ביקור בית אצל שושי שְׁוַֹלְבּ ביקב נחלה: "יין הוא סוג של יצירה, מסקרן ומותח"

את שושי שְׁוַֹלְבּ מיקב נחלה שהוקם ב-2010 ושוכן בחוות השקדים שבאלון מורה (יו"ש, הגדה המערבית), פגשתי באירוע 'אשכול הזהב' השנתי שהתקיים לא מכבר בהיכל התרבות. היא אתגרה: "נראה אותך בא אלינו ליקב", ואני מצאתי את עצמי אחרי שבוע במונית למחסום בו היא פגשה אותי ליום חווייתי באזור בו התחושות (שלי) היו מעורבות.

היעד הראשון: הכרמים של הבן נתי ורעייתו נסיה – הורים לשמונה בנים ובנות, הנטועים על רכס הר כביר בגובה 790 מטרים במזרח השומרון, מול שכם, הר הברכה (גריזים) והר הקללה (עיבל). נתי רצה להתיישב בשומרון בו יש חקלאות מתפתחת. ב"חוות השקדים" הצמודה לאלון מורה, אותה הקימו כחווה חקלאית מהראשונות בשומרון, היו קודם מטעי שקדים. הם היו לבד במקום במשך שש שנים ומאז הצטרפו תשע משפחות נוספות, כשאת הכרם הראשון הם נטעו ב-2007.

 צפינו על הנוף עד יישובי בקעת הירדן. רשות הדיבור לנתי שְוַֹלְבּ: "מתחתינו עמק תרצה בגובה אפס, והפרש הגובה – 790 מטר, הוא הגדול ביותר בארץ כמו במנרה בגליל העליון. יש לנו 120 דונם כרמים בחמש חלקות. הזנים הם קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, קברנה פרנק, גוורצטרמינר, מלבק שבצרנו לראשונה, וטנאט שעדיין לא מניב. רוב הענבים נמכרים ליקב פסגות, ואנחנו מייצרים 7,000 בקבוקים שלנו בשנה".

המשק של חוות השקדים כולל את הכרמים והיקב, עדר בקר במרעה, עדר צאן במרעה ופלחה. רוב הבציר שלהם מכני. בתקופה עד הבציר יש להם ארבעה עובדים – בדרך כלל צעירים לפני צבא עד הגיוס, ורוב שמונה ילדיהם שותפים לעבודות. הכרמים נטועים על כל רכס הר כביר. מזג האוויר קר מאוד בחורף, הלילות קרים, "יש אצלנו פחות משקעים כי אנחנו מזרחית לקו פרשת המים. המשמעות של פחות לחות היא פחות מחלות לענבים".

נחזור קצת לאחור. אביה של שושי עלה מרומניה אחרי השואה, רצה להיות חקלאי בארץ ישראל והגיע לכפר שמאי באזור הצפון ליד צפת. שושי היא כלכלנית ששנים רבות עבדה בהנהלת חשבונות. ב-2010 ראו שושי ונתי פרסום על קורס להקמת יקבים והכנת יין באוניברסיטת אריאל, אותו ארגנו עידו לוינסון (החלק המעשי) ושיבי דרורי (החלק התיאורטי). זה היה קורס שנתי שהתקיים בערבים, ובסיומו החלו שושי ומשפחתה לייצר יין, אחרי שקודם לכן עשו יין בבית מ-100 קילו ענבים אותם דרכו ברגליים.

מכיוון שכבר היו למשפחה כרמים וענבים והיה קורס, "אמרתי למשפחה, בואו נתחיל לעשות יין. התחלנו ב-2011 עם חבית וגדלנו בהדרגה", כך שושי, שהמשיכה ללמוד – קורס מעבדה בבית הספר ליין שורק, קורס במכללת רמת גן והכשרת טעימות יין באיש הענבים. "הלימוד הוא בעיקר תוך כדי עבודה, התייעצות עם ייננים ותיקים  ועם יקבים קטנים אחרים".

בהמשך עבר ייצור היין לקרוואן קטן בחווה (45 מ"ר), ולפני חמש שנים עברו ליקב מרווח ומצויד היטב שמכינים אותו לרישוי ועונה לדרישות, וגם מרכז מבקרים אותו מתפעלת נסיה שְׁוַֹלְבּ, ופתוח בימי חול ובשישי לקבוצות מבקרים ומטיילים (10 עד 60) שמגיעות מפה לאוזן ומתאמות איתה מראש (052-5802962). הסיורים הם גם בחווה ולא רק ביקב – יש מה לראות ולטעום. "בדרך כלל אלה שמגיעים לשומרון רוצים להתחבר למרחב ולחוות החקלאיות. הם מופתעים מהפער בין החווה – כבשים ודיר, ליקב ולמרכז המבקרים". נסיה מקיימת גם סדנאות, בעיקר למקומות עבודה, כמו סדנאות מנהיגות (סדנת מרעה), וסדנת סיתות באבן (בעיקר לתלמידי תיכון).

שושי שאומרת כי "יין הוא סוג של יצירה, מסקרן ומותח", מייצרת ביקב שבעה יינות שונים. כולם מתחילים כזניים, ובהמשך היא  יוצרת מהם בלנדים ששמותיהם כשמות רוב הנכדים. כך היינות מבציר 2023: שוהם (נכדה) – בלנד שיראז ומרלו, השחר (הנכדה איילת השחר) – בלנד קברנה פרנק ומרלו, דוד (שני נכדים בשם זה) – בלנד קברנה סוביניון וקברנה פרנק, יהב (נכד) – בלנד קברנה סוביניון ומרלו, זכה במדליית זהב בטרה וינו השנה. גם היינות מהבצירים הבאים נושאים ויישאו את שמות הנכדים. היינות בכשרות רבנות שומרון.

ביקב יש מיכלי נירוסטה בנפח של עד 1,000 ליטר. הערבוב ידני  והפרס (Press) פועל על לחץ מים. יינות לבנים ורוזה היא סוחטת מיד. את רוב היינות האדומים מיישנת שושי כ-12 חודשים בחביות, עד הבציר הבא. בשנת השמיטה היא השאירה יינות בחביות עד 24 חודשים. יש להם גם ציוד ביקבוק ומכונת תוויות, כך שאין תלות לכך בגורם חיצוני.

שושי מייצרת גם יין קינוח "פורט יוסף" עם 19% אלכוהול, גראפה 40% איכותית מקליפות ענבים, ועראק מקליפות ענבים וזרעי אניס. מה שנשאר (מהקליפות, לא מהעראק) נותנים לכבשים גם עם השזרות, ואת הגללים מפזרים בשדות – מיחזור מושלם.

מכירת יינות יקב נחלה מתבצעות דרך אתר האינטרנט, לקבוצות שמגיעות לאורך השנה ובתקופות חגים, בעקבות מידע שעובר מפה לאוזן, מקומות עבודה שקונים פעמיים בשנה ומקבלים את היינות עם הלוגו שלהם, וכמובן לקוחות קבועים שמקבלים את היינות לבתיהם באמצעות  מפיץ ברחבי הארץ.

טעימת היינות – שושי שולב על יינות יקב נחלה

גוורצטרמינר 2025 – "מבטא את איכות הענבים שגדלים בגובה 750 מטר בהרי השומרון. יין ארומטי בעל ניחוחות של אשכולית, ליצ'י ואפרסק". חוות הדעת שלי: חומצי עם מתיקות קלה ברקע. מתאים לקיץ. המחיר 80 ₪.

יהודה 2024 – "80% קברנה פרנק 20% קברנה סוביניון, התיישן בחבית עץ אלון כ-12 חודשים. ניחוחות פרי אדום לצד תיבול ירקרק של אספרגוס ופלפל ירוק". חוות הדעת שלי: יין טעים ביותר. אהבתי. המחיר 160 ₪.

הייננית שושי שְוַֹלְבּ מסבירה את הפער בין מחיר יין זה למחירי יינות היקב האחרים: "מאחר והיין הזה יועד לבר מצווה השנה של הנכד שלי, כבר משלב הבציר נבחרה החלקה הטובה ביותר של קברנה פרנק. גם בזמן הכנת היין ניתנה תשומת לב מיוחדת, והיין הוא מה-free run, כלומר מהחלק הראשון של המיץ שנוזל בזמן הסחיטה, ולא מחלק שמפעילים עליו לחץ, וגם היישון נעשה בחביות חדשות כ-12 חודשים. אני חושבת שהמחיר אכן מייצג את ההשקעה ואת טיב היין".

דוד 2024 – "בלנד מורכב ועוצמתי של 60% קברנה סוביניון, 30% קברנה פרנק ו-10% שיראז, עשוי ממיטב החביות ביקב. התיישן כ-12 חודשים בחביות אלון". חוות הדעת שלי: תינוק. תנו לו עוד שנתיים ותגלו את המורכבות והעוצמה. המחיר 95 ₪.

השחר 2023 – "בלנד שמורכב מ-43% ענבי מרלו ו-57% קברנה פרנק. עבר תסיסה קרה והתבגר כ-12 חודשים בחביות אלון. יין עם גוף מלא ואלגנטי. חוות דעת שלי: פחות אוהב מרלו. נהניתי מנוכחות הקברנה פרנק. המחיר 90 ₪.

מחירי היינות והזמנות כאן

נסיים עם נסיה שְׁוַֹלְבּ. ציינתי בתחילת הכתבה שהגעתי לחוות השקדים וליקב נחלה עם רגשות מעורבים. וכך אומרת נסיה: "אחת הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית היא הבּוּרוּת, וכשנפגשים רואים שלא כצעקתה. מטרת המפגשים אצלנו היא ליצור חיבור, וקורים דברים מעניינים". גם לי הייתה חוויה מעניינת עם שושי, נתי ונסיה. היה שווה להגיע.

יקב נחלה – ליצירת קשר ולתיאום הגעה: אתר יקב נחלה או דף הפייסבוק של היקב