יעקב אוריה, יינן יקב פסגות, נבחר ליינן הראשי החדש של יקב האלה, והוא מחליף את לין 
גולד שפרשה לאחרונה מתפקיד ייננית היקב.
יעקב אוריה, שיהיה במקביל היינן של שני היקבים – עמק האלה ופסגות, אומר: "לין השאירה מאחוריה יקב למופת עם עובדים מסורים, ציוד מהשורה הראשונה, וכרמים מטופלים ומטופחים".
לאוריה ניסיון יינני עשיר ביקבים אסיף, מדבר, פסגות בשנתיים האחרונות, וגם יין שהוא מייצר עבור עצמו ומשווק גם במסגרת "נחמת שותים".
יחד עם יעקב אוריה הצטרפה יעל סנדלר כייננית ביקב עמק האלה. עד תום הבציר הקודם הייתה יעל ייננית ביקב בנימינה יחד עם היינן הראשי יפתח פרץ. בחודשים האחרונים שהתה יעל בחו"ל, והצטרפותה לנבחרת יינני יקב עמק האלה תתרום לצד המקצועי ביקב.
יקב עמק האלה ממוקם ליד קיבוץ נתיב הל"ה, בלב עמק האלה, ומייצר יינות המוגדרים על ידו כיינות פרימיום איכותיים.
יינות אדומים מזני מרלו, קברנה סוביניון, קברנה פרנק, פינו נואר, פטיט סירה וסירה.
יינות לבנים: שרדונה, סוביניון בלאן, ויונייה, סמיון ומוסקט.
היקב מייצר כ- 200,000 בקבוקים בשנה, שכ- 40% מהם מיועדים לייצוא לארה"ב, אירופה ויפן.
יעקב אוריה כתב באתר ובדף הפייסבוק של יקב פסגות:
מחשבות על ייננות בקווים מקבילים
לחיים דינמיקה משלהם. לפני שנתיים התחלתי לעבוד בפסגות. היקב לא היה צריך אותי לניהול הייצור, נחם גבריאלי עשה מלאכה זו היטב, ולכן התחלתי לעבוד שם בחצי משרה. במשך הזמן בה אורית אשתי ע"ה היתה חולה, זה היה נוח ואפילו נדרש. לאחר שנפטרה, ולאחר שאני התחלתי לבנות חיים חדשים, השלמת המשרה התבקשה. אך יעקב ברג הינו חבר ויקב פסגות זה בית, ולעזוב שם מבחינתי לא היה אופציה. אז מהיכן תימצא ליינן פעיל חצי משרה נוספת?
אך לחיים דינמיקה משלהם. לין גולד החליטה לאחרונה לסיים את תפקידה ביקב עמק האלה. ואלון לוי, מנכ"ל היקב (שכבר הכיר אותי מאז לין הביאה אותי להיות לה למחליף בעת חופשת לידה), ביקש ממני למלא מקומה לבינתיים. אך הבציר כבר עמד בפתח וברור היה שלא ניתן לנהל בציר וייצור בחצי משרה, אז הוחלט לחפש גם אחראי/ת ייצור ותפעול. ואותרה יעל סנדלר המוכשרת והבעיה נפתרה, והנה יצאנו כולנו לדרך חדשה.
ובאמת הדבר אינו כה פשוט. האם אין כאן בעיה אתית של ניגוד אינטרסים? האם היינות של שני היקבים יהפכו פתאום לדומים? קודם כל הבאתי את העניין בפני יעקב ברג מיקב פסגות, והוא נתן את הסכמתו ואישורו. אך זה עדיין לא הספיק. הייתי צריך לתת גם תשובות לעצמי.
אלא שמדובר בשני יקבים טרואריסטיים במובהק. וגם בעולם החדש, בו אין מסורת של "בית" וליינן הרבה מאוד השפעה על היין שיוצא תחת ידיו, בכל זאת יודעים לזהות ואפילו לכבד טרואר. ואם בבורגון ניתן לזהות באופן מובהק יין שכל המרחק בין החלקות הוא כמה מטרים, יש להניח שהשונות המובהקת והברורה בין הטרואר המוגדר של שני היקבים, לא יאפשר יינות שמנסים או יכולים לעמוד באותה משבצת. ושנית, אם בכל זאת ידו של היינן תתבטא יחד עם הטרואר, הרי היקבים פונים לשווקים שונים, ההכוונה הסגנונית שקיבלתי מהנהלת כל אחד מהיקבים שונה באופן ברור ומובהק, כך שגם ניגוד אינטרסים נראה שאין כאן. אז בנוסף לעבודתי כיינן יקב פסגות, נכנסתי לעבודה גם כיינן ראשי ביקב עמק האלה.
ואין לי אלא להודות ליעקב ברג ולהנהלת יקב פסגות על האמון בי ועל הביטחון העצמי שלהם במובהקותם האזורית, לאלון לוי ולהנהלת יקב עמק הלה על הבחירה, וללין היקרה והמוכשרת שהכניסה אותי בזמנו למערכת וכעת משאירה מאחוריה מערכת מאורגנת היטב ומתוקתקת, כרמים משוקמים, ונעליים גדולות ומשובחות.
אורי גילן הגיב:
בהצלחה ליעקב וליעל. אתם יורשים את לין שהחליפה בהצלחה את המיתולוגי דורון רב הון, ואני מאחל לכם שתמלאו היטב את הנעליים הגדולות שקיבלתם.
