השבוע בענף היין 143: למה דווקא שלושה מיזמי יין מקבלים 23 מיליון מהמדינה? ומה קורה ביקב מונטיפיורי?

שר הכלכלה אלי כהן עם דניאל בירנבאום מנכ"ל סודה סטרים. מתי יקב ישראלי יעשה אקזיט כזה? צילום דוברות משרד הכלכלה
השבוע שמחנו על כסף שזורם לתעשיית היין עד שזיהינו את הצבע הפוליטי שלו. את מה שקורה ביקב מונטיפיורי יכולה נטפליקס להפוך לסדרת להיט לצפיית בינג'. תמנע שטרית כבר לא ביקב פלם, וטעימת יינות של היקבים אדיר, אליגוטה, הרא"ה וגבעות

1: כסף לתעשיית היין על בסיס העדפה פוליטית

ככה, מתחת לרדאר, בלי פרסומים ובלי לערב את מועצת גפן יין, אישרה מנהלת הרשות להשקעות, הנמצאת תחת משרד הכלכלה בראשות השר אלי כהן ממפלגת כולנו, לשלוש חברות העוסקות בתחום היין תכניות השקעה בסך כולל של כ-19 מיליון שקלים. בנוסף, משרד הכלכלה יסייע במענקים בהיקף של כ-4 מיליון שקלים לחברות הללו. עד כאן הכל לכאורה מאוד משמח, ואף ניתן לחשוב שסוף סוף המדינה משקיעה כסף בענף היין. אבל אנחנו קצת חקרנו ושאלנו, ומתברר שהחברות שנבחרו לקבל את המענקים לתוכנית הפיתוח שלהן, שייכות למגזרים המועדפים פוליטית על ידי מפלגת כולנו בראשות השר כחלון. החיזור אחרי החרדים נמשך, וכמובן אחרי היקבים שנמצאים ביהודה ושומרון.

נתחיל בקריית ארבע: לחברת אנטיפוד השקעות אושרה תכנית השקעה בסך 5 מיליון ₪ (1 מיליון ₪ במונחי מענק). לחברת אנטיפוד יש שלושה מותגי יין: מותג רמת חברון, מותג Jerusalem Winery, ומותג 'נוח'. יחד הם מייצרים כ- 700 אלף בקבוקי יין בשנה. היום הם ממוקמים במושב גאולים בשרון, ובמסגרת התכנית מתכוונת החברה להעתיק את מפעלה לאזור התעשייה קריית ארבע. בשיחה עם בעלת החברה שגית מורציאנו, היא סיפרה כי בתכניתה להגדיל את ייצור היין ל- 2 מיליון בקבוקים בשנה, וכן לפתוח מרכז מבקרים בקריית ארבע. כפי שפורסם, הסיבות למענק ממשרד הכלכלה אותו קיבלה אנטיפוד: "פעילות החברה הינה הפעלת יקב וייצור יינות לבנים, אדומים ו- Ice wine, כאשר עיקר הייצור הינו ייצור יינות כשרים אשר יושנו מעל 5 שנים. צורת אחסון היינות ביקב זה מיוחדת, וכוללת אחסון היין המופק במכלי נירוסטה המצוידים במערכות ממוחשבות לצורך בקרה על שמירת הטמפרטורות, כשלאחר מכן נשמר היין בחביות עץ". נו, סיבות נחמדות ומיוחדות. עכשיו אני מניח שכולם מחייכים.

עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום אייל קרן
עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום אייל קרן

נמשיך ליקב שילה בהתנחלות שילה, המוגדת כישוב קהילתי-דתי בצפון בנימין על הרי אפרים. היקב הוקם בשנת 2005 בבעלות איש העסקים המתגורר במקסיקו מאיר שומר, והיינן המוכשר עמיחי לוריא. ליקב אושרה תכנית השקעות בסך של 4,976,918 ₪ (995,384 ₪ במונחי מענק) באזור התעשייה שילה. הסיבות לכך:  "הקמה של מפעל תעשייתי חדש, אליו תועבר הפעילות המבוצעת כיום במספר מבנים שכורים, לטובת הרחבת כושר הייצור של החברה, ועמידה בסטנדרטים של ייצור יינות פרימיום. המפעל החדש יהיה גדול משמעותית מהמפעל הקיים, הפזור בכמה מבנים שכורים שלא מתאימים לאופי הפעילות ולא להיקף הייצור הנדרש". שאלנו את דובר מפלגת כולנו האם איש העסקים מאיר שומר חבר מפלגה, או  תורם כספים למפלגת כולנו. התגובה טרם התקבלה, ונפרסם את התשובה כשתגיע.

יקב אור הגנוז. צילום מהאתר
יקב אור הגנוז. צילום מהאתר

נקנח בחברת 'בית היין – אור הגנוז'. יקב אור הגנוז ממוקם בגליל, נושק להר מירון, ביישוב חרדי שיתופי בעל שם זה. היקב הוקם בשנת 2005 ומשמש גם כיקב ייצור עבור מותגים אחרים, בהכשר ובהשגחת בד"ץ ירושלים העדה החרדית. ליקב אושרה תכנית השקעה בסך 9 מיליון ₪ (1.8 מיליון ₪ במונחי מענק), ביישוב אור הגנוז. הסיבות למענק ליקב: "החברה מפעילה יקב מסחרי המייצר מבחר יינות כשרים למהדרין מסדרות שונות. מדובר ביקב הנחשב מהאיכותיים בענף היין בישראל,  בעל תרבות חדשנות גבוהה ביחס לענף היין בישראל. במסגרת התכנית ולאור העלייה בביקוש למוצרי היקב, החברה מתכננת להקים מבנה חדש ומודרני ביישוב, ולהעתיק אליו את פעילות היקב. התשתיות והציוד החדיש המתוכנן צפויים להגדיל את תפוקת המפעל ולייעל את כושר הייצור". בנימוק זה אין שום דבר שלא קיים ביקב אחר, ומי שמכיר את אור הגנוז יודע שהיקב מטופח מאוד, ומשכיר את שירותיו לעשרות יקבים אחרים, ומעניק להם הכשר של העדה החרדית.

אפילו שם המשפחה שלו קשור לתעשיית היין. צילום מאתר הכנסת
אפילו שם המשפחה שלו קשור לתעשיית היין. צילום מאתר הכנסת

שאלנו את דובר השר כחלון ודובר השר אלי כהן, שאלה מאוד פשוטה: יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה קיבלו במושב אור הגנוז 73% מקולות הבוחרים. האם יש קשר בין מתן המענק לכך שחבר הכנסת משה גפני מדגל התורה הוא יושב ראש וועדת הכספים, והוא יקיר ליבו של השר כחלון?  גם כאן טרם התקבלה כל תגובה לשאלתנו. התגובות שכן קיבלנו, הן אלו בדיוק אותן תגובות שפורסמו באתר שירותים ומידע של מדינת ישראל: שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "השקעה בתעשייה הישראלית, על מגוון ענפיה, הנה השקעה בכלכלה, בתעסוקה ופריפריה. סיוע לצמיחת ענף היין – יאפשר הגדלת היצוא והגעה לשווקים חדשים". נחום איצקוביץ, מנהל הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה: "השקעות אלו מתווספות לסדרה של השקעות הון להקמה, הרחבה או העתקה של מפעלים בתעשיית היין. כל מפעל כזה מחזק את תעשיית היין הישראלית, כאשר האתגר המשמעותי הניצב בפניה הוא השיווק והייצוא לחו"ל. מנהל סחר חוץ והרשות להשקעות, יחד עם היקבים עצמם, חיפשו וממשיכים לחפש פתרונות להתמודדות עם אתגר זה, תוך עידוד ותמיכה בתעשיית היין הישראלית המקומית".

אז בהחלט מדובר בסכום כולל יפה, כשכל אחד משלושת הנהנים ממנו מקבל כסף שמעורר קנאה אצל רבים אחרים בענף המשוועים לעידוד כספי מהמדינה. השאלה למה רק שלושה ולמה שלושה אלה נשארת פתוחה ומטרידה מאוד.

ארנון גבע – הגה את הרעיון וגייס את משפחת מונטיפיורי לצורך בניית הסיפור. צילום דוד סילברמן dpsimages
ארנון גבע – הגה את הרעיון וגייס את משפחת מונטיפיורי לצורך בניית הסיפור. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: דברים קורים ביקב כרם מונטיפיורי – והם לא משמחים

לא פשוט לכתוב כתבה כזו, כשכל כך הרבה מידע מגיע מהרבה אנשים, והשמועות שרצות בביצה של ענף היין הן רבות. בשבועיים האחרונים לאחר אין ספור מסרונים  שבהתחלה החלטתי להתעלם מהם, מפני שאלו בעיות פנימיות של יקב, החלטתי לבדוק דברים שקורים ביקב כי מרבית הדברים יצאו החוצה, וצריך קצת סדר בבלגן הזה של יקב מונטיפיורי. יקב מונטיפיורי הוקם בשנת 2010 על ידי ארנון גבע ומשפחת מונטיפיורי. תחילה קראו לזה 'יקב. אחר כך קראו לזה 'כרם' (כי לא היה יקב). בתחילה עשה היינן סם סורוקה את היינות ביקב מוני, ולאחר מכן היינן ששון בן אהרון שהחליף אותו, שעושה להם עד היום את היינות ביקב מוני. לפני מספר שנים נפתחה חנות טעימות בתל אביב.

רייצ'ל עם אדם ודייויד מונטיפיורי. צילום דוד סילברמן dpsimages
רייצ'ל עם אדם ודייויד מונטיפיורי. צילום דוד סילברמן dpsimages

משפחת מונטיפיורי (זה לא נגמר) – לפני כשנה התפרקה השותפות בין משפחת מונטיפיורי לארנון גבע, והמשפחה ביקשה לצאת מהמיזם ואף למכור לארנון את חלקה, על מנת לשחרר אותה מכל העסק הזה. בשלב מאוחר יותר, כאשר ארנון לא היה יכול לרכוש את מניות המשפחה, הם ביקשו לתת לו את המניות חינם, ובלבד שיוריד את שמם מהאתר, על מנת שהציבור יידע שהם לא מעורבים עסקית עם ארנון גבע. גם כאן הייתה בעיה, מאחר וארנון ידע כי במידה וברשם החברות שמם ימחק, אז בעצם כל מותג היין שבנוי על הייחוס המשפחתי של משפחת מונטיפיורי יקרוס. לכן הוא דואג עד היום לא להיענות לבקשת המשפחה, והעניין עומד ותלוי בין עורכי דין. בעיון במסמכי רשם החברות, מתברר כי לבני משפחת מונטיפיורי יש בסך הכל כ- 500 מניות מתוך 20,000 מניות, והמשפחה לא מופיעה בדירקטורים של החברה. הדירקטורים הם ארנון גבע, עו"ד איתן גבע (אביו של ארנון), וג'ייקוב פרידמן (בנו של שגריר ארצות הברית בישראל, דייויד פרידמן).

הסמל של ימין משה. צילום שרגא סטרז מיוטיוב
הסמל של ימין משה. צילום שרגא סטרז מיוטיוב

פרויקט משכנות שאננים: מכתבי איום ליקב ירושלים – לפני מספר חודשים זכה יקב ירושלים במכרז לפתיחת מרכז מבקרים בשכונת משכנות שאננים בירושלים, שהוקמה על ידי השר מונטיפיורי בשנת 1860 (טחנת הקמח האגדית עדיין עומדת שם לתפארת, וכמובן המרכבה של מונטיפיורי שניצבת במרכז השכונה). היה זה חלומו של ארנון גבע, לפתוח חנות יין ומרכז מבקרים צמוד לטחנה, והוא אף ניגש למכרז. אך בעת בדיקת יכולות ההקמה והתפעול, התברר שיקב ירושלים יכול לעמוד באתגר הכלכלי ובהשקעה שצריך על מנת להקים ולתפעל מרכז כזה. מיד עם פרסום הזוכה במכרז, דאג ארנון גבע – באמצעות עורכי דינו, לשגר ליקב ירושלים מכתב, בו הוא מבהיר כי מותג השם רשום על שמו במשרד הסימנים, וכל שימוש בשם 'מונטיפיורי' יגרור תביעות משפטיות.

