חומרי הדברה בכרמים – השערורייה
אלון גונן: אתחיל בכך שאין מידע ואין תיעוד לגבי כמות וסוג חומרי הדברה בהם משתמשים הכורמים. אין ולו אחד מהכורמים והייננים אותם שאלתי, שאישר לי שהייתה איזושהי ביקורת של משרד החקלאות לגבי כמות ההדברה וסוגי ההדברה. אין ולו אחד שלא ציין כי אין דין ואין דיין – הבדיקות שנעשות, אם נעשות, הן באחריות היקבים בלבד, ואף גורם לא בודק, מבקר, מבקש לראות את הממצאים או אפילו מתעניין.
הסיבה לכך שאנחנו בכלל מעלים את הסוגייה של ההדברה והריסוס בארץ, היא שישראל נמצאת כמעט במקום הראשון בכמות חומרי ההדברה שבשימוש בחקלאות.
לפני שבועיים התקיימה פגישה בנושא חיידק קְסִילֵלָה, אותה הובילה ד"ר תרצה זהבי – מדריכה להגנת הצומח בגפן, אגף ענפי שירות בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות). בפגישה השתתפו חקלאים רבים, ובסוף הדיון, ליד מיחם הקפה, התגודדו הכורמים ודיברו ביניהם בעיקר על החומרים המומלצים כיום להדברה בכרמים. אבל כאשר התחלתי לשאול שאלות, אף אחד מהם לא הסכים לומר דבר לפרוטוקול. מחוץ לפרוטוקול, מי שדיברתי איתו חייך ואמר לי: "כולם מרססים, כולם מדבירים. לא יקרה מצב שאני אאבד כרם או כמויות של פרי לפני בציר בגלל שליינן יש קַיָּמוּת בראש". כורם אחר הוסיף: "במהלך כל השנה אנחנו מנסים לשמור על הכרם, אבל אם אנחנו מזהים בעיה אקוטית, אין אלוהים".
כששאלתי אם יש פיקוח של משרד הבריאות או אם הכורמים מחויבים למלא דוחות ריסוס והדברה, התשובה הייתה: "הכול פרוץ. יש חומרי הדברה שאפשר לרכוש מהרשות הפלסטינית, או להשתמש בחומרים שכבר לא מאושרים ונשארו במחסנים. אין פיקוח ואין תיעוד אמיתי. אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה״.
אני לא חסיד גדול של אורגני, בר קיימא או גידול בר, ואני חושב שאם יש חיידק או וירוס שמאיימים על הגפנים, צריך לטפל בהם בדיוק כפי שהרפואה מטפלת במחלות בבני אדם. רפואה טבעית או וודו זה נחמד, אבל אלה דברים מצוינים במדינות שחיים בהן מיליארדי בני אדם כמו הודו וסין (שהדילול הטבעי טבעי בעיניהם). לעומת זאת אני חסיד של חופש המידע ודיווח אמיתי, גם כשמדובר בסוגי הדברה וכמויות, ואם הדבר נעשה ללא פיקוח ובמחשכים, יש לי בעיה. אם מישהו עובר על החוק ומשתמש בחומרים או בכמויות שיכולות לסכן בני אדם או חיות בר, יש לי בעיה. כל עוד הדברה נעשית על פי התקן ובפיקוח, ומובאת לידיעת הציבור, לא צריכה להיות שום בעיה.
השימוש בחומרי הדברה בישראל הוא בין הגבוהים ביותר בעולם, וזהו נתון שנמסר לי ממספר גורמים שמייצרים ומייבאים חומרי הדברה (הבדיחה בענף היא, שמי שלא מרסס ביום מרסס בלילה).
חומרי הדברה הם כימיקלים המשמשים להדברת מזיקים בחקלאות, לרבות חרקים, עשבים שוטים ומחלות. בעוד שחומרי הדברה עשויים להיות יעילים בהגנה על יבולים ובהגדלת יבול, השימוש בהם גם מעלה חששות סביבתיים, בריאותיים ובנושאי קיימות. השימוש בחומרי הדברה מסייע בשליטה ובניהול מזיקים שעלולים לפגוע ולהפחית יבולים, והם יכולים למנוע התפשטות מחלות, להרתיע נגיעות חרקים ולבלום את צמיחת עשבים, כאשר כל אלו תורמים לשמירה על כמויות היבול.
שימוש נכון בחומרי הדברה יכול להוביל ליבול גבוה יותר ולהפחתת הפסדים הנגרמים על ידי מזיקים. מה שחשוב למשרד החקלאות, בסופו של דבר, הוא הבטחת ביטחון תזונתי ועמידה בדרישות של האוכלוסייה, לכן המדיניות היא שחומרי הדברה מסייעים במניעת הפסדים עקב מזיקים מסוגים שונים. מספר לא מבוטל של חומרי הדברה משמשים גם כסוג של פוטושופ, ומשפרים את איכות ונראות היבולים על ידי מניעת פגמים ומחלות הקשורים למזיקים, וכך התוצרת הופכת לסחירה ונחשקת יותר.
עם זאת, ישנן גם כמה השפעות שליליות וחששות הקשורים לשימוש בחומרי הדברה בחקלאות – חומרי הדברה עלולים לפגוע באורגניזמים שאינם מטרה, כגון חרקים מועילים, ציפורים, חיות בר, חיות מים ועוד, ובעיקר במאביקים (למשל דבורים) וטורפים טבעיים (למשל פרת משה רבנו), התורמים לאיזון המערכת האקולוגית ולחקלאות בת קיימא בכרמי היין.
אין שום שליטה על חומרי הדברה שנסחפים אל מקורות מים ועלולים לזהם מערכות אקולוגיות מימיות, להשפיע על המגוון הביולוגי ולשבש את שרשרות המזון. לנו כבני אדם, הבעיה העיקרית היא ששאריות חומרי הדברה עלולות להישאר על יבולים שנקטפו, ולחשוף אותנו להרעלות מידיות או למחלות, בעיקר בתחום הסרטן והאלרגיות. בסופו של דבר הטבע מאוד חכם ומפתח עמידות לחומרי הדברה, מה שמוביל להתפתחות של מזיקים עמידים לחומרי הדברה, מפחית את היעילות של חומרי הדברה לאורך זמן, ומצריך מינונים גבוהים יותר או כימיקלים רעילים יותר כדי להשיג אותה רמת בקרה (בדיוק כמו אנטיביוטיקה).
תקנות וחקיקה בנושא הדברה קיימות כמובן בעולם וגם בישראל. מדינות רבות הקימו סוכנויות רגולטוריות האחראיות לפיקוח על הרישום, המכירה, ההפצה והשימוש בחומרי הדברה. סוכנויות אלה קובעות סטנדרטים לאישור חומרי הדברה, תיוגם, הוראות השימוש בהם ורמות שאריות מקסימליות בגידולים. על פי התקן האירופאי, לפני שניתן למכור חומר הדברה ולהשתמש בו חייב המוצר לעבור תהליך רישום קפדני הכרוך בהגשת נתונים על יעילות החומר, השפעות סביבתיות אפשריות וסיכונים לבריאות האדם, ורק חומרי הדברה העומדים בקריטריונים הספציפיים מאושרים לשימוש.
תוויות חומרי הדברה חייבות לספק מידע חיוני על שימוש נכון, שיעורי יישום, אמצעי זהירות והגבלות, והחקלאים מחויבים על פי חוק לעקוב אחר ההוראות על התווית, הכוללות את המינון המומלץ ושיטת היישום. יש חומרי הדברה ששימוש בהם מחייב את החקלאי לקבל רישיון והכשרה מיוחדת בגלל סיכונים פוטנציאליים, ולפי התקן השימוש בחומרי הדברה צריך להיות מיושם רק כאשר אוכלוסיות המזיקים חורגות מרמות מסוימות. כך מופחתים טיפולים מיותרים, והתפתחות העמידות לחומרי הדברה ממוזערת. חייבים להקפיד על שימוש במרססים ממוקדים ועל יישום חומרי הדברה בתנאי מזג אוויר מתאימים, על מנת למזער סחף ולייעל את טיפולי ההדברה. והכי חשוב – חקלאים נדרשים לנהל רישומים מפורטים של שימוש בחומרי הדברה, כולל סוג החומר, תאריך היישום והמיקום.
יקבים שמייצאים יין לארצות הברית ואירופה יודעים כי היינות נבדקים, על מנת לוודא שאין בהם שאריות הדברה. הפיקוח בחו"ל הוא בלתי מתפשר. לא מזמן פסלו בארצות הברית מכולה עם יינות של יקב גדול שהגיעו מישראל ונמצאו בהם שרידי חומרי הדברה – כל משלוח היין הושמד. אחד הפתרונות המוצעים כרגע למגדלים, הוא לחזור לשיטות האיבוק בחומר שנקרא קאולין – על בסיס גיר שאינו רעיל, הקאולין יוצר סביבה שאינה נוחה למזיקי האשכול, ובשטח רואים תוצאות טובות.
בסופו של דבר אין כל כך על מי לסמוך כאשר מדובר על הרשויות, הכורמים והייננים הם הכתובת, והם אלה שבידם לשמור על בריאות שותי היין. מרבית היקבים הגדולים שדיברתי איתם שולחים כל הזמן בדיקות למעבדות חיצוניות, ולא פעם יש פסילה של חומר גלם או יין. העסק מורכב אבל מחויב בפיקוח על מנת לשמור על בריאותנו.
צריך להבין שחומרי ההדברה המשמשים בחקלאות, כולל כרמים, עלולים להשפיע על המוצר הסופי, ובמקרה שלנו על היין. שאריות חומרי הדברה עלולות למצוא את דרכן לענבים, ובהמשך תהליך הייצור גם ליין עצמו, היות ששאריות של כימיקלים עלולות להופיע על קליפות הענבים ובמיץ. הימצאות שאריות חומרי הדברה עלולה להשפיע על הטעם והארומה של יין. הנוכחות של תרכובות כימיות מסוימות עלולה לשנות את הפרופיל החושי של היין, להשפיע על טעמו ואיכותו הכללית.
אחת התלונות של צרכני יין מתייחסת לכאבי ראש, ולא פעם מאשימים את הביסולפיט. אבל צריך גם לקחת בחשבון ששאריות חומרי הדברה, אפילו מזעריות, עלולות לגרום לכאבי ראש, אלרגיות וגירוד, קשיים בנשימה ועוד. שאלתי מספר ייננים האם הם בודקים אם בענבים שהם מקבלים יש שאריות חומרי הדברה, כדי לוודא שהיינות שלהם עומדים בתקנים הרגולטוריים. התשובות שקיבלתי היו "יש בדיקות פנימיות במעבדות של היקב, אבל אף אחד לא בודק אותנו או מבקש הוכחה לכך".
שאלתי את משרד הבריאות האם הם עורכים בדיקות כאלה באופן קבוע או מדגמי, אבל משרד הבריאות העדיף שלא לענות על השאלה, ומשרד החקלאות הפנה אותי למשרד הבריאות.
בישראל, הפיקוח והרגולציה על השימוש בחומרי הדברה בחקלאות, לרבות בתעשיית היין, מנוהלים בעיקר על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. משרד זה אחראי על גיבוש ויישום מדיניות, תקנות ותוכניות חקלאיות להבטחת שימוש בטוח ואחראי בחומרי הדברה, תוך הגנה על בריאות האדם, הסביבה ומוצרים חקלאיים. הגורם הספציפי במשרד החקלאות שמפקח על השימוש בחומרי הדברה, הוא שירותי הגנת הצומח והפיקוח שאחראי על ויסות ופיקוח של הדברה בארץ, לרבות רישום, יבוא, הפצה ושימוש בחומרי הדברה. מעבר לניטור ואכיפה, המשרד אחראי גם על תוכניות חינוך והכשרה לחקלאים, אגרונומים ואנשי מקצוע אחרים בחקלאות, כדי לקדם שימוש בטוח ואחראי בחומרי הדברה.
