אישיות קולינרית – בן רינג

השעה 20:00 ואני יושב על בר המתכת החלק של מסעדת מלגו ומלבר. האורות עמומים וברקע מתנגן גרוב מקומי. אני חולק בקבוק שרדונה עם היושבים לצדי. כל אחד ומנת הים שהזמין. העיניים לא יכולות להתמקד בדבר אחד. לא בצלחת, ולא בגבר שיושב לצדי, אתו אני חולק דעות על היין הנלגם.

אנחנו יושבים על הבר, אבל חצי מטר מאתנו עובד שף קפדן על הרכבת מנות מדויקות בריכוז ובשקט מופתי. מאחוריו צוות הטבחים מקפיץ מחבתות בוערות, והכל מתמזג יחד באופן שקשה להסביר. זה כל כך חי, זה כל שונה מכל דבר אחר, אבל זה הרמוני. שילוב מושלם של מנות שף מדויקות, מוזיקה מעולה, ואווירת בר שבה זו לא שאלה אם להתערבב עם הסובבים אותך או לא. זה פשוט קורה לך.

בן רינג הוא המוזיקאי, המהנדס ואיש הלילה שכיוון את הגיטרה הזו, כשדבר אחד עומד מול עיניו – "המסע הנפשי שכל לקוח עובר כשהוא נכנס למלגו ומלבר".
הוא רק בן 30, ומאחוריו הקמה של שני הברים התל אביביים "מולדת״ ו״מלכי״, והמועדון "אלפבית".

את מלגו ומלבר הקים בשנת 2013 ביחד עם שני שותפים, ומאז המשיך להשחיז ולכוון את המקום. "הרעיון היה להקים מקום של אוכל איכותי, אבל עם דגש על הצד החברתי. מקום שכשתגיע אליו יקרה לך משהו".

המקום המריא ממש מהתחלה וזכה ל"הייפ" לא קטן בביצה התל אביבית, אבל לא כפי שבן חלם. לא כפי שהוא התכוון. הקהל הגיע ופרגן, אבל החוויה שבן תכנן לא הייתה בר תל אביבי חדש, אלא גסטרו-בר. כזה שבמרכזו חוויה קולינרית ייחודית. זה הוביל להחלטה על שינוי שביצע בן תוך כדי פעילות המסעדה. קל אולי לתאר זאת, אבל ממש לא פשוט לבצע, בטח לא כשהעסק שפתחת כבר עובד בפול גז.

אל המטבח החשוף הוא הכניס את השף אור מיכאלי, שחזר לארץ לאחר שהתחכך בעולמם של כוכבי מישלן אירופאים. אליו חיבר את השף מוטי טיטמן, גם הוא בעל רקורד מרשים ביותר לשף צעיר. על הניהול ובניית תפריט היין הופקדה אלה סקר, בעלת הרקורד המרשים בתפקידי מנהלת וסומליירית במסעדות מסה, טורקיז וכרמלה בנחלה.

בן, בצעד מחונן, דילג לאחור ואפשר לחבורה לבוא לידי ביטוי. ״ אני תמיד מקפיד להעסיק אנשים מוכשרים ממני״, הוא אומר לי בצניעות.

זאת הייתה התשובה שלו לשאלה איך מנהלים צוות שמורכב מחבורה של כוכבים עולים. ״זאת לא מסעדת שף", הוא קובע. "האוכל פה הוא לא כזה שאתה צריך לחשוב מאיפה להתחיל לאכול אותו, אבל הוא כן אוכל ברמה הכי גבוהה שיש, והוא ביטוי של המפגש המיוחד הזה שנוצר פה בין שני שפים מוכשרים. צריך לשחרר ולתת להם להוביל כדי שזה יקרה".

וזה עובד! החוויה במלגו ומלבר היא באמת שונה, יוצאת דופן. אתה מוצא את עצמך במסעדה, טועם מנות שמשאירות אותך עם תחושת עונג, אבל לא היית מוכן לזה. כמו יצירת אמנות אמתית, התחושה היא שנכנסת לתוך הראש של האמן.

אז מי הוא האמן? בן רינג הוא בעיניי לפני הכול חידה. השילוב של הפשטות והנינוחות והכמעט ילדותיות שבו, ביחד עם המורכבות והתעוזה, גרמו לי לבלבול קל . הוא בסך הכול בן 30; ״ילד״ במונחים של עולם המסעדנות, אבל מאחוריו ארסנל של מיזמים שרק אלוהים יודע איך הצליח להרים בזמן שעשה תואר ראשון ועבד כמהנדס תעשייתי בחברת פליינג קרגו. וכל זאת על ידי בחור שמצהיר שהאהבה האמתית שלו והתחום שאליו הוא מתמסר, הוא בכלל מוזיקה.

בנושא הזה לא נשארה שאלה. בן הוא בחור מורכב, עדין, מחונן, עם תשוקה אין סופית ליצירה וליזמות, ומסעדת מלגו ומלבר היא בבואה שלו. מקום מורכב בו יוצרים מנות עדינות ומדויקות, שזורמות בהרמוניה אל תוך חלל הבר האורבני, ומתמזגות עם האנשים השונים ועם המוזיקה הייחודית, פרי הפלייסליסט שבן מרכיב ללא סוף, ומקדיש לו 15 שעות שבועיות לכל הפחות.

המנה האהובה על בן היא פילה לוקוס על קרם כרובית (98 ש״ח).״הביס של קרם הכרובית שנפגש עם העגבניות קונקסה יחד עם קצת מהדג הטרי, זאת חוויה אקסטטית מבחינתי – קצת כמו לאכול כפית נוטלה" (טיפוס מורכב אמרתי?).
הדרינק של בן הוא קוניאק הנסי VS. "לא מוצא לזה תחליף בסוף ארוחה", ולקינוח עוגת גבינה נימוחה עם קולי תות, קרמבל בזיליקום, ופרוסות תות שדה טרי.

מה התוכניות קדימה? " אני עובד בימים אלה על מקום חדש, ובמקביל מתכנן להמשיך לתואר שני בהנדסה", הוא אומר בחיוך שמסגיר אותו. כן, הוא מודע לשכבות השונות והמשונות שמרכיבות אותו, אבל חי איתן בשלום של בן 60 שכנראה חווה את הפואנטה בחיים כבר מזמן.

לסיכום חברים – מלגו ומלבר זה משהו שאתם חייבים לעבור, ומהר. מחכה לכם שם חוויה גסטרונומית באמת שונה ומיוחדת של כיף צרוף. ואם תראו על הבר בפינה בחור עדין עם כובע, אחד כזה שנראה הכי לא ״בעל הבית״ מכולם, תלחצו לו יד ותדעו שאתם יושבים אצלו בתוך היצירה.