פרשת המעילה – לפני שבועיים שלח ארנון גבע הודעת SMS  לספקים ולאנשים שונים מתחום היין, בה הוא מודיע כי עובדת שלו, שהייתה יד ימינו כשנתיים וחצי (השם שמור במערכת), מפסיקה את עבודתה לאלתר, ואין לה יותר קשר ליקב מונטיפיורי. כאמור, הודעה זו הועברה לעשרות אנשים, והשמועות החלו לרוץ, בייחוד לאחר שארנון העביר חלקי מידע כי התבצעה אצלו מעילת ענק, והוא הפנה את העניין לטיפול המשטרה, שלטענתו מטפלת בנוכלת שעשתה עוד עשרות עבירות במקומות אחרים. אני מניח שכולם עשו אחד ועוד אחד, והיו תמימי דעים כי אותה יד ימינו המפוטרת, היא זו שאחראית למעילה. השבוע עשיתי את הדבר הפשוט ביותר, והוא להתקשר לנייד של אותה עובדת ולבקש את תגובתה. להפתעתי היא ענתה לי, והייתה בהלם מכך ששאלתי אותה איך היה בחקירה או במעצר. היא ביקשה להיפגש איתי בבית קפה בתל אביב, על מנת להוכיח לי שהיא מסתובבת חופשי ולא עצורה. "המשטרה לא מחפשת אותי, לא התבקשתי להתייצב לחקירה, הנייד שלי זמין תמיד, וכפי שעניתי לך מיד, אני עונה לכל מתקשר. משטרת ישראל מעולם לא הייתה על הקו". לטענתה, כל עניין הפיטורין שלה ו"האשמות במעילה מצד ארנון", קשורים לבעיות מזומנים שאין באפשרותו לשלם לספקים, ומהלך כזה נותן לו מעט אוויר לנשימה, כדי שירחמו עליו ויבינו אותו. לטענתה בפגישה איתי, הוא לא שילם לה משכורות ולא הפריש כספים כחוק לפנסיה. לטענתה היא הייתה עובדת מסורה שנוצלה עד תום.

הרבה חביות יין מחכות בתור להידחס לתוך הבקבוקים
יקב מוני – רק מזומוני

יקב מוני: רק במזומן – יינות יקב מונטיפיורי נעשים, נארזים ומאוחסנים ביקב מוני. היקב הודיע לארנון גבע, כי עקב חובות כבדים שיש לכרם מונטיפיורי ליקב מוני, כל משיכת יין מהיקב תתבצע במזומן.

מכירת המותג – בחודשים האחרונים נפוצו שמועות האומרות כי המותג מונטיפיורי מוצע למכירה לאחד היקבים הגדולים – יקב כרמל, יקב ברקן, ויקב מוני. מעניין יהיה לראות אם אחד היקבים יהיה מוכן לקנות את המותג, שעל פניו יכול למכור הרבה יינות בארץ ובעולם תחת השם 'מונטיפיורי'. אבל נכון להיום, כשכולם מבינים ויודעים כי אדם מונטיפיורי וצאצאיו לא מעורבים בעסק, ורק רוצים לברוח משם כל עוד נפשם בם, אז המותג לא שווה הרבה בלעדיהם. כבר נאמר במקורותינו "טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת ז' א).

תגובת יקב מונטיפיורי

הכתבה לוקה במידע חלקי, שטחי ושגוי, ומשרתת את אינטרס נשואת הפרשה. בימים אלה מצוי הנושא בחקירה מקיפה של הגורמים הרלוונטיים. פרטים מלאים יובהרו במסגרת ההליך המשפטי.

תגובת משפחת מונטיפיורי

משפחת מונטיפיורי אינה קשורה או מעורבת בפעילות יקב מונטיפיורי מזה חודשים רבים. המשפחה החזיקה בחלק קטנטן וזניח מהבעלות על היקב – חלק אותו היא הציעה ללא כל תמורה לארנון גבע, אשר מצדו מסרב לחתום על הסכם העברת המניות ועל מחיקת המשפחה מהחומרים השיווקיים של היקב, ככל הנראה בשל רצונו להמשיך ולהתהדר ב"קשרי המשפחה" לכאורה עם היקב. יצירת הרושם כי המשפחה עדיין קשורה או מעורבת בפעילות היקב, אינה נכונה ומהווה אחיזת עיניים.

תמנע שטרית ביום שמח. צילום מדף הפייסבוק
תמנע שטרית ביום שמח. צילום מדף הפייסבוק

3: תמנע שטרית ויקב פלם – כבר לא

בסוף אוקטובר 2015 הצטרפה תמנע שטרית לצוות יקב פלם, כמנהלת השיווק החדשה של היקב. לפני כן עבדה למעלה מ- 6 שנים ביקב בנימינה, ובתפקידה האחרון כיהנה כסמנכ"ל השיווק והמכירות של היקב, וחברת דירקטוריון בקבוצת בנימינה (תחת בעלותה של קבוצת חצי חינם). לאחר שעזבה את יקב בנימינה ניהלה  את השיווק של מתחם שרונה בתל אביב. אינו יודעים בדיוק את הסיבות לעזיבה זאת בתקופת הבציר וממש בעיצומה של תקופת המכירות הלוהטת ערב ראש השנה. מהיקב מסרו לנו:  "משפחת פלם מודה לתמנע על תרומתה ליקב פלם, ומאחלת לה בהצלחה בכל דרך שתבחר בעתיד". אנחנו באכול ושאטו מאחלים לתמנע הצלחה רבה בפרויקטים הנוספים שמחכים לה.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

4: יקב אדיר – מרכז מבקרים באמת אדיר

לפני מספר שבועות ביקרתי ביקב אדיר כחלק מביקורי פתע שאני אוהב לעשות והופתעתי מהשינוי שהיקב עבר, מרכז מבקרים חדש נפתח אשר כולל בתוכו מסע אורקולי מרתק בתוך חבר החביות כאשר במרכזה עומדים שתי דמויות האחד מר קברנה סוביניון והשנייה גברת מרלו, עשר דקות של שיחה שנונה ומצחיקה בין שתי חביות היין שממתינות לבקבוק ומספרות כל אחד בדרכה על מה שעבר עליה. משם עברתי לאולם גדול ומושקע עם שולחנות עבודה ומטבחונים קטנים, בהם מעבירים סדנאות בישול חד יומיות לקבוצות –  פסטות, שוקולד, גבינות. מתחם נוסף משמש מסעדה ובר טעימות יין.

אבי רוזנברג יינן יקב אדיר. צילום איל גוטמן
אבי רוזנברג יינן יקב אדיר. צילום איל גוטמן

A לבן 2017 – בלנד של שרדונה וסוביניון בלאן. ניחוחות מפתים של ווניל, מלון, פפאיה, חמאה ומינרליות קלה. הפה מתמלא בטעמי אפרסק לבן, חד ומינרלי, עושר של תבלינים וטעמי אפייה. סיומת ארוכה חלקה, כשהחומציות פותחת את התיאבון באופן מידי. יופי של יין. מחירו 120 ₪.  VFM (תל"כ – תמורה לכסף) – יין מהליגה של הדו ספרתיים.

רוזה ברברה 2017 – יין בהיר וארומטי, עם ניחוחות וטעמים של דובדבנים, סיגליות ועשבי בר. טאנינים רכים, רמה מתונה של אלכוהול ומשקל גוף בינוני, גורמים לרוזה הזה להיות יין אידיאלי להנאה מידית. מחירו 90 ₪ – VFM לחלוטין.

סוביניון בלאן 2017 – ריחות של אשכולית טרייה ורמזים של לימונים ופלפל ירוק. בפה היין עסיסי, עם טעמים של דומדמניות ופירות טרופיים קלים. חומציות מאוזנת. הסיום ארוך ועשיר, עם מינרליות שראויה להערכה. מחירו 90 ₪ – VFM  לחלוטין.

שיראז 2017 – מורכב, חריף, פלפל ופטל שחור. הפה עטוף בטאנין רך וגמיש, עם שפע של פרי שחור ואדום. אפטר טייסט טרי ותוסס, עם חומציות נפלאה שמדגישה את המורכבות. יין צעיר עם עתיד גדול. מחירו 90 ₪. VFM – יין מהליגה של התל ספרתיים.

צביקה פנטי יקב אליגוטה. צילום דור פנטי
צביקה פנטי יקב אליגוטה. צילום דור פנטי

5: יקב אליגוטה –  יינות מגן מוקסם  

אליגוטה קאקון לבן 2017- עשוי מסוביניון בלאן וסמיון. יין עשיר ומורכב. ארומות של דומדמניות וסרפד. טעמי פירות טרופיים, לצד פירות הדר חמצמצים. מינרליות שופעת שמובילה לגימור מתמשך. מתוחכם וטעים. מחירו 90 ₪. VFM לחלוטין. היינן צביקה פנטי מתמחה בעיקר ביינות אדומים, ובמהלך השנים מפתיע עם זנים שיוצאים קצת מהקופסה. דווקא הקאקון הלבן הזה מראה על בגרותו של היינן, וההבנה שלו כי כשיש חומר גלם טוב שמטופל נכון כל השנה, לא צריך לעשות הרבה ביקב. קשה לעשות יינות לבנים איכותיים ביקבי בוטיק, כי קשה מאוד לתקן כמו ביינות אדומים. קאקון 2017 מושלם בעיניי. הוא מעביר חוויה אחרת, ולא רק של יין. השם קאקון יאה ליין הזה, כי הוא אכן מתנשא גבוה גבוה, כמו המבצר הממלוכי שיסודותיו מהתקופה הצלבנית, שממוקם בראש תל קאקון המתנשא לגובה 52 מטרים, בואכה מושב גן יאשיה בו גרים משפחת פנטי והיקב.

סנג'ובזה 2014 – ניחוחות אינטנסיביים של פירות אדומים טריים, עם מגע של תבלינים מתוקים. בחך דובדבנים, ברזל, עור ואדמה, לצד שקדים ירוקים. יין נקי ותוסס, כזה שזועק לקבל לידו אוכל. שאפו. מחירו 120 ₪ – VFM לחלוטין.

סנג'ובזה 2015 – היין שופע ניחוחות של גרגרי יער אדומים, אדמה מטויחת וסיגליות. ניחוחות מדהימים צצים פתאום, לאחר כמה דקות של תבלינים וחמאה מומסת. החך מלוח, ליקוריץ, תות שדה ופטל. אפטר טייסט מעושן טבעי, פראי, לצד טאנינים מעודנים. מאוזן היטב, עם חומציות משובחת. מהליגה של הגדולים באמת. מחירו 100 ₪ – VFM כן. מהליגה של היותר יקרים.

לסיכום: כך כתב יהודה עמיחי: 'בגן מוקסם יושב איש מפוכח, חציו מואר, חציו שכח. אמו קראה לו מחלון של שינה, אך הוא לא ישן ולכן לא פנה, ויצא לבדו אל מחוץ לגדר, חציו הוא, חציו אחר. ואהב סיפור אהבה מפורסם. ומאז לא שב אל הגן המוקסם. וחי בטוב וחי בכאב ואם לא מת הוא עדיין אוהב'.

