האם, מתי ועד כמה לחשוף את התינוק למזונות אלרגנים?

ישנם סוגי מזון אשר הסיכוי להיות אלרגים להם הוא גבוה, כאשר רוב האלרגיות יהיו לחלב פרה, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, אגוזים וסויה. הכותבת שני ששון היא דיאטנית קלינית ברשת סטודיו סי לעיצוב, חיטוב, כושר והרזיה

אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר, אלא להפך: קיימת אלרגיה צולבת
אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר, אלא להפך: קיימת אלרגיה צולבת

אלרגיה למזון הפכה להיות שיח נפוץ מאוד בחיינו, וכולנו מכירים או נתקלנו בלפחות מישהו אחד אשר סובל ממנה. כיום מראים המספרים שכ-8% מהילדים מתחת לגיל 3 סובלים מאלרגיה למזונות מסוימים, ונראה שהאחוזים רק הולכים ועולים עם השנים. למשל, שיעור הסובלים מאלרגיה לבוטנים הוכפל בעשור האחרון בקרב ילדים. אחוזי המבוגרים הסובלים מאלרגיה נמוכים יותר ועומדים על כ-1-2% מהאוכלוסייה, מכיוון שחלק מהילדים הסובלים מאלרגיה, בעיקר מאלרגיה לחלב, נרפאים ממנה עם ההתבגרות.

חשוב לציין כי אלרגיה לסוגי מזון אלו עלולה להיות מסכנת חיים, כאשר האלרגיה תהיה לרכיב החלבוני המצוי במזון. לדוגמא, אלרגיה לחלב תהיה אלרגיה לקזאין שהוא חלבון בחלב, ואילו רגישות לחלב תהיה בעקבות החשיפה ללקטוז שהוא סוכר החלב.

ישנם סוגי מזון אשר הסיכוי להיות אלרגים להם הוא גבוה, כאשר רוב האלרגיות יהיו לחלב פרה, ביצים, דגים, שומשום, בוטנים, אגוזים וסויה. כמו כן, אלרגיה למוצר מזון אחד לא מונעת אלרגיה למזון מוצר אחר, אלא להפך: קיימת אלרגיה צולבת – פעמים רבות ילד שאלרגי לחלבון חלב פרה, יהיה אלרגי גם לחלבון הסויה.

במשך עשורים רבים היו ההנחיות הבריאותיות להורים לתינוקות המצויים בקבוצת סיכון ללקות באלרגיה, להימנע באופן מוחלט ממוצרי מזון הידועים כבעלי פוטנציאל אלרגני גבוה. ילדים הנחשבים בקבוצת סיכון, הם אלו שאחיהם או הוריהם סבלו או סובלים מאסטמה, מאטופיק דרמטיטיס (תגובה עורית), או אלרגיה למזון כלשהו. האיסור נגע לא רק לתזונת הילד, אלא גם כחלק מתזונת האם בזמן ההיריון או בזמן ההנקה, כאשר הסיבה לכך הייתה כי החשיפה לאלרגן עלולה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, ולכן רצו למנוע אותה.

האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה?
האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה?

אולם, מחקר שהתפרסם ב-2015 בשיתוף חוקרים ישראלים ואנגלים, בדק האם חשיפה מוקדמת לבוטנים עשויה דווקא להוריד את הסיכון לאלרגיה. השערה זו עלתה עקב השוואה בין ילדים יהודים החיים בארץ לבין ילדים יהודים החיים באנגליה, כאשר ראו שהסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה, מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם. לכן בדקו החוקרים 640 תינוקות אשר להם תגובה עורית בעקבות חשיפה לבוטנים. במהלך המחקר קיבלו התינוקות 6 גרם של בוטנים פעמיים בשבוע בגילאי 4-10 חודשים עד שהגיעו לגיל 5, לעומת קבוצת ביקורת אשר לא נחשפה בתקופת הינקות לבוטנים. התוצאות היו חד משמעיות. בקבוצת הילדים אשר נחשפו בגיל מוקדם לבוטנים,  נמצא כי אחוז אחד בלבד לקה באלרגיה. זאת לעומת קבוצת הביקורת שלא קיבלה בוטנים, ובה 17% מהילדים לקו באלרגיה לבוטנים.

המחקר הוכיח באופן מובהק כי חשיפה מוקדמת בגיל הינקות לבוטנים, עשויה למנוע התפתחות אלרגיה לבוטנים בעתיד. כלומר, ייתכן כי ההנחיות אשר ניתנו כמניעת חשיפה לאלרגן לקבוצות סיכון, אינן בהכרח נכונות. יתרה מכך, ייתכן כי דווקא החשיפה למקור האלרגיה היא זו שמונעת את האלרגיה.

הסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם
הסיכוי להיות אלרגי לבוטנים היה גבוה בהרבה בקרב ילדים יהודים באנגליה מאשר תינוקות יהודים-ישראלים שנחשפו לבוטנים באכילת במבה בגיל מוקדם

בשנים האחרונות מאפשרת המחלקה לאלרגיה בבית חולים אסף הרופא, טיפול חדשני לאנשים שכבר אובחנו כבעלי אלרגיה, על ידי חשיפה מבוקרת שלהם למקור האלרגי, כך שהסיכון בעת החשיפה אליו נהיית נמוכה יותר. הדבר משפר את איכות חייהם של אנשים אלו בכך שהם יכולים להריח או אפילו לטעום מוצרים המכילים את האלרגן, וגם מגן עליהם מפני סכנת מוות.

על פי ההמלצות העדכניות של  המחקר, יש לחשוף את התינוקות עם גורמי הסיכון לאותם מזונות אלרגנים בתחילת ‘שלב הטעימות’ (בגיל 4 חודשים עד חצי שנה), באופן הדרגתי וזהיר מאוד. הימנעות מוחלטת של אכילת מזונות אלו במהלך ההיריון או ההנקה, לא נמצאה כמועילה במניעת היווצרות האלרגיה, ולכן ניתן לצרוך אותם. במקרים בהם התינוק אלרגי מאוד לחלב, עשויה להתפתח תגובה אלרגית במידה והאם שותה חלב בעוד התינוק יונק, אך לא תמיד.

בתחילת ‘שלב הטעימות’ מומלץ לחשוף את התינוק למזונות הידועים כבעלי פוטנציאל אלרגי נמוך יותר, לשם היכרות עם מזון מוצק יותר. בהמשך ניתן להוסיף כמויות קטנות של מזון הידוע כבעל סיכון להתפתחות אלרגיה בשילוב מזונות שכבר נוסו בעבר, לדוגמא שילוב של פרי עם טחינה, חמאת בוטנים, שילוב של ביצה קשה מגורדת עם אבוקדו וכדומה. כמו כן יש לחשוף את התינוק מספר פעמים לאותו מוצר, שכן לא תמיד נוכל להבחין בתגובה האלרגית בעת החשיפה הראשונה.

חשוב לזכור כי למרות כל זאת, החקר על האלרגיות עדיין לא תם, והדרך עוד ארוכה. מה שניתן להסיק על בוטנים, לא ניתן בהכרח להסיק על גורמי אלרגיה אחרים כמו שומשום, חלב או דגים, ולכן כל אלרגן צריך להיבדק לגופו.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה