לא מכבר התארחתי בסדנת אפייה לילדים המאושפזים בבית החולים לוינשטיין 
ברעננה, שהועברה ע"י שפים חברי עמותת "שפים ללא גבולות", בהובלתו של שף חנן שגיא, יו"ר העמותה (במרכז התמונה).
הסדנה התקיימה במסגרת פעילויות ויוזמות עבור הילדים במחלקה בחופש הגדול, בתקופה בה המרכז החינוכי-שיקומי יצא לחופשה. פעילויות אחרות שהתקיימו: מאפרת שהגיעה ואיפרה את הילדים באיפורי פנים, ניידת של מוזיאון המדעטק הגיעה לביה"ח והעבירה פעילות מעניינת של שעה בנושא מדע, הופעה של להקת "המסעות", וזה לא הכל.
למרות שמדובר בסך הכל בסדנת בצקים, הרי בביקור שכזה, כאשר רואים את 
הילדות והילדים במגוון גילאים וליקויים בריאותיים, שחלקם נראים לעין ואחרים פחות, מקבלים פרופורציות ביחס לחיים, מעריכים בריאות, מחבבים את הקטנים האלה, שללא עוול בכפם שוהים בבית חולים במקום להיות בבית, בבית הספר ובין החברים. מעריכים גם את ההורים, שחלקם הגדול הגיעו והצטרפו לילדיהם בסדנה, והלב נכמר למראה אלה שהוריהם לא היו במקום.
במשך כשלוש שעות החליפו ילדים מאושפזים, מהקטנים ביותר (גילאי 3) עד הגדולים (16-17), את שגרת הטיפולים באפיית פיצות ורוגעלך, וקיבלו מהשפים בלונים צבעוניים עם הכיתוב "החלמה מהירה", ו"צמר גפן" מתוק – שערות סבתא.
שף חנן שגיא, יו"ר עמותת "שפים ללא גבולות", מסביר כי התפקיד המרכזי שלו
ושל עמיתיו השפים, הוא להביא חיוך לאנשים ולחבר את כולם להוויית האוכל הישראלי והעולמי. "אנחנו מאמינים שאוכל מחבר אנשים", הוא אומר.
בניגוד לסדנאות בהן כל המשתתפים יושבים מול השף/ים, צופים ולעתים נקראים להשתתף, כאן השפים התפצלו והצטרפו לשולחנות, כשלידם חלק מהילדים על כסאות גלגלים.
חנן שאל את הילדים ממה עושים פיצה, והם מנו בפניו את המרכיבים, והגיעו גם לתירס, פטריות וזיתים. השפים חילקו יריעות בצק, נתנו לילדים לרדד אותן תוך הסברים על חשיבות קימוח השולחן כדי שהבצק לא ידבק. הילדים התלהבו מכדורי הבצק, שאצל חלקם הפכו לכדורי משחק, ומצב הרוח הפך יותר ויותר עליז – הרי לשם כך הגיעו השפים ללא גבולות והליצן הרפואי יוסי.
עכשיו נכנסו המערוכים לפעולה. חנן הכתיר לפחות ילד אחד כ'מאוד כשרוני', 
וסיפר לי שבעקבות היכרות עם חייל שאושפז במהלך צוק איתן, הבחור בחר בקריירה בעולם המטבח, וחנן רשם אותו לבית הספר לבישול דן גורמה – בהחלט פעילות ברוכה.
בצקי הפיצות האישיות התהוו להם, ועכשיו חיכו לרוטב העגבניות ולתוספות.
בזכות דנית שכטר, הדוברת הנמרצת של בית לוינשטיין וחברה וותיקה שלי, נפתרה בעיית פותחן לקופסאות רוטב העגבניות, הזיתים והתירס, והחל פרק קישוט הפיצות ופיזור גבינה מגורדת למעלה. הילדים נראו מרוצים מאוד; בוודאי תחליף חלקי למשחק ברחוב או להתפלשות בחוף הים שכל כך חסרים להם.
זהו, הפיצות נאספו לתבניות לאפייה והוזרמו לתנור. בהמתנה לפיצות המוגמרות החלה הכנת עוגיות רוגלעך בטעמי שוקולד, ריבה וחלבה, ואני נפרדתי מהילדים המאושפזים ומהשפים ללא גבולות המתנדבים, וחזרתי לשגרת היומיום. עניין של פרופורציות, כפי שכתבתי.
קצת על מחלקת שיקום ילדים ונוער של בית החולים לוינשטיין, אשר עברה לאחרונה לאגף האשפוז החדש על שם הלנברג, וכוללת 18 מיטות:
מדובר במחלקה מקצועית ומנוסה, המטפלת בילדים ובני נוער גילאי 18-3,
שחוו סוגים שונים של חבלות או מחלות – תאונות דרכים, נפילות, פעולות טרור, ניתוחים, גידולים, פגיעות במערכת העצבים, פגיעות אורתופדיות – ושזקוקים לשיקום ו/או להערכה תפקודית.
במחלקה חוזרים הילדים לתפקוד הטוב ביותר ולעצמאות מרבית, ועוברים הכנה להשתלבות מחודשת בבית, בבית הספר ובקהילה.
הצוות הרפואי במחלקה מיומן, קשוב, ומלווה את המטופלים ואת בני משפחותיהם מהיום הראשון בשיקום. הצוות מעניק למטופל ולמשפחתו תמיכה פיזית, חינוכית ורגשית, וזאת באמצעות צוות רב-תחומי הכולל רופאים מומחים, צוות סיעודי, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, עובדות סוציאליות, מטפלים בתרפייה באמנות, צוות מורים לחינוך המיוחד, ופסיכולוג שיקומי. הכל כחלק מראייה הוליסטית, לפיה על הצוות ללוות את הילד לאורך תקופת השיקום ולאחריה, כשמשפחתו היא חלק בלתי נפרד וחשוב ביותר בהשגת היעד.
במחלקת הילדים יש מגוון מסלולי טיפול, הנותנים מענה לשלבים השונים
בשיקום: אשפוז מלא במסגרת בית החולים בליווי משפחתי, כשלכל מטופל נבנית תכנית אישית המותאמת לצרכיו; אשפוז יום הכולל טיפולים באינטנסיביות מותאמת לבעיות הנוירולוגיות או תפקודיות של כל מטופל; ומרפאת מעקב, הכוללת מעקב של רופא שיקום ו/או פסיכיאטר מומחה בפגיעות ראש טראומטיות לאחר תאונות דרכים. למרפאה מוזמנים הילדים והמשפחות בהתאם לצורך, לאחר השחרור או בעקבות הפניה מרופא ילדים, נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים.
בתמונה עם "שערות הסבתא": שף חנן שגיא עם ד"ר שרון שקלאי, ממלאת מקום מנהלת המחלקה לשיקום ילדים ונוער
