מי לא זוכר את הזמנים בהם אוכל בבתי מלון ישראלים היה בלתי נסבל? אם רצית לדגום אוכל ישראלי במיטבו – לא היית מחפש בבתי המלון.

וירושלים? עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים – אבל האוכל בעיר לא כלול בין תשעת הקבין. כשרשת הילטון העולמית פתחה את מלון וולדורף אסטוריה, הרשת המשודרגת של הילטון בירושלים, יצא לי לא מעט פעמים לטעום ממעשי ידי השף הכשר למהדרין של המלון – האוכל היה זוועתי, והמחירים הרקיעו לשמיים.

לא עוד! השף איציק מזרחי ברק, מונה לאחרונה כשף המלון, והשינוי מבורך וטעים. למסעדנות הישראלית יצא, לא בכדי, שם מבורך של יצירתיות ואיכות, תוך התמודדות לא פשוטה עם חומרי גלם משתנים.

תל אביב הפכה לא רק לבירה העסקית של המדינה, אלא גם לבירתה הקולינרית, ששמעה יצא לעולם. ירושלים אומנם אינה מתברכת במסעדות טובות רבות – ניתן לספור את הטובות שבהן על כף יד אחת, ואף על פי כן זו מסעדת מחנהיודה הירושלמית, שפרשה כנפיה ללונדון הרחוקה, שם היא מצליחה.

רשת וולדורף אסטוריה עשתה שירות טוב לקולינריה הישראלית ולעיר ירושלים בפרט, כשבחרה בשף איציק מזרחי ברק, להיות אחד מחמישה המאסטר שפים שמתחרים בשיתוף קרן המזון של ג'יימס בירד, על המנה שזכה בתואר המרשים TASTE OF WALDORF ASTORIA; מנה חדשה שתהייה מנה אייקונית של הרשת, כלומר תוגש בכל מסעדותיה.

באירוע שנערך לפני ימים מספר בירושלים, בהשתתפות מסעדנים רבים מירושלים ומספר קטן יותר של תל אביבים שהסכימו להגיע לבירה, ניתנה לנו טעימה מהמנה שתשתתף בתחרות: מנה הקרויה "שבעת המינים", בה מככבים טחינה, בורגול, רימון, תמרים, ועוד כהנה וכהנה מרכיבים ישראלים ואחרים לא כל כך ישראלים, כמו יוזו מיפן…

כל אלה הם הבסיס למנה המושתתת על דג דניס, פעם דג כמעט ישראלי שגודל בבריכות ליד אילת, והיום דג שעשה "רילוקיישן" לקפריסין, שם עדיין מותר לגדלו בבריכות בים. את המנה הכין השף הישראלי בשיתוף עם שף אורח מארה"ב, השף ג'וזף ג'ונסון שנשלח מטעם קרן ג'יימס בירד.

לירושלים יש כנראה קצב משלה, ובאירוע שנמשך קצת הרבה מדי לטעמי, עם מעט מדי מידע רלבנטי, התוודענו לשף מזרחי ולסודות הכנת המנה המורכבת לא פחות ממורכבות היחסים בין אזרחי העיר.

איני יודע אם המנה אמורה להיות חמה או קרה או פושרת; דרגת החום בה הוגשה – אבל יפה היא הייתה. אינני מחסידי דג הדניס, אבל לו הייתי, בוודאי הייתי נהנה ממנה עוד יותר.

לפני המנה שהייתה הסיבה להתכנסות, זכינו גם לטעום מנות רבות אחרות, כגון ביצים בסגנון בנדיקט, שהנה מנת דגל ברשת, וכן לחי עגל עם פירה, חזה ברווז עם פירה בטטה ורימונים, מרק דלעת עם קצף סלרי, מקצפת סלק או בורשט מוצק, ואז סוף סוף הגיעה המנה שבשלה התכנסנו.

את הארוחה ליוו שני יינות של יקב פלאם, הממוקם בקרבת בית שמש – פלאם לבן נחמד, ויין קברנה סוביניון משנת 2012 שנמזג מבקבוקי מגנום; יין מצוין ללא עוררין, שישדרג כל מנה ויהפכה למנת דגל. 

אז ב- 24 לפברואר 2016, נדע אם המנה הישראלית תיכנס לפנתיאון של מנות היוקרה של הרשת, או שנצטרך להמתין לפעם הבאה. נקווה לטוב..

 

 

צילום שרקה בביקה