עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. השבוע: עצמאות זה ענף היין, חוזרים לפרשת מדריך היין והוצאת ידיעות ספרים, מצדיעים ללין גולד מעמק האלה על שני יינות חדשים, ומביאים נתונים של משרד הכלכלה

אם יש משהו שאפשר להכתיר אותו 'עצמאות, זה ללא ספק ענף היין. עדיין כל אחד עושה מה שהוא רוצה, עדיין אף אחד לא אוכף את החוקים הכי בסיסיים, עדיין מייצרים יינות וקוראים להם יקב ביתי או גראז' בתנאים סניטרים מחפירים, עדיין כל יקב שיש לו עודף יין או יין גרוע – מזקק אלכוהול באופן לא חוקי וקורא לזה "גראפה", עדיין היקבים הגדולים משבשים כל דבר שיכול להועיל לענף היין: שותלים גפנים נגועות, לא עושים חיטוי קרקע, לא באמת אנחנו יודעים מה אנחנו שותים, וכמו שכתבתי העצמאות חוגגת. 

הרגולטור לא ממש מתעניין בענף היין, ומעדיף לעצום עין על מנת שחלילה לא יצטרך להשקיע משאבים בענף הזה.
מחירי היין בישראל הם מהגבוהים בעולם, כמעט ואי אפשר ליהנות מבקבוק יין במסעדה מבלי להרגיש שדפקו אותך.
תערוכות היין בארץ צצות כמו פטריות לאחר הגשם, ובכל עיר מפיקים תערוכה ברמה שכונתית מבישה. המקצועיות כמעט ולא קיימת. אפילו בדיוטי פרי בנתב"ג הקימו דוכן מרכזי של יקב ברקן לתקופת החגים בהשקעה כספית גדולה (על פי פרסומי היקב), אבל מטעימים שם את היין בכוסות פלסטיק הכי זולות שיש, וככה נראית התעשייה. 

מדברים רבות על מציאת זן שייחד את ישראל בעולם, כאילו שזהו: ישראל פשוט שולטת בענף היין העולמי, ורק מחכים למוצא פינו על מנת שנגלה להם משהו שהם לא יודעים. בואו נבחר זן שאף אחד עדיין לא אימץ. הכיבוש במיטבו. זן ישראלי – זה הרי מגוחך. אף אחד לא חושב מה יקרה אם איזו פטריה תכה בזן ותשמיד אותו בעוד עשור. הרי זה קורה עכשיו ממש לנגד ענינו עם זן השרדונה, שכמעט נעלם בארץ. זה קורה עם רוב הזנים שנגועים בליפרול 3.

משרד החקלאות לא ממש מסוגל לתת פתרונות או לפקח על מה שקורה. זה אותו משרד שהצליח להביא לארץ את הליפרול 3 וכמעט להרוס את התעשייה. אף אחד לא חושב לתת פיצויים לאותם חקלאים.
עצמאות 68. לחיים.

1: שדולת ארץ ישראל ו׳ידיעות ספרים' מציגים: מדריך היין המלא (רדיפת פרסום וניסיון לגזור כמה קופונים)
לפני חצי שנה קיבלתי הזמנה לסקר בוועדת הכנסת את הכנס של שדולת ארץ ישראל בראשות חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד וחבר הכנסת סמוטריץ' מהבית היהודי, וכן מנכ"ל ידיעות ספרים דב איכנולד.
הוועדה התכנסה לאחר הזעקה שקמה עם הוצאת הספר של מבקר היין יאיר גת והסומלייה גל זהר, בו לא נכללו יקבים ביהודה ושומרון.
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין נכח בישיבה, ואף אמר דברים קשים על "הדרת יקבים מיהודה ושומרון". הוא בירך על ההחלטה וההצהרה של מנכ"ל ידיעות ספרים איכנולד כי הוא מתכוון לפנות לכותב ספר היין הראשון בארץ "יינות ישראל" – מיכאל בן יוסף, ולבקש ממנו לעדכן את ספר היין שלו, שיקרא מעתה "מדריך היין המלא, שיכלול גם את יינות יהודה ושומרון המשובחים ועטורי הפרסים". 

בוועדה תקפו, כתשו, העליבו, כמעט ורגמו את כותבי הספר יאיר גת וגל זהר(מזל שהם לא נכחו, האמת כי לא הזמינו אותם). סמוטריץ', הח"כ בעל הלשון הארסית, לא חסך מילות גנאי. מנכ"ל ידיעות ספרים קיבל דקות מסך רבות בוועדת הכנסת וגם בחדשות ערוץ 1, וחזר ואמר שוב ושוב שיש בכוונת ידיעות ספרים לחדש את ספרו של מיכאל בן יוסף, וכבר פנו אליו וכולי וכולי.
להלן הדברים שנאמרו בוועדה בכנסת על ידי ורד בן סעדון מיקב טורא, כפי שנרשמו בפרוטוקול:
"ורד סעדון מיקב טורא שחשפה את החרם על היקבים אמרה: ״החלטתי שהאמת חייבת לעמוד מול עיני, למרות שזה לא היה קל עבורי. בשם כל היקבים ביו״ש – יקבים מצוינים – אנחנו רק ממשיכים לעשות את מה שעשו אבותינו לפני 2000 שנה. אני מודה לדב איכנולד ולחברי הכנסת שהרימו את הכפפה בכדי שכל מי שחובב את ענף היין יוכל ליהנות מספר מקצועי שיסקר את הענף בצורה הוגנת ושווה״.

והנה ההפתעה או שלא: לאחר מספר חודשים פניתי למיכאל בן יוסף, וביקשתי לדעת איך מתקדם הספר. וכל מה שהיה לו לומר לי, זה "לא היה ולא נברא. לא פנו אלי, לא דיברו איתי, לא הציעו לי דבר, ואין לי מושג על מה אתה מדבר".
הפליאה, התדהמה, ובעיקר הכעס, הציפו אותי, הרי בא מנכ"ל ידיעות ספרים לכנסת ישראל ומצהיר מה שמצהיר, ובעצם משקר לכל הנוכחים במצח נחושה על מנת לקבל כמה דקות פרסום.
מנכ"ל מועצת יש"ע, חברי כנסת, השר בנט שנכח בוועדה, יושב ראש הכנסת, כולם שמעו אותו אומר דברים אלה לפרוטוקול: "פניתי למיכאל בן יוסף והוא נתן את הסכמתו לחדש את הספר".
מדובר בהוצאת ספרים נחשבת, מדובר בפאנל פרלמנטרי שהתכנס ותקף את הכותבים של ספר יין פרטי, אותו כתבו על חשבונם ועל פי השקפת עולמם; לא ביקשו תקציבי מדינה, לא באו לאף מקום ציבורי וביקשו תרומות ומעשרות. כתבו ספר פרטי והותקפו ונכתשו כאויבי המדינה.
השניים הם לפחות אמיצים. לא שקרנים, לא רודפי שררה וכסף ציבורי. כפי שהעם אומר, הם "גברים". הם עומדים מאחורי המילה שלהם – זאת לעומת כל הנוכחים והמתלהמים בישיבת הוועדה, להם אני אומר: שיקרתם, שיקרו אתכם, הונו אתכם. צאו בדקו מי מנצל אתכם, מי משתמש בכם, מי זכה לתהילה באמת ולדקות הפרסום, ובעצם לא עמד בהבטחותיו.

