השבוע בענף היין 123: ככה יודעים שאביב מסביב

השבוע אלון גונן מתייחס לעונה, לענף (לא של הגפן אלא של היין בכלל), מתווה מסגרת לקידום יין ישראלי וצריכתו, ומביא דברי ייננים על עצמם ועל תפישתם ביחס ליין ועשייתו. אז שיהיה אביב מוצלח ללא אלרגיות ווירוסים

עוד כמה חודשים נראה מראות כאלה בשמחה. צילום איל גוטמן
עוד כמה חודשים נראה מראות כאלה בשמחה. צילום איל גוטמן

האביב פורץ מכל עבר, ובעיקר האלרגיות. פריחה מטורפת של עצי הזית וההדרים. כן, גם הדובדבן הצפוני אוטוטו יוציא פירות. הגפנים התחילו ללבלב, ומכל פינה מציצים אלינו העלים הירוקים הבשרניים של גפן היין. זו הזדמנות מצוינת לראות את הגפן עדיין ירוקה, עד שהעלים יתחלפו בגווני הווירוס הקטלני שיהפוך אותם לכתומים ואדומים. אכן, היופי הזה מתעתע ומעורר עצבות.

התעתוע משקף קצת גם את ענף היין הישראלי, שלא באמת יציב. יקבים גדולים עוברים מהפכות ניהוליות, ייננים זזים בין היקבים, ואי אפשר ממש לדבר על מסורת יין. הכשרות הפכה כבר מזמן לתעשייה שעניינה רק כסף ושררה. למרבית היינות יש כמעט אותו טעם, ועדיין העץ והאלכוהול שולטים. עדיין אנחנו במקום הראשון בעולם ביבוא חביות יין (בממוצע לכמות היין שאנו מייצרים).

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

ענף היין מעניין את שר החקלאות כקליפת השום, וגם את שר הכלכלה (מי זה בכלל). שר האוצר לא יודע אפילו שיש ענף כזה, בעצם אף משרד ממשלתי לא באמת דואג לענף היין. אין לובי בכנסת לקידום הענף, ועד שלא ייעשה שינוי חשיבתי ויהיה איחוד כוחות בין היקבים הגדולים שירימו קול זעקה או דרישה, שום דבר לא ישתנה פה. כשמסתובבים בעולם ונתקלים ככה במקרה ביין ישראלי במסעדה בניו יורק, לונדון, קראקוב ועוד, הלב מחסיר פעימה – זה בטוח. זה אומר שמישהו עובד קשה על מנת למכור יין ישראלי בחו"ל, בלי תקציבי מדינה, בלי תמיכה של משרד ממשלתי, ולראות את זה באמת מעורר גאווה על ההתמדה והנחישות והרצון לקדם את היין הישראלי בעולם.

תערוכתWhite של איש הענבים במרינה הרצליה. אחת הטובות כי יש קונספט. צילום איל גוטמן
תערוכת White של איש הענבים במרינה הרצליה. אחת הטובות כי יש קונספט. צילום איל גוטמן

חג פסח השנה היה טוב ליקבים. השבוע ראיתי הרבה בעלי יקבים מחייכים, ואומרים שאכן מכירות פסח היו השיא של השיא. צריך רק לראות את ההשקעה האדירה בפרסום טלוויזיוני של היקבים טפרברג, כרמל, ברקן-סגל ועוד, ולהבין שמיליוני שקלים הושקעו באופן ממוקד בחג פסח 2018.

לא מדובר רק בפרסום לטובת מכירות; מדובר גם בפרסום שמחלחל ומקדם את היין הישראלי. המוטיב המוביל בפרסום היה "יין ישראלי"  ו"גאווה לאומית" – שאפו על כך. אבל צריך תוכנית פרסום ארוכת טווח שתאגד את כל היקבים תחת המותג "יין ישראלי". צריך תוכנית ארוכת טווח לשמירה על הגפן הישראלית. אין מקום למשפט  "יהיה בסדר". לא יהיה בסדר אם אנשי הענף יפקירו את הענף לעסקנים ממשלתיים בירוקרטיים במשרד החקלאות. צריך גפנים בריאות עכשיו, אז שמישהו יהפוך שולחן ויצעק בקול רם על מי שצריך לאשר את זה. צריך יותר תקציבי פיתוח ומחקר. צריך לתת לענף להתפתח ולנשום, להביא יותר שתילים שמתאימים לאקלים הישראלי. צריך למסד את תערוכות היין שצצות בכל פינה ורובן הזויות ומבישות. היקבים צריכים להגיד לזה 'די מספיק'.  ולכל עסקן שחושב שהוא עושה טובה ליקבים שהוא מציג אותם בכל מיני חורים, אולי הגיע הזמן שכל תערוכה תעבור וועדה של מועצת גפן יין, שתקבע קריטריונים להפקה כזו. שיתוף פעולה בין היקבים יקדם את הפרסום והשיווק, וגם את תצרוכת היין.

מוטי טפרברג הבעלים עם הייננים אוליבייה פרתי (משמאל) ודניאל פרידנברג. צילום דוד סילברמן dpsimages
מוטי טפרברג הבעלים עם הייננים אוליבייה פרתי (משמאל) ודניאל פרידנברג: המהלך הפרסומי המצטיין של פסח – 3 סרטים קצרים עם קשר ליין והמון חשיפת יח"צ מסביב . צילום דוד סילברמן dpsimages

יש הרבה מה לעשות, וצריך דמות אקטיביסטית שתתחיל לעבוד בשביל ענף היין. היקבים הגדולים ישרדו – בעיקר אלו שנתמכים על ידי חברות שיווק גדולות כמו טמפו, קוקה קולה, חצי חינם, שקד, ועוד אחדות. היקבים הקטנים שנותנים צבע לתעשיית היין, נמצאים בבעיה תקציבית כמעט תמידית, ורק נחישות הייננים ואהבה ליין מחזיקה אותם. אלו יקבים חשובים מאוד ליקבים הגדולים. הם אלו שמחדשים ועושים דברים שונים ומגוונים ביין הישראלי. אליהם הציבור הישראלי נוסע בשבתות ובחגים, ונכנס על מנת לשמוע סיפורי יין. הם מעניקים חוויה אחרת מאשר יקב גדול ותעשייתי. ביקבים הקטנים יש משהו מיוחד, ממכר, מעלה חיוך וגאווה על כך שיש לנו מקומות קטנים ומטריפים לכל אורכה ורוחבה של ישראל. על היקבים האלה צריך לשמור, ולאמץ אותם חזק. מועצת גפן יין חייבת להשקיע גם בהם מחשבה. בחג הפסח הזה, ובזכות הפייסבוק, ראינו אלפי אנשים שהגיעו לאותם יקבים. קהל שלא תמיד יודע הרבה על תעשיית היין, נחשף לאנשים טובים באמצע הדרך.

אביב פורץ מכל עבר, ובעיקר האלרגיות. חג אביב שמח. הנה חתך אנושי וכמה פרצופים מחייכים של הצבע בתעשיית היין הישראלית, ופילוסופיית היצירה של אחדים מהייננים.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב סוסון ים – זאב דוניה

"מחשבותיו ורגשותיו של היינן, בין אם הן קשורות לתהליך ייצור היין, בין אם לאו, ימצאו את דרכם, בסופו של דבר, לבקבוק היין שנוצר".

יקב עגור – שוקי ישוב

"עגור הוא יקב בעל דעה, ואנו מסרבים ללכת בעיניים עצומות אחרי אופנות מתחלפות. בחירה זו מסתמנת כמוערכת על ידי אוהבי יין, ואנחנו מתכוונים להתמיד בה. אנשים מעריכים אותנו בשל כך. אנחנו לא מאמינים ביין מזן אחד. כל יין שלנו מורכב מתערובת ממסך ייחודית וחד-פעמית, והוא סיפור בפני עצמו. הכל מתחיל, כמובן, בענבים המשובחים הגדלים באזור שלנו".

הייננים גיל שצברג וקובי ארביב
קובי ארביב (משמאל) עם גיל שצברג. צילום אלי פרכטר

יקב מיה לוצ'ה – קובי ארביב

"הדרך שלי הינה שילוב של יצירה, דרך הרגשה פנימית עזה, השלובה בהמון אהבה. אני מאמין בכל ליבי שיין ואוכל צועדים יחד, יד ביד, בהרמוניה מושלמת. תפקידם להעצים זה את זה, ולהקנות לטועם חוויה קולינרית שלמה ומרגשת".

יקב צפרירים – לורי לנדר

"הגענו לתחום עשיית היין מתחומי ארכיאולוגיה והאומנויות. את אהבתנו לארץ בכלל, ולאזור בפרט, אנו יוצקים שנה אחר שנה לתוך היינות שלנו, שנקראים על שם החורבות הסמוכות לכרמי הענבים מהם אנו מייצרים את היינות. אנו אוהבים לארח ביקב ולחלוק את הידע, המראות, הריחות והטעמים עם המבקרים, שהרי אנו מאמינים שיין מחבר אנשים".

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ספרה – דורון רב-הון

"החזון הינו לתת לכל זן את המקום הנכון עבורו, תוך שימוש מדויק ומינימלי של השפעות טכנולוגיות. מגוון היינות של היקב הינו למעשה מניפה עשירה של גווני לבן".

יקב יתיר – ערן גולדווסר

"להפיק יין מאוזן, אך כזה שמשאיר התנגדות על הלשון בצורה שתשקף היטב את המקום שממנו הוא בא”.

צילום מדף הפייסבוק של יקב
צילום מדף הפייסבוק של יקב

יקב נטופה – היינן פייר מיודובניק

"יקב נטופה רואה עצמו כמקום של אנשים שאוהבים. אוהבים יין, אוהבים אנשים, אוהבים לארח ואוהבים לחיות".

מיכאל אלפסי: "איכות היינות המקומית נמצאת בשיפור מתמיד, ואם נצליח להנגיש את המחירים, אין לי ספק שהצריכה תגדל בהתאמה"
צילום אבי אובליגנהרץ

יקב הר אודם – מיכאל אלפסי

"היקב עבורנו הוא הגשמת חלום של עשייה משפחתית. היינות שלנו נולדים מתוך אהבה, יצירתיות ומחויבות לאיכות היין הגבוהה ביותר" .

יקב כהנוב - שלושת המוסקטרים

יקב כהנוב – אבי כהנוב

"אדמה, מסורת, חברים. אין דבר נפלא יותר מלשבת בחברותא וללגום יין משובח. המשפחה וחבריה האהובים והאוהבים, הם הכוח המניע את מלאכת היקב".

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב בן חיים – איתי בן חיים

"כאשר היין נכנס, דברים מוזרים יוצאים".

אורנה צ'ילאג, אישה ויקב
אורנה צ'ילאג, אישה ויקב

יקב צ'ילאג – אורנה צ'ילאג

"יין טוב עושים באהבה, ועל הטבע לעשות את שלו. לתת לענבים את הזמן להבשיל בתנאים אידיאליים, לתת לתסיסה את הזמן הטבעי שלה, לתת ליין הצעיר את הזמן להתבגר בחביות עץ אלון צרפתי עד שיספוג את הטעמים והניחוחות, ולאחר הביקבוק לתת ליין את הזמן להתפתח ולהשתבח. יין שלוקח את הזמן, SLOW WINE במלוא מובן המילה".

מוטי גולדמן היינן הוא טרואר בעצמו - "חוויה החבויה בחבית"
מוטי גולדמן היינן הוא טרואר בעצמו – "חוויה החבויה בחבית". צילום רועי גולדמן

יקב וילה וילהלמה – מוטי גולדמן

"אנחנו אוהבים להסתכל על היינות שלנו כעל "חוויה החבויה בחבית", והנה בצאתה לאוויר העולם, צצה לפניכם אותה חוויה ומציגה עצמה לראווה במלוא הדרה".

יקב אליגוטה קברנה פרנק 2015. צילום דור פנטי
צילום דור פנטי

יקב אליגוטה – צביקה פנטי

"עוד לא הגעתי לשיאי. יש לי ניצוצות של שיאים מפעם לפעם, אבל מבחינתי השיא הוא להוציא בכל שנה יין טוב יותר. זו השאיפה. להוציא יין טוב בפעם הראשונה זו יד המקרה. אני רוצה שאנשים יגידו כל הזמן: וואוו, איך יצא לך קברנה כזה…".

יקב אלכסנדר – יורם שלום

"יין גדול מתחיל בענבים איכותיים".

יקב גינתון – טל, דורון ובנג'ו

“היין נעשה באהבה ומתוך אמונה שלכל בקבוק סיפור משלו, המקרב ומאחד בין אנשים”.

מדליית זהב בטרהוינו 2016

יקב דרימיה – אלעד מובשוביץ

" ליין הכוח לייצר חיבור בין אנשים ותרבויות. יש החולמים בהקיץ, יש החולמים בשנתם, ויש ההופכים את חלומם למציאות".

הרעיון הוא לעשות יינות מכאן, יינות ישראלים, יינות קצת אחרים

יקב עבייה – יוסי יודפת

״לאן הייננים עפים כשהבציר נגמר… שנים שאני שואל את עצמי את השאלה הזו. כן, נכון, זה לא מצחיק. אולי זה הצחיק בפעם הראשונה, גם זה לא בטוח. אבל בכל זאת. אחרי שנגמר הבציר ועוברות הסחיטות והשפיות, יורד הלחץ. כבר לא צריך לבקר כל מכל פעמיים ביום, כבר אפשר להתרחק מהיקב ליותר מ- 24 שעות. היין לא צריך ש״יחזיקו לו את היד״, למען האמת עדיף להניח לו לנפשו…".

יקב אלונה – אלי אזולאי ומיכה רבאו

"לייצר יין איכותי אך ורק מהטרואר המקומי בבקעת אלונה. היין תמיד ישקף את המקום ואת יוצריו, תוך מתן תמורה הוגנת לצרכן אוהב יין".

יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב מרגלית – יאיר מרגלית ואסף מרגלית

"כאשר הטבע פוגש את האמנות והמדע – נקודת המוצא ביקב מרגלית היא קודם כל ליהנות מן העשייה, תוך הקפדה ללא פשרות על איכות היין. אנו מאמינים שקיימים אזורים בישראל שהם מקום אידיאלי לגידול ענבי יין, וזאת בגלל השמש והאור הרב שישראל בורכה בהם, התורמים לאיכות הענבים".

זאבי סימון יינן היקב המשפחתי
זאבי סימון יינן היקב המשפחתי. צילום איל גוטמן

יקב סימון – זאב סימון

​"כדברי המשפט הידוע, כאשר נכנס טעמו המופלא של היין לגרונם של הקרובים, יצא סודו של יקב סימון לאוויר העולם".

יקב הר ברכה – ניר לביא

"אשתך כגפן פורייה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב שולחנך".

יקב משפחתי בחג משפחתי - יקב אסף מרמת הגולן
יקב משפחתי בחג משפחתי – יקב אסף מרמת הגולן

יקב אסף – אסף קדם

"שבת בבוקר השכמה מוקדמת. קפה קטן…ויוצאים לכרמים. תדרוך קצרצר לבוצרים. עבודה של כ-6 שעות. חוויות, שירה, קשרים חדשים.  בסיום הבציר חוזרים ליקב לארוחת בוקר מזינה, ולפני החזרה למציאות מקבלים חולצת עבודה עברית, נפרדים בקושי מהמקום, וחולמים כבר על הבציר הבא…".

אילנית צמח העוסקת בפיתוח עסקי-שיווקי ליקבים ותיירות חקלאית הגיבה

אלון, שוב תודה על התזכורת שיקבי ישראל חייבים להתאגד ולהתאחד. כוח שאף אחד מהגורמים הממשלתיים אינו משתמש בו לטובת היקבים באופן ממוקד. אין אג'נדה לענף היין הישראלי מבחינה שיווקית, ייצוגית ובטח לא תיירותית. תוכניות לדרכי יין נגנזות, תקציבים לפיתוח תיירות יין או עידוד עסקים קטנים במרחב הכפרי מופנים לחגיגות ה- 70, וירוסים מסתובבים בכרמים ואין מה לטעת כמעט, מינהל מקרקעי ישראל מקרקע את העשייה המבורכת של היקבים הקטנים ועוד. החלק העצוב הוא שהיקבים כל אחד לעצמו, כל אחד בהתמודדות היומיומית, ושיתוף הפעולה מתמצה רק בעתות משבר אקוטי. כפי שעשיתי בעבודה מול משרד הבריאות. עכשיו אחרי שהגענו להסכמות איתם, יש לצלוח את המינהל. כאן צחי דותן צריך להתחיל לעבוד וקשה. אם היקבים הקטנים לא יישבו לו על הווריד, זו תהיה עשיה לבטלה. אז עם כל הרומנטיקה והיופי והיין המשובח שלנו, ייתכן וענף היין שלנו יצטמצם ל- 30 יקבים מתוך 300.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה