בשחזור ההיסטורי ישתתפו כ-60 איש, בראשות חברי מועדון "ממלכת ירושלים" עם ציוד כפי שהיה במקור: שיריונים, קסדות, חרבות, רומחים וקשתות, חלקם רכובים על סוסים, וחלקם נעים רגלית. השחזור מתקיים זו השנה השביעית ע"י המועדון המתמחה בשחזור התקופה הצלבנית (המאה ה-12), ומלכד את מועדוני השחזור והסייף ההיסטורי מישראל וחו"ל. ההפקה המורכבת מתקיימת בראשות גינאדי ניזניק, מומחה בארכיאולוגיה והיסטוריה של ימי הביניים. וחבריו.
במהלך כל השנה נערכות כל הכנות הציוד המגוון, חזרות בטכניקות הסייף וירי בחץ וקשת, וכל התכנון הלוגיסטי כגון מסלול המסע, מוסיקה וריקודים אותנטיים במשתה הלילה לפני הקרב. האירוע מתקיים גם בעזרת המועצה האזורית גליל התחתון, רשות הטבע והגנים, ויקב זיו. ההתעניינות באירוע מושכת משתתפים מחו"ל – מספרד, גרמניה, קפריסין ורוסיה, שם מתקיימים פסטיבלים לאורך השנה, וחברי מועדוני השחזור שם נמצאים בקשר הדוק עם עמיתיהם בישראל. התעניינות נרשמת גם מטורקיה וצרפת, שנתינים שלהן היו במאה ה- 12 רוב המשתתפים בקרבות בין הצלבנים והמוסלמים.
בהיבט ההיסטורי: הקרב הגורלי התרחש ב-4 ביולי 1187, בין הצלבנים הנוצרים של "ממלכת ירושלים הצלבנית" בראשות המלך גי דה ליזיניאן, ששלטה על חלקים ניכרים של ארץ ישראל, ובין הכוחות המוסלמים של השושלת האיובית בראשות הסולטן צאלח א-דין, ששלטו על חליפות שהשתרעה מתכרית (עירק), דרך סוריה ועד למצרים ואפריקה. הקרב המר היווה את שיאו של אחד המאורעות אשר השפיעו ביותר על ההיסטוריה של ארץ ישראל בימי הביניים. הצלבנים הנוצרים הגיעו מאירופה במסע הצלב הראשון, בתחילת המאה ה-11. בין הצדדים היו קרבות מרים לאורך השנים. כוחות הצלבנים הורכבו מאבירים משוריינים מצוידים בחרבות ורומחים ורכובים על סוסים, שהיו ברובם חברי מסדרים צבאיים כטמפלרים והוספיטלרים, יחד עם כוחות רגליים של בני ערים וכפרים מאירופה, רובם אספסוף שהצטרף למסע, ובני הארץ דור שני ושלישי. לכולם היו מגנים וחרבות, וחלקם הקטן היו חיילים מקצועיים נושאי רובי קשת.
הכוחות המוסלמים, שעלו במספרם על הצלבנים, הורכבו בעיקר מערבים ממצרים וסוריה רבתי, סודנים וממלוכים. את כוח המחץ היוו ממלוכים וקשתים רוכבי סוסים ממוצא טורקי, מצוידים במגנים וקלים בתנועה, ומזויינים בקשתות מורכבות. הקרב עצמו והמסע התרחשו ב-3-4 ביולי, והתקיימו במטרה של כוחות הצלבנים לשחרר את טבריה ממצור המוסלמים. הקרב התנהל בשטח מישורי למרגלות הר חיטין ועל ההר עצמו בשטח שהיה אפוף דלקות אש ועשן שהיקשו על פעולות הצלבנים. הניסיון של הצלבנים להתבצר למרגלות ההר לא צלח, וגם התנועה מזרחה לכיוון הכנרת לא הצליחה. הניסיון להגיע למקורות מים בסמוך לכפר חיטין לא עלה בידם. טבעת הכיתור סביב כוחות הצלבנים התהדקה, וכן היה ניתוק הפרשים מכוח הרגלים.
סיבות נוספות לתבוסה היו משבר מנהיגות ברמת הפיקוד העליון, וחוסר אמון בין מפקדים גבוהים. כוחות הצלבנים הושמדו כמעט במלואם, כ- 1,000 מהם ברחו משדה הקרב כ-1000 איש לערך, חלק קטן נפל בשבי והובא לגלות כעבדים בדמשק, וראשו של אחד המפקדים דה שטיון נערף וכן גם אלו של חברי מסדרים צבאיים שלא רצו להמיר דתם לאיסלם. הייתה זאת תחילת ההתמוטטות של ממלכת ירושלים, שנמשכה עד תחילת המאה ה-13.
כדי להשתתף בחוויה היסטורית מיוחדת זאת
