לבקבוק של יין קברנה סוביניון 2009 של יקב פסגות, הצמידו מטבע עתיק שנתגלה במרתף החביות של היקב.
מטבע זה הוא מתקופת המרד הגדול, ונתגלה במהלך חפירת המערה בה מיושנים יינות היקב. מצדו האחד עלה גפן, ומצדו השני אמפורה (כלי עתיק לאחסון יין).
הבקבוק הזה הוא פיסת היסטוריה רצינית מארץ ישראל, ישן פוגש בחדש, טעמי היין הצעיר חובקים עולם ישן, ויש הרגשה שכששותים את היין הזה מחבקת אותך אהבתה של ארץ ישראל.
זהו יין שאני באופן אישי אביא מתנה למארחים שלי. כפי שבליל הסדר מספרים על יציאת מצרים, כך לבקבוק היין של פסגות יש בראש השנה הנוכחי תפקיד מיוחד. כאשר מכל פינה רוצים לחתוך לנו בבשר החי של הארץ שלנו, קברנה סוביניון 2009 של פסגות יעמוד במרכז השולחן, וייתן לנו את הכוח לדבוק בזכותנו על הארץ והמדינה הזו.
פסגות קברנה סוביניון 2009
13 חודשים בחבית עץ אלון, 14.7 אחוזי אלכוהול.
יין שופע טעמי ריבת שזיפים ודובדבנים לצד ניחוחות עשבי תיבול ומעט מרווה.
יין אדום בוהק וכבד, שמתמזג נפלא עם מאכלי בשר ובעלי כנף ארומטיים.
היין בעל אפטר טייסט משובח והוא מאוד חמאתי. לאחר כחצי שעה בכוס הטאנינים מעט נרגעים. היין מתמתן מעט בטעמיו הריבתיים, וחומציות נעימה עוטפת את חלל הפה.
מתכון לאווז ביין אדום
חומרים:
1 אווז או ברווז במשקל של לפחות 2 קילו
2 כוסות יין אדום משובח – קברנה סוביניון 2009 של יקב פסגות
3 כפות חרדל חלק
3 כפות חרדל גרגרים
כפית פלפל שחור גרוס עבה
כפית מלח ים גרוס עבה
30 שיני שום קלופות
חצי קילו פטריות פורטבלו חתוכות גס
חופן פטרוזיליה קצוצה
כף עלי טימין
100 גרם נקניק אווז מעושן חתוך לקוביות
500 גרם בטטה חתוכה לקוביות
אופן ההכנה:
במחבת טפלון רחבה מקפיצים את הבטטה עם קוביות הנקניק המעושן עד שהם מוזהבים קלות.
לאחר מכן מקפיצים גם את הפטריות עם הטימין והשום.
מצננים.
מורחים את האווז היטב עם החרדל, הפלפל השחור והמלח.
מכניסים לבטן האווז דרך העכוז את הפטריות והבטטה, וסוגרים עם 2-3 קיסמים.
מחממים תנור ל- 200 מעלות וצולים את האווז רבע שעה.
מורידים את החום ל- 160 מעלות.
יוצקים את היין בתבנית.
לאחר כשעה ורבע האווז מוכן.
הגשה:
להגיש את האווז בשלמותו לשולחן.
לפרוס למנות ולהגיש עם התוספת של הפטריות והבטטה.
בעקבות פרסום הכתבה שלח יעקב ברג, מנכ״ל יקב פסגות, את המילים החמות הבאות אל אלון גונן:
הרגשתי צורך לכתוב לך על ההמלצה שלך ליין שלנו.
המיוחד בענבי יין לעומת כל שאר ענפי החקלאות, הוא הקשר הייחודי שבין האדמה לגפן, לענב, וליין המופק. אנו רואים בקשר זה פנימיות גדולה ועמוקה יותר. אנו מאמינים בכל ליבנו שעצם גידול הכרם באותה אדמה שלפני למעלה מאלפיים שנה גידלו עליה אבותינו יין, העובדה שחזרנו לארץ מכורתנו איננה רק רומנטיקה והתגשמות חזון הנביאים. עובדה זו מעניקה לאדמה ייחוד עומק ועושר טעמים אשר אנו שואפים להביא אותם לידי ביטוי ביין אותו אנו מייצרים מאדמה ייחודית זו.
אנו משקיעים ככל הניתן להביא אדמה זו לידי ביטוי במיטב הידע והטכנולוגיה הקיימים.
התרגשתי מאוד ממילותיך, ובעיקר מהזיהוי שבין היין – לענבים – לאדמה – ולעם היושב עליה.
בכל שנותיי בתחום לא קראתי ביקורת כזו, אשריי שזכיתי.
