת בוקסר בברקן. אכן היינות שנמזגו לכוסות, כמו הסופרייר 2008 והמגנום סופרייר 2008, הפגינו יכולת התיישנות מרשימה.

ניר גל, המנכ"ל הנוכחי של יקב ברקן, נשא נאום מאוד מרגש, וניכר על פניו שהוא מעריך ומעריץ את בוקסר ואת פועלו, וממשיך בדרכו לחזק את יקב ברקן. אין זה סוד שלאחר עזיבתו של בוקסר תפס את מקומו מנכ"ל שלא הגיע מענף היין. הייתה זו תקופה קשה ודי אפלה ביקב ברקן, ורק אחרי מספר שנים הבינו שם כי רק איש יין מקצועי שבא מהתעשייה, יכול להחזיר את ברקן לפסגה. ואכן ניר גל הצליח בתקופה בה הוא עומד בראש היקב למנות אנשים נכונים, והוא מוביל את היקב ביד רמה, עם איכות בלתי מתפשרת וצוות ייננים משובח.

צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, העניק את הפרס לשמואל בוקסר, והדגיש את חשיבות ענף היין לתעשייה המקומית ולייצוגנו בעולם. בכירים לשעבר בענף, ייננים ובעלי יקבים, נשאו אף הם דברים ואכן ההתרגשות הייתה גדולה. ההתרגשות ניכרה גם על פניו של שמואל בוקסר כאשר הוא חתם את האירוע.  הנה כמה ציטוטים נבחרים מתוך הדברים של בוקסר (תודה לאודליה בנאי על התמלול):

"ענף היין הוא היפה והמיוחד ביותר בכל תחומי התעשייה והחקלאות הישראלים. הוא מיוחד כי הוא שילוב בין השניים, בדרך כזו שהתעשייה נבנית מהחקלאות ומסייעת להמשך קיומה, ובמיוחד בזכות הקשר ההדוק בין איכות המוצר החקלאי לתוצאה הסופית שבבקבוק.

כשהחלטתי עם גיסי יאיר לרכוש יקב פושט רגל באזור התעשייה של ברקן, מישהו זוכר מה הוא ייצר? סטוק 84 ויין מונפורט. היו בישראל רק עשרה יקבים, מתוכם אחד שהיווה יותר מחמישים אחוז מהשוק. אלו היו השנים הראשונות של התעוררות ענף היין הישראלי, ועבורנו זאת הייתה התחלה של הרפתקה.

ניצלנו את ההזדמנות להחיות יקב מתקשה, והצלחנו להפוך אותו ליקב הגדול בארצנו. זו הייתה הזדמנות מדהימה, שאפשרה לנו ללמוד לעומק את שלל ההיבטים בתהליך ייצור היין. זכינו להכיר מקרוב איך עם השקעה נכונה, סטנדרטים בלתי מתפשרים ותשוקה רבה, אפשר לקחת פוטנציאל ולהגיע איתו הכי רחוק שאפשר.

הזכרתי את הזכות להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, אכן מי שמכיר את הסיפור של ברקן, יודע שהדרך להצלחות הגדולות עוברת דרך המון עבודה קשה ולא מעט סיכונים. לדוגמא, כשיאיר ואני קנינו את סטוק מכונס הנכסים, כשהתחלנו בשנת 1992 לטעת כרמים של ענבים אדומים, כשהנפקנו בבורסה בשנת 1994, וכשהתחלנו לבנות את היקב בחולדה וקנינו את יקב סגל בשיא האינתיפדה השנייה.

אחד האתגרים הגדולים שהיו לנו בברקן, מעבר לייצוב הכלכלי של היקב, היה הגדלת מסת הייצור. אינני מזלזל חלילה ביקבי הבוטיק הקטנים, שהם דוגמא ומופת למצוינות ישראלית, אך הובלה של יקב מסחרי גדול היא אופרה אחרת. אחרת לגמרי.

הסיפור בעיניי הוא מעבר לכרמים ותהליך ייצור היין. בעיניי יש חשיבות רבה בשיתוף האמנות והתשוקה שלנו עם העולם. כך נולד מרכז המבקרים לחובבי היין, שאפשר להציג את ייחודו של היין הישראלי, יופיה של ארצנו ועושרה התרבותי.

לאורך כל המסע יוצא הדופן הזה, דבר אחד נשאר קבוע – החשיבה על העתיד; עתיד בו היינות הישראלים עומדים בגאווה בין טובי היינות בעולם. ואחרי כל כך הרבה שנים, כולם מבינים שאנחנו ממש שם.

בתוקף תפקידי כראש העיר בנס ציונה, יצא לי לעמוד בלא מעט מעמדים ולשאת דברים מול קהל רב, אך הערב הזה מעט שונה. הערב אני עומד פה ומודה לכם בענווה על הכבוד הרב שהרעפתם עלי בבחירתכם בי לפרס מפעל חיים. אין תחושה טובה יותר בחייו המקצועיים של אדם, מאשר התחושה שמעניקה הערכתם של עמיתיו למקצוע".

דברים שלא ידעתם על פרופסור ברבדו כמו מי הציע את השם בן עמי והקשר למייקל ג'קסון

רני רוגל: אתמול יום ד' 24.5.23 התקיימה בבית העלמין ברחובות אזכרה ביום ה-30 לפטירתו של פרופסור בן עמי ברבדו ז"ל שנולד ב-19.7.1933. לקראת תאריך זה נפגשתי עם אחת מבנותיו, הדר אלראי-ברבדו, כדי לשמוע מעט על האיש והאדם שמאחורי התואר המכובד.

פרופסור בן עמי ברבדו (עמי, בפי המשפחה וחברים) היה איש מדע, חוקר, מורה ומורה דרך לרבים בתחומי החקלאות, כורמות וגפן יין, ממייסדי יקב 'ברבדו' בכרמי יוסף, ואיש משפחה – הרעייה רותי שחגגה 88  שבועיים לפני שנפטר, שלוש בנות ובן, שלושה עשר נכדים ושבעה נינים, שהקטן בהם נולד שישה ימים לפני היום בו הלך בן עמי לעולמו. איש אשכולות תרתי משמע, עם משפחה מאוד מחבקת. בן עמי ברבדו, שנפטר בגיל 89 היה אדם מאוד רציונלי, שעל פי רצונו ביקש להיות בימיו האחרונים בביתו.

 מקור השם ברבדו ומי נתן לבן עמי את שמו

בן עמי נולד במושב אביחיל שבעמק חפר להוריו זאב ויפה. אימו יפה הייתה חברה ב'ועד הלשון' להנחלת השפה העברית, ופעם בשבוע נסעה באוטובוס לתל אביב לפגישה עם חברי הארגון, בהם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. כשהייתה בהריון מתקדם והגיעה לפגישה אמר לה ביאליק, שיש לו שם עבורה למקרה שייוולד בן – בן עמי. הרך הנולד אכן קיבל שם זה, ולמרבית הסמליות נפטר ביום העצמאות השנה.

שם המשפחה המקורי היה בְּרֵבְדוֹ. בארץ קראו להם בְּרֵבְדֵה, וכשבן עמי התחיל קריירה אקדמית בארה"ב ועשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ניו הייבן, קראו לו בְּרָבְדוֹ כי היה להם קל יותר לבטא את השם כך. דרך אגב, ויקטור שונפלד – עשרות שנים היינן הראשי של יקב רמת הגולן, היה סטודנט של פרופסור ברבדו בדייויס, והוא זה שקישר בין ויקטור ליקב.

בבית הספר היסודי במושב לא היו מספיק תלמידים בכיתות, לכן כדי ליצור כיתות עם מספר תלמידים מתאים, השאירו ילדים כיתה – כמו את עמי. לעומתו, רותי שגדלה בכפר סבא נכנסה מוקדם לכיתה א' ומשפחתה עברה לנתניה לקראת לימודי התיכון. שניהם נפגשו בכיתה ט' בתיכון טשרניחובסקי בנתניה, וכול השאר היסטוריה.

 השירות הצבאי

בן עמי שירת כלוחם וקצין בגדוד 12 של גולני, ובמלחמת יום כיפור  היה קצין המודיעין  של גדוד חרמ"ש של חטיבה 11 באוגדה 252, כשהמג"ד היה גדליה גל. בן עמי היה אחראי גם על מרגמת ה-81 מ"מ, אותה למד לתפעל במהלך המלחמה. עם הפסקת האש הם עברו לצד המערבי של תעלה סואץ, שם שהו מספר חודשים, ובן עמי חלק אוהל ובו שתי מיטות עם גדליה גל – לימים סמח"ט 11 ובאזרחות חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

גדליה גל מספר: "החיילים, רובם מילואימניקים, לא ראו את הבית שבועות ארוכים והיו לחצים לא פשוטים. כמג"ד נעזרתי בבן עמי שהיה לי למשענת בהחלטות במצבי לחץ ובהתמודדות עם החיילים. לא אשכח את הרעות הזאת לעולם".

בפוסט דוקטורט – נגן גיטרה וזמרת

את הפוסט דוקטורט עשה בן עמי באוניברסיטת ניו הייבן בקונטיקט שבארה"ב, וכל המשפחה הייתה שם אתו. "ההורים שהיו מאוד מוזיקליים היו "תפרנים" בתקופת הפוסט דוקטורט", מספרת הדר. "הם היו מגיעים למרכז היהודי 'בית אל' בהתנדבות, בן עמי ניגן בגיטרה ורותי שרה".

הישגים מדעיים בולטים של פרופסור בן עמי ברבדו

פרופסור ברבדו הוא מחלוצי המחקר בעולם של טכנולוגיית ה- Fertigation (בעברית 'הדשייה בטפטוף') – שילוב חומרי הזנה בטפטוף, אשר שינה ללא הכר את תעשיית הכרמים בעולם, והפך  את 'נטפים' לחברה הגדולה ביותר בעולם בציוד לטפטוף.

בשנת 1967 פרסם פרופסור ברבדו מאמר פורץ דרך בעיתון המדעי היוקרתי של אקדמיית המדעים האמריקאית. המאמר שעוסק בהבנת יחסי מים צמח. היווה פריצת דרך בשנות השישים של המאה הקודמת, שהוביל לפיתוח ושימוש במערכות השקיה בטפטוף בכרמים ובמטעים בארץ ובעולם.

בן עמי עסק גם במחקר שהביא לפריצת דרך בשימוש במים מליחים בגידול ענבים ועגבניות ברמת הנגב.

מחקריו בשנות השבעים המאוחרות הובילו לפיתוח של גלאים למדידת פוטנציאל המים בעלים, ותרגום המידע להשקיה באמצעות מחשב.

חברות רבות בארץ ובעולם שעוסקות ב"חקלאות מדייקת" והשקיה באמצעות מערכות חיישנים ומיחשוב, מבוססות על הבסיס המדעי שפותח בעבודות המחקר של פרופסור ברבדו, שעסקו ביחסי מים צמח.

פרופסור ברבדו היה חבר באגודות למדעים נחשבות רבות ברחבי העולם, ובשנת 1985 הוא זכה לעיטור העבודה המדעית החשובה ביותר באותה שנה בעולם הגפן והיין, מטעם האגודה האמריקאית לגפן ויין.

ביום הולדתו ה-88 ב-19.7.21 זכה פרופסור ברבדו בפרס מפעל חיים מטעם תא עיתונאי היין בארגון העיתונאים וצחי דותן מנכ״ל מועצת גפן יין. בתעודת ההרשמה בספר הזהב של קק"ל אותה קיבל באירוע רב משתתפים שאורגן על ידי אלון גונן, נכתב: “לפרופסור בן עמי ברבדו, איש אדמה ואקדמיה, על תרומתך ללימוד, קידום ופיתוח ענף הכרם והיין בישראל. נרשם בהוקרה ובהערכה על ידי הכורמים, הייננים וכלל ענף היין”.

בן עמי האבא

בשנות הילדות של ארבעת ילדיו היה בן עמי ברבדו עסוק במחקריו ורותי גידלה אותם, אבל כשהיה צורך לעזור בלימודים הוא נרתם למשך שעות כדי לעזור. "הוא עזר בכל דבר, כמו הסעה כדי שאצטרף לטיול לצפון שפספסתי", מספרת הדר. "נכנסנו למכונית ותפסנו את הטיולית בחיפה".

"הוא היה גנן מדהים, וטיפל בעצמו בגינה בחצר", היא מציינת, אך מסתבר שרותי היא זו שסידרה וארזה לו תמיד את הבגדים לנסיעות שלו לחו"ל. "לו עצמו זה לא היה חשוב".

הקשר עם 'נטפים'

במשך שנים רבות שימש פרופסור בן עמי ברבדו כיועץ לתחום השקיית כרמים בטפטוף של חברת פתרונות השקיה מדייקת הגלובלית 'נטפים'. נתי ברק, ראש תחום קיימות בחברת נטפים,  כתב כך על בן עמי ברבדו: "בן עמי היה סמכות עולמית בנוהלי גידול של ענבי יין, בעיקר השקיה, דישון וניהול הצימוח. מחקריו כלל את השפעת רמת היבול על הצמיחה, היבול ואיכות היין. בן עמי עזר לנטפים בהחדרת הטפטוף לכרמי יין בישראל, דרום אפריקה, אוסטרליה ועוד.

במיוחד זכור לי סיור משותף עם בן עמי במערב ארה"ב ב-1982 או 1983 נטפים ארה"ב הייתה בתחילת הדרך, ורצינו לשכנע מגדלי יין במדינת וושינגטון וקליפורניה להשקות את הכרמים שלהם בטפטוף. הנשק הסודי שלנו היה בן עמי. נסעתי אתו לבקר כמה כרמים במזרח מדינת וושינגטון, ורותי הצטרפה לסיור. נסענו מכרם אחד למשנהו, פגשנו כורמים בשדה ובמועדוני המגדלים המקומיים. טעמנו בכל מקום יין טוב, פגשנו את גארי באלארד, שבאותה תקופה ניהל את הכרמים של שאטו סנט מישל.

גארי היה מסוג האנשים שמדברים, חושבים וחולמים יין. מהר מאוד שקעו בן עמי וגארי בשיחה נלהבת, כאשר אני הולך לאיבוד בין שלל המושגים המקצועיים. מאז אותו יום הותקנו בכרמים של שאטו סנט מישל מאות אלפי טפטפות נטפים מישראל. בן עמי השאיר חותם בעולם".

הקשר עם עודד שוסיוב והקמת יקב ברבדו

בראשית היו כרמי שוסיוב בכרמי יוסף, כשצבי שוסיוב האבא גידל ענבים ומכר אותם ליקבים אחרים. המשפחות הכירו, ועודד שוסיוב בנו שלמד בתיכון דה שליט ברחובות, היה גדול בשלוש שנים מהדר ברבדו שגם היא למדה שם. עודד אף שידך במסיבה שערך בביתו לרגל סיום קורס קצינים, בין הדר (בת) ברבדו להדר (בן) אלראי ז"ל, והשניים נישאו.

בסיום השירות הצבאי רצה עודד לחזור לכרם המשפחתי. בן עמי הציע לעודד להצטרף לפקולטה לחקלאות ברחובות ולהיות סטודנט שלו. כשראה שעודד תלמיד מבריק, הוא המליץ לו להמשיך לדוקטורט בנושא 'ביוכימיה של ארומת יין', ועודד סיים בהצטיינות.

כאשר בן עמי היה קרוב לפרישה לגמלאות, עלה הרעיון להקים יקב על בסיס הידע אותו הוא צבר מייעוץ ליקבים בארץ ובעולם, על בסיס עבודת הדוקטורט של עודד שוסיוב, וכרמי משפחתו. ב-1999 הם התחילו לייצר יין, וב-2001 יצאו עם היין הראשון – 2,400 בקבוקים. בן עמי שמח מאוד ואהב את רעיון הקמת היקב, שהיום מייצר 100,000 בקבוקים. לבחירת השם 'ברבדו' ליקב הם התייעצו עם יועצת תדמית שאמרה כי שם זה מוכר בעולם בתחום, בעקבות פעילויות הייעוץ של בן עמי, אז למה לחפש רעיונות אחרים.

וכך הספיד עודד שוסיוב את מורו ושותפו: "דורות של כורמים וייננים בארץ ובעולם חבים לך על פריצות הדרך המדעיות שלך שהובילו לטכנולוגיות דישון והשקיה בטפטוף, ומערכות  חישה ובקרה ממוחשבות עוד מהימים שמחשב תפס חדר שלם. מחקרים שהפכו את ישראל למעצמת אגרוטק. גידלת דורות של סטודנטים לתואר ראשון שני ודוקטורט, היית ממייסדי העולם החדש בגפן יין בארצות הברית אוסטרליה ואירופה. בזכותך ענף גפן היין  חזר להיות מרכזי במדינת ישראל כפי שהיה בראשית הקמת הישוב בארץ ישראל בתחילת המאה הקודמת. מאות רבות של יקבים הוקמו על ידי תלמידיך ותלמידי תלמידיך. חקלאות משולבת בתעשייה שמפרנסת עשרות אלפי משפחות במדינת ישראל.

ביום בהיר בקיץ 1980, לפני יותר מארבעים שנה שינית את מסלול חיי לעולם. עמדתי במסדרון מחוץ לאולם ההרצאות בתום הלימודים לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות. ניגשת אלי ושאלת אותי מה התוכניות שלי להמשך. סיפרתי לך שאני מתכוון לחזור לכרם ולעבוד עם אבא. ואתה הצעת לי לעשות תואר שני בהדרכתך. אני זוכר שמה שעבר לי בראש באותו הרגע היה, שנראה לי שלעבוד על טרקטור מספיק תואר ראשון. באתי הביתה וסיפרתי לאבא ואמא. את התגובה של אמא ידעתי מראש. חשבתי שאבא יהיה מאוכזב, אבל הוא לא היסס ואמר לי מיד, שאם מציעים לי ללמוד אז אין שאלה. הוא גם הוסיף שאם אחליט לחזור למשק תחכה לי טורייה חדשה בכרם.

כן בן עמי, אתה יותר מכל אדם בעולם הזה שינית את מסלול חיי. היית ותישאר לעולם המורה והאבא המדעי שלי. השותף שלי להגשמת החלומות שלי כולם. עיצבת אותי כמדען, ולימדת אותי לכוון רחוק מעבר לאופק ואל הלא נודע. לימדת אותי חשיבה מדעית ונחישות, שהן הבסיס לכל פריצת דרך. ולפני כעשרים שנה בזכותך חזרתי לשורשים ולכרם, והקמנו ביחד את יקב ברבדו שנושא את שמך בגאווה. נוח על משכבך בשלום".

ולקינוח הקשר עם מייקל ג'קסון

מסתבר שפרופסור בן עמי ברבדו גויס גם למשימת יעוץ עבור כרם הפינו נואר אותו רצה מייקל ג'קסון לנטוע בחוות Neverland שלו, במחוז סנטה ברברה שבמדינת קליפורניה בארה"ב. זאת לאחר שאי אפשר היה שלא להבחין בתנופת הכרמים והיקבים באזור. לא ידוע אם בן עמי פגש אישית את הזמר, או כפי שניתן להניח רק את אנשי המקצוע שלו, אך בכל אופן בעקבות אסון התאומים והשלכותיו, כמו גם הסתבכויותיו המשפטיות של ג'קסון, יעוץ זה לא הניב את יינות פינו נואר Neverland.

שניים טועמים – אחד מעניק ציונים

ביקשנו מיונתן לבני לטעום יינות מומלצים לחג. אלון גונן טעם חלק מהם ואחרים וגם חילק ציונים

יונתן לבני מלבן את סוגיית היינות הלבנים לחג שבועות

חג השבועות הוא סיומה של ספירת העומר לאחר שבעה שבועות, ואין לו תאריך קבוע בתורה. לחג יש הרבה שמות, וכשיש הרבה שמות ברור שלא בדיוק יודעים על שום מה הוא נקרא בשמו. זה עשוי להיות על שם שבעת השבועות הנספרים מיום הנפת העומר, חג הקציר – כי בתקופה הסמוכה לחג היה מתבצע בעבר קציר החיטים. שבועות הוא גם חג מתן תורה למרות שאינו מופיע ככזה בתורה.

אין לי ספק שלו היו מתאימים את החג למציאות ימינו, היו קוראים לו בשם 'חג הגבינות' של תנובה, שטראוס, יעקבס ושאר יצרני הגבינות. מנהג אכילת גבינות ומאכלי חלב אחרים הוא הפחות ברור בקשר לחג. לכן כתבו לכך הסברים רבים, ומכאן שאין יודעים בדיוק את הסיבה.

יש כאלה הטוענים שהתורה צחורה ולבנה, אבל גם אז מדוע גבינות? בעצם מה זה באמת משנה, העיקר שיצרני הגבינות הישראליות עושים חיל, ואיתם יצרני היין הלבן – שכן מה הולך עם גבינות? יין לבן, ואולי גם קצת רוזה. בכלל, כששותים הרבה יין נוהגים ללוותו בגבינות – יש האומרים שהשומן בגבינה מרפד את הקיבה ומאפשר שתייה רבה יותר, מבלי להשתכר.

אני חסיד של יינות לבנים, חרף העובדה שרבים טוענים שרק יין אדום יכול להיות מורכב ומיוחד. אני חולק על הגישה. ועוד נימוק נכבד יש לי לאהבת יין לבן, והוא שבארצנו בה רוב השנה חם עד חם מאוד  – יש אומרים שאנחנו בארץ בה יש 12 חודשי קיץ וכמה ימי חורף ביניהם, יין לבן ביום חם כשהוא מקורר היטב הוא היין הראוי לשתייה.

וליינות המומלצים על ידי. בחרתי 10, והם מופיעים בלי שסדר הופעתם קובע את מידת אהבתי:

יקב רקנאטי – שרדונה תל פארס 2021: לראשונה מציג היקב יין  מכרם יחידני מתל פארס בגולן. ענבי השרדונה ניטעו שם לפני 10 שנים על אדמה בזלתית בגובה 620 מטר ומיקרו אקלים יחודי. היין שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. אלגנטי בטעם מאוד מורכב ועמוק. פרחוני עם מינרליות עדינה וטעימה, המאפיינת שרדונה איכותי. רמת אלכוהול נמוכה של 11.5%. שרדונה מצוין. המחיר 89 ₪.

יקב יתיר – נחל יתיר לבן 2021: יין יבש המופק מ-36% ענבי רוסאן, 28% גרנאש בלאן, 20% קליירט בלאנש ו-16% ויונייה, ממספר חלקות בכרם יער יתיר. היין תסס והתיישן כ-7 חודשים על שמריו בחביות עץ אלון בנפח 500 ליטר. בוקבק רק לאחרונה ועדיין סובל לדעתי מהלם כתוצאה מהביקבוק, אבל כבר היום ניתן לחוש שמדובר ביין אלגנטי, עם טעמי לימון בשל ומרירות עדינה בסיומת. איני מכיר את זן הקליירט בלאנש אותו שילבו, כאן אך התוצאה בהחלט מבטיחה. צריך לשמור אותו לפחות עוד חצי שנה לפני שתייה כדי לקבל את מיצוי הטיב שביין. המחיר 180 ₪.

 יקב ברקן – ספיישל רזרב שרדונה 2022: – סדרה איכותית של היקב. עשוי מענבים מהרי ירושלים והרי הגליל העליון, התיישן מספר חודשים בחביות עץ אלון בנפח 500 ליטר, 12.5% אלכוהול. יין חמצמץ עם טעמי שרדונה מאוד קלאסיים וברורים, לאוהבי זן שרדונה לא מורכב אך ברור. חמיצות בולטת ומאוזנת. יין מעט חמאתי שמתאים להתיישנות בחבית. סיומת ארוכה עם מעט מאוד מרירות בסופה.  המחיר 70 ₪.

יקב צרעה – שורש לבן 2022: יין שהופק מ-80% ענבי סוביניון בלאן ו-20% שרדונה מכרם שורש, הנטוע על גבי טרסות עתיקות בגובה 700 מטר . התיישן 6 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יקב צרעה הוא דוגמא נהדרת של עקביות בייצור יין. אני אוהב את השורש הלבן של היקב שדומה מדי שנה לזה שקדם לו. המחיר 160 ₪ – יקר אבל VFM בהתחשב באיכות.

יקב בזק – רוסאן וייוניה 2022: יקב בוטיק למרגלות הישוב כרמי יוסף, שעושה יינות טובים מאוד. לא מייצר כמויות גדולות, אבל היין איכותי. יין זה מענבי כרם בגבעת הבשמים. שילוב מוכר של הרוסאן והוייוניה שיש לו הצלחה רבה בגידול בארץ. טעמי פרי הדר אופיינים לזנים. בוקה מאוד ארומטי וסיומת נעימה מאוד. המחיר 109 ₪ – VFM.

