החלטת בית הדין האירופי – היקבים מרמת הגולן עלו על שדה מוקשים

המדינה כולה והיקבים ברמת הגולן (יקב רמת הגולן, בזלת הגולן, פלטר, אסף, הר אודם, ועוד) ובעיקר כאלה שמייצאים יין לחו"ל צריכים לקחת החלטה זאת בחשבון

צריך להיזהר - שדה מוקשים ברמת הגולן. צילום pixabay
צריך להיזהר - שדה מוקשים ברמת הגולן. צילום pixabay

בהרכב של 15 שופטים בבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, בעניין עתירה על "סימון מוצרים מהשטחים הכבושים" (יהודה ושומרון לאנשי בית הלל), הוחלט היום (12.11.19) לחייב את מדינות אירופה בחוק לסמן את כל המוצרים המגיעים מהשטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת 1967 (ששת הימים), מה שאומר שרמת הגולן שנחשבת מבחינתם לשטח סורי כבוש, נכללת בהחלטה זו. את החוק הישראלי שחל על רמת הגולן ונקרא "חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981", חוקקה כנסת ישראל ב-14 בדצמבר 1981, אולם חוק זה לא מקובל על האיחוד האירופי והוא לא מכיר בו (ארצות הברית כן). בהצהרה שניתנה על ידי מדינות אירופה בעקבות הכרת ארצות הברית בשטח רמת הגולן כשטח של מדינת ישראל לפני כשנה, נאמר: "בהתאם למשפט הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון הרלוונטיות, ובראשן החלטות 242 ו-497, איננו מכירים בריבונותה של ישראל בשטחים המוחזקים על-ידיה מאז יוני 1967, כולל רמת הגולן, ואיננו רואים בהם חלק משטחה של מדינת ישראל". עוד מציינות מדינות האיחוד כי "סיפוח שטחים בכוח אסור על-פי המשפט הבינלאומי. כל הכרזה על שינוי חד-צדדי בגבולות נוגדת את היסוד של הסדר הבינלאומי ואת אמנת האו"ם".

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

למעשה, בית המשפט בלוקסמבורג לא יכול היה שלא לכרוך את רמת הגולן בהחלטה שלו על סימון המוצרים. מה שהתחיל כיוזמה פרטית של יעקב ברג מיקב פסגות. אשר לא שעה לבקשות של משרד החוץ לרדת מהעניין בערכאה נמוכה בצרפת (קראו כאן), הכניס את מדינת ישראל למצב שיהיה קשה להתמודד מולו – על אף דברי שר החוץ ישראל כ"ץ היום: "החלטת ביה"ד האירופי פסולה ערכית ומוסרית, ובכוונתי לפעול מול שרי החוץ האירופאים כדי לוודא את מניעת יישום מדיניות שגויה וחמורה זאת", המדינה כולה והיקבים ברמת הגולן (יקב רמת הגולן, בזלת הגולן, פלטר, אסף, הר אודם, ועוד), ובעיקר כאלה שמייצאים יין לחו"ל צרכים לקחת זאת בחשבון.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

השלכות פסיקת בית הדין בלוקסמבורג לא מסתיימות כאן. השאלה המשפטית שתעלה בעקבות החלטה זו, היא האם יקבים שנמצאים בשטח ישראל (שלפני 1967), אשר קונים ענבים או מגדלים ענבים ביהודה ושומרון או ברמת הגולן, יכנסו גם הם להחלטה זו של סימון מוצרים. אנחנו מדברים על יקבים גדולים ורבים (טפרברג, כרמל, בנימינה, ועוד).

יש המון תגובות, את כולן נביא בשישי בבוקר בכתבה השבועית "השבוע בענף היין".

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה