סדרת הרזרב של בנימינה משלמת דיבידנדים על השקעות היקב

לאחרונה השתתפתי במפגש נעים ומעניין לרגל חנוכת יינות חדשים מסדרת הרזרב של יקבי בנימינה, שהתקיים במסעדת טורקיז המצוינת.

בנימינה רזרב גוורצטרמינר 2011
תחילה טעמנו את יין בנימינה רזרב גוורצטרמינר 2011 במחיר לצרכן של 64 ₪, עשוי 100% ענבי גוורצטרמינר מהגליל התחתון – כפר תבור.
עם 12 גרם סוכר לליטר, יין חצי יבש זה הוא הוכחה ניצחת לכך שהגוורצטרמינר הופך לאחד מזני ענבי פרמיום לבנים הפופולאריים ביותר בישראל, אם כי כרגע המגבלה היא נטיעות כרמים קטנות.
נראה כי כל יקב המייצר גוורצטרמינר מוכר את כל המלאי מוקדם מאוד בקיץ, אם לא מוקדם יותר. מספר יקבים מספרים כי הם מגדילים את הנטיעות שלהם באופן דרמטי, לשימוש ביין חצי יבש או יין קינוח, והגוורץ גם הופך למרכיב מעניין בבלנדים לבנים.
במפתיע, בגרסה זו של בנימינה יש 13% אלכוהול – שיעור הנראה קצת גבוה עבור יין חצי יבש, אך הסוכר והאלכוהול מאזנים אחד את השני. הטעמים של היין קלאסיים, עם ניחוחות של אננס, משמש, אפרסק לבן, וגם ליצ'י.
הגוף של גוורץ זה קל יותר מאשר מרבית הגרסאות הישראליות ליין, מה שעושה אותו יותר ידידותי לאוכל. היין מתאים היטב לצד מתאבני דגים, וגם עם אוכל אסייתי מתובל כמו קארי אדום או ירוק או פאד תאי.

בנימינה רזרב סוביניון בלאן 2011
פרט לכך שאני מעדיף אותו אישית, כסומלייה יועץ לכמה מסעדות, אני מעריץ גדול של סוביניון בלאן באופן כללי כאחד הזנים הידידותיים ביותר למזון.
בטעימת בנימינה רזרב סוביניון בלאן 2011 (64 ש"ח), עשוי 100% ענבי סוביניון בלאן מהגליל העליון, התחלתי לראות מגמה בסדרה זו, ומגמה אצל יקבים ישראליים בכלל, כאשר כמה יקבים מסחריים עומדים בתור כדי להפוך את היינות שלהם ליותר ידידותיים לאוכל.
סוביניון בלאן זה העלה לאף משבים של למון גראס, כשבטעימה נימות קלאסיות של אשכולית, אננס, לימון ומלון. למרות שיש גם בו 13%אלכוהול, היין עדיין מזכיר יותר לבן בורדולזי מאשר יין ניו זילנדי. יש לו סיומת לימונית נעימה העשויה להתאים היטב לדגים, ועם זאת הטעמים שלו בעלי ניואנסים ומלאי הבעה.

בנימינה רזרב שרדונה 2011 Unoaked
מגמה נוספת שאני מוצא בלבנים ישראליים, היא שיותר ויותר יקבים עוברים משרדונה "עולם חדש" כלפי שרדונה "עולם ישן", כאשר יש אוהדים לשני המחנות.
בנימינה רזרב שרדונה 2011 Unoaked (מחירו 79 ש"ח), עשוי 100% ענבי שרדונה מהרי ירושלים – כרם יחיד בקיבוץ צובה, יותר דומה לבורגונדי מאשר לשרדונה מנאפה ואליי או אוסטרלי שטעמתי, ודומה יותר לשרדונה של רקנאטי, צובה, הר אודם ולוינסון, מאשר לאלה של יקבי רמת הגולן.
עם יקבי רמת הגולן העושים היטב מגוון רחב של שרדונה חמאתיים-וניליים בנקודות מחיר כה רבות, זה נראה עניין של זמן עד שיקבים אחרים ינסו לספק חלופות המתקרבות באיכותן אך שונות בסגנון. וכך, יותר ויותר יקבים מייצרים את השרדונה שלהם ללא תסיסה משנית; מה שמשמר את הפירותיות, ולאחר מכן משתמשים ביישון "על השמרים" (sur lees) – בבנימינה ארבעה חודשים במכלי נירוסטה, כדי ליצור תחושת גוף ופה וקצת יותר מורכבות. שרדונה "עולם ישן" אלה, כולל זה של בנימינה, יהיו יותר ידידותיים בהתאמה למזון, וקל יותר לשתות מספר כוסות מהם עם ארוחה.
תפוח ירוק ואגס מפנים את הדרך לאשכולית וליים. השרדונה ללא עץ של בנימינה הנו יין נקי מאוד עם 12.5% אלכוהול סיומת מושהית קלה מאוד ונעימה, שכמו הסוביניון בלאן שלהם עשוי למצוא את דרכו אל תפריטי יין במסעדות.

בנימינה רזרב זינפנדל 2010
ההפתעה הגדולה ביותר של הערב עבורי, היה יין בנימינה רזרב זינפנדל 2010, העשוי 100% ענבי זינפנדל מהגליל התחתון – כרם יחיד בשיפולי נחל תבור (מחירו 89 ש"ח).
זינפנדל הוא הענב הלאומי של מדינת קליפורניה, והוא נוטה ליצור יין מאוד אלכוהולי, ריבתי ו/או מפולפל, ובקליפורניה אוהבים אותו בדיוק משום כך.
לבנימינה רזרב זינפנדל 2010 יש פרופילי הטעם המצופים, אך הוא יותר "אלגנטי", ואלגנטי אינו מונח שעולה על הדעת לעתים קרובות כשחושבים על זינפנדל.
פטל אדום באף מפנה את מקומו לפטל שחור בכוס. נימות פלפל שחור באמצע נותנות לו חריפות זאת ממנה מתלהבים שוחרי הזינפנדל, ועושות ממנו יין נהדר עבור בשר אדום וברבקיו. קצת רמזים לאספרסו, מוקה וטבק מגיעים כנראה עקב התיישנות במשך 14 חודש בשילוב של חביות אלון צרפתי ואמריקאי, אך העץ משלים היטב, והפרי הוא הכוכב ותחושת הטאנינים דועכת.

בנימינה רזרב קברנה סוביניון 2009
עם 13.5% אלכוהול, בנימינה רזרב קברנה סוביניון 2009 העשוי 100% ענבי קברנה סוביניון ממרום הגליל ורמת הגולן (מחירו 89 ש"ח) הנו אחד מיינות קברנה בעלי שיעור אלכוהול הנמוך ביותר שטעמתי בישראל.
לא קל לעשות יינות אדומים עם אלכוהול נמוך, ואצלנו הם עדיין יותר פירותיים מאשר ירוקים. כמו היינות האחרים בסדרה, זהו יין לשתייה קלה עם קסיס ושזיפים טיפוסיים לזן זה, ורמזים קלים בלבד של השפעות אלון, למרות שהיין התיישן בחביות אלון צרפתי במשך 18 חודש.
זו וריאציה נחמדה על נושא קברנה סוביניון הנפוץ בישראל, ושווה לשתייה אם מחפשים קברנה חדש לשולחן האוכל.

בנימינה רזרב קריניאן 2010
אחרון חביב בסדרה החדשה של יקבי בנימינה, הוא בנימינה רזרב קריניאן 2010, העשוי 100% ענבי קריניאן מהגליל התחתון – כרם יחיד בשיפולי נחל תבור (מחירו 89 ש"ח).
זה היה היין היחיד שחודרר בדקנטר מבין השישה, והוא הוכיח שהיה צריך את זה, ואולי אפילו קצת יותר חדרור מכפי שקיבל.
זה סוג של יין שהייתי רוצה לטעום לאורך שעות ואפילו יום או יומיים לאחר פתיחת הבקבוק, כדי לראות עד כמה היין נפתח. אני אנסה לדגום שוב את היין הזה בעתיד במאמר על קריניאנים ישראלים, שכן הם הופכים ליותר ויותר מעניינים כאשר תוצאות טובות מופקות מכרמים מבוגרים שננטשו לעתים קרובות במשך עשרות שנים, ואז התגלו מחדש והפוטנציאל שלהם טופח כדי לספק טעמים מעניינים ומרוכזים של פירות יער שחורים – כאן פטל שחור, תות ותיבת סיגרים ועץ ארז, עם 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי.
עם קריניאנים מסקרנים מויתקין, כרמל, רקנאטי, סומק, סמדר, ועכשיו בנימינה, המוניטין של הקריניאן כיין זני זוכה לרנסנס מקביל לזה של ישראל כאזור יין.

ככלל, סדרת הרזרב של בנימינה מספקת הרבה הפתעות באיכות ובסגנון, כאלה שלפני עשור הצרכנים אפילו לא היו מעלים על דעתם שהנן אפשריות.
נראה כי ההשקעה הענקית של היקב בכרמים חדשים במקומות טובים יותר, ציוד חדש יקר ביקב,מאמצי יצוא – כולל הרחבה לארה"ב ואנגליה ומשלוח ראשון לסין, ואמון ההנהלה בייננים שלהם (ששון בן אהרון ואסף פז) – כל אלה משלמים דיבידנדים שהופכים ליותר ויותר ברורים ביינות יקבי בנימינה.

צילומי הבקבוקים גבריאל בהרליה