אסף בן דב הוא המנכ"ל החדש של יקב רמת הגולן – הרקע מאחורי המינוי

הבוקר, חמישי 31.3.22, הודיע דירקטוריון יקב רמת הגולן על מינויו של אסף בן דב למנכ"ל החברה זאת לאחר שמנכ״ל היקב יאיר שפירא ביקש לסיים את תפקידו, ואז הוקמה ועדת איתור בליווי ענת שלף מחברת HR, וניהלה תהליך קפדני במסגרתו בחנה מועמדים מנוסים. מתוכם נבחר אסף בן דב, אשר כיהן עד לאחרונה כמנכ"ל מכבי חיפה. אסף בן דב, בן 53, נשוי ואב לשלושה, כיהן במגוון תפקידים בכירים במשק, ביניהם מנכ"ל המשביר לצרכן ומנהל חטיבת היוקרה בלוריאל ישראל.

גבריאל חמו, יו"ר דירקטוריון יקב רמת הגולן, אמר עם שחרור המינוי לפרסום: "אני מבקש להודות ליאיר שפירא שהוביל את היקב בחמש השנים האחרונות להישגים ושיאים חדשים, על תרומתו הרבה, ומאחל לו הצלחה בהמשך דרכו. אני מקדם בברכה את פניו של אסף בן דב ומאחל לו הצלחה רבה בתפקיד. לאסף ניסיון עסקי וניהולי עשיר בתפקידים בכירים, ואני סמוך ובטוח שהוא יוביל את היקב למחוזות חדשים, להמשך צמיחה והובלת תחום היין בישראל, בצד התמודדות עם אתגרי התקופה".

אסף בן דב, מנכ״ל יקב רמת הגולן הנכנס, אמר: "אני נרגש  לקראת התפקיד, מודה לדירקטוריון על האמון, ונכון לקראת האתגרים המצפים לנו". אז בואו נכיר את המנכ"ל החדש ומה מחכה לו ביקב.

כאשר יקב רמת הגולן יצא למסע חיפושים אחרי מועמד להחליף את המנכ"ל הפורש יאיר שפירא אחרי קדנציה אחת בלבד, היה ברור שהמנכ"ל החדש לא יבוא מבפנים; אין שם עתודה בכירה, לא בדרגות הניהוליות ולא בדרגות הייננים. שני הבכירים ביקב הם המנכ"ל, והיינן הראשי מזה 30 שנה – ויקטור שונפלד, לא מסוג האנשים שחינכו או גידלו יורש פוטנציאלי ראוי. כזו גם היתה ענת לוי, המנכ"לית הקודמת, וכך גם יורשה שבא מענף הקפה.

למועצת המנהלים אין ברירה – מצד אחד להמשיך להעסיק את היינן כי הוא מחזיק צמוד לליבו את ספר המתכונים של היקב, והיקב שבוי ומפחד לאבד זאת. מצד שני, לחפש מנהל מבחוץ, שיידרשו לו חודשים ללמוד את הענף, ולפעמים שנים כדי להבין שהוא לא מצליח. הפרדוקס של מועצת המנהלים הקיבוצניקית לא פשוט (בכוונה כתבתי קיבוצניקית, וכל אחד עם האינטרפרטציה שלו).

למזלם, היו"ר גבי חמו כנראה מבין את המצב, ואחרי כמה שנים בתפקיד הבין שהיקב חייב שינויים. לחתוך בבשר החי זה קשה, אבל אין יותר מקום לקוסמטיקה – צריך כירורגיה, ולהתחיל לנתק את הדור הישן מהיקב, להתחיל לחשוב על השוק שהשתנה במהירות ומשתנה כל יום.

ענף היין מושפע באופן ישיר גם ממה שקורה בעולם, ומהיבוא שיציף את ישראל בשנים הבאות. הדור השתנה, סוגי היינות משתנים, וצריך לעשות עכשיו מהלכים עתידיים מרחיקי לכת. יקב שמחזיק יקב שמתחרה בו (הרי גליל), עם כל הכבוד, חוץ מיין יראון אין שם כלום שמצדיק אותו. ואת מותג יראון אפשר להעביר לרמת הגולן בלי בעיה. נכון שהיקב יושב במקום יפה ומצויד במרכז מבקרים מרשים, ואפילו אפשר לגרד סיפור או שניים, אבל אין שום אסטרטגיית מוצרים או לחילופין אין זרקור על היינן, ולא בגלל היקב אלא בגלל האופי שלו.

המהלכים שהמנכ"ל החדש צריך לעשות הם ברומו של עולם, והשאלה היא האם יאפשרו וייתנו לו באמת להנהיג ולהוביל, ולהשאיר ביקב רק את האנשים שנמצאים כבר שנים בעשיית היין, ביצוא ובשיווק; כאלה שדוכאו כל השנים, כאלה שלא היה להם מנהיג בשנים האחרונות, והם אלה שראו את הגסיסה ואת השוק נוטש אותם. המנכ"ל החדש צריך לכנס אותם, ומהם לשמוע וללמוד. הירושה שהשאירה ענת לוי ליקב תמשיך להיות עצם בגרון, עד שהחוזה שלה עם משפחת שקד יסתיים. אני מניח שמנכ"ל מקצועי לא היה מעולם מעלה בדעתו לתת לחברה מתחרה לקבל לידיה את השיווק וההפצה של יינות היקב שלו. אפשר רק לצטט את ביאליק משירו "לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר, אַף לֹא-בָא לִי בִירֻשָּׁה מֵאָבִי.." – השימוש במילה הפקר בשיר הזה מרתק בעיניי.

