אחד על אחד עם שירה אבידן מיקב אבידן

לא מכבר קיים יקב אבידן אירוע רב משתתפים ובהחלט עם סיבה למסיבה, לרגל חנוכת יין חדש – גראנאש פרימיום 2006, פתיחתה של תערוכת אמנות עכשווית ביקב, והצגתם הראשונה של אולמות היקב המורחב.
בשל נבצרות זמנית לא עלה בידי להגיע לאירוע, ושירה אבידן בקשה כי אגיע באופן אישי לבקר ביקב. ומכיוון שלהזמנה של ידידים לא מסרבים, עשיתי את דרכי לקיבוץ אייל לבקר את משפחת אבידן: צינה ושלמה, ואת שירה בתם שכיבדה אותי בתשובות לראיון "אחד על אחד".

מה החזון של יקב אבידן?
אנו לא הולכים עם הזרם. אנחנו הולכים נגד הזרם. במילים אחרות, זה החזון שלנו. לדוגמא הבלנד דה נואר שלנו – שבכל שנה משתנים מרכיבי יין זה. או יין הפרימיום החדש שלנו – הגראנאש, שהוא אחר. גם הפטיט סוליי שונה. אנחנו עושים דרך הפוכה; כאילו יש לנו כל הזמן לנסות ולחקור את היינות השונים ו"ללכת איתם נגד הזרם".

כ"בת של" (שלמה אבידן היינן) צייני בפניי מאפיינים ייחודיים ביקב אבידן?
ההתייחסות לכל נושא היין מבחינת היקב היא בגובה העיניים. לא לדבר ייננות גבוהה, בלי "פלצנות", אלא עם כל אדם שייכנס בדלת היקב אני אדבר "בשפה שלו". אני אתן לו לטעום מהיינות שלנו, ואני אאפשר לו להתבטא – ולא הפוך. אני מאמינה שיין זה סוג של אומנות. תיקח שורה של ציירים, תשים מולם את אותה דוגמנית ציור. כל אחד ייקח את הציור למקום אחר. אז אנחנו עושים את זה שונה.

מהם המותגים הבולטים ביקב אבידן?
קודם כל זה פטיט סוליי. אחריו מגיעה סדרת הפרימיום, שיש עליה איזה שהוא באזזזז כזה, ואני חושבת שגם סדרת הבלנד דה נואר, על שום הייחוד שבה.

היכן לדעתך ממוצב יקב אבידן בין שורת יקבי הבוטיק בישראל?
אתה מבקש ממני את התשובה הצנועה, או מה שאני באמת חושבת? שכן אני יודעת איפה אני רוצה ושואפת להיות. אני שואפת להיות בין יקבי הבוטיק הקטנים והאיכותיים בארץ, שביניהם אני רואה את יקב פלטר, את יקב ויתקין וגם אותנו. איפה אני היום, קצת קשה לי לומר, שכן התשובה שתקבל לא תהיה בהכרח אובייקטיבית. אני סבורה שצריכים לשאול את לקוחות היקב, אלו שבאים הנה, טועמים את היינות שלנו, ומדרגים אותנו איפה שהם מדרגים. הרי יין זה דבר נורא אישי.

אם כך, היכן את רואה את מיקום היקב בין יקבי הבוטיק בארץ – למעלה, באמצע או למטה?
אנחנו בין המובילים.

עם אילו משימות שיווקיות עיקריות את מתעסקת ביום-יום?
"אני עובדת באופן אישי המון מול המסעדות והחנויות, בין כאלה שאנו כבר עובדים מולן בשוטף, ובין אם חדשות. מה שנמצא לנגד עיניי זו המשפחתיות ולשוחח ולפגוש אנשים באופן בלתי אמצעי ובגובה העיניים. ואני רואה בכך כייף בעבודה מול הלקוחות שלנו. מעבר לזה אני אחראית ומטפחת את חוג הלקוחות הפרטיים של היקב, אם מפני שיש לי זיכרון צילומי של אנשים אותם פגשתי בעבר, ואפילו את הסיטואציות בהן נפגשנו אני זוכרת לא אחת. אפילו שמות של אנשים אותם פגשתי, וכשהמפגש מתחדש ואני מראה להם שאני זוכרת אותם ואת המקום בו נפגשנו, זה מפיל מחיצות. זה מחבר בין אנשים, והם אוהבים את זה שזוכרים ומכבדים אותם. לדעתי זו המהות, זה מעניין אותי ואני עושה גם אירועי טעימה, למשל הטעמת יינות בחנויות.
לי מאוד חשוב שאני אהיה זו שמטעימה את היינות של היקב. חשוב לי לפגוש את האנשים שטועמים את היין שלנו, וחשובה לי מאוד דעתם וטעמם האישי, ומבחינתי הם הלקוח הסופי – אלה שבטעימת היינות שלנו ישמיעו את קולות ההנאה. מי שטועם מהיין שלנו, מי שידע גם ליהנות מהיין שלנו, הוא האדם שמעניין אותי.

מה את הכי אוהבת בתפקיד שלך?
את המפגש עם האנשים.

מה הכי קשה לך בתפקיד?
הכי קשה לי היא צרות עין של אנשים.

מיהו קהל היעד של יקב אבידן?
חובבי יין, אנשים שיין טוב מדבר אליהם, אנשים שמבחינתם יודעים ומבינים שיין זו התפתחות שעם הזמן גם מביאה עמה מורכבות. כאשר אנחנו עושים טעימה, מגיעים אנשים וטועמים מהיין שלנו, ואני חייבת לומר שאין לי כל בעיה אם יגידו לי שהיין לא טעים להם. אבל אני מבחינה כי אנשים מקשיבים ומתעמקים, ומנסים לבחון את היין ואת טעמיו, ולי זה נותן תחושה נהדרת.

איזה מסר היית רוצה להעביר לקהל היעד של יקב אבידן?
להעיז לטעום, להעיז להיחשף לחדש, לאחר, לא לפסול, לא להגיע נעול מתוך מסגרות. לאחרונה, כשאני עורכת הטעמות יין וחלקן הטעמות "עיוורות", אני משלבת בטעימה אחד מיינות הרזרב, ואני מבקשת לקבל מהטועמים תיאור אחד בלבד: "טעים לא טעים".
וכאן באמת שלא חשוב לי האם הם מזהים את הזן או האם בכלל הזן חשוב להם. לי חשוב לשמוע האם היין ערב להם והיה להם טעים.
מה שזיהיתי בטעימות אלו זה שאנשים שאינם יודעים אם הם טועמים למשל שיראז או קברנה, הם הרבה יותר פתוחים להתנסות והרבה יותר טעים להם בכללי. הם לא נעולים במסגרות, הם מנסים כל הזמן לזהות ולנחש מה הם טועמים. בסוף הטעימה אני מציגה בפניהם את היין שטעמו. את ההחלטה שלהם הם כבר יקבלו לבד. מה שמדהים מבחינתי זאת התובנה שאני מקבלת שכאשר אין לך מסגרות, הרבה יותר קל לך להעריך יין.

מהן הפעולות העיקריות בהן את נוקטת על מנת למשוך את קהל היעד אל יקב אבידן?
לדבר עם אנשים, להזמין אותם ליקב, להיות נגישה עבורם. אנחנו לא מאמינים בפרסום חוצות. אנחנו כן מאמינים בחיבור ובמפגש קרוב עם אנשים. זה הרבה יותר מתאים לתפישת העולם של היקב. האנשים שמגיעים לכאן פגשו אותנו בחנויות יין, בתערוכות יין, או שקיבלו את היין שלנו כמתנה. כולם מבקשים להגיע לכאן להכיר אותנו, את היקב, לטעום מהמגוון שלנו.

באילו אפיקי פרסום אתם משקיעים?
אין לנו משרד יחסי ציבור. היין שלנו ואנחנו זה יחסי הציבור, והיקב שלנו פתוח עבור האנשים ואנו שמחים בבואם.

שוק יינות הבוטיק בארץ די רווי, ובחגים בעיקר הציבור הישראלי רוכש יין מסדרות נמוכות ובמחירי "רצפה" בסופרמרקט, ודי נרתע ואפילו מתלונן על התמחור הגבוה של יינות יקבי הבוטיק, ומתקשה לפיכך לרכוש יין איכותי כשלכם, האם הדבר מטריד אתכם?
כן ולא. לא, כי אמרתי כבר קודם איפה אני רואה את היקב שלנו, וזה בין היקבים שברמות הגבוהות, ואני סבורה שיינות יקב אבידן הם יינות ברמה גבוהה עם מחירי מדף נהדרים. יש לנו יינות ב- 75 שקלים, יש יינות ב- 130 שקלים. אלו לא מחירים בשמיים. אנחנו בחיים לא נשאף להיות בין יינות הנמכרים 3 ב- 100. אני לא רוצה להיות שם – זה לא אני. יחד עם זאת בחגים, וגם כאן יש הבדל מסוים בין חג לחג, אנו מזהים עלייה משמעותית במכירת היינות שלנו ובביקוש.
וכיקב המייצר כיום כ- 20,000 בקבוקים בשנה, הייתי אומרת שאנחנו מסתדרים נהדר. אני מכבדת את אלו שרוכשים את אותם יינות של 3 ב- 100, אבל אני אומרת באותה נשימה שאם מישהו לא יכול להרשות לעצמו לטעום מהיין האיכותי שלנו במחיר שלנו, אז שלא יישתה. אני מאחלת לו שימשיך לשתות יין, כי בסך הכול שתיית יין זו תרבות וזה כייף, וזה לגיטימי בעיניי שאיש יעשה כטוב בעיניו. אבל חשוב לי להדגיש שביין כמו באוכל, אתה לא יכול לחזור אחורה, כי כאשר תטעם פעם אחת את הקרם דה לה קרם של הארוחה או היין, תבין איפה היית עד היום. ולחזור אחורה, לתפישתי, זה הרבה הרבה יותר קשה מאשר לצעוד קדימה.

שלמה אבידן מבקש להוסיף: "אני מזהה שקהל היין הישראלי צועד קדימה, ובדרך הוא נחשף ליין שהוא אחר, שהוא שונה, שיש חשיבה ושיש השקעה ביין. טעימת היין בסופו של דבר סוחפת אותם, וזה מגרה אותם תרתיי משמע. וכך, בפעם הראשונה אדם קונה בקבוק, ואחרי שהוא טועם ונהנה ממנו, הוא בהחלט מבין מה עובר עליו בהיבט של טעמים ותחושות. ומדברים טובים קשה לסגת, ואז אותו קהל של לקוחות עושה עוד צעד אחד קדימה לקראת היין הבא. הפעם הוא כבר יידע להעריך איכות, וגם יודע שהוא מקבל תמורה בצדה.

מי מבחינתכם נחשב כיקב שקול בר תחרות מול אותו פלח שוק של הלקוחות?
כמו שאמרתי קודם, יקבים כמו ויתקין ופלטר.

שלמה, על מה אתם עובדים עכשיו ביקב, ומה חדש בחביות?
בבציר 2007 בצרנו תשעה זנים, כמו למשל קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פטיט וורדו, טמפריניו, גראנאש, שרדונה. יצרנו כאן תשתית שמסוגלת להפגין את אותה יצירתיות שאנחנו רוצים להביא בעשיית היין. בסופו של דבר נכוון לסדרת הבלנדים שלושה בלנדים חדשים, בקטגוריה של הבלנד דה נואר האדום העוצמתי, הסגול האלגנטי, והכתום הקלאסי. הם לאו דווקא יהיו מאותם הזנים ואפילו לא בהכרח אותם המינונים ששמנו בשנים קודמות. בנוסף נכוון לקברנה רזרב, לשיראז רזרב, והשנה גם נעשה יינות או יין מקטגוריה חדשה שאנחנו נקרא לה קטגוריית הפרינג', שזה לבוא עם משהו שהוא שונה, ואנחנו מגבשים לאט לאט את הכיוון.
אני עוד לא יכול לספר לך עדיין מה יהיה, אבל הולכת להיות כאן קטגוריה חדשה: אבידן פרינג', והשנה ננסה לבחון האם יש לנו יין שיוכל להיכנס לסדרת הפרימיום. אין כאן כוונה לשחזר את ההצלחה אלא להפתיע ממקום חדש. הקטגוריה של הפרינג' תהיה שונה, הבלנדים יהיו משילובים אחרים, לגבי הפרימיום אנחנו נשאל את עצמנו האם היין ראוי להגיע. אנחנו מבקשים להיות שונים, ייחודיים, מפתיעים.

שלמה, האם בכוונת היקב בעתיד להגדיל את סל המוצרים?
אני היום עם שמונה סוגי סגנונות יין. אני חושב שאנחנו ננסה עוד סגנון אחד חדש.

שאלה אחרונה לשירה: מה עוד חשוב לך לציין?
אנחנו עושים ביקב אבידן יין בכייף, יין שהוא מהנה. והיין שלנו בא מהמקום של האהבה, ואת זה טועמים אצלנו ביין.


לסיכום, המסר הפרסומי של היקב ושל המשפחה החביבה הזו, משפחת אבידן, קסם לי: יקב אבידן – יצירתיות ביין – לחקור, להסתקרן, לקבל השראה, לשלב ישן עם חדש, יקר עם נגיש, אפשרי ובלתי אפשרי, לבן עם אדום, משתלט בחוצפתו, או בולט בפשטותו, לשבור מיתוסים, להיות יצירתי, לרסק מוסכמות, לשנות כללים, בלי מגבלות, בלי מסגרות, איכות עם המון השראה, תחכום וחדשנות, מהמקום הזה יוצא היין האחר, היחיד במינו והמפתיע הבא, לפרו את גבולות הטעם ולחוות את היצירתיות. לעשות יין.

אהבתי.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה