נעמה מועלם ייננית יקב דלתון ואלכס הרוני בעל היקב (בלט בהיעדרו משה חביב מנכ"ל היקב), הזמינו קבוצת עיתונאים מסעדנים ומלצרי יין תחת קורת הגג והאירוח של הסקוטית, לסדנה אותה כינו המזמינים "האבולוציה של הסגנון".
במהלך הסדנה ביקשו אלכס ונעמה – כל אחד בתחומו וכיוון עיסוקו: מסחרי ניהולי אלכס, או מקצועי יינני נעמה, לערוך סקירה של התפתחות הסגנון ביקב דלתון במהלך השנים, ולהציג את השינויים והתמורות החיוביות שחלו ביקב בהיבט הטיפול בכרמים, בתוצרת, ובכלל בכיוון היינני עליו שוקדת נעמה, שכפי שמסתבר זוכה לקבל חופש פעולה מקצועי מהבעלים, להוביל את היין למחוזות אליהם היא מבקשת לקחת עבורכם את היינות של דלתון.
ברור שכמעט שום דבר לא נותר ביקב כמו שהיה, ואותות הגיל הכרונולוגי ניכרים גם בכרמים ובאיכות הפרי הנגזרת מגילם, אך גם ובעיקר בשפשוף המקצועי של נעמה, אשר הבגרות המקצועית שלה בעשייה ניכרת לעין, ובעיקר בולטת באף ובחך.
ביקב נוספים זנים חדשים, כי אלכס סבור שמסחרית אל לו ליקב לשקוט על שמריו, מאחר שבעולם מחפשים ושואלים ומבקשים לדעת מה מתחדש ביקב.
במהלך הסדנה התקיימה טעימה השוואתית על אורך ציר הזמן, של 12 מיינות יקב דלתון. פתחנו בטעימת השוואה של יין לבן מסוג שרדונה מסדרת רזרב משנת 2005, דרך 2006, ועד לטעימת חבית מבציר 2007.
היין הראשון מבציר 2005 הביא עמו חומציות רעננה ופרי בולט מלפנים. הבא אחריו מ- 2006 הביא תחושות פרי מוחשיות, משמש ולימון, אבל גם עץ. לעומת זאת, החומציות הייתה בולטת פחות. טעימת החבית הייתה מעניינת, ולו בשל היותו של היין עדיין בתולי ולא מסונן, זך וטהור, והאיזון חסר בו. הארומה טובה ורעננה והחומציות גבוהה. נעמה סבורה שהכיוון שהיין הולך אליו הוא נכון, והתוצאה עשויה להביא לשרדונה רזרב מהמעניינים ביותר שהיקב הפיק עד כה.
עברנו לטעימת מרלו על ציר הזמן מהשנים 2001 עד 2004, כולם מסדרת הרזרב, וכולם אחרי פרק זמן התיישנות של 18 חודש לערך. פתחנו במרלו רזרב 2001. כבר בהרחה הראשונית ניכר בגילו של היין משהו חייתי מלווה בעור ופטרייה. ה- 2002 רזרב היה הפחות בולט או מוצלח מאחיו על ציר הזמן, ונעמה זוקפת זו לשנת 2002 שלא נחשבה לשנת בציר מוצלחת, והיין שהגיע כמעט לשיאו נמצא בנסיגה.
שנת הבציר 2003 פיצתה כנראה על 2002 המאכזבת, והביאה עמה מרלו רזרב 2003 אותו ניתן לכנות מרלו מעניין. הרבה תיבלון, הרבה פלפל ירוק. מרלו טיפוסי לקורס יין ללימוד מרלו מהו. המרלו 2004 הביא עמו, מאידך, מצג בולט של פרי אדום וטאנינים מודגשים. זהו יין לשתייה עכשווית, אבל עם עוצמות שיאפשרו לו להיות מעניין ומפתה יותר נניח בעוד כשנה שנתיים, ומאידך בולטותו של הפרי האדום והבשל השאירה מעט מאחור את הפלפליות הירוקה שאפיינה כל כך את קודמו מ- 2003.
הקברנה סוביניון רזרב 2001 נשא עמו את ארומות החבית האמריקאית בתערובת של וניל עץ ושוקולד. ה- 2002, בדומה למרלו, היה משנת בציר לא מוצלחת ביקב, וזאת על פי הסבריה המלומדים של נעמה. חוסר אחידות בהבשלה הביאה עמה מנה מסויימת של מרירות, המגיעה מטאנינים שלא בשלו מספיק.
ה- 2003 נתן מצג טאנינים עדין, אבל הרבה מנטוליות ואקליפטוס שתרמו לרעננות, אם כי על חשבון פרי וסמיכות ריבתית. ה- 2004 הביא שלל פרי יער שחור עם מרירות של שוקולד, וסערה פנימית של טאנינים שטרם התאזנו עם היין. לפיכך יש לתת לזמן לעשות את שלו, וה- 2004 יהיה טוב יותר מאוחר יותר. כמה? שנה וחצי לערך.
אם ה- 2004 הקשה על הבעת דעה חיובית ומוחלטת, קל וחומר ה- 2005 שהיה צעיר וסגור, וביקש זמן לנשום ושהות ולהתפתח. זה כרגע בטח לא זה, ומאידך שווה ומגיעה לו ולנו טעימת התנסות נוספת. מתי? שנה מהיום.