אז מי מי אתה אסף בן דב

אסף בן דב, 53, מנכ"ל מקצועי – לא גדל בענף היין או הכרמים, אבל קרוב לתחום היין כחובב רציני שמבקר ביקבים ובטעימות יין בעולם במהלך נסיעותיו הרבות, ומוביל מועדון יין של מנהלים בו שותים ודנים בכל מפגש ביינות מובחרים מארץ יין אחרת – בתקווה ליינות מישראל בכובעו החדש.

ליקב רמת הגולן מגיע אסף היישר מתפקיד מנכ"ל מועדון הכדורגל מכבי חיפה. כמי שהתחיל כאיש שב"כ במשך שש שנים, הוא מילא בהצלחה תפקידים בכירים במגזר העסקי, בין היתר כמנכ"ל חטיבת מוצרי היוקרה לוריאל (בצרפתית L'Oréal), בישראל וכמנכ"ל רשת המשביר, כולל הנפקתה בבורסה.

כשאני קורא את הראיון שערך עיתונאי הספורט טל וולק עם בן דב בשנת 2019, שכותרתו הייתה "מה לא עובד במכבי חיפה?", אני רואה את הקשר בין ניהול קבוצת כדורגל לניהול יקב. הכתבה עסקה בכישלונות הרבים של מכבי חיפה, והכתב שאל את בן דב: "למכבי חיפה על הנייר כביכול יש הכול: את האצטדיון הכי גדול ומפואר, את המתקנים הכי נוצצים ואת בעל הבית הכי משופשף, שאף פעם לא סגר את הברז". ואי אפשר שלא לעשות את ההשוואה עם יקב רמת הגולן 2022. יש שם הכול, אז למה זה לא עובד? בן דב, ראוי לציין, לא ברח מהשאלה הקשה ומהאחריות, ותשובתו הייתה: "הניהול היה באווירה יותר משפחתית. לא היה מבנה ארגוני. היה כאן מנכ"ל מאוד דומיננטי, ומתחתיו אנשים שמאוד אוהבים את המועדון. וזה לא מספיק, אתה חייב להיות מקצועי. במגזר העסקי המסורתי יש לקוחות, דוחות כספיים, יש מוצר, דירקטוריון. בכדורגל, כל הדברים האלו קיימים, ותוסיף לזה את האוהדים שהם לא לקוחות אלא בעלי עניין. יש פה את הפן הציבורי, ויש פה תקשורת שלא חשבתי שתהיה משמעותית כל-כך, בעיקר תקשורת הספורט, ובעיקר תקשורת הספורט בחיפה".

בן דב העביר את מכבי חיפה מגירעון כספי מתמשך גדול לרווחיות, והשיג הסכם חסות ענק  עם חברת התעופה איתיחאד – הספונסרית של אלופת אנגליה מנצ’סטר סיטי, ולמרות זאת האוהדים ועיתונות הספורט לא אוהבים אותו. עכשיו הוא מגיע למקום עבודה בעייתי מאוד. הוא ידוע כמי שמוכן ומסוגל לעשות את העבודה, אם יתנו לו לעשות שינויים מרחיקי לכת – אם לא יתקעו לו מקלות בגלגלים, אם יתנו לו להביא חדשנות, ובעיקר אם יתנו לו לעבוד. משכורת טובה ונסיעות לחו"ל לא יעבדו על איש כזה (בתפקידו בלוריאל הוא טס 170 פעמים לפריז), הוא איש מקצוע שצריך להוכיח שהוא טוב ולא YES MAN. אם רק יתנו לו.

תגובתו של שמשון ולנר – מייסד יקב רמת הגולן והמנכ"ל בשנים 1982–1990

למען הסר ספק, אינני מכיר את אסף בן דב, ולא שותפתי בשום פורום או ועדת איתור. יותר נכון: אני פרסונה נון גרטה בעיני הנהלת היקב.

וכעת לעניין: סופסוף היקב מנסה לעלות מחדש על מסלול נכון! האמינו לי שזה יהיה קשה!!

על פי נתוני המנכ״ל שפורסמו נראה לי שהוא האדם הנכון. יש לו את הבסיס! הייננים ויקטור וטלי מעולים!!!! הציוד חדיש ומתאים. מה חסר? ניהול וראייה קדימה….

מאז ששכנעתי חלק מחברי ההנהלה שלא להיכנס להרפתקה המטורפת עם סין, הודרתי על ידי היו"ר הקודם שהשביע את חברי ההנהלה שלא לספר לי מאומה אודות היקב..

עקבתי במשך שנים כיצד מותג בינלאומי שהחל בעמוד שלם בניו יורק טיימס וכתבה אוהדת בתוכנית 60 דקות ב -CBS , ירד לאן שירד. שלא לדבר על הסטייה מליבת העסקים למוצר התפל שעלה ליקב 17,500,000 ₪, שווה ערך ל- 4,500,000 דולר, פי 45 מההשקעה ביקב לפני הפקת ושיווק היין הראשון. כן!  שבעה עשר מיליון שקלים וחצי. ללא בקרה, ויותר חשוב! ללא הצדקה ובקלות דעת!!

ההשוואה העלובה: היקב הוקם בהשקעה של 100,000 דולר. כן מאה אלף דולר! בשלב השני הושקעו עוד 100,000 דולר. ומאז יין ירדן הוכר בעולם!!! בנוזל התפל הושקעו סכומי עתק! והוכר ככישלון!!

אני תולה תקווה במנכ״ל שיעלה את היקב בחזרה למסלול! בהצלחה!

שמשון ולנר