שבת, שש בבוקר. כמו היפופוטם שיוצא מהמים אני מצליח לחלץ את עצמי מהמיטה. ב- זאב דוניה, יקב סוסון יםSLOW MOTION אמיתי אני מגיע למטבח. קפה! קפה עכשיו! זו התנועה הפוליטית שלי.

הסובארו לא מבינה למה אני מעיר אותה בשעה כזו, ועוד בשבת. אבל היא מצייתת בנאמנות. תחילה אני יורד לפתוח מים בכרם במושב. כל אחד והגורים שלו… מבט בוחן מראה שהמורוודר (זן ענבים) במצוקה. צריך לתת לו אינפוזיית נוזלים מוגברת. אני מקווה שיתאושש.

21 מעלות בבר גיורא. אני יוצא מהמושב לשפלה. ככל שאני יורד בכביש המתפתל, הטמפרטורות עולות. מולי, בכיוון ההפוך, עשרות רוכבי אופניים מטפסים בעליות: מתאמצים, מזיעים… אני חייב לקום – פיקוח ענבים דוחה שבת. אבל הם…
המראה הפסטוראלי של רוכבי אופניים השכם בבוקר, יוצר אילוזיה של שלווה. החדשות לא הגיעו לכאן. אין מיסים, אין מחאה. הכל בסדר. בעצם העלאת מחירי הדלק לא מזיזה לאופניים – אני אומר לעצמי. ומכאן המחשבות משתחררות ומטיילות לאן שהן רוצות.

אני רואה את עצמי בתלת אופן, כזה של סבלי הטקסטיל מרח' נחלת בנימין בת"א. אלא שבעגלה שלי אני מסיע קרטונים של יין. יש לי דגם משוכלל, עם גגון שלא רק נותן צל, אלא מצויד בקולטים סולאריים שמספיקים לייצר חשמל למערכת המיזוג ששומרת על טמפרטורת היין בעגלה שמקדימה…
וככה אני מגיע ללקוחות הנאמנים שלי: "מל ומישל", "קפה 48", "ג'וז ולוז" ועוד מקומות נעימים וטעימים… איך הם יגיבו אם אוריד להם יין בתלת אופן? – "תשמע זאב, אוונגארד ביין זה בסדר, אבל יש גבול. לא ביקשנו עניבה, אבל איזו מין הופעה זו?"…
שש וחמישים בבוקר. סליחה, אין לי עם מי לדבר בשעה כזו. והטמפרטורה הגיעה כבר ל- 29 מעלות…

שקט בכרם של השנין בלאן. הענבים מתפצחים בפה. באנגלית יש לזה מילה טובה: CRUNCHY. וזה אומר שהפרי מוכן. אני מסכם עם ברוך את מועדי הבציר: יום שני בבוקר מתחילים. נינה מכינה לי קפה ואחר כך אני בדרך הביתה. נראה שגם רוכבי האופניים סיימו את המטלות שלהם לבוקר הזה והתפנו לקפה. לאן הם ייסעו ביום שני במכוניות הממוזגות? למשרדים, לקליניקות, לבתי המשפט… והמחשבות שלהם?… בכביש המטפס לבר גיורא…?

הכבישים עדיין שוממים והסובארו טסה כאילו היא מריחה את הבית… איפה הייתי? כן, בתלת אופן עם היין, ברחובות תל אביב וצעקת הבמאי: CUT!