אהוד קווה יקב הרא"ה. צילום דפי תומר יעקבס

אהוד קווה יקב הרא"ה. צילום דפי תומר יעקבס

6: יקב הרא"ה – יין כמו בתקופת הגמרא

יקבי הרא"ה הוא יקב בוטיק קטן שפועל משנת 2010 במושב בכפר הרא"ה אשר בעמק חפר. כל יינות היקב הינם ללא תוספת ביסולפיט כלל. התסיסה מתבצעת על שמרי הבר בלבד. יינן היקב הוא אהוד קוה, אשר הקים את המקום בניסיון לייצר יין כפי שנהגו לייצרו בתקופת הגמרא. כאמור, יקב קטן, ביתי, מטופח. במהלך השנים אני עוקב אחרי היינות של אהוד, ומופתע כל פעם מחדש. בתחילה חשבתי שזה מזל של מתחילים, אבל כנראה אהוד פשוט יודע לעשות יין. זה כל הסיפור.

נחל אלכסנדר 2016 – בלנד מענבי קברנה סוביניון, מרלו פטי וורדו, פטיט סירה, מרסלאן. 14 חודשי חבית. צבע אדום מבריק, עם גוונים סגולים. באף ניחוחות של קירש, דומדמניות שחורות ותבלינים. על החך – הפרי שולט. רעננות יפה. היין נקי ומאוזן, עם טאנינים הדוקים. סגנון חד, טרי. מחירו 79 ₪ -VFM לחלוטין. יופי של יין.

מרסלאן 2016 – טעמים וניחוחות של פירות אדומים, מנטה, אקליפטוס, ומינרליות ייחודית. גוף בינוני, עם מבנה מינרלי וחומציות מעולה. אפטר טייסט משובח של דובדבנים אדומים וקסיס, שנמשכים ונמשכים לאורך זמן. מחירו 140 ₪ –  VFM. בסך הכל בוקבקו ממנו 570  בקבוקים. שווה טעימה.

שיבי דרורי יקב גבעות. צילום מהאתר
שיבי דרורי יקב גבעות. צילום מהאתר

7: יקב גבעות – שחרור מקו נוקשה

בלב השומרון, בנופי בראשית על מצוקי נחל שילה, נישא בין הרים ובגובה של כ-800 מטר מעל פני הים, ניצב יקב גבעות שהוקם בשנת 2005 ומייצר כ- 30,000 בקבוקי יין. היינן הוא שיבי דרורי.

נווה 2017 – בלנד מענבי קברנה סוביניון, מרלו, ופטי וורדו. היין נפתח עם ניחוחות מעודנים של פטל, עלי תה, רמז של מנטה טרי ולבנדר. הטעמים מרובדים, עם שוקולד מריר, תאנים, שזיף כהה וליקריץ. המרקם מתוחכם. יין מאוד נגיש וממכר. מחירו 80 ₪ – VFM לחלוטין.

גופנה רזרב 2016 – קברנה סוביניון עם תוספת של 7%מרלו. ניחוחות וטעמים בשכבות, כולל קקאו, קסיס וגרגרים כהים בשלים. בחך דובדבן, תות, ארז, מרווה, שוש. קברנה שופע חומציות ומינרליות. טאנינים מלוטשים, אפטר טייסט שמשתהה ומשחרר ריחות קינמון ותאנה בשלה. יין שמצפה לו דרך ארוכה. אחד הקברנה הטובים שיש היום על המדפים. מחירו 160 ₪ – VFM יאפ.

לסיכום: מדובר בשני יינות טובים וארוכי טווח. הראשון מפתיע בעליזותו, ודווקא ביין הזה מראה שיבי דרורי שחרור מקו נוקשה שמלווה אותו בעשיית יינות היקב. הילד מתבגר כנראה. היין השני זה כבר עמוד השדרה של היקב. חזק, עוצמתי, מתנחל קשוח. שאפו.

 

 

תגובה אחת

  1. אם לא הייתה מגיבה כמו הגברת לבינשטיין היו צריכים להמציא כמותה אני קורא את תגובותיה ומתענג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר