ג'קו מביאה את הים לרמת השרון

כבר יותר מ- 40 שנה משמשות שתי מסעדות ג'קו שבחיפה – תחילה זו שבשוק התורכי בעיר התחתית, ובהמשך גם אחותה שבמרכז הכרמל – מוקד להנאה ממאכלי ים. עתה פתח אפי אללוף הבן, מסעדת ג'קו חדשה ברמת השרון – במיקום מרכזי המוכר לכל הרמת שרונים: ליד המשטרה ומאחורי מסעדת עדנה, בחצר המוסכים המכונה כאן "אזור התעשייה", אותה מנהלת רעייתו הזמרת רוית יוספי

כבר יותר מ- 40 שנה משמשות שתי מסעדות ג'קו שבחיפה – תחילה זו שבשוק התורכי בעיר התחתית, ובהמשך גם אחותה שבמרכז הכרמל – מוקד להנאה ממאכלי ים.
עתה פתח אפי אללוף, הבן, מסעדת ג'קו חדשה ברמת השרון – במיקום מרכזי המוכר לכל הרמת שרונים: ליד המשטרה ומאחורי מסעדת עדנה, בחצר המוסכים המכונה כאן "אזור התעשייה", אותה מנהלת רעייתו הזמרת רוית יוספי.

כשנכנסים מרגישים מעבר חד מהסביבה החיצונית אל עולם ממוזג, נינוח, עם מוזיקה יוונית ועיצוב נעים בו בולטים צבעי יוון – הכחול והלבן, בכיסאות ההופכים כך לאלמנט עיצובי.
מטבח המסעדה מציע מאכלי ים טריים – כמו המולים שאכלנו והגיעו טריים היישר מבלגיה, שרימפס, קלמרי, מנות תמנון – שאפי רוצה לקדם אצל הסועד הישראלי, דגי ים טריים כמובן, ולא לשכוח את הסלטים, הקינוחים והמשקאות.

למטבח ולתפריט אחראים שף רשת ג'קו – רפאל אגם, עם היועץ הקולינרי יענקלה שיין ובעל הבית אפי אללוף, שמרגיעים גם צמחונים וטבעונים, ומבטיחים התייחסות לילדים עם מנות עבורם.

בין המנות בתפריט, שביום ביקורנו עדיין לא הודפס (זה בסדר: גם השלט החיצוני טרם הותקן באותו יום. ככה זה כשמגיעים ממש כשמסעדה נפתחת): שרימפס בחרדל שמנת, מול מרינייר, מרק טום-יאם, קלמארי סגול מהפלאנצ'ה עם סלט עשבים ושקדים, קרפצ'יו תמנון, מעורב פירות ים עם שרימפס, סרטנים ומולים בשום, חמאה ויין לבן; ברבוניות, דגי ים טריים, ריזוטו פירות ים – אורז ארבוריו עם ירקות שורש ושלל פירות ים, ומולים טריים עם פטריות ברוטב טום-יאם וחלב קוקוס ; ולקינוח הבסבוסה – עוגת הסולת שנאפית במסעדות ג'קו כבר 40 שנה ולא נמאסה על הסועדים.

נכנסנו בשעת צהרים מוקדמת של יום שישי למסעדה הריקה – שכאשר יצאנו ממנה שעה לאחר מכן הייתה מלאה (אפשר להזמין מנות עסקיות בין 12:00 עד 18:00). .מאחר שמדובר בשישי, הצלחנו למצוא חניה במתחם "אזור התעשייה" (במרכאות כפולות, כי רק בעיר צפונבונית קוראים לחצר של מוסכים ועוד כמה שירותים בשם 'אזור תעשייה'), אך יש חנייה בשפע ברחוב הנצח הסמוך, ליד הפארק היפה.

אז תפריט מודפס לא היה, אך ליאור ששולטת בעננינם הסבירה לנו את מתכונת המקום, ויחד בחרנו את המנה העיקרית. 

המלצרית נעם – כשמה כן היא, הנחיתה על שולחננו את מבחר סלטי הפתיחה, שאת כולם אפשר לחדש ולתגבר, ולשמחתנו הרגשנו וטעמנו בהם טוויסט לסלטים המקובלים, למשל סביח – חציל חם עם ביצה קשה מגוררת ועמבה; איקרה טעימה; טבולה עם לימון (ביקשנו עוד); קצת כרובית על הרבה טחינה טובה טובה; קציפת חציל אוורירית ועדינה (מדי לטעמי) עם סומאק; ציזיקי (אפשר לחזק טעמים); סלט יווני מרענן; דג מלוח. הסלטים מגיעים עם לחם טרי, ובהחלט מהווים פתיחה מעוררת תיאבון – ואם לא נזהרים אז גם סותמת תיאבון.

ועכשיו למנות העיקריות שלנו, בהן בחרנו לאחר תדרוך מליאור, שמנתה בפנינו כל אפשרות וכל רוטב.

רעייתי הזמינה מולים שהגיעו טריים היישר מבריסל: גדולים ושמנמנים, עשויים היטב ברוטב מרינייר של יין לבן וירקות. טעימים מאוד.

לאחר שהבנתי כי אני יכול להזמין מולים, או שרימפס, או קלמרי (טבעות ו/או ראשים) – ברוטב כזה וכזה וכזה, 

לפיכך הזמנתי גם וגם וגם: מנת פירות ים מעורבת ברוטב שמנת, גבינת רוקפור ואגוזים.


מכיוון שאיננו אוכלים לחם, לצערנו נוכח הלחם הטרי והמפתה, חסרו לנו כפות כדי ליהנות מקרקעית הרוטב בקדירת המולים (אפי אמר לנו שהוא מאמץ את הרעיון כסטנדרט עם המולים במסעדה), ומהרוטב שנותר ברחבי צלחת פירות הים השטוחה, שבה רק ניגוב אמיץ עם הלחם היה פותר את התשוקה לטעים הזה.

כתושבי רעננה, ג'קו השכנה ברמת השרון, הנה מהמסעדות האלה שאנחנו אוהבים לקפוץ אליהן בשעת ערב מוקדמת וליהנות ממנה של דג או פירות ים, והסלטים המקדימים הם בונוס נאה. אנחנו נחזור.

 

מסעדת ג'קו
החרש 8, אזור התעשייה רמת השרון
טל. 03-5661234

12:00 עד הלקוח האחרון, כולל שישי-שבת

 

 

קורא בשם אלי הגיב לכתבה ב- 20.1.16:

ממש לא מומלצת, אולי לארוחה קלילה

הטוב: הסלטים בהתחלה. הרע: המסעדה לא משרה אווירה נקייה, והחימום לא היה איכותי.
הזמנו שולחן, וכשהגענו אף אחד לא עמד בכניסה (יש מספיק עובדים ללא מעש במקום). מצאנו בעצמנו את המנהל שלבוש כאילו הוא קפץ עם הילדים לפארק, שהתחיל להתייעץ איתנו איפה להושיב. בחרנו שולחן, וכשהגענו ראינו שהוא עם כל השאריות של הסועדים הקודמים, וחשוב לציין – המסעדה בתפוסה של פחות מ-40%.
עריכת השולחן ארכה זמן רב, וגם הפינוי. תפריטים לא הגיעו אלינו עד שביקשנו. התפריטים "צרים" – ללא פירוט על המנות, ולמה צריך לשלם 100 שקל למשהו שלא ברור עם מה הוא מגיע ובאיזה רוטב.
בסוף היינו צריכים לקום בעצמנו לבקש חשבון, ולקום שוב כדי לתת להם אותו. באותו זמן ישב לידינו המנהל שביקשנו ממנו דקה קודם חשבון ולא עשה כלום.
בקיצור, המסעדה מדגישה את הפער בין המרכז (ת"א בעיקר) לפריפריה. זה מספיק אולי לחיפה ולאזור תעשייה ברמת השרון, אבל עם מעט עבודה על השירות ואיכות התפריט, המקום יכול להיות פנינה של ממש.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר