עד כמה שאני יודע, אני כתב יין היחיד שנכח בכל שלושת הימים של 2012 
Israwinexpo בתל אביב. אני לא מתרברב (OK, אולי קצת). זה היה תענוג, אבל גם מבחן סיבולת. היו כ- 30 יקבים וקרוב ל- 200 יינות לטעימה, והבנתי זאת היטב בסוף היום השני. בכל מקרה, איני מתמקד במתן ציוני טעימה, כי אם באיתור מגמות ודרכים לחנך צרכנים ולקוחות עתידיים של יינות ישראליים.
נדרשו לי שלושה ימים לא רק להחליט מה לדעתי היו היינות הטובים ביותר, המועדפים עלי, או אפילו היינות המעניינים ביותר לדבר עליהם, אלא גם להיפגש עם הייננים של רבים מאותם יקבים.
היו מספר מגמות ברורות בתערוכה, שמצאתי כי ראוי להזכיר אותן.
יש לציין כי רשימה זו מבוססת בגדול על יינות אדומים, מאחר שרוב היינות הישראליים
הנם אדומים, ובזמן זה של השנה, מרבית היינות מבציר הלבן הקודם (במקרה זה 2010) כבר נמכרו, ומרבית היינות הלבנים הטובים מבציר 2011 המתיישנים בחביות, טרם יצאו לשוק.
כוכבים חדשים
מאז Israwinexpo 2010 צברו תנופה מספר זני ענבים אדומים חדשים שקודם לא היו מוכרים בארץ, כיינות זניים או כענבים מובילים בבלנדים.
Bueno Vino – ברוך הבא
למרות שהוא ידוע יותר כענב האדום של ארגנטינה, המלבק יכול להיקרא גם "הענב
האדום האבוד של בורדו". למרות שהוא נמנה על חמישה ענבי בורדו האדומים, המלבק בקושי נטוע עתה בבורדו, כמו גם בישראל. עם זאת, בתערוכה השנה הציגו שלושה יקבים יינות מלבק זניים טובים:
תשבי מלבק כרם יחיד 2009
רמות נפתלי מלבק 2009
טפרברג "טרה" מלבק 2008
ניתן למצוא מלבק גם ב"בלנדים בורדולזים ישראליים" כגון יער יתיר 2008, כרמל לימיטד אדישן 2008 וקסטל גרנד וין 2008.
ענב ירוק קטן תורם צבע סגול גדול
מה שיכול היה להפתיע עוד יותר מבקרים חדשים ב- Israwinexpo היה הופעתו של ענב בורדו אדום אחר, פטי ורדו, אשר שמו, פשוטו כמשמעו, הנו "ירוק קט
ן", יותר בהתייחס לטעם מאשר לצבע הענב בבורדו מולדתו.
באקלים החם יותר בישראל, לעומת בורדו, הענבים מבשילים יותר ומספקים טעמי פירות שחורים וניחוחות עשירים.
בתערוכה הוצגו שלוש דוגמאות טובות לפוטנציאל של פטי ורדו בישראל:
יתיר פטי ורדו 2008
רמות נפתלי פטי ורדו 2009
ברקן פטי ורדו 2010 (טעימת חבית)
עוד ענב סגול רב עוצמה הוא פטיט סירה, אשר כמו הפטי ורדו נעשה בו שימוש בישראל בעיקר בבלנדים, אך הוא מתפתח יותר ויותר ביינות זניים איכותיים.
"סוס העבודה הבולט של השנה": קריניאן
עד לאחרונה לא זכה זן אדום זה לכבוד בישראל. ובכנות, עד לאחרונה הוא לא היה ראוי 
כלל לכבוד.
כענב המניב כמויות כגדולות לדונם, הקריניאן שימש לייצור יינות כמותיים זולים, יינות קידוש, ואפילו מיץ ענבים.
גילוי לאחרונה של כרמים מוזנחים הביא למספר קריניאנים Old Vines בתנובת ענבים נמוכה ובריכוז גבוה של טעמים.
שלוש דוגמאות טובות בתערוכה:
ויתקין קריניאן 2008
כרמל הסדרה האזורית קריניאן 2007
רקנאטי קריניאן 2010
קברנה פרנק אלגנטי
ענב בורדו אדום נוסף עם רקורד בולט יותר בישראל מאשר פט
י ורדו ומלבק, הוא קברנה פרנק.
ענב אלגנטי יותר זה יוצר בדרך יין מתאים טוב יותר לאוכל, ויקבים רבים מספקים דוגמאות מצוינות למה אני חושב יכול להיות הפתרון הטוב ביותר לחותם ישראלי ביין זני אדום.
מספר דוגמאות בולטות הוטעמו ב- Israwinexpo:
ויתקין קברנה פרנק 2008
דומיין ונטורה קברנה פרנק 2009
תניא "הילל" קברנה פרנק 2009
טוליפ קברנה פרנק 2009
טוליפ White Franc 2011
מי המלך?
בעוד שלושת זני בורדו המוכרים פחות הופיעו בתערוכה זו, בואו לא נרחיק לכת ביחס 
למה שקורה כבר במשך עשרות שנים: קברנה סוביניון הוא עדיין המלך, ו"יחי המלך!".
מספר טוענים בולטים לכתר הוצגו בתערוכה, ביניהם:
ברקן קברנה סוביניון אלטיטיוד 624, משנת 2008
וילה וילהלמה קברנה סוביניון רזרב 2006
סגל קברנה סוביניון לא מסונן 2007
תשבי קברנה סוביניון 2007
מלכת האדומים
אחרון חביב ב"חמישיית בורדו" (יכול להיות שם גדול ללהקת רוק) הוא המרלו – "מלכת האדומים הישראלים". 'מלכה' גם על שום היותו נחשב כיין חביב על נשים.
השנה היו הרבה פחות דוגמאות טובות וראויות לציון של מרלו בתערוכה, בהשוואה
לתערוכות או פסטיבלים קודמים:
שילה מרלו רזרב 2008
גבעות הרודיון מרלו 2010
בנימינה רזרב מרלו 2008
אציל מתאים ביותר לישראל
ענב אדום "אציל" אחר הזוכה ליותר ויותר אוהדים בישראל, הוא הסירה מעמק הרון בצרפת (מוכר גם בשם שיראז – בעיקר לקלון האוסטרלי שלו). ייננים ומבקרים רבים ב- Israwinexpo, הביעו את דעתם שזן הסירה מתאים יותר לאקלים של ישראל מאשר קברנה סוביניון.
יקבי רמת הגולן הוכיחו טיעון זה לגמרי לבד בתערוכה, עם מספר דוגמאות טובות מכמה
סדרות, כולן עם ערך טוב בנקודות המחיר שלהן, כולל:
גמלא סירה 2009
ירדן סירה 2009
ירדן סירה 2005 (בקבוק מגנום)
ושלושה יינות סירה כרם יחיד: מורדות אביטל, תל פארס, ויונתן.
הזן הלבן הנדרש ביותר
יקבי רמת הגולן גם הציגו מבחר גדול של יינות שרדונה שלהם כדי להוכיח ששרדונה הנו עדיין הזן הלבן הנדרש ביותר בישראל (בדיוק כמו בשאר העולם), והם ביקב נושאי הדגל של יינות לבנים ישראליים כבר עשרות שנים. 
כפי שצוין קודם לכן, לא היה מבחר גדול של יינות לבנים אחרים, כך שיינות השרדונה של רמת הגולן היו מגדלור של אור זוהר לחובבי היינות הלבנים, כולל:
גמלא שרדונה 2010
ירדן שרדונה 2009
ירדן שרדונה 2008
ירדן שרדונה אודם אורגני 2010
ירדן קצרין שרדונה 2007
צפו להרבה יותר יינות לבנים שיוצגו בפסטיבל היין הבא הגדול בישראל בחודש יולי או אוגוסט במוזיאון ישראל בירושלים, בדרך כלל פסטיבל היין השנתי עם הכי הרבה קהל.
יפה בוורוד
למרות המחסור ביינות לבנים בתערוכה, היו עדיין "יינות קיץ" אחרים לטעימה. "יפה בוורוד" – יינות רוזה איכותיים הופכים לנפוצים יותר בישראל, ודוגמאות טובות ב- Israwinexpo הוכיחו מדוע, כולל:
ויתקין מסע ישראלי ורוד 2011
בנימינה יוגב רוזה מלבק/קריניאן מסע ישראלי
הרי גליל רוזה 2011
רקנאטי רוזה 2011
יינות קינוח – הביטחון חוזר
עם טעימת מאות יינות בשלושה ימים, כדי לשמר את החך שלי עשיתי כמיטב יכולתי 
לטעום יינות קינוח בסוף כל אחד משלושת הערבים.
יצרני יין איכותי בישראל נטשו יינות קינוח במשך עשרות שנים, כאשר ניסו לבדל בין יינות יבשים איכותיים שלהם לבין יינות פולחן מתוקים כמו סירופ מן העבר.
בעשר השנים האחרונות, אולי בעקבות זכייה של יינות היבשים ישראלים בפרסים והכרה בעולם, ייננים ישראלים קיבלו מחדש את הביטחון להציע מהדורה מוגבלת בדרך כלל של יינות קינוח עבור המעריצים הנאמנים שלהם, כולל:
בנימינה גוורצטרמינר מבציר מאוחר 2009
תשבי יין קינוח ברברה/זינפנדל 2006
טפרברג ריזלינג מבציר מאוחר 2010
וילה וילהלמה NV סוביניון בלאן "פורט לבן"
צל"ש לשלושה יקבים
אני מתנצל על כך שאיני מציין יינות ויקבים רבים יותר, וכן את כל הספקים הקולינריים של גבינות מחלבה, שוקולד, שמן זית, והערק הטוב ביותר שאי פעם טעמתי – ערק קאווער.
יש עשרות יינות נוספים שהייתי רוצה לכלול בכתבה, אבל אני רוצה לתת ציונים לשבח לשלושה יקבים, על היותם חדשים ומעניינים, או משתפרים יותר ויותר; כמו גם על היותם יותר ממסבירי פנים וראויים לביקור ביקבים ולטעימת יינותיהם: אור הגנוז, הר ברכה, ויקב שושנה.
תגובות
0