ב- 15 באפריל פניתי במכתב לדב איכנולד וביקשתי הבהרות ותגובתו להצהרות שלו בוועדת הכנסת ובתקשורת, וכך כתבתי לו:
"נבקש לקבל את תגובתך בעניין הבטחתך להוציא לאור מחדש את ספרו של מיכאל בן יוסף. לפני 6 חודשים נפגשנו בוועדת הכנסת של הכנסת ושם הודעת והצהרת בפני הוועדה כי פנית למיכאל בן יוסף וקבעתם כי אתם מתכוונים לחדש את הספר הנ"ל ולכלול בו עדכונים ויינות חדשים מכל רחבי ארץ ישראל והשטחים. נכון להיום לא נעשה דבר, ואף נודע לנו כי לא הייתה כל פנייה רשמית למיכאל בן יוסף, ובידינו תצהיר על כך.
הצהרתך בוועדת הכלכלה של הכנסת הייתה חד משמעית וברשותנו הפרוטוקול של הוועדה וכן עדות מצולמת של ערוץ 1 שסיקר את הפגישה בחדשות, בו אתה מציג את הספר בפני הוועדה והקהל ומצהיר על כך.
פנינו אליך לפני כמה חודשים לקבלת תגובה והעדפת להתעלם מאתנו. פגיעה באמון ציבור חובבי היין הישראלי, אי אמירת אמת בוועדת כנסת וכן אי פנייה לכותב הספר הם מעשים שעל פניו נעשו על ידיך במצח נחושה תוך ידיעה כי אין בכוונתך לעמוד מאחורי מה שהצהרת בוועדה. אנו מבקשים לקבל תגובתך לשאלות שלנו שעלות מתוך מכתב זה.
כפי שהבטחנו, "אכול ושאטו" מלווה את ענף היין, ושם לעצמו לשמור ולדווח אמת על מה שקורה בענף שברירי זה. יצאת במתקפה כנגד עיתונאים שלא הכניסו לספרם הפרטי את יינות יו"ש וקפצת על עגלת הפרסום, אבל על פניו לא עשית דבר ממה שהבטחת.
אני מתכוונן לצאת בכתבה נוספת לאחר החג ותגובתך תתפרסם במלואה. פניתי גם לחברי וועדת הכנסת שהשתתפו בכינוס וכן ליושב ראש הכנסת שהשתתף בדיון ונתן חסותו לאירוע וכן לנציגות יקבי יו"ש, על מנת לקבל תגובתם לדבריך ולהצהרתך בפני הוועדה".
לצערי, דב איכנולד לא הסכים לדבר איתי או לענות לי על מכתבי.

תגובות:
תגובת דוברת ידיעות ספרים: אין תגובה.
תגובת ורד בן סעדון (בתמונה): אינני הדוברת של ידיעות ספרים, כך שאינני יכולה להגיב בשמם והתנהלותם אינה מענייני. אציין רק שהאמת אשר בגינה העליתי את נושא ספר היין בעינה עומדת. כפי שחשבתי בעבר אני חושבת גם היום, כי אין זה מקצועי ואף לא נכון להוציא ספר על תעשיית היין בישראל תוך התעלמות מחלק משמעותי ממנה.
תגובת מיכאל בן יוסף: הי אלון. מכתב יפה, אמת לאמיתה, אך לדעתי ללא תשובה. לצערי, אין סיכוי שתהיה תשובה בכלל. זה כמו ענן שעובר ונעלם. הם רגילים לכל סערה שלא תבוא. האינטרס האישי בפני הצדק או ההגינות הציבורית. בהצלחה!
תגובת חבר כנסת סמוטריץ: לא התקבלה תגובה עד ל- 11.5.
תגובת חבר הכנסת יואב קיש: לא התקלה תגובה עד ל- 11.5.
תגובת יושב ראש הכנסת: לא התקבלה תגובה עד ל- 11.5.
תגובת מנכ"ל מועצת ישע: לא התקבלה תגובה עד ל- 11.5.

2: אדם מונטיפיורי נפרד מיקב כרמל
כשקיבלתי את הידיעה על כך, לא בדיוק הבנתי איך אני אמור להגיב. האם לפרסם אותה כפי שהיקב שלח דרך משרד יחסי הציבור שלו, בה המנכ"ל מודה לאדם ומעריך את פועלו ותרומתו ליקב במשך 13 שנים וכולי וכולי, וכמובן מאחל לו את כל הטוב שבעולם, או שמא לנסות לבדוק למה באמת עוזב אדם מונטיפיורי אחרי כל כך הרבה עשייה ביקב, ובוודאי בזמן שעוברים ליקב חדש.
כולנו יודעים שמתחת לפני השטח, המילים החמות שמרעיפים דרך משרדי יחסי הציבור הן קשקוש מוחלט, והפוליטיקה הפנימית היא זו שמכתיבה את ההחלטות ואינטרסים אישיים עולים על כל אינטרס אחר, כמו למשל מסורת, טובת היקב, או הבנה ביין .
המנכ"ל החדש ארז פז הוא שקיבל את ההחלטה, אך
המהלך התחיל עם המנכ"לית הקודמת דליה זוננפלד-מנדלמן, שסירסה את תפקיד מנהל המחלקה המקצועית ליין האחראי להדרכה, אותו מילא אדם, ולא השכילה להבין את משמעות התפקיד. כך גם המנכ"ל החדש.
אדם מונטיפיורי, באישיות שלו, ביושרה, במקצועיות, במסורת, ביכולת ההקשבה והכבוד שהוא רחש לעמיתים, לניתוח שוק היין ולכתבות שלו שהיו תמיד בגובה העיניים ללא התנשאות ובמקצועיות רבה, היו עבור יקב כרמל עוגן של יושרה.
מבחינתי ומבחינת עמיתי, הוא לא היה עוד עובד בכיר בכרמל, אלא הוא היה כרמל והפנים של היקב בכל אירוע ובכל השקה; האדם הראשון אליו מחייכים כשפוגשים בדוכן של כרמל בתערוכות היין.
כתבתי רבות על המהלכים שנעשו בשנים האחרונות ביקב כרמל, והביאו אותו למצב בו הוא נמצא היום, והמצב לא פשוט שם.
לצערי, התחזיות שלי מתממשות אחת לאחת. שוב עסקנים, משפטנים וסוחרים מזיזים את כלי השחמט כשהם יודעים לשחק דמקה. איפה איבצן כשצריך אותו.

כרמי לבנשטיין, אשת יין ותיקה ובעבר עמיתה של אדם מונטיפיורי ביקב כרמל, הגיבה:

יפה כתבת. מזדהה. ברכות לאדם שעוזב את כרמל, בטוחה שימצא את דרכו בענף. יושרה ומקצועיות הן תכונות נדרשות ולא תמיד נמצאות. כרמי

3: יינות חדשים ליקב עמק האלה – ייננית לין גולד
שני יינות הושקו החודש ביקב האלה: קברנה פרנק זני ושרדונה זני.
הייננית לין גולד שוב מצליחה להפתיע אותי. יין נגיש כבר עכשיו עם פוטנציאל טוב להתיישנות, יין עם פרי מאוד נקי ועשוי מדויק, אבל מאוד ורסטילי כשמוגש בטמפרטורות מעט שונות מכפי שרגילים לשתות יין אדום או יין לבן.
השרדונה התפוצץ מריחות נפלאים כשלא היה ממש קר, והקברנה פרנק היה חד כתער ומהנה מאוד כשהוגש מעט מקורר.

לקברנה פרנק 2012 הוסיפה לין 10% קברנה סוביניון.
ריחות בשלים של דובדבנים, פטל, קקאו, ובקצה עור. בפה האלכוהול מאוזן פלא עם הקינמון, הציפורן והמוקה שנמצאת בכל הדרה. חומציות בינונית שמעניקה קרירות טובה בפה.
יופי של יין. 100-110 ₪ – VFM לחלוטין.

שרדונה 2014: חלק מהיין שהה בחבית ומוזג עם היין מהנירוסטה.
ניחוחות מפתים של פרי הדר ומלון. תבלינים, וניל ומעט חמאה. טעמים מרהיבים של מנגו ואגוזים, חך עשיר. הסיום עסיסי ומאוד מרענן
המחיר 80-90 ₪ – VFM לחלוטין.

4: משרד הכלכלה – יצוא יין ב- 2015 וכמה יקבים יש בארץ
רני רוגל מדווח: משרד הכלכלה פרסם כי היקף יצוא היין הישראלי הסתכם בשנת 2015 ב- 36.5 מיליון דולר.
כשני שליש מהייצוא היה לארה"ב וקנדה, רבע ממנו הגיע למדינות אירופה ובראשן צרפת המייבאת יין בהיקף של 3 מיליון דולר, בריטניה בהיקף של 1.7 מיליון דולר, וכן גרמניה, בלגיה, איטליה וארצות נוספות.
עוד מספר משרד הכלכלה כי בשלוש השנים האחרונות תמך מרכז ההשקעות שלו ביקבים ישראליים באמצעות מענקים בשווי של כ-4 מיליון שקלים (כלומר: כ- 1.3 מיליון שקלים בשנה). "תמיכה זו נועדה על מנת להרחיב את העבודה מול השווקים בחו"ל ולהגדיל את מספר המועסקים בחברות", כך נאמר.
וכאן הפצצה: "מנתוני מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, כיום פועלים בישראל כ-160 יקבים".
160? ולנו אומרים כל הזמן שיש בארץ בסביבות 300 יקבים. לאן נעלמו 140? אולי 160 הם יקבים כשרים אליהם מתייחס משרד הכלכלה, כלומר 140 לא כשרים.