אבל אחת הבעיות היא שיש ניגוד אינטרסים בין המדריכים, שמבקשים למגר כל מחלה באופן מידי ומוחלט על ידי שימוש בהדברה, לבין הפיקוח. נוצר מצב בו המפקחים והמדריכים עובדים באותו משרד, ולא צריך להיות גאון גדול ולהבין מי מנצח.
תגובת משרד החקלאות
"משרד החקלאות רואה בשמירה על בריאות הציבור ערך עליון, ופועל למען צמצום השימוש בתכשירי הדברה באמצעות הערכה מחדש של חומרי הדברה והגברת הפיקוח והאכיפה על השימוש המושכל בחומרי הדברה. לראייה, מהסקר האחרון ב-2022 עולה כי 97% מהממצאים עמדו בתקן הישראלי, הנחשב לאחד המחמירים בעולם, יחד עם מגמת עלייה במספר הדגימות עם 0% שאריות חומרי הדברה. לנוכח החשיבות הרבה שהמשרד רואה בנושא, המשרד מכפיל את היקף הדגימות הנלקחות מדי שנה, יחד עם הרחבת מגוון הגידולים, הגברת האכיפה ועלייה במספר הקנסות המוטלים.
במקביל, המשרד משקיע משאבים רבים בכול הנוגע להפחתת השימוש בתכשירי הדברה ועידוד שילוב של הדברה ביולוגית, בין היתר: יישום שיטות הדברה ידידותיות לסביבה ולאדם, הערכה מחודשת של חומרי הדברה מאושרים, הגברת הפיקוח והאכיפה, הדרכה בשטח והדרכה מקוונת ותמיכה במיזמים להפחתת השימוש בחומרי הדברה, בחינת שינויי החקיקה והכרה בתקינה הבין-לאומית. בתוך כך, משרד החקלאות יחד עם הוועדה הבין משרדית לרישום תכשירי הדברה, ביצעו בשנים האחרונות שלוש רביזיות שונות במהלכן הוגבלו או נאסרו לשימוש למעלה מ-200 תכשירי הדברה, לרבות: זרחנים אורגניים, טריאזינים, פחממנים כלוריים ועוד. בימים אלו המשרד נמצא במהלכה של הרביזיה השלישית, במסגרתה מבוצעת הערכה מחודשת לכ-16% מכלל תכשירי ההדברה המאושרים לשימוש כיום בישראל, לרבות: קוטלי עשבים, קוטלי חרקים ואקריות, קוטלי פטריות וחיידקים".
פנייה חוזרת למשרד החקלאות
לצערי המידע ששלחתם לא תואם את מה שמסרו לי חקלאים מתחום היין, וייננים שהצהירו שמעולם לא נעשתה אצלם בדיקה, מעולם לא נלקחו בקבוקים לבדיקת מעבדה, ומעולם לא התבקשו לשלוח את רישומי ההדברה שהם עשו. לצערי, התצהירים והמידע שברשותי לא תואמים את התגובה. אשמח לקבל דברים כתובים, דוחות קנסות שאפילו חקלאי או כורם או יקב אחד קיבלו. מתי התקיים יום עיון בנושא בחמש השנים האחרונות למשל, מתי בוצעה בדיקת שאריות חומרי הדברה בבקבוק יין או במיכל תירוש.
תשובת משרד החקלאות
"משרד החקלאות עורך בדיקות ודוגם דגימות של תוצרת חקלאית טרייה ולא מוצר מעובד. בדיקות של מוצרים מעובדים הן באחריות משרד הבריאות".
את תגובת משרד הבריאות טרם קיבלנו
יקב שירן – בציר לבנים ואדומים כמעט בעת ובעונה אחת
אלי שירן מיקב שירן כתב לנו: "ביקב שירן החל בציר לבנים ואדומים כמעט בעת ובעונה אחת. באמצע החודש בצרנו שרדונה בכרם רבדים (הכרם מתעלם ממזג האוויר, ובאופן עקבי נבצר בין 10-15 לאוגוסט). בהמשך בצרנו את הגרנאש שדווקא איחר מעט יחסית לשנים קודמות. עתה אנו בוצרים פרנץ' קולומבר מכרם ותיק (זן חדש ביקב) באזור בנימינה, ואת הריזלינג שבכרם בן זמרה. את הלבנים, כמו בכל שנה נסיים, עם הסמיון כנראה לקראת אמצע ספטמבר.
האדומים אצלנו לוקחים את הזמן (חוץ מהגרנאש שאצה לו הדרך) ונבצור אותם החל מתחילת ספטמבר ועד לאמצע אוקטובר – כאשר כנראה ייווצר פקק רציני עבורנו בחלק מהזמן – מחיר לא פשוט ליקב קטן. ככל הנראה יכנס גם זן אדום אחד חדש למגוון, וכן כרם חדש (עבורנו) לחלק מהאדומים.
מאחר ואני לא עוסק בחיזוי את תוצאות השנה המטורפת (מכל הבחינות) בתנאי מזג האוויר, אדע להעריך רק בתום הבציר. מבחינת כמויות אנחנו גדלים עקב בצד אגודל, ואם לא תהיינה הפתעות גם השנה אגדיל את כמות היין. מאחל לכולם רק טוב ושלום פנימי, ולנו יחד עם כל היקבים בציר טוב ובנחת".
אלון גונן מבקר יינות: כמה זה עולה לנו? הרבה יותר מדי
הפעם יינות שמשלמים עבור יחסי הציבור שעושים להם, הסיפורים והקשקושים שעל התוויות, והמחיר השערורייתי – שחלק גדול מהציבור שקונה אותם זה מה שחשוב לו, ולא באמת היין. שימו על השולחן 'קצרין' או 'המערה', ויחשבו שאתם עשירים או מבינים גדולים ביין. לצערי אין שום קשר, אבל כרגיל הפראיירים מעולם לא מתים רק מתחלפים. שלמה ארצי כתב ושר "אני, תפקידי – לנגב לך את הדמעות", ואני תפקידי רק להוציא לאור את השרלטנות של היקבים.
יקב רמת הגולן – קצרין
יקב רמת הגולן הוציא לשוק את יינות קצרין 2019. כרגיל אפשר לעשות קופי פייסט על תיאור היין משנה שעברה ולפני שנתיים ושלוש, גם על זה שהיין יוצא רק בשנות בציר מיוחדות וייחודיות. בכלל לא משנה אם זה נכון או לא, קונים את היין וזה מה שחשוב. האם היין שווה את המחיר שהיקב דורש מבעלי החנויות? אני בספק רב. האם היין מצדיק את מחירו בחנויות היין? בטח שלא. נכון להיום היין נושק ל-700 ₪. פה ושם יש חנויות שמוכרות אותו ב-600 ₪. זה מחיר מופקע, לא ריאלי, לא הוגן, לא מתחשב, אבל שוב, יש מי שקונה.
מי קונה? בעיקר אספני קצרינים, וציבור דתי חרדי שכמו היינן שבויים בקסמו של הנוזל עתיר העץ, האלכוהול והפרי דחוס. יינות שמזכירים קליפורניה, יינות שאין להם שום קשר למזג האוויר הישראלי, ושום קשר להתפתחות החך בכל מה שקשור ליינות ים תיכון. מעיק, כבד ויקר.
ירדן קצרין 2019 – בלנד מ-81% ענבי קברנה סוביניון, 14% מרלו ו-5% פטי ורדו. ביין זה ויתר היינן על המלבק שהיה ב-2018 , ויותר הדגיש את המרלו. בצרפת, דרך אגב, כשיש שנה לא משהו מוצאים ביינות יותר מרלו שמעניק מתיקות ומעגל קצוות. מחירו 690 ₪ בחנויות יין. ציון 91. תמורה למחיר (VFM)? – ממש לא. במחיר זה קנו 2 בקבוקי גרנד וין של קסטל ותקבלו עודף.
יקב בנימינה – המערה
שני יינות חדשים של 'יקב המערה' הושקו לפני מספר שבועות. מדובר ביין הדגל של בנימינה, שבעיקר בנוי מאגדת המערה שהפכה ליקב (רשום כחוק ברשם החברות). הסיפור הוא שהחביות והבקבוקים מתיישנים במערה ששומרת על טמפרטורה ולחות, והנוזל נכנס לבקבוק כבד עם אריזה יפה. אני חושב שציבור חובבי היין כבר שמעו את כל הסיפורים והמעשיות של כל היקבים שמייצרים את יינות הדגל שלהם; סיפורי אלף לילה ולילה שבלי בושה מסופרים גם בצהרי היום.
בעניין זה, בנימינה עם מותג המערה שלו לא שונה מאף יקב אחר, אבל המחירים שהציבור מתבקש לשלם עבור הסיפור קצת מוגזם. בעצם הרבה מאוד מוגזם. בלנדים מבוססי בורדו – לא מהגדולים, שמיוצרים על ידי יינן יקב בנימינה יונתן שוטס (מי שהתחילו היו אילן חסון כמנכ"ל וששון בן אהרון יינן). גם כאן יש ליין הזה קהל שבוי, ולא בגלל התוכן אלה בגלל האריזה. האם המחירים של יינות המערה לדורותיהם מוצדקים? ממש לא.
המערה 2019 -בלנד מענבי קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. כן מצאתי בו ארומות וטעמים של פרי אדום טוב, וניל, טבק, מעושן קלות, גוף בינוני. היין מקבל ציון 90, אבל במחיר של 289 ₪ היין צריך להיות בליגה אחרת לגמרי. תמורה למחיר – 140 ₪.
המערה גפנים בוגרות 2018 – גם פה, בדיוק כמו עם היין הקודם שנקרא 'המערה' היקב החליט להוסיף גם את המושג 'גפנים בוגרות' (נכון, גם אחרים עושים זאת) שמוסיף יוקרה ויוקר, ואני שאלת תם: מתי הגפן מגיעה לבגרות? ומי בכלל מוסמך להחליט שהגפן בוגרת? הרי אין שום הגדרה רשמית, אין תקן, ומי אמר שאיכות היין תהיה משובחת יותר בגפן בוגרת? אז על מנת לקצר בהליכים, כל אחד יכול להחליט מתי הגפן שלו בוגרת, והיצרן – רק היצרן – מחליט זאת. הכול נעשה לטובת יחסי ציבור ותו לא. זה שרשום בוגר, רזרב, פרמיום, ועוד מושגים מאירי עיניים ופותחי כיס, לא אומר כלום על היין. אין צורך ליפול אל תוך המלכודת של התווית.
המערה גפנים בוגרות 2018 עשוי מענבי קברנה סוביניון. זהו קברנה בשל ודחוס, עם ארומות טובות ונקיות. הפה דחוס בפרי, מעט מנטה בקצוות. בערסול היין משחרר ניחוחות של טבק ותבלינים. ואחרי חצי שעה בכוס היין מתאזן לו ונרגע. מחירו 699 ₪ בחנויות יין. ציון 90. תמורה? מחיר שערורייתי ליין שצריך לעלות לא יותר מ-160 ₪.
יקב רמת חברון
ג'רוזלם הילס ספיישל רזרב קברנה סוביניון 2018 – בלנד מ-65% ענבי קברנה סוביניון, 25% מרלו ו-10% שירז. 24 חודשים בחביות ועוד 24 חודשים הבקבוקים במצב מאוזן ביקב. אז יש לנו 48 חודשי "התיישנות" ויש לנו גם את המונח "ספיישל רזרב", והכי חשוב יש את המחיר: 429 ₪. באף יש לנו ארומות נעימות של פרי אדום, קצת עשבי תיבול רטובים, סלמי קליל, פטריות בקצוות. הפה עשיר בטעמים והיין קריר ונעים. כמעט אותו דבר יכולתי לכתוב על הר חרמון במחיר של 50 ₪. ציון 90. תמורה למחיר? זה יין שלא צריך לעלות יותר מ-110 ₪, על מה ולמה 429 ₪.
לסיכום: "יש אנשים שהם כל כך עניים, שכל מה שיש להם זה כסף"
יונתן לבני טועם ומבקר ביקב בזק
זה חודשים שלינדה גרדשטיין, עיתונאית בג'רוזלם פוסט, ג'רוזלם ריפורט וקול אמריקה; אישה שאוהבת יין מאז שלמדה אצלי בקורס יין, לוחצת עלי לבקר ביקב האהוב עליה – יקב בזק בכרמי יוסף. בסוף נכנעתי והשבוע ביקרתי ביקב.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, הקים חנן בזק, הבעלים של משק גדול ומטעים רבים בכרמי יוסף, יקב הנושא את שם משפחתו. זהו יקב משפחתי במלוא מובן המילה. חנן, אבי המשפחה, הוא איש גפנים וחקלאות. בעבר הוא היה, בין היתר, יושב ראש מועצת גפן היין, ואת היקב הוא הקים עם בני משפחתו.
כבר זה שנים שהגפנים של המשפחה מספקות ענבים לייצור יין ליקבים טפרברג, בנימינה ותבור. בשנת 2007 החלו לייצר יין, כתחביב של המשפחה. חנן צבר את ניסיונו ביצור יין, מחברו הטוב שלמה כהן ז"ל, שהיה מנהל מכון היין הישראלי.
בשנים הראשונות היין סופק למשפחה ולחברים בלבד, ואז הגיעה הקורונה. היא זו שהביאה לקשר עם הקהל הרחב, כאשר הבנים עמוס (מנהל היקב) ועמיחי (מנהל מכירות ומרכז המבקרים) והבת רעות (מעצבת ומנהלת מוצר), החליטו לתת מענה למטיילים רבים שרצו לעבור ביקב ולאסוף אוכל וכוסות יין, על מנת לשבת בחוץ בסביבה המוריקה של כרמי יוסף וליהנות מאוכל ויין טוב. עד היום, בעיקר בסופי שבוע, מגיעים עשרות אנשים ליקב ותמורת 140 שקלים הם מקבלים ארוחה וארבע כוסות יין, איתן הם מבלים בשדות המוריקים ובין עצי הפרי והגפנים של יקב בזק.
הפרסום לקהל, שנעשה בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם, הביא מאות מבקרים ליקב כמעט בכל יום. אבי המשפחה חנן הוא גם אבי משפט על אהבת היין, שמלווה כל קופסה של יינות מהיקב: " כל ענב ואשכול וכל שורה בכרם, כמו חרוז, שורה ובית בשיר אהבה". השנה ייצר היקב 20,000 בקבוקים, ואת היינות ניתן להשיג ביקב, במסעדות ובחנויות בתל אביב, ועתה גם במסעדות של מספר בתי מלון בארץ. נעבור ליינות:
גבעת הבשמים 2022 – יין לבן עשוי מ-30% ענבי רוסאן ו-70% ענבי ויונייה. שהה במיכלי נירוסטה ללא חבית. יש לו ארומות נעימות ורעננות רבה המתאימה ליום קיץ חם. יין לימוני מאוד ומעט מתוק בסיום. המחיר 110 ₪.
רוזאביק 2022 – יין רוזה ראשון שהיקב מייצר, בעיקר מענבי גרנאש עם מעט מאוד ויונייה. היין שהה במיכלי נירוסטה בלבד, ונקרא על שם דוד במשפחת בזק ששמו היה זאביק, לו מוקדש היין הנחמד. יין עדין וקליל, לאוהבי רוזה. אין לו מתיקות בסיומת, והוא נעים לשתייה ביום חם במקום מיץ או סודה. המחיר 90 ₪.
זרעי קיץ 2022 – יינות כתומים הם באופנה היום. אלו יינות העשויים מתירוש של ענבים לבנים, שמיוצרים בטכניקה של ענבים אדומים, ובתהליך התסיסה שלהם מקבלים צבע זהוב, כתוצאה ממגע ארוך מאוד עם פיגמנטים בקליפת הענבים. זרעי קיץ הוא יין כתום קלאסי. היין שעשוי מענבי רוסאן הושרה על קליפות ענבי מוסקט, ויש לו ארומות נעימות. לא טעמתי יין כזה בארץ. המחיר 95 ₪.
גרנאש 2021 – שנה ראשונה בה יוצר יין זה מענבי גרנאש מהאזור – יין גרנאש אופייני עם צבע בהיר. ענבי גרנאש, או גרנאצ'ה בספרד, מצוינים ליצור יין אדום קליל המתאים מאוד לקיץ חם. היין שהה בעיקר במיכלי נירוסטה, ורק זמן קצר בחביות עץ. למרות שהוא יין אדום בהיר, אני ממליץ להשאיר אותו במקרר כדי לצננו היטב לפני השתייה. המחיר 90 ₪..
סירה 2020 – עשוי מענבי סירה, עם נגיעות קלות של פטי ורדו ופטיט סירה. היין שהה שנתיים שלמות בחביות עץ ישנות, כל זן בנפרד עד להכנת הבלנד. מיינות הסירה הטובים ששתיתי לאחרונה. בוקה וטעם אופיינים לזן הסירה, אם כי למרות השהייה הארוכה בחביות אינו כבד אלא קליל ומאוד נעים לשתייה, אפילו ביום חם. לא להחמיץ. המחיר 120 ₪.
Cave du Vin 2020 – יין עם שם קצת יומרני ("מרתף היין"), עשוי מ-60% ענבי מרלו, 30% שיראז ו-10% פטי ורדו. יין מאוד פירותי, ששהה שנתיים בחביות עץ אלון כשכל זן נמצא בתסיסה נפרדת, שרק בסופה נערך הבלנד הסופי. ארומות של יער, אדמה ושוקולד, וגם מעט קפה בטעם. יין מאוד אלגנטי, שקשה היה לי לשתות וליהנות ממנו ביום כל כך חם כמו זה בו הייתי ביקב. המחיר 130 ₪.
יקב אדרת ו'סוד היין' – פירגון הדדי
רני רוגל: הפוסט הזה של אבינעם בר מחברת 'סוד היין' שסיקרן אותי. כלל רק שורת טקסט אחת: "מאיזה צד שלא תסתכלו על זה, כל היקב (במקרה הזה יקב אדרת), סוד היין". הסתקרנתי ושמעתי במה מדובר מרבקה ומשה כהן – הלא הם יקב 'אדרת', ומאבינעם בר.
יקב אדרת הוא יקב בוטיק קטן שהוקם רק השנה על ידי בני הזוג רבקה ומשה כהן בישוב ניצן – ישוב קהילתי במועצה האזורית חוף אשקלון. רבקה סיימה לפני שנה לימודי תואר שני בייננות וכורמות בפקולטה לחקלאות ברחובות, עבדה בציר אחד בצוות הייננים של עידו לוינסון ביקב ברקן, והחליטה לחזור לעבודתה במכבי שירותי בריאות. משה הוא מהנדס בתעשייה אווירית, ויחד הם החליטו לעשות משהו משלהם לטווח רחוק – יקב אדרת. במסגרת החשיבה לטווח רחוק והכוונה לגדול בעתיד, הם החליטו לבחור במוצרים טובים ולא להתפשר על איכות מכשור וענבים.
בשנת הבציר הראשונה של היקב הם מתכננים לייצר 2,000 בקבוקים של ארבעה יינות שונים: לבן פינו גרי, רוזה סירה, אדום סירה, ובלנד של קברנה פרנק ופטי ורדו. הענבים מגיעים מכרמים שנבחרו בקפידה: פינו גרי מכפר עציון, סירה ממרחביה, קברנה פרנק מבר גיורא, ופטי ורדו מבית נקופה.
דרך אגב, המקור לשם היקב הוא פסוק בספר יחזקאל (פרק י"ז פסוק ח'): "אֶל שָׂדֶה טּוֹב אֶל מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת".
משה: "התחלנו את תהליך תכנון היקב תוך כדי הלימודים של רבקה, מתוך חשיבה על איך נביא את המוצר הטוב ביותר מבחינת אהבת היין והקפדה לא לפגוע בענב בתהליך, תוך שימוש בגרוויטציה".
רבקה: "אנחנו עטופים בחברים ואנשים טובים שעוזרים ומייעצים; הצוות של ברקן כמובן, יקב שורק, דרור אנגלשטיין, חברות הַשִּׁזְרָה, אמיר סריג, פורום דוסים טועמים, החברים מהפקולטה ועוד ועוד, וכמובן גם הצוות של סוד היין. זהו ענף מאוד מפרגן אחד לשנייה, תומכים ורוצים בהצלחת האחר. מרגשת מאוד בעיניי הנתינה וכול האהבה הזו".
השניים גם חשבו על נושא המכירה הישירה של יינות היקב. כך השקיעו במרתף ביתם בויטרינה שתאפשר לעקוב אחרי תהליכי ייצור היין, ומקווים להקים מרכז מבקרים. "אנחנו עדיין זורעים את הזרעים, תחילה עסוקים בייצור היין, וכשהיינות "ינוחו" במרתף נעסוק יותר בזה".
אבינעם בר מחברת 'סוד היין' המתחה באספקת ציוד ומכשור ליקבים, מספר: "רבקה ומשה הגיעו אלינו בתחילת השנה וסיפרו על תוכניות היקב והציוד שהם מעוניינים לרכוש. במהלך הפגישות איתם חידדנו והתאמנו את הציוד כך שיתאים בדיוק למידות היקב, לרעיון שלהם לעבוד בגרוויטציה ולאו דווקא בשאיבת המוצקים והנוזלים, ולחזון שלהם. הבדיקה שלהם הייתה מאוד יסודית וקפדנית, והם רכשו בסופו של דבר את מה שרצו והאמינו שיכול לשרת אותם בצורה הטובה ביותר, ולא התפתו לרכוש מוצרים זולים יותר.
הם הזמינו דרכנו דסטמר קראשר D-SELETOR 6 של MORI, משאבת מוצקים ומשאבת נוזלים של BCM, מכונת סינון של MORI, מכבש לחץ מים ומיכלי נירוסטה "תמיד מלא" (always full) של TOSCANA INOX. את הציוד סיפקנו ליקב כשהגיע לארץ, הגענו לשטח ווידאנו שהכול עובד ותקין, מתאים למה שהוזמן, וליווינו אותם עד תחילת הבציר. הליווי נמשך גם היום בכל בעיה, שאלה או התלבטות. אגב, יש עוד מספר יקבים שאנחנו מלווים אותם צמוד, כמו מרשה, בזק ו-settlers".
משה כהן מספר על הקשר עם סוד היין מנקודת המבט של רבקה ושלו: "מבחינת התמיכה הם לא רק ספקי הציוד. צריך לדעת לעבוד איתו, והם ליוו אותנו בתהליך עם עבודה נהדרת שלהם איתנו בקליטת המוצרים. אנחנו מאוד מרוצים".
לקשר עם סוד היין, לקשר עם יקב אדרת – רבקה כהן 054-2470535
יונתן לבני מבקר וטועם יינות פורטוגל שמייבא איל מרמלשטיין
לפני מספר ימים הוזמנתי לאירוע שערכו מור אברהמי ואייל רייסמן, המנהלים של שתי חבורות יין גדולות (קבוצת הפייסבוק 'חבורת היין של מור ואייל'), בביתו של יעקב שריר מארח הערב. הדובר והמטעים במפגש היה איל מרמלשטיין, היבואן העיקרי של יינות פורטוגל לישראל. איל הוא גם הבעלים והשף של מסעדת 'טשרניחובסקי 6' (ששוכנת בטשרניחובסקי 5) בתל אביב, בה הוא מבשל אוכל אירופאי עם דגש על מנות מפורטוגל. מול המסעדה שוכנת החנות (בטשרניחובסקי 6 – קצת מבלבל) בה הוא מוכר, וממנה הוא מספק רק יינות מפורטוגל, ארץ אותה הוא מכיר היטב.
פורטוגל ידועה כבעלת היסטוריה ארוכה ומורכבת של יינות מזנים רבים ושונים. חלק מהזנים מקומיים ולא נמצאים בשום מקום אחר בעולם, וחלקם ידועים ומוכרים ואפילו גדלים גם בישראל. זנים מוכרים הם טוריגה נסיונל, טינטה רואיז הידוע כטמפרניו שנפוץ כל כך בספרד הסמוכה ובאגה – ענבים ליינות אדומים, אלברינו ואקרוזדו – ליינות לבנים. אזורי היין הידועים הם עמק הדוארו בצפון, שם עושים יינות לבנים ואדומים מצוינים, וגם כמובן את יין הקינוח – הפורט המפורסם. אלנטג'ו במרכז פורטוגל הוא אזור חם, המוכר בעיקר בשל יינות אדומים מעולים. וינו ורדה בצפון מערב המדינה – אזור הידוע בזכות יינות לבנים צעירים ורעננים. אזור דאו במרכז פורטוגל ידוע בשל יינות אלגנטיים, בעיקר מזן טוריגה נסיונל. בייראדה באזור המרכז, לא הרחק מהעיירה האוניברסיטאית היפהפייה קואימברה, שמוכרת בעיקר בשל יינות מענב הבאגה, עם חומציות גבוהה ויכולת התיישנות.
היינות הלבנים שטעמנו:
Anselmo Mendes Muros Antigos, Alvarinho 2022 – יין מאזור וינו ורדה בצפון, מעט דומה לסיידר בטעם. מיוצר על ידי גדול יצרני הוינו ורדה, אנסלמו מנדז, מענבי אלברינו, לורירו וארינטו. יין בסיסי פשוט, עשוי ללא חבית. וינו ורדה הוא יין מהפופולריים ביותר בפורטוגל, עם טעמי פרחים ופירותיות נעימה. הענבים נבצרו בספטמבר 2021 והוא כבר נמכר בארץ. יש בו חמיצות נעימה שיושבת על מעט מתיקות. יין כייפי. המחיר 105 ₪.
Wine & Soul, Manoella White 2022 – יקב השייך לזוג סרודיו בורחס וסנדרה דה סילבה. עשוי מענבים אורגניים מזנים מקומיים פחות מוכרים, מאזור ואל דה מנדז בעמק הדוארו. קצת מזכיר בטעם יינות טובים מאזור סנסו שבעמק הרון בצרפת. עשוי ללא חבית. יין מאוזן עם מתיקות נעימה בסיומת. המחיר 120 ₪.
Quinta de Saes, Encruzado 2022 – יין לבן מאזור הקרוי דאו, אליו ברחו יהודים מספרד בעת האינקויזיציה. אנקרוזדו הוא זן לבן שאינו מוכר בעולם. יין מאוד ארומטי ומורכב, למרות היותו קליל. חמיצות נעימה וטעם עמוק למרות שהיין שהה מעט זמן בחבית. טעמי תפוח ירוק ומעט חמאתיות. יין לבן טעים ומהנה מאוד. המחיר 130 ₪.
Quinta de Mouro, Zagalos White 2020 – קווינטה בפורטוגזית היא חווה, או דומיין בצרפתית ואנגלית, והיא בבעלות של אותו כורם כמו היין הקודם. היקב באזור אלנטג'ו – דרומית מזרחית לליסבון, אזור הידוע בשל זיתים וחמון – חזירים הניזונים מבלוטים של עץ אלון התורמים לאיכות הבשר. בעל היקב מיגל לואורו הוא רופא שיניים שלא למד ייננות, אך לשמחת השותים את יינותיו, החליט לפרוש מעולם הרפואה ולייצר יין. הלבן הזה עשוי מארבעה זני ענבים: אלבריניו, אורינטו, גובאט וורבליו. יין לבן מהטובים ששתינו, אולי גם מכיוון שמעט שהות בחבית תרמה לאיכות. יין עמוק בטעמיו, אלגנטי ומתאים גם לחורף בעוצמתו. לא להחמיץ. המחיר 128 ₪.
Luis Pato, Vinha Formal 2021 – את לואיש פאטו אני מכיר אישית; מהייננים המפורסמים ביותר בפורטוגל. ניתן לכתוב ספר עליו ועל יינותיו. הוא מהייננים הידועים באזור באירדה, ונחשב למי שגרם לאזור יין זה להיות מהידועים והמוצלחים בפורטוגל. היין עשוי מכרמיו הטובים באזור שממוקם כ-20 קילומטר מהאוקיינוס האטלנטי, וכך הוא זוכה למזג אויר מאוד איכותי ולא חם. ענבי ביקל מרכיבים את היין, שהינו רענן עם ארומות נעימות ומתיישן היטב. המחיר 136 ₪.
Niepoort, Redoma Reserva White 2021 – הייתי גם אורח של ניפורט, שהוא מהייננים הגדולים והמפורסמים בפורטוגל, ממשפחה הולנדית שהיגרה לפורטוגל ב-1842. היקב שלו באזור הדוארו מייצר מיליוני בקבוקי יין בשנה, והוא שותף ביקבים רבים בפורטוגל ומחוצה לה. היין שעשוי מענבי 6 זני ענבים לבנים מגפנים בנות 60-80 שנה הגדלות בגובה 600 מטר מעל פני הים, שהה בחביות במשך כ-9 חודשים והוא מינרלי ביותר. העץ מורגש בטעמיו, אך יש בו רעננות וחמיצות נעימה בפה. אלכוהול נמוך של 11,5%. מנעד רחב של טעמים עם סיומת ארוכה. לטעמי הטוב ביינות הלבנים ששתינו. לא להחמיץ למרות המחיר – 240 ₪.
היינות האדומים שטעמנו:
Niepoort, Tinta Amarella 2016 – עוד יין של היצרן ניפורט. ענבים עם קליפה דקה מזן טינטה אמרלה, מאזור הדוארו. בדרום פורטוגל הענב נקרא טרינקדירה. יין ששהה בחבית ואינו מיוצר בכול שנה. יש לו חמיצות נעימה ואלכוהול נמוך, טעים עם סיומת ארוכה. זה היין היקר ביותר שעשוי מענבי טינטה אמרלה, רק 6000 בקבוקים יוצרו מממנו. המחיר 223 ₪.
Niepoort, Lagar de Baixo 2020 – יין מאזור בייראדה מענב הבאגה המפורסם כל כך. תחילת עשייה במיכלי נירוסטה, ואחר כך התיישן בחביות עץ גדולות. הוא גם שהה במיכלי ביטון, ובחלקו נעשה על ידי דריכה של בני אדם על הענבים ברגליהם כמו פעם. יין מתובל עם גוף קל, בוקה נעים ומיוחד. יין צעיר שיתיישן היטב במהלך השנים. כשביקרתי אצל ניפורט ביקב שתיתי את היין הזה לאחר שהתיישן עשר שנים, ואכן היה מאוד מיוחד. המחיר 130 ₪.
Quintade Mouro, Zagalos Reserva 2017 – יין מאזור אלנטג'ו, העשוי ביקב של רופא השיניים מענבים אופיינים לפורטוגל: 50% טריקאדריה, 30% אליקנטה בושה ו-10% קברנה סוביניון. התיישנות במשך שנה בחביות צרפתיות ופורטוגזיות. יין מאוד אלגנטי בטעמיו, קצת טעם ירקרק ונעים לשתייה. מזכיר בטעמיו את הקברנה פרנק. יין אדום במיטבו. המחיר 128 ₪.
Niepoort Redoma, Vinho Tinto 2019 – מהיינות האדומים הטובים והמובחרים של ניפורט מאזור הדוארו. עשוי מזנים פורטוגלים רבים: טינטה אמרלה, טוריגה פרנקה, טוריגה נסיונל, טינטה רואיז וטינטו קאו. יין אלגנטי בעל גוף מלא, פרחוני, מתובל ולא תוקפני, עם סיומת ארוכה שלא נגמרת, ומשאירה בפה טעמים נעימים. יין שלמרות מורכבותו הוא עדין וטעים, אחד היינות האדומים הטובים ששתינו באותו ערב. המחיר 220 ₪.
Carm, Maria De Lourdes 2018 – סיימנו עם עוד יין אדום מאזור הדוארו. יין מלא, עם טעמים ריבתיים, עשוי מענבי טוריגה נסיונל וטוריגה פרנקה מהאזור הצפוני ביותר בדוארו בפורטוגל, ליד ספרד. היין הטוב של היקב, של היינן פיליפ מדרה. יין עמוק ועשיר, עם חמיצות נעימה, שמרגישים שהוא זקוק לעוד זמן להתיישנות ואז יהיה במיטבו. המחיר 297 ₪.
7.9.23 – פסטיבל ראש השנה בגן העיר תל אביב
בפעם החמישית תקיים חברת MyYain בגן העיר תל אביב, ששינה את שמו לגן עופר, את פסטיבל היין לקראת ראש השנה ביום חמישי 7.9.23 בין השעות 18:00-23:00. אחרי תשלום עבור הכניסה יהיו כאן טעימות חופשיות מיותר מ-50 יקבים ויבואנים, כוס יין במתנה, זיכוי 25 ₪ לרכישת יין, חניה חינם לרוכשי יין, הופעה ועוד הפתעות מובטחות. מחיר כרטיס 129 ₪ כאן.
היקבים המציגים: 1848, אבא, אובלס, אולגר, אוליזה, אורן צ’לינסקי יבוא איטליה, אספיריט – דה פייל, בן עמי, בנימינה, ברטרנוה, גולני, גוש עציון, גריין שיכר, דני, הולי קאט, היינות של סשה, הולנדר, הכורדי בירה, הנס שטרנבך, הר אודם, הרצוג, ויה מימוריס, וין דה דורה, ורמליון, כינור דוד, כרם ברק, לביא, לביאים, לואיס פסקו, מוניץ, מלבק קומפני, מלך הערק, מראה מקום, נאור, סלוקיה, סלינגשוט, עמק האלה, פורטילו, פינקה פאלה, פסגות, פרקורי, צוובנר, ציפורי, קצרין, צוף רותם, שאטו רמו, שור, שילה.
14.9.23 – פסטיבל יין ראש השנה במתחם התחנה ירושלים
לאחר ההצלחה של פסטיבל שבועות, יתקיים ביום חמישי 14.9.23 בין השעות 18:00-23:00 פסטיבל נוסף בארגון חברת MyYain, והפעם לראש השנה, במתחם התחנה הראשונה בירושלים בהשתתפות כ-45 יקבים ויבואנים מזקקות ושכרים. לאחר תשלום עבור הכניסה יהיו כאן טעימות חופשיות ממעל ל-45 דוכנים, כוס יין במתנה, זיכוי 25 ₪ לרכישת יין, מספר הופעות נגנים, ומובטחות גם כאן הפתעות. בפסטיבל גם יתקיימו מספר סדנאות יין ללא תשלום נוסף. מחיר כרטיס 115 ₪ – מזמינים כאן.
היקבים המשתתפים: אבא, אבוהב, אובלס, אולגר, אורן צילינסקי -יינות מאיטליה, בן עמי, בנימינה, ברטרנורא, גולני, גוש עציון, גריין שיכר, דומין סרור, דני, הולי קאט, הולנדר, היינות של סשה, הכורדי בירה, הר אודם, הרצוג, ויה מימוריס, ירושלים, כינור דוד, לביא, לבני וויס, לואיס פסקו, מבצר עתלית, מוניץ, מיזון סרלה, מירון, מלבק קומפני, מלך הערק, מראה מקום, מרשה, נאור, נחלה, סופרנובה (כוסות), סלינגשוט, עגור, עמק האלה, פסגות, פרקורי (יבוא מולדובה), צוובנר, קצרין, רקנאטי, שור, שילה.
