הלם הבקבוק – Bottle Shock – זהו שמו של סרט הקולנוע החדש שעלה בארה"ב בסוף חודש יולי.
הצגת הבכורה התקיימה בשאטו מונטלנה (Chateau Montelena) בעמק הנאפה בהשתתפות הבמאי וכוכבי הסרט, בהם אלן ריקמן וביל פולמן.
הסרט מבוסס באופן רופף על טעימת פריז 1976, שהעלתה את קליפורניה על מפת היין העולמית. צילומי הסרט שהחלו בעמק הנאפה ובסונומה בקיץ שעבר, עוררו ציפיות רבות והשוואה בלתי נמנעת ל"דרכים צדדיות" (Sideways), הסרט שהביא את חדוות היין לרבים.
עם זאת, ל"הלם הבקבוק" יש זכויות משל עצמו, והוא מוגדר ע"י מי שצפו בו כסרט המהנה את הקהל, מקסים ומשעשע, למרות שהוא שופע שמאלץ הוליבודי בחלקים מסוימים שלו.
הסרט הופק בתקציב קטן יחסית, ומתבסס על האתרים והנופים סביב העיר סונומה. לדוגמא, רחוב איסט נאפה, היוצא מהכיכר המרכזית בעיר, מהווה תחליף לפריז.
הבמאי רנדי מילר, שרוצה להגיע לקהל רחב יותר מאשר רק חובבי יין, השתמש בטעימת פריז כרקע לסיפורים אישיים (פיקטיביים ברובם) על אנשים אמיתיים.
סטיפן ספארייר (בגילומו של ריקמן) הנו סוחר יין בריטי המארגן טעימה השוואתית עיוורת של יינות צרפתיים ויינות קליפורניה בפריז בקיץ 1976 – במקרה בעת חגיגות 200 השנה לארה"ב. הוא מגיע לקליפורניה לטעום את היינות לראשונה, כאשר יינות קליפורניה הנם עדיין בחיתוליהם.
פולמן מגלם את ג'ים בארט, שהשקיע את ליבו וחסכונותיו בשאטו מונטלנה, אך הוא נאבק למכור את יינותיו. בארט הנו ברנש נוקשה, עקשן ותובעני, שלעתים קרובות מתנגש עם בנו בו (השחקן כריס פיין) – נער שעשועים ארוך שיער.
שרדונה 1973 של מונטנה גובר בטעימה על חלק מהשמות הגדולים ביינות בורגונדי לבנים, ובעוד הפתעה זאת הנה שיאו של הסרט, הרי האינטראקציה והקונפליקטים בין שלושת גיבורי הסרט בציפייה לטעימה, הנם מרכז הסרט.
לתיבול העלילה משתתפים בסרט השחקנית רייצ'ל טיילור כמי שמגיעה ליקב לעבודה בחופשת הקיץ, ועכבר המרתף הידען והמוכשר גוסטבו (פרדי רודריגז), שמדבר על יין במונחים של "אתה צריך שיהיה לך בדם. אתה צריך לגדול עם האדמה מתחת לציפורניים, והריח של הענבים באוויר שאתה נושם".
לאף אחד מחברי הצוות לא היה ניסיון קודם עם יין, פרט לריקמן שמבלה הרבה מזמנו באיטליה.
השאלה, כמובן, היא איך הסרט יתקבל בקרב הציבור הרחב, לאחר שהתקבל היטב מוקדם יותר השנה בפסטיבל הסרטים סנדנס.
לשם כך צריך מפיץ לסרט בישראל. השאלה היא מי ירים את הכפפה, או את כוס היין במקרה זה.
