רבים מאיתנו נוטים להתייחס בשעמום מסויג לפרי הוותיק הזה, ומתייחסים אליו כעוד אחד מן האביזרים המוכרים לנו על שולחן ארוחת החג לראש השנה. האומנם? בשנים האחרונות מתברר ועולה ערכו המהפכני של הרימון ברמה התזונתית.
מסתבר שמדובר במהפכה של ממש. לרימון, אחד משבעת המינים, יש סגולות רפואיות מוכחות. הוא מסמל יופי ופריון גם בשל צבעו ומתיקות, ווכמו כן הרימון ידוע בזכות נוגדי החמצון רבי העוצמה המצויים בו.
עץ הרימון הוא אולי אחד מן העצים הוותיקים ביותר המוכרים למדע מזה זמן רב. נדמה כי נוכחותו של הפרי המלבב הזה ליוותה אותנו מאז ומעולם. ואולם כעת הוא משתלב כאחד מנציגיה הבולטים ביותר של מהפכת התזונה הבריאה השוטפת את מחוזותינו.
רקע היסטורי
הרימון המצוי המוכר לנו נקרא בלטינית Punica granatum. הרימון הוא עץ נשיר ממשפחת הרימוניים, שמולדתו היא איראן, ומשם נפוץ לכל ארצות הים התיכון. הרימון המצוי נחשב כאחד משבעת המינים בתנ"ך.
בארץ, הרימון נחשב כצמח מגוייר אשר לא היה קיים בצמחיה הטבעית אשר בנוף הארץ. הוא הובא לארץ ככל הנראה לפני כארבעת אלפים שנה. מאחר ואין במזרח התיכון מאביקים מתאימים מן הטבע, אין הוא גדל בר, אך לאחר שנשתל יכול לשרוד פרא גם ללא טיפול האדם, שכן אינו זקוק בהכרח להשקיה מסודרת, ויכול לשגשג גם על כמות קטנה יחסית של מים.
אפיוני העץ והפרי
לרימון יש בין 5-8 עלי כותרת אדומים. הרימון הוא עץ נשיר, ובחורף הוא משיר את עליו עד לבוא האביב. העלים הצעירים אדמדמים, ובתחילת הקיץ אדמומיותם נעלמת.
פריחת הרימון היא בחודשים מרץ ואפריל, ופירותיו מבשילים בתחילת הסתיו בין ספטמבר לדצמבר. בארץ אנו יכולים לפגוש שני זנים נפוצים של הרימון: זן בעל ציפה בצבע כהה עם טעם חמצמץ, וזן בעל ציפה בהירה עם טעם מתוק.
הרכבו של הרימון
הרימון מורכב מ85%- מים ו10%- סוכר, אך הוא מכיל שפע פוליפנולים וטאנינים, הידועים כנוגדי חמצון רבי עוצמה. זרעי הרימון מכילים סיבים, אסטרוגן סטרואידי (estrone) ופיטואסטרוגן ,(coumestrol) וכן איזופלאבונים.
שימושים ותכונות רפואיות
פרי הרימון נחשב לפרי בעל חיי מדף ארוכים במיוחד, ויש השומרים אותו אף יותר מחודש ימים ללא קירור. מיץ הפרי מכתים את הבגדים, וכמו שכולנו יודעים – זה לא ממש יורד בכביסה.
לרימון מגוון רחב של תכונות רפואיות ותזונתיות, אשר חלקן היו ידועות למדע זה מכבר, וחלק אחר מתחיל להתגלות בשנים האחרונות.
קליפת הרימון מסייעת בקטילת תולעים, אמבות וטפילים אחרים במערכת העיכול. ברפואה הסינית הקדומה, הרימון נחשב למרפא פצעים.
הרימון עשיר בפלבנואידים, אשר נותנים לכלי הדם גמישות וחוזק ומפחיתים טרשת עורקים. בנוסף, חומרים אלו מחזקים את מערכת החיסון, ובשל כך משמש כיום הרימון גם עבור טיפול בדלקת מפרקים ובמניעת סרטן, וכן נמצא יעיל לאיזון לחץ דם.
הרימון עשיר באנטי אוקסידנטים, נוגדי חמצון, ויכול להאט התפשטות סרטן הערמונית. שתיית מיץ רימונים מועילה יותר מאכילת הפרי עצמו, מכיוון ש- 70% מנוגדי החמצון שנמצאים בפרי משתחררים מהקליפה בעת סחיטתו.
בשנים האחרונות החלה רווחת גם ההנחה כי מיץ רימון עשוי לעכב תאי סרטן. במחקרים שנערכו באוניברסיטת ויסקונסין שבארצות הברית, נמצא כי מרכיבים המכונים פוליפנולים המצויים ברימון, מעכבים את גדילת תאי סרטן העור ותאים של סרטן הערמונית.
מה הופך את הרימון בשנים האחרונות לפרי כל כך אופנתי? ובכן, התשובה לכך נעוצה ככל הנראה בתרבות הבישול ובסגנונות מטבחי הפיוז'ן, אשר הפכו בשנים האחרונות את הרגלי האוכל שלנו לפני ולפנים. הרימון, פרי קל ונוח לעבודה ולאחסון, התברר כבן ברית של טעמים רבים ושונים, החל בבשר, דגים וסלטים.
ערכיו התזונתיים הגבוהים וגידולו הקל והנוח יחסית גורמים בשנים האחרונות להפיכתו מפרי אקזוטי לפרי מוכר ויותר, ואירופה כך מסתבר איננה שובעת ממנו.
בשנים האחרונות מדובר, אם כן, במהפכה של ממש. אלפי דונמים של עצי רימון נשתלים בכל העולם, ולמרות זאת, הביקוש עולה על ההיצע.
מפרי קטן ומיושן, הפך הרימון בתוך שנים אחדות למלך השולחן של שפים ובשלני גורמה ברחבי העולם, וכן הגיע והתאקלם בצורה מבורכת בחיי התזונה היום יומיים שלנו.
ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית, מומחית בניתוחי הרזייה, והמנהלת הרפואית של מלב"י – המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל. טל. 03-5228088, www.hashmana.co.il.
