השבוע בענף היין 124: תקן היין החדש ואזור היין יהודה

כשכולם מתאוששים מהמצות ומשבוע הפסח, החליף משרד הבריאות את תקן היין הקיים בחדש, המועצה האזורית מטה יהודה הגישה בקשה להכיר באזור ככינוי מקור (אפלסיון), וארנון הראל הודיע כי הוא עוזב את יקב כרמל

האם קוורטט יקבי הרי יהודה יהפוך לתזמורת אזורית שלמה? צילום מדף הפייסבוק
האם קוורטט יקבי הרי יהודה יהפוך לתזמורת אזורית שלמה? צילום מדף הפייסבוק

1: יש תקן חדש ליין ישראלי

השבוע חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהיותו גם שר הבריאות, על הסכמה להחלפת תקן היין הישראלי 1318. הנה הסיפור שמאחורי התקן ובתוכו: לפני מספר שנים ישבה וועדת מומחים שעמלה על תקן יין חדש לישראל. חבריה היו  רותי ארדי, שרי דודיאן, אד זלצברג (יו"ר), שלומי כהנא, איתי להט, ליאור לקסר, ויקטור שונפלד. המטרה הייתה לעשות קצת סדר ותיקונים באי-תקן שיש בכל הקשור ליינות יבשים ומתוקים. מה מותר להוסיף ומה אסור, וכמובן כמה מותר להוסיף מכל דבר: סוכר, ביסולפיט, חומרי טעם וריח, אלכוהול, מים, וכו'.

למי שלא מכיר את כל שמות חברי הוועדה, וגם למי שמכיר, בוועדה ישבו בכירי הייננים מהיקבים הגדולים, שלכל אחד מהם יש אג'נדה משלו לגבי ייצור יין. הייתה זו תחילתה של מהפכה בענף, שנמשכה גם עם העברת הסמכויות פיקוח וביקורת למשרד הבריאות. באופן די מהיר יחסית, משרד הבריאות עשה שרירים והוציא תקנות מחמירות בנושא קבלת רישיונות לייצור יין. מכת מוות די אכזרית נחתה על כל היקבים הביתיים, שייאלצו להפסיק לייצר יין בחצרות הבתים, ויצטרכו למצוא אלטרנטיבה חוקית. לגבי היקבים שנמצאים באזורי תעשייה או בחלקות חקלאיות, ניתנו סוף סוף תקנות ברורות מה מותר ומה אסור, ומי שיעמוד בקריטריונים יקבל רישיון.

תקן היין שהתפרסם בימים אלה ייכנס לתוקף בעוד מספר חודשים. יש בתקן החדש מאות סעיפים, אבל מה שקופץ לעין זה כל הנושא של היינות המתוקים והמחוזקים, קביעת נורמות לטיפול במוצר היין, תנאים ומגבלות לתהליך ייצור היין, דרישות סימון (מה מותר ובעיקר מה אסור), דרישות אריזה, הוספת חומרים ועוד.

החודש יתקיים יריד היקבים הביתיים השנתי – חשוב שימשיכו להתקיים ואיתם היריד
היקבים הביתיים – חשוב שימשיכו להתקיים ואיתם היריד

בשיחות עם בעלי יקבים ביתיים, כמעט רובם האשימו את נציגי היקבים הגדולים ששולטים בענף היין, שהם דאגו רק לעצמם, ולא ממש דאגו ליקבים הקטנים – או ניסו לפחות לשמור על האינטרסים שלהם. היחידי שניסה לעמוד על המשמר, היה חבר הוועדה איתי להט שמייעץ ליקבים קטנים, אבל בשנה האחרונה אנחנו רואים שהגזרות הללו פגעו נואשות במספר רב של יקבים קטנים.

מצד אחד ברור לכולם שיין זה מוצר שמחייב פיקוח בריאותי, ותקנים שייגנו על הקונים מפני פגיעה בריאותית כל שהיא (תנאי סניטציה, רישום כמות סוכר או חומרים משמרים אחרים שיכולים לפגוע בבריאות), אבל מצד שני – בלי היקבים הקטנים שכל אחד מהם מייצר כמה אלפי בקבוקים בשנה, הענף מאבד סוג של ריגוש. אלפי אנשים אוהבים להגיע ליקבים הקטנים הללו ולשמוע סיפורי יין; דבר שלא מוצאים ביקבים הגדולים. רוב היקבים הלא כשרים שפותחים את דלתותיהם לציבור הרחב של מטיילים בשבת, הם אותם יקבים שנפגעים בחלקם מתקן היין החדש, וגם פה לא דאגו להחרגות מסוימות שאולי כן היו צריכות להינתן.

אבל כאמור, אף אחד לא באמת שמר על האינטרס של היקבים הללו, וחבל. צריך להבין גם שבתוך תקופה קצרה יתחילו פקחי משרד הבריאות לאכוף את התקנות החדשות, והם מצוידים בפנקסי דוחות מאוד שמנים. חנות יין שתחזיק יין שלא נמנה על העומדים התקן, תקבל קנס גבוה. סביר להניח שאחרי כמה קנסות שיחולקו לבעלי חנויות או יקבים שלא יעמדו בתקן, ייגמר הסיפור. אף אחד לא יספוג קנסות של עשרות אלפי שקלים וימשיך לשרוד. לטוב ולרע, התקן החדש ימנף את הענף, אבל מאידך יהיה קצת עצוב לראות יקבים שנסגרים, וזה יקרה במוקדם או במאוחר.

זה הזמן להתארגן ולהתחיל לחשוב איך עובדים נכון ועל פי התקן. יש כמה פתרונות די יצירתיים שיכולים לעזור ליקבים, וצריך לחשוב עליהם: שימוש ביקב עם רישיון, התארגנות של כמה יקבים ופתיחת יקב שירות במשותף, קבלת הלוואה מהמדינה לשיפור היקב לצורך הרישיון, ועוד. לא צריך להתחיל להתאבל עדיין. מי שהיין חשוב לו יימצא פתרון.

שימו לב בעיקר לסעיפים הבאים בתקן החדש: הסעיף החשוב ביותר ששונה, הוא הגדרת היין כיבש או חצי יבש. בתקן הישן, יין יבש היה עד 4 גרם סוכר וללא קשר לחומצה. בתקן החדש ניתן לייצור יינות עם כ- 7 גרם סוכר ועם רמת חומצה של 6 גרם לליטר, ולהגדיר אותו יבש. זו הגדרה מאוד חשובה לאיזון יינות, מבלי להיכנס להגדרה של חצי יבש כאשר היין הוא ברמת סוכר נמוכה.

סעיף 3112 – סימון האלכוהול יהיה או באחוזים שלמים או במרווחים של 0.5, כלומר נגמרו התוויות עם ה- 13.2% וכו'. והסעיף הכי דרקוני בתקן הזה הוא סעיף 3124 – מוצר שלא קיבל הכשר מהרבנות יסומן 'לא כשר'. איך על הסעיף הזה לא קמים וצועקים והולכים לבג"צ היקבים הלא כשרים, או היקבים הכשרים שלא מעוניינים בכשרות מהסיבות שלהם? זה פשוט עוד מסמר בארון הקבורה של האמון בין הממסד החרדי לממסד הישראלי הציוני. שתקום זעקה עכשיו, או שהעושק יימשך ולא ירחק היום שהבקבוקים יסומנו עם תמונות של רבנים.

החזון: יצירת דרך יין ואזור יין ב'לב הירוק' של ישראל
החזון: יצירת דרך יין ואזור יין ב'לב הירוק' של ישראל. צילום ישראל פרקר

2: ציון מקור גיאוגרפי אזור יין יהודה – האם סנונית ראשונה?

פרופסור עמוס הדס שלח לנו טור ידע ודעה מעניין שלו בנושא זה: לפני מספר ימים פורסמה במוסף גלריה של עיתון הארץ, כתבה בה נאמר כי מועצת מטה יהודה ומועדון יקבי יהודה פנו לרשם הפטנטים, לסימני המסחר בישראל,  להכיר באזור "יהודה" ככינוי מקור לענבי יין. פנייה זו פירושה להכריז על האזור המבוקש כעל אזור יין מוכר ייחודי ובעל מוניטין בישראל ובעולם על יסוד הגדרות "ציון מקור" או "ציון מקור גיאוגרפי" המובנים בחוקי הסחר הבינלאומי. בעגה עממית, הבקשה היא פנייה רשמית להכרה ב"יהודה" כבאזור יין לכל ענין.

ב- 1970 פרסמה מדינת ישראל, עם כניסת המדינה לקשרי מסחר ממוסדים עם השוק האירופי, את תיחום אזורי היין בגבולותיה. חלוקה זו של אזורי היין בישראל לא שונתה מאז בחוק. זאת למרות הרחבת השטחים הנטועים בגפן יין, הגדלת כושר יצור היין, וריבוי מספר היקבים ופריסתם בארץ מאז. ב- 2006 הציעו ממ"ר גפן היין עירן הרכבי ומנהלו דאז של המכון הישראלי ליין (מי זוכר?) שלמה כהן ז"ל, הצעת חלוקה מחודשת של אזורי היין בישראל. הצעתם לא נתקבלה, או נדחתה מסיבות בלתי ברורות. נציין שאזורי היין המוכרים בחוק, נקבעו במידה רבה על בסיס פריסת הכרמים והחלוקה המנהלתית של מחוזות הארץ באותה עת (1969/70). ההצעה המחודשת התבססה הן על פריסת הכרמים החדשה (2005/6), מאפייני קרקע, תבליט, גובה מעל הים, אקלים מקומי ופריסת היקבים, כמקובל בקביעת אזורי יין מודרנית.

מערכת האפלסיון הצרפתית
מערכת האפלסיון הצרפתית

משמעות חוקי הסחר הבינלאומיים החדשים, מחייבת אכיפה מוגברת של תקנות וחוקי סחר, ופיקוח קפדני ומחמיר יותר משהיה נהוג בעבר על הגדרות המוצרים, מקורם, צורות ייצורם, איכותם; כמו גם על שימור הסביבה, מסורות מקומיות, אזוריות, ושמירה על זכויות יוצרים. בין כלל המוצרים נמנים מוצרי חקלאות ראשוניים (חלב, ביצים, פירות, ירקות, דגנים ועוד), ותוצרי משנה שמקורם בחקלאות (מוצרי בשר, חלב, יינות, שימורים ועוד). על כל מוצר יש לציין את מקורו, אולם לגבי מוצרי חקלאות והתוצרים המיוצרים מהם, יש החמרה נוספת באשר לציון מקור חומרי הגלם. לגבי יין הושם דגש על ציון מקור הענבים –  בענייננו, האם היין והענבים מהם יוצר מקורם באזור הרי יהודה או בקעת הנדיב וזיכרון יעקב?

בחלק מהגדרות ציון המקור או הציון הגיאוגרפי, מסתפקים בתיחום האזור ובתקנות פשוטות לגבי הרכב המוצר ומרכיביו (למשל אחוז הענבים מאותו אזור ביין האזורי), כמו במרבית אזורי היין בארה"ב דרום אפריקה או אוסטרליה. לעומתם, באזורי יין מסורתיים, בעיקר אלו שבאירופה, נוספו הגדרות משנה על בסיס איכות או ייחודיות המוצר (על בסיס מושג ה"טרואר").

בתיחום הארץ לאזורי יין הנהוג ושריר כיום (מאז 1970), נבעו פרצות של הגדרות אזורים על פי "משנת" בעלי היקבים השונים. בימים אלה, עם הגשת בקשה חדשה לתחימת אזור יין מוכר והגדרתו כאזור עם ציון מקור,  חשוב לדון מחדש בנושא. תחילה נשווה בין החלוקה הקיימת, וזו שהוצעה ונדחתה. על פי התחימה לאזורי יין השרירה בחוק (1970), הוגדר אזור יין "הרי יהודה" שכלל שני תת אזור – בית אל וירושלים. כל מה שאנו יכולים להניח כיום (בהיעדר ידע מפורט על הבקשה, תיחום האזור וחלוקת המשנה בו או המפה המלווה את הבקשה), לגבי תחום אזור יין "יהודה", זה שהוא חורג ובגדול מתחום אזור היין הרשמי "הרי יהודה" של היום; ושהוא עשוי להימצא במסגרת אזורי היין שהוצעו ונדחו (2006). שם הוגדרו שני אזורי יין. האחד "אזור השפלה" ובו שני תת אזור:  שפלת יהודה הכולל את גזר-איילון, צפית, גת; וגבעות יהודה הכולל את שמשון, עדולם ולכיש. האזור השני "אזור הרי המרכז", כולל שני תת אזורים: הרי יהודה הכולל את ירושלים; והרי חברון הכולל את עציון, יתיר וערד.

מבחינת עצם הבקשה, יש בה קריאת תגר, דחיקת אתגר  ובחינת "זריקת כפפה" בפני ממסד ענף היין ו/או המנגנון הממשלתי. כיצד יענה רשם הפטנטים וסימני המסחר ל"פטנט" החדש? היש בכך פטנט חדש? כיצד יוכח כי האזור נבדל מאזורי יין אחרים בארץ? האם בתנאי הקרקע או האקלים? הייחוד של יינותיו מיינות הארץ האחרים? האם יכללו דירוגי איכות ומחלקות יינות בהגדרות האזור? אלו הן כמה שאלות הצצות מיד עם קריאת הכתבה התמימה ב"הארץ". לדעתי, אין מקום כלל לתמרוני יוקרה, כבוד או הגדלת פדיון או רווחיות, ויש לבחון את טיוטת ההצעה על מעלותיה, מגרעותיה, לתקן ולמהר לאשר אותה. ככל שנקדים כן ייטב. על התשובות לשאלות ועל היענות לאתגר נלמד בעתיד, ויש לקוות שלא במאוחר, כמקובל במקומותינו.

תגובות

אלי בן זקן – יקב קסטל

בשנת 1988 נטע אלי בן זקן את הכרם הראשון בחצר ביתו ברמת רזיאל
צילום דוד סילברמן dpsimages

לפני 25 שנה אף אחד לא אמר לי לכתוב Haute Judee על היין הראשון שלי, כי פשוט לא היו אחרים. ואף פעם לא חיכינו לרשויות בעניינים האלה. זה פשוט – קרה! בסך הכל זה כיוון חיובי של הכרה בייחודיות של האזור שלנו.

ערן פיק – יקב צרעה

ערן פיק Master of Wine – יין יקב צרעה. הכמויות קטנות יחסית ותמיד יש מחסור ביין
צילום ישראל פרקר

ב- 15 השנים האחרונות, היקבים החברים במועדון יקבי יהודה יזמו אירועי יין רבים, וקידמו את אזור היין מבחינה הכרתית ותיירותית. כמובן שמפה המגדירה את אזור היין היא צעד הכרחי וחשוב בתהליך של אזוריות. הצעד הראשון לשרטוט מפה היה ב- 2009, עם הוצאתו לאור של "אפיון אזורי – יקבי יהודה" שבחן את הטרואר האזורי מהיבט של אקלים, אדמות, טופוגרפיה והיסטוריה. הצעד הנוכחי – קבלת אישור חוקי לגבולות האזור – הוא צעד נוסף קדימה.

גולן פלם – יקב פלם

יין נובל הראשון יצא לשוק ב- 2008 כאשר היינן גולן פלם החליט שהגיע הזמן ליין דגל של היקב
צילום רן בירון

באופן עקרוני אני מברך על כל מהלך אשר יגרום לבידול וייחוד של אזור. מהלך כזה יחזק את בידול האזור, ומהלכים אלה ימשיכו לתת לנו מוטיבציה לחקור ולהעמיק בטרואר המקומי.

שוקי ישוב – יקב עגור

לפני יותר מ- 15 שנה התכנסו ביקב עגור היקבים שאז היו, והכרזנו על עצמנו כאפלסיון וכו'. והנה לאחר כל השנים האלה, הפלא ופלא: עדיין אנחנו ראשונים בארץ שמבקשים בקשה רשמית. אזורים אחרים לא ממש עשו זאת. כל מכתב ללקוחותיי אני פותח ב: יין הוא לא high ולא low טק. הוא מאד slow טק. אבל אני הרי אופטימיסט חסר תקנה ותקווה.

אחרית דבר

האמת, אם זה עוזר לקדם את תעשיית הישראלי אני בעד.  אבל מהר מאוד תיכנס הפוליטיקה לעניין, וגם היקבים ביהודה ושומרון יבקשו להכיר בהם, ואז בג"צ יכנס לתמונה וכרגיל כל העניין יהפוך לבעיה עולמית. 'אז למה לי פוליטיקה עכשיו' שר יובל בנאי למילים של שלמי ברכה; שתי משינות שכבר אז בשנות ה- 90 הבינו שהכל אבוד. אז למה לי פוליטיקה עכשיו. תעשו יין ותפסיקו עם שאר הירקות.

לאן ארנון נושא את עיניו? צילום מדף הפייסבוק
לאן ארנון נושא את עיניו? צילום מדף הפייסבוק

3: ארנון הראל פורש מיקב כרמל

ביום שני השבוע פרסמנו ידיעה זו, אך נראה לנו חשוב לשלב אותה גם ב'השבוע בענף היין': ארנון הראל, שהיה פחות משנה וחצי מנהל היצוא של יקב כרמל/יתיר, ביקש לסיים את תפקידו ביקב. ארנון הגיע מיקב רמת הגולן, שם עבד 20 שנה ובתפקידו האחרון היה מנהל שיווק מיתולוגי ועתיר הישגים. בכרמל היה האחראי על שיווק יינות היקב בחו"ל, ובתקופה הקצרה שמילא את התפקיד רשם מספר הצלחות. ארנון הגיע לכרמל בתקופה לא פשוטה של זעזועים ניהוליים בדרג הבכיר של היקב. נכון להיום, כל הסוסים הוחלפו בכרכרה הכרמלית; החל מהמנכ"ל, סמנכ"ל השיווק והמכירות, היינן הראשי, ועתה מנהל היצוא שהחליט לרדת מהכרכרה.

אתי אדרי-מיימוני. שאפו על המינוי. צילום מדף הפייסבוק
אתי אדרי-מיימוני. שאפו על המינוי. צילום מדף הפייסבוק

מה יעשה ארנון הראל עתה? נראה כי הוא רוצה הפוגה מתחום היין, ואחת האפשרויות מדברת על מיזם תיירות ספורט ברמת הגולן. המועמדת להחליף את ארנון בתפקיד היא אתי אדרי מיקב יתיר. עדיין לא פורסמה  הודעה רשמית בנושא, אך אם זה נכון – שאפו ליקב כרמל על המהלך.

מערכת אכול ושאטו מאחלת לאתי ולארנון הצלחה רבה.

תגובת יקב כרמל

לאחר כשנה בתפקיד מנהל היצוא של יקב כרמל, ארנון הראל ביקש לסיים את תפקידו. אנו מאחלים לו בהצלחה ומודים לו על תרומתו.

 






תגובה אחת

  1. יקב כרמל = ספינה טובעת. לכן כל מי שעיניו בראשו בורח. הדג מסריח מהראש ולמי שלא הבין מדובר ביושב הראש גלעד הלוי.

כתבו תגובה