יקב כישור – ויונייה 2021: יין אלגנטי שצבעו לבן, התיישן במיכל כ-5 חודשים. פרחוני עם טעמי פירות טרופיים. חמיצות נעימה מאוד בזמן גלגול היין בפה. סיומת לא מורכבת מדי אך בהחלט נעימה, שמשאירה בפה טעם אשכולית בשלה ואגס בשל. למי שמחפש יין קליל ונעים, זהו יין אידיאלי. המחיר 95 ₪ – VFM.

יקב פלדשטיין – רוסאן 2021: יש משהו מיוחד ושונה ביינות שאבי פלדשטיין מייצר. כאן זה יין שהענבים עבורו נבצרו בשני כרמים שונים בגליל משני טרוארים שונים, שיוצרים יין רוסאן מאוד מיוחד. בעל גוף מלא ורענן שדומה מאוד ליינות צרפתיים טובים. התיישנות של שנה בחביות עץ אלון תרמה לאיכות יוצאת דופן, ולו טעם מורכב ומתמשך עם סיומת ארוכה. המחיר 110 ₪.

יקב ויתקין – מסע ישראלי לבן 2022: אסף פז הוא מהייננים המוכשרים בארץ, שיודע ליצור יינות ישראלים שונים באופיים. המסע הישראלי עשוי מענבי גרנאש לבן, רוסאן, ויונייה, קולומבר ומעט גוורצטרמינר. יין ארומטי מאוד, רענן עם טעמי פרי הדר, פרחים ועשבי בר. אם יש את נפשכם וטעמכם לדעת מהו יין ישראלי אמיתי, שתו את המסע הזה. המחיר 80 ₪ – VFM אמיתי.

יקב ספרה – ריזלינג 2020: אני חובב מושבע של ריזלינג ושל שנין בלאן. הריזלינג של דורון רב הון מיקב ספרה שמייצר רק יינות לבנים, הוא אחד הריזלינגים האהובים עלי מהמיוצרים בארץ. מצוין, למרות שכמו לרוב הריזלינגים המיוצרים בארץ אין לו את המינרליות ה"כבישית" של יינות ריזלינג מגרמניה. זה שדורון עשה ב-2020 הוא עכשיו טעים, מינרלי ומאוד מזכיר יינות ריזלינג מאלזס שבצרפת. המחיר 120 ₪ – VFM.

יקב סוסון ים – ווילד שנין בלאן 2022: השנין בלאן הוא לטעמי מהענבים הלבנים הנעימים והמורכבים ביותר, לשתייה מהנה בכל מזג אויר. בארץ הוא מיוצר במספר יקבים תמיד כיין יבש, למרות שבווברי בצרפת, שם הוא מככב, יש לו מנעד טעמים מיבש עד מתוק. זה של זאב דוניה מיקב סוסון ים נוצר בתסיסה עם שמרי בר מקומיים ממושב בר גיורא בהרי יהודה. היין התיישן 9 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. יין מורכב ואלגנטי, עם טעמי חבושים ואגסים. בסיומת מעט מתיקות נעימה שאופיינית לזן. לא להחמיץ. המחיר 140 ₪ – בהתחשב באיכות VFM.

אלון גונן: ביקורות יין שבועות 2023 – לבנים ואדום אחד

יקב יתיר – נחל יתיר לבן 2021: בלנד מ-36% ענבי רוסאן, 28% גרנאש בלאן, 20% קליירט בלאנש ו- 16% ויונייה, ממספר חלקות ביער יתיר. היין תסס והתיישן כ-7 חודשים על שמריו בחביות עץ גדולות (אלון ושיטה 500 ליטר), ובוקבק במאי 2022. היין עדיין מאוד מאופק (תפוס), אבל כבר בטעימה אפשר להבין את הפוטנציאל שיש בבקבוק הזה. טעם חמאתי, בשלות לצד חמיצות ומינרליות, אפטר טייסט מריר אגוזי. טעמי השמרים ניכרים ומעוררים את החך. יין שימשיך להתפתח, ולדעתי יהיה מדהים בעוד 6 חודשים כשיירגע קצת. מחירו 180 ₪. ציון 91. תמורה למחיר (VFM) – כן (כשהרבה יקבים מסביב משחררים יינות בינוניים ומטה במחירים האלה אז זה אחד מהשווים).

יקב יתיר – נחל יתיר אדום 2020: בלנד המופק מ-84% ענבי סירה, 11% קריניאן ו-5% מורבדר ממספר חלקות ביער יתיר. הרכב הזנים משתנה משנה לשנה בהתאם לאופי הבציר, כדי להבליט את האופי ה"יתירי" ומיוחדות האזור וכרמיו. היין התיישן במשך שנה בחביות גדולות (1,200-5,400 ליטר), בוקבק בפברואר 2022 והושאר ביקב עוד כשנה להתיישנות בבקבוק. היינן ערן גולדווסר עושה זאת שוב, ממקסם את האזוריות וממצה את הענבים של יתיר עד תום – גאונות לשמה. שימוש בעץ באופן מינורי נותן מסגרת וחיזוק בטעמים הנפלאים של הפטל השחור והדובדבן החמוץ. יין מהליגה של הגדולים ללא ספק, בלי הרבה משחקים ותיקונים. מחירו 180 ₪. ציון 92. תמורה מצוינת למחיר עבור יין גדול. באמת.

יקב רקנאטי – שרדונה כרם תל פארס 2021: את היין הטעימו באירוע הענקת פרס מפעל חיים לשמואל בוקסר. האמת הופתעתי, שינוי כיוון מאוד מעניין ומרתק של היינן קובי ארביב. 18 חודשי חבית, 11.5% אלכוהול , וכאמור והתקבל יין מפתיע. מליחות מקסימה, מינרליות, טעמי פרי מאוד מאוזנים. היין עדיין צעיר, אבל יכול להיות שזו הסנונית הראשונה עם המעבר ליקב החדש בצפון ליינות בועטים מעט. היין זועק לאוכל ומעלה חיוך גדול על הפנים. שאפו. מחירו 89 ₪. ציון 91. תמורה למחיר מעולה.

יקב ברקן – ספיישל רזרב גוורצטרמינר 2022: גוורץ חצי יבש, שהמתיקות שבו מינורית. ארומות פשוט מדהימות של מי ורדים, ליצ'י, אשכוליות וליים. יין קיצי. נקודה. מחירו 75 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – כן.

יקב ברקן – ספיישל רזרב שרדונה 2022: גם פה עידו לוינסון, בשנה האחרונה שלו כיינן הראשי לפני שקודם למנהל תחום היין של תשלובת ברקן-סגל, השקיע חשיבה רבה במיצוי הענבים ומיקסום הארומות והטעמים, והתמחור ללא ספק הכי שווה בארץ לכזו איכות של שרדונה. פריחת הדרים, חמאתיות. יין נפלא ב- 70 ₪. ציון 91.

יקב פלדשטיין – רוסאן 2012: לחובבי הרוסאן שמחפשים רוסאן, זה הטהור ביותר. בית ספר לשאר. מחירו 110 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – 90 ₪.

יקב בנימינה – סוביניון בלאן 2022: תסס במשך שבועיים במיכל נירוסטה. אם חשבתי שאי אפשר להרוס חומר גלם טוב ורק צריך לסחוט להתסיס ולבקבק, אז הגיע היינן של בנימינה יונתן שוטס, והתעלל קשות ביין זה. אין לי אפשרות אחרת להסביר את התוצאה – רעננות מינורית, חמיצות שולית, ללא עשבוניות, עם טרופיות מעיקה. מחירו 65 ₪.  ציון 82. יין לסנגרייה אולי.

וחג שבועות 2023 תעשה לך עם יינות לבנים ורוזה

שבועות הוא ללא ספק חג הקיץ והיינות שמלווים אותו. לפניכם מבחר יינות לבנים ורוזה שהגיעו למערכת לקראת החג – רק חלק קטן מהמבחר שתמצאו בחנויות היין ורשתות השיווק. מתאימים היטב לארוחות החג ובכלל לקיץ הישראלי שנמשך 8 חודשים בשנה. שיהיה חג שמח ולחיים. קראו כאן