עומרי שמחי בן 39 מפתח תקווה, הפך ליזם מתוך מצוקה שהכיר מקרוב – יוקר המזון והמשקאות בקמפוסים. עומרי כיהן במשך שנתיים כיו"ר אגודת הסטודנטים במכון הטכנולוגי בחולון (HIT), שם השלים תואר ראשון ושני בלימודי הנדסת תעשייה וניהול וכעת הוא דוקטורנט בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.
לדבריו, לא פשוט להיות סטודנט בישראל, בעיקר בשל החסם הכלכלי. מי שלא זכה להיוולד למשפחה תומכת, ואינו מצליח לשלב עבודה לצד לימודים עמוסים בשעות, במטלות ובמבחנים, מתקשה לעבור את התואר הראשון. שכר הלימוד, עלויות התחבורה הציבורית, המגורים בעיר וההתייקרות המתמשכת של כלל השירותים והמוצרים במשק משאירים אוכלוסיות שלמות מאחור, ללא יכולת לממן לימודים אקדמיים.
עומרי גם נחשף למציאות בה סטודנטים נאלצים לשלם מחירים מופרזים על מזון בסיסי בקפיטריות בעלות זיכיון במכללות ובאוניברסיטאות. בהיעדר תחרות, אותן קפיטריות מתנתקות לחלוטין ממחירי השוק. "סנדוויץ' פשוט יכול להגיע ל־40 שקלים," הוא מספר, "והסטודנטים נאלצים לקנות, כי אין להם אלטרנטיבה".
מהתסכול הזה נולד הרעיון שלו להקים את חברת אינובהיט – מיזם שמטרתו להוזיל את יוקר המחיה לסטודנטים באמצעות פתרונות טכנולוגיים בתחום המזון. החברה החלה לפעול לפני שלוש שנים בקמפוס של המכללה הטכנולוגית בחולון בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים המקומית, כשיחד עם האגודה הוצבו בקמפוס מכונות מזון חכמות שהציעו מגוון מוצרים מוכרים במחירים נמוכים משמעותית מהמחירים באזור. המכונות סיפקו משקאות של החברה המרכזית, טמפו ויפאורה, חטיפים של אסם, מוצרי חלב של תנובה, כריכים ומנות חמות. עם הזמן הורחב ההיצע גם למנות שף מוכנות כמו מאדאם פרז, סושי ויוגורטים פרימיום כמו תמרה.
שלא במפתיע, המיזם עורר התנגדות מצד מספר בעלי זיכיונות במוסדות האקדמיים. הזכיינים, שנהנו מהבלעדיות על מכירת מזון בשטחי הקמפוס, ראו במכונות החכמות של אינובהיט איום ישיר על הכנסותיהם ולחצו על הנהלות המוסדות למנוע את הצבתן. מאחר שהתנגדות זו נצפתה מראש, הוכנס המיזם למוסד בשיתוף אגודת הסטודנטים, שלה יש סמכויות רחבות בנושא רווחת הסטודנטים. כך הצליחו לעקוף את החסמים ולהבטיח דריסת רגל ראשונית, בעוד למוסדות החינוך עצמם לא הייתה מוטיבציה לפעול לטובת הסטודנטים, משום שהם גובים דמי זיכיון יקרים מבעלי הקפיטריות שמגלגלים את העלויות על הסטודנטים.
בתוך שלוש שנים הפכה אינובהיט לרשת מכונות מזון בפריסה ארצית, כשכיום פועלות כ־80 מכונות של החברה ביותר מ-25 מוסדות וחברות, בהם המכון הטכנולוגי חולון, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת סמי שמעון, שנקר, המרכז האקדמי על שם פרס ברחובות, מכללת אחוה, סמינר הקיבוצים, מכון וינגייט, המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שערי מדע ומשפט ועוד. לצד מוסדות אקדמיים פועלת החברה גם בחברות מסחריות גדולות כמו מטריקס, HP ישראל, מנורה מבטחים ובאבקום סנטרס.
מחירים לדוגמה במכונות הממכר של אינהוביט: קוקה קולה או קוקה קולה זירו – 5.9 ₪, ספרייט או ספרייט זירו – 5.9 ₪, סודה שוופס – 5.9 ₪, אקס.אל או אקס.אל זירו – 5.9 ₪, מי עדן או עין גדי 500 מ"ל – 5.5 ₪, כריך טונה או חביתה 200 גרם – 16.9 ₪, ארוחה בקטנה – 9.5 ₪, מנת שף מאדאם פרז – 29.9 ₪ (המחירים נכונים ל-28.12.25).
לאחר ההתבססות בקמפוסים החלה החברה להתרחב לתחומים נוספים, ביניהם מכונות קפה איכותיות המייצרות קפה טרי מפולים נטחנים במקום, ללא אבקות, במתכונת אוטומטית מלאה.
החזון הרחב של עומרי חורג הרבה מעבר לאוכל בקמפוס. הוא רואה באינובהיט מנוף לחינוך לצרכנות נבונה ולעידוד התנהלות כלכלית מושכלת בקרב צעירים. "הסטודנטים הם אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר בישראל", הוא אומר, "לא ייתכן שהמדינה תאלץ צעירים לוותר על החלום האקדמי שלהם רק בגלל יוקר המחיה. זו חלמאות ברמה הלאומית".
