השבוע בענף היין: הבד"ץ מכה שנית – יקב פסגות

עדיין לא שככו הדי הסיפור של עובדים ממוצא אתיופי ביקב ברקן שהודרו ממגע עם יין וחביות, וכבר עולה סיפור אנטי ציוני – דרישה להסרת חותמת הבד"ץ מיין של יקב פסגות לרגל שנת ה-70 למדינה. וגם שני אירועים של יקבים בהם אלון גונן לא השתתף, אבל טעם את היינות ומדווח

האם הסיכון שלקח יעקב ברג בהתנהלותו מול מוליכי הכשרות של העדה החרדית עלול לפגוע בו בטווח הארוך? צילום מכאן11
האם הסיכון שלקח יעקב ברג בהתנהלותו מול מוליכי הכשרות של העדה החרדית עלול לפגוע בו בטווח הארוך? צילום מכאן11

1: יקב פסגות – לנצח את הבד"ץ

אוריה אלקיים, כתב כאן11, מחובר היטב לעולם הדת, הרבנות והכשרויות, ועולם זה מספק לו סקופים. תחילה זה היה עם הדרת העובדים ממוצא אתיופי מעבודה הכרוכה במגע ביין ובחביות ביקב ברקן –  נושא שלמיטב ידיעתנו עדיין לא נפתר ונסגר בכיוון בו הוא חייב להיסגר; כלומר שעובדים דתיים ממוצא אתיופי יעסקו במלאכות היין כמו כל עובד דתי אחר שמותר לו לעשות זאת. נראה כי ביקב בונים על כך שאצלנו עוזבים כל דבר וכל מחאה וממשיכים הלאה. השבוע גילה לנו אלקיים בערוץ כאן11 כי העדה החרדית טיפסה על עץ גבוה נוסף בדרישות הכשרות האנטי ציוניות שלה, כשדרשה מיקב פסגות להחליף תווית או לא לשווק את היין שהושק לרגל 70 שנים לעצמאות ישראל. זאת בטענה שסמלי מדינת ישראל פוגעים ברגשות בני העדה החרדית שאינם ציונים.

יעקב ברג, בעלים ומנכ"ל יקב פסגות, החליט באומץ רב להחזיר מלחמה. הוא הודיע לרבני הבד"ץ כי בשבילו מדינת ישראל והסמלים שלה יותר חשובים, והחליט להסתיר את מדבקת הכשרות של הבד"ץ על יין זה. כאשר בוחנים את התנהלותו של יעקב ברג מול מוליכי הכשרות של העדה החרדית, נשאלת השאלה האם הסיכון שלקח על עצמו עלול לפגוע בו בטווח הארוך. התשובה היא לא, מפני שבני העדה החרדית לא מחוברים לכל השיח שמתנהל ברשתות החברתיות. זה לא מעניין אותם. הם עושים את שלהם באש ובמים. ברג הוא אדם שמאמין קודם כל במשפט "ואהבת לרעך כמוך",  והוא יודע שהם לא יכולים לקחת את זה ממנו, ולא משנה כמה הם יאיימו. הוא מדבר איתם בשפתם, וכאשר זה קורה הם מבינים שאסור להם לעבור את הקו, כי הוא מזכיר להם את הפסוק מספר דברים טז יט, "כסף מעוור עיני חכמים ומסלף דברי צדיקים".  מאז ומתמיד ידעה התורה שהכסף הוא מקור יצר הרע, ולכן הפסוק הכל כך חשוב הזה נכתב.

צילום מכאן11
צילום מכתבת כאן11

אז התשובה היא לא. המהלך האמיץ הזה לא יפגע במכירות היקב. רוב הקונים של יינות פסגות הם אנשים שקודם כל אוהבים יין טוב. הם לא צריכים עוד חותמת שתוכיח להם שמי שעובד ביקב הוא יהודי מאמין, הם מבינים שהם לא יכולים להיכנע לסחטנות ואיומים, בטח לא מכאלה שהם לא ציונים ולא אוהבים את המדינה. גם הציבור בחו"ל שקונה את היינות של פסגות, הוא כזה שמאמין קודם כל ביין טוב ואהבת אדם.  אז פסגות, קסטל, פלם, צרעה, ועוד יקבים שלא מוכנים להיכנע לסחיטה המבישה הזו, מובילים קו שבסופו של דבר יסחוף את כל האחרים.

צילום מכתבת כאן11
צילום מכתבת כאן11

2: תהליך לא טוב

אני רק שאלה: האם באמת ובתמים השתגענו בענף היין, שאנחנו נותנים כוח כזה למיעוט מתנשא שחרט על דגלו מלחמה אידיאולוגית חסרת פשרות ב"שלטון הציונים הכופר", והם רואים בקיום מדינה אזרחית-חילונית בטרם ביאת המשיח, מרידה במלכות שמים? ועוד אחת: מדוע המדינה נותנת לכשרות הבד"ץ בכלל לפעול, כאשר ידוע שהם לא מחויבים לכללי שקיפות ואינם עומדים תחת רגולציה. אין שום שקיפות במעשיהם, מחיריהם אינם מפוקחים, והם אינם חייבים בדיווח לכל גוף ממשלתי, כלשהו גם אם החלטותיהם או מעשיהם אינם חוקיים. הרבנות הראשית לישראל או המשרד לשירותי דת הם הגופים האחראיים הממונים על שירותי ההשגחה על הכשרות בישראל.

כאשר בדקתי וניסיתי לברר בין יקבים איזה כוח קנייה יש לבני העדה החרדית, הייתה תמימות דעים על כך שהכוח שלהם לא גדול, והם לא באמת מהווים משמעות כלכלית לענף היין. לשאלתי מה יקרה אם יקבים יחליטו לוותר על כשרות העדה החרדית, גם פה היה רוב שאמר "לא יקרה כלום". יהיו הרבה מלחמות פנימיות בין החצרות השונות ובין הכשרויות שמבחינת העדה החרדית הן קונצנזוס, אבל גם בקרב החרדים רובם היו שמחים לברוח מהקונצנזוס הזה, כדוגמת  מרן פוסק הדור הרב עובדיה יוסף, שיצא בזמנו במתקפה קשה כנגד כשרות בד"ץ העדה החרדית בטענה כי "הם מכשילים את הספרדים" (וכמובן יצר את כשרות 'בית יוסף' שלו).

יש תהליך לא טוב שמתקדם במהירות כצונאמי ביקבים. הטירוף משתולל, וכל משגיח כשרות נהפך לבורא עולם – ראינו את זה לפני שבוע ביקב כרמל, כשהיינן הראשי יפתח פרץ לא הפסיק להלל את משגיח הכשרות של היקב וחשיבותו הגורפת ליקב ולנעשה בו. בברקן מחליטים לסלק יהודים יוצאי אתיופיה מתפקידם. גם ביקב טפרברג, שאיכשהו מצליח להיות מתחת לרדר, יש הדרת אתיופים. מה שמעניין את היקבים הגדולים זה מכירות, והכשרות היא סוג של יחסי ציבור שמניבים כסף ליקב. ההוצאות אדירות, הדרישות מטורפות, אבל כולם מיישרים קו, ותמיד המטורפים הכוחניים העושים זאת בשם האל מנצחים. להם אין כל עכבה והם רומסים כבוד אדם במחי משפט, כי מבחינתם אם המדינה לא תתקיים לא יקרה שום דבר. מה שיותר מדאיג זה שיתוף הפעולה וההסכמה בשתיקה לפעולות כאלה, שאולי לא באות ממקום של אמונה אפלה כמו אצל אותם משגיחי בד"ץ, אלא ממקום אפילו יותר כואב ומסוכן של גזענות.

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

3: היקבים משיקים – נבחרת כוכבים ביקב כרמל

יקב כרמל הציג בשבוע שעבר לעיתונאי היין (לא הייתי) את המנכ"ל החדש של היקב נדב ארנס, את היינן הראשי החדש יפתח פרץ, ואת רן אסא – מנהל השיווק החדש של היקב. לא עליהם אני רוצה לכתוב, כי להם שמורה כתבה נפרדת כאשר היינות שיושקו יהיו של יפתח, וכרמל יראה התאוששות שיווקית, וכמובן כשלא יוחלף המנכ"ל בעוד שנה – כמיטב מסורת היקב. ואם אני עוסק במסורת, אז היינן הראשי הקודם ליאור לקסר, ידע לעשות יינות משובחים בכרמל. זה שהיקב לא ידע למנף את חומרי הגלם שיש בבקבוקים, הייתה בעיה כשלעצמה.

רן אסא – בכרמל נותנים תנופה לשיווק. צילום דוד סילברמן dpsimages
רן אסא – בכרמל נותנים תנופה לשיווק. צילום דוד סילברמן dpsimages

לקראת חגי תשרי שמתקרבים בצעדי ענק, משחררים היקבים הגדולים את היינות הזולים שלהם לרשתות השיווק השונות. באחוזים, מכירות חגי תשרי תופסות מקום של עד כ- 30 אחוזים מהיקף המכירות השנתי, וזה המון. כבר מזמן הבינו היקבים כי המוצר הזול שלהם חייב להיות ברמה טובה. אם עד לפני כמה שנים הייננים ביקבקו כל דבר ללא תשומת לב יתרה ועם חומרי גלם זולים, אז המגמה התהפכה לחלוטין. היום יש תשומת לב אדירה ליינות הללו, שמכניסים את המזומנים ליקב. אלה היינות שגורמים ללקוחות לרכוש סדרות גבוהות יותר, ואלה היינות שמביאים ליקב את הכי הרבה כבוד. כי נכון, מדליה זה חשוב ותעודה על הקיר זה עוד יותר חשוב, אבל אין יותר פירגון מאשר  משטחים על גבי משטחים שנפרקים ועוברים ללקוחות. כאשר הלקוח קונה, כולם מחייכים. בנימה זו אכתוב הפעם על יינות סלקטד של יקב כרמל מבציר 2017. אתחיל מהסוף: מחיר היינות 24.90 ₪ – VFM (תל"כ – תמורה לכסף) הכי טוב שיש על מדפי חגי תשרי השנה.

את יינות סדרת סלקטד הלביש היקב לתקופה מוגבלת בתוויות המקוריות. צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

סלקטד מרלו 2017 – האף מציע ניחוחות של דובדבנים שחורים ועסיסיים, שזיפים שחורים עם רמזים של תבלין מתוק וונילי. על החך היין רך, עם טעמי דובדבנים ומעט ירקרקות. טאנינים עדינים וגמישים. יין תכליתי מאוד, שיהיה מעולה עם מספר רב של מאכלים.

סלקטד קברנה סוביניון 2017 – ניחוחות של פירות אדומים ושחורים של קסיס, דובדבנים שחורים, פלפל שחור ופלפל לבן. גוף בינוני, מאוזן, עם טאנינים רכים.

סלקטד קברנה סוביניון מרלו 2017 – צבע אדום אינטנסיבי. ניחוחות של פירות בשלים; פטל שחור בשילוב עם ווניל ושוש. בפה היין מאוזן, עם טאנינים חלקים וגימור ארוך. הטוב שבחבורה.

סלקטד אמרלד ריזלינג קולומבר 2017 – ניחוחות של סוכריות טופי, וההפתעה שיש גם ריחות של תסיסה מלולקטית ולימון. בפה היין משלב היטב טעמים טרופיים עם חמיצות טובה של פירות הדר. הכי חשוב להגיש קר מאוד.

עידו לוינסון (מימין) ונבחרת הייננים הצעירים שלו. צילום דוד סילברמן dpsimages
עידו לוינסון (מימין) ונבחרת הייננים הצעירים שלו. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: היקבים משיקים – השקת הכוכבים של ברקן

גם יקב ברקן השיק השבוע (לא הייתי) יינות לקראת ראש השנה, והפעם בציר 2014 של יינות Altitude – בשונה מכרמל, לא מדובר ביינות סופר אלא ביינות של חנויות יין. הייננית שעשתה וחתומה על בציר זה היא עירית בוקסר-שנק אני חיפשתי על התווית גם את שמה של כרמי לבנשטיין, שהאף הרגיש והחך שלה ידעו לזהות לפני כולם ביקב את הפוטנציאל של הכרמים הנטועים בגבהים שונים. היקב נתן ליינן הראשי עידו לוינסון ולנבחרת שלושת הייננים שלו – שרק אחד מכל אלה עבד ביקב בבציר 2014, להציג את היינות הללו ולא למי שמכירה את ההיסטוריה של ברקן.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

האירוע נערך במסעדת מלון סטאי ביפו, והיה פתוח לכלל הכתבים (אופנה, רכב, תיירות, פנאי, וכמובן רכילות). הוסמנתי, אבל כשהתברר לי שזה המצב לא הגעתי. אם מדובר בהשקה של יין, אז ראוי להזמין כתבי יין ולא לנסות להרשים אותם במסעדה מפונפנת. יקב ברקן נוהג לקיים אירועי השקה גדולים כאלה, אבל הפעם נראה כי זה מתחבר היטב לפרשת הדרת העובדים יוצרי אתיופיה מקו הייצור שלו, תוך פגיעה ברגשות אלפי אנשים. אז הזמינו כתבים לא כדי להסביר או כדי להתנצל, אלא כדי לשמן, להאכיל, וחלילה וחס לא לשאול על הפיל שהיה בחדר. שלוש מנות גורמה על מנת שתיבלע הצפרדע, וכמובן לצלם את המנכ"ל והיינן הראשי עבור מדור הרכילות של ידיעות אחרונות. אבל אני עוסק ביין, אז טעמתי את היינות ולהלן רשמיי מסדרת אלטיטיוד בציר 2014.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

אלטיטיוד 585 – ירקרקות שולטת לצד שזיפים ומנטה. בפה פרי צעיר עפיץ, שזיפים ודובדבנים, עץ מורגש בכל פינה. לחובבי הג'אנר זה היין הכי מוכן בסדרה הזו. מחירו 120 ₪. VFM? לא. 80-90 ₪, לא יותר.

אלטיטיוד 624 – גם פה ירקרקות תוקפת, אבל לאחר כמה ערסולים היין משחרר ניחוחות של אדמה רטובה ותבלינים. בפה הפרי מאוד מעניין ועובד כל הזמן. פטל שחור, אניס, עלי דפנה. יין צפוף ועסיסי מאוד, עם תחושה מאוד ארוכה. מחירו 120 ₪ – ?VFM  לא. 80-90 ₪, לא יותר.

אלטיטיוד 720 – ניחוחות חזקים ומאסיביים, עם שילוב טוב של פרי בשל וחומציות טובה שתומכת. בפה היין סגור מעט בשלב זה, וכרגע מציע הצצות לטעמים של דומדמניות שחורות טריות, פאי אוכמניות ושזיפים שחורים מרוסקים מעט, כמהין ואספרסו. ל- 720 יש גוף בינוני עד מלא, עם טאנינים מוצקים, בשלים ומרופדים, והרבה רעננות. יין שימשוך עוד הרבה זמן. שאפו. מחירו 120 ₪ – VFM. יין בליגה של 130- 150 ₪

כרמי לבנשטיין הגיבה

תודה על האזכור והפירגון, אכן ילדתי את סדרת אלטיטיוד. לנראות שלה אמנם עשו ניתוח פלסטי, לטעמי לא מוצלח, אבל כל מנהל שיווק רוצה להטביע את חותמו. אני ממשיכה לשתות וליהנות מהיין. אהבתי את הנגיעה המקצועית-נשית של עירית בעשיית היין.

"יש אנשים שפתחו את הבית שלהם בשבילי כשהתחלתי לעסוק בצילום יין, בלי לבקש דבר בתמורה". צילום בן שניידר
צילום בן שניידר

דוד סילברמן – הכירו את הצלם

דוד סילברמן ואיל גוטמן הם שני צלמי ענף היין שתמונותיהם הן חלק נכבד מכתבות 'השבוע בענף היין' אצלנו באתר. שבנו שראיונות איתם יעניין קוראים רבים, מפני שהם חיים את הענף ומלווים אותו ממבט שלהם – תרתי משמע. אתם מוזמנים לקרוא את הראיון עם דוד סילברמן. בקרוב תפגשו את איל גוטמן.

 






3 תגובות

  1. קראתי באתרי היין על האירועים הגדולים שקיימו יקב ברקן ויקב כרמל במסיבות העיתונאים. סיפרה לי חברה שנכחה באירוע של ברקן על הזמנה לאירוע שהיה פתוח ללא כל בדיקה או רישום לכל מי שרק יודע לבוא להתנפל על אוכל ולקבל מתנות וכאלה לא חסר בכל מדיות תחתית הבלוגספירה של כאלה שכותבים וחושבים ומאמינים שמישהו בכלל קורא אותם ועוד מרשים לעצמם להגיע לאותם אירועים עם בנות או בני זוג למרות שאלו לא קיבלו בכלל אישור להגעתם אבל הם דואגים כמובן לקבל אוכל בחינם ומתנה כפול שתיים. לא בדיוק הבנתי. אם זה אירוע יין אזי זה מקומם של כתבי יין ואם זה אירוע אופנה זה מקומן של כתבות אופנה. מי שאחראי במשרדי יחסי הציבור לאווירת העליהום הזו חוטא ללקוח שלו ומחטיא את המטרה.

  2. הכשרות גזענית בכל מקרה! בדץ בגץ וכל שאר המושחתים מגיע ליקבים שמשלמים את הפרוטקשיין הזה להיפגע.
    לא קונים יין כשר!
    דבר נוסף, יקב אשר גוזל אדמות פלסטינאים לא יכול "אהבת לרעך כמוך" פשוט לא מסתדר. אולי מר ברג יימצא במקורות פתגם אחר אשר מהלל גזלת רכוש מהשכן, בטוח שיש אחד כזה "בתלמוד"

כתבו תגובה