השבוע בענף היין 164: יינות בני 10 – האם עמדו במבחן הזמן?

מלבד הטעימה המסקרנת של יינות 2009 יש לנו במדור השבוע מבוא לתערוכת PROWEIN שתתקיים בדיסלדורף, ביקורים ביקב לוינסון וביקב תשבי, מה מכין לנו חיים גן, ובמה אנחנו דומים לסין. קריאה מהנה

הטעימה נועדה לבדוק שרידות יינות ישראלים מ-2009 כשהבציר התחיל מאוחר יחסית ומזג האוויר היה נוח למדי. artwork by elenasham
הטעימה נועדה לבדוק שרידות יינות ישראלים מ-2009 כשהבציר התחיל מאוחר יחסית ומזג האוויר היה נוח למדי. artwork by elenasham

 1: טעימת יינות בציר 2009 ומחשבות על דקנטר

שנת  2019 יצאה לדרך, וזו הזדמנות טובה לטעום את בציר 2009 – יינות בני עשר שחלקם כבר לא קיימים. נכון שלא מדובר בציון דרך מרשים ליינות רבים בעולם, אבל אנחנו הסתקרנו והטעימה נועדה לבדוק שרידות יינות ישראלים מ- 2009, כשהבציר התחיל מאוחר יחסית, מזג האוויר היה נוח למדי, אבל די הרבה ייננים דיברו על מכות קימחון. ומעניין להשוות אותו לבציר 2008, שהסתמנה כאחת מהשנים הטובות ביותר ליינות הישראלים.

הטעימה נפרשה לשבועיים, והיינות הגיעו מהמקרר של מיכאל בן יוסף, של אמנון רכטר חובב היין, ושל מערכת אכול ושאטו. היינות נטעמו בתחילה במזיגה ישירות מהבקבוק, ולאחר מכן נטעמו לאחר ששהו בדקנטר. כאן המקום גם להספיד את הדקנטר כשמדובר ביינות ישראלים. אין בו ממש צורך; הוא רק הורס ומקלקל ולא היה יין אחד בטעימה הנ"ל שנטעם יותר טוב לאחר שהות בדקנטר.

צינה אבידן - מתגעגעים
צינה אבידן – מתגעגעים. צילום ישראל פרקר

יקב אבידן – ארגמן 2009

פרי יצירת של הייננית צינה אבידן ז"ל. צבע שחור בוהק. טאנינים נעימים ורכים, פה עמוס טעמי פרי שחור וחמיצות נפלאה. יין שיש לו עוד כמה שנים. יופי של עבודה עם זן הארגמן.

צילום דוד סילברמן dpsimages
איתי בן חיים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב בן חיים – TRADITION קברנה סוביניון 2009

יינן: איתי בן חיים. צבעו אדום כהה. טאנינים רכים, עץ שולט. תיבול חריף של תבלינים אקזוטיים. העץ מעניק בפה חוויה מדהימה.

שיבי דרורי יקב גבעות. צילום מהאתר

יקב גבעות – גופנה רזרב קברנה סובניון 2009

יינן: שיבי דרורי. הענבים מכרם יחידני. ריחות נהדרים של שוקולד ודובדבן אמרנה. טאנינים חזקים ומאוזנים מצוין עם הפרי השחור הבשל והחמיצות. שאפו.

יקב גבעות – הרודיון גוורצטרמינר 2009

שופע ריחות אקזוטיים. בפה מתובל בנדיבות בליצ'י ותפוז מתוק. יין לבן לבן בן 10. ומה אני אגיד, הכיבוש כנראה שווה את זה.

רוני ג'יימס – מר טרואר הישראלי. צילום שגיא קופר

יקב צרעה – נווה אילן שרדונה 2009

יינן: ערן פיק, בשנה הראשונה של היותו ביקב ללא רוני ג'ימס ז"ל שנפטר ב- 2008. אף מאופק. מרקם שמנוני, עבה, בריוש מתוק, פלפל לבן וציפורן. בפה לימון עדין לצד מלון כתום. גימור מעודן משאיר רושם מתמשך.

אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני
אורי חץ, יינן שאטו גולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב שאטו גולן – טוריגה נסיונל RR 2009

יינן: אורי חץ. זן פורטוגלי שחוזק באלכוהול והגיע ל- 17.5% אלכוהול. צבע סגול בהיר. ניחוחות של סיגליות, משולבים היטב עם דובדבנים שחורים ותבלינים טריים. מאוזן היטב. החך מתפתח למבנה מוצק ומרקם סמיך, שוקולדי, עם טאנינים קטיפתיים. יין מרתק, מתמשך ונדיב. נפלא.

צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף פז, יינן ויתקין. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב ויתקין – סירה 2009

יינן: אסף פז. אף מינרלי, נקי, שופע עשבי תיבול. בפה דובדבן שחור בשל, פטריות יער ארומטיות. אפטר טייסט שמעלה אגוזים ומחטי אורן. יין במיטבו.

ערן גולדווסר, יינן יתיר
ערן גולדווסר, יינן יתיר

יקב יתיר – סוביניון בלאן 2009

יינן: ערן גולדווסר. צבע זהוב דבש. ריחות של פרי טרופי קל לצד אשכולית בשלה. בפה תפוח ירוק, מלון, וטעמים קלילים וקלויים של עץ. יין שהפתיע ברעננותו.

יקב יתיר – יער יתיר 2009

עשוי מענבי קברנה סוביניון, פטי וורדו ומרלו. ארומות וטעמים עשירים ומורכבים של קפה קלוי ועור, יחד עם פירות יער בשלים. החך תוסס, טרי ומלוח, עם טאנינים משובחים. הסיום מלא פלפל שחור ועשבוניות טרייה. שאפו.

עידו לוינסון – מרגישים את הטאץ' שלו ביינות. צילום דוד סילברמן dpsimages
עידו לוינסון, גראז' דה פאפא. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב לוינסון גראז' דה פאפא – שרדונה 2009

יינן: עידו לוינסון. ריחות של דבש, אגס, מלון, ובקצות לחם קלוי. בפה טעמים של שקדים מרים, תפוח ירוק וגיר. יין גדול.

צילום דוד סילברמן dpsimages
זאב דוניה, סוסון ים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב סוסון ים -אנטואן 2009

יינן: זאב דוניה. היין נקרא על שם הסופר והטייס Antoine de Saint-Exupéry. עשוי מענבי סירה, גרנאש ומורבדר. לחובבי הברט – זה היין; מרתק ומקסים. אף שופע פטל, וניל ושקדים טריים. פה חריף, עוצמתי ובשל. אפטר טייסט של Bourbon whiskey. ועל זה נאמר "עצי הבאובב קטנים היו לפני שנעשו גדולים.". יין שונה, מרתק ומהנה.

אורנה צ'ילאג, אישה ויקב
אורנה צ'ילאג, אישה ויקב

יקב צ'ילאג – קברנה סוביניון פרימו 2009

ייננית: אורנה צ'ילאג. יין עמוס בטאנינים עוצמתיים נפלאים. צבע מרוכז מעט נוטה לחום. מתובל בנדיבות, שוקולד מריר, ליקריץ, עישון בקצוות. אורנה בשיא גבריותה.

שוקי ישוב, יקב עגור. צילום מדף הפייסבוק
שוקי ישוב, יקב עגור. צילום מדף הפייסבוק

יקב עגור – שמירה מיוחדת 2009

יינן: שוקי ישוב. עשוי מענבי קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי וורדו. ארומות עדינות של ליקריץ בוקעות מהכוס. שאר הפרי האדום קצת עייף, אבל בפה הוא מכה בעוז. ריבת אוכמניות, דובדבן משומר מסוכר, המון אדמה. טאנינים מאוזנים להפליא, האלכוהול חזק ומרשים. יופי.

השופט העליון עמית: "כשלעצמי אני נוטה לקבל כי מבחינתו של לוי יש משקל לקשר הרגשי שלו לאדמה, לכרמים וליקב". צילום דוד סילברמן dpsimages
יואב לוי, בזלת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב בזלת הגולן – מרלו רזרב 2009

יינן: יואב לוי. דובדבנים אדומים מתוקים, ליקוריץ, מנטה, קינמון ופרחים יבשים, כולם ארוגים יחד ביין מאוזן להפליא.

דורון רב הון מיקב ספרה עם התאום שלו מיקב Josten & Klein. צילום טומי מורדו
דורון רב הון היום מיקב ספרה עם התאום שלו מיקב Josten & Klein. צילום טומי מורדו

יקב עמק האלהסירה 2009

יינן: דורון רב הון. יין מרוכז מאוד, סמיך. ריחות חווה מרשימים. בפה מינרליות ואדמתיות, לצד מחית גרגרי יער, שקדים קלויים, עור ואוכף. יין  עוצמתי ומרשים ביותר (אחד הטובים ביותר בטעימה). אולי מכאן תצא הקריאה לדורון להתחיל לייצר גם אדומים.

גולן פלם הוא יינן היקב שממוקם בלבם של הרי יהודה ומוקף בכרמיו
גולן פלם, יקב פלם

יקב פלם –  קברנה סוביניון רזרב 2009

יינן: גולן פלם. יין מלא בריחות וטעמים בשלים נקיים: שזיפים, זעתר, זיתים ירוקים, קפה מרוכז, ומעט ארז בקצוות. יין רחב שמספק הנאה רבה.

יקב אסטייט שמוקף בכרמיו
קלו דה גת – יקב אסטייט שמוקף בכרמיו

יקב קלו דה גת – שנסון 2009

יינן: אייל רותם. בלנד מ- 65% שרדונה, עם תוספת של סמיון, ויונייה ושנין בלאן. כמעט חסר ניחוחות. בפה היין מימי מאוד. מעט טעמי משמש וגויאבה בקצוות. עבר זמנו.

היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים
ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רמת הגולן – ירדן קברנה סוביניון כרם רום 2009

יינן ראשי: ויקטור שונפלד. יין מרהיב. עשיר בארומות ובטעמי פרי מוצקים, שכבות של פרי וטעמי אדמה ועשבוניות. סיומת ארוכה ומענגת. יין שיש לו עוד עשור לפניו. ויקטור בונד ויקטור.

יקב רמת הגולן – ירדן הר חרמון 2009

בלנד בורדולזי. היין שהעלה חיוך גדול על הפנים. יינן גאון, שהכניס חומרי גלם משובחים לבקבוק יין שעולה 40 שקלים. יין בן 10 שפשוט עושה בית ספר לכמה מהיינות שמתומחרים במאות שקלים.

גיל שצברג, יקב רקנאטי. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רקנאטי – שיראז 2009

יינן: גיל שצברג. ארומות פרחוניות לצד עור ושזיף. בפה היין לא מאוזן, והחומציות משתלטת על הפרי המתבקש.

 יקב רקנאטי – קריניאן גפנים ותיקות 2009

מרשים, עוצמתי, מינרליות ואדמתיות. יין בשיא אונו.

יאיר מרגלית ואסף מרגלית – אבא ובן, שתי אסכולות. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר מרגלית ואסף מרגלית, יינני יקב מרגלית. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב מרגלית – קברנה פרנק כרם בנימינה 2009

יינן: יאיר מרגלית. קברנה פרנק שקצת מתעתע, כי אין בו טיפת ירקרקות אבל עמוס באופי ומציע ריחות וטעמים בשכבות של עשבי תיבול מלוחים, גרגרי יער כהים, אדמה רטובה, עלים יבשים  ואלון חושני. יאיר במיטבו.

יינות timeless של יקב וילה וילהלמה
יינות timeless של יקב וילה וילהלמה

יקב וילה וילהלמה – מרלו 2009 GRAND RESERVE

ייננים: עמרם סורסקי ומוטי גולדמן. היין בוקבק ב- 2017 ומושק בימים אלה. לא, היין לא נשכח בחביות 7 שנים אלה. פשוט, המשפט של ז'אן ז'אק רוסו: "הסבלנות מרה, אך פירותיה מתוקים", הוא חלק מפילוסופיית היקב. אז לא מצאנו ביין הזה מתקפה של נגריה, וטעמי העץ היו רק ברקע. יין אדום בוהק ומרשים. חומציות טובה, שמתמזגת לה נפלא עם הפרי הבשל, שמדי פעם ובזכות תוספת ה- 10% פטי וורדו, משחרר טעמים קטנים של קינמון, טבק, עור, שוקולד מריר ואספרסו מרוכז. החבית הייתה בסך הכל כלי אחסון לחומר גלם משובח. 2,673 בקבוקים, ושווה לשים יד על כמה מהם.

לסיכום: 2008 שנת השמיטה אכן הייתה מיוחדת, וכולם דיברו בה גבוהות, עד ש- 2009 קצת נדחקה לפינה על לא עוול בכפה. על פי החתך שנטעם, מדובר ביינות מצוינים ומיוחדים מאוד1 אכן שונים מיינות 2008 – וטוב שכך. הם הרבה יותר עוצמתיים, יותר מורכבים, וממש לא צריכים הרבה עבודת יחסי ציבור כפי שדרשו יינות 2008.

הקורא יוסף חיים גולדשמידט הגיב

איזה כתבה יפה. כייף לקרוא כל יום שישי. וזה גם מראה לנו ולכל הסקפטים שהיינות הישראלים יכולים להתיישן עשור ומעלה. אז לכל מי שאומר שיין ישראלי מחזיק מעמד בין 5 ל- 7 שנים, שיישב בשקט ויעזוב אותנו בשקט. שבת שלום, ושאפו לייננים!!

2: WELCOME TO PROWEIN – פרווין 2019

זו השנה ה- 25 שמתקיימת תערוכת היין הגדולה באירופה PROWEIN בדיסלדורף גרמניה, בה מציגים אלפי יקבים מכל העולם, ובקהל עשרות אלפי מבקרים מקצועיים שמגיעים במיוחד לפגוש את היינות, הייננים ואנשי השיווק.

מדובר בתערוכה שמקבצת אליה מכל העולם בעלי חנויות יין, מסעדות, בתי מלון, רשתות שיווק, סומליירים, עיתונאים – 1,263 הגיעו לסקר את התערוכה ב- 2018. רשתות טלוויזיה, עיתונות מקצועית, מבקרי יין וכתבי יין שמגיעים לסקר ולהיפגש במסיבות העיתונאים שמארגנים היקבים. הכל מקצועי, הכל בגדול, הכל בסדר מופתי כיאה לגרמנים (לרע ולטוב). קשה מאוד להעביר את החוויה העצומה, ורק מי שביקר בתערוכה הזו יכול להבין את העוצמה שיש ליין בעולם.

תערוכת PROWEIN בנויה ליקבים שיש להם משווקים בעולם

אנחנו באכול ושאטו מבקרים ומסקרים את התערוכה הזו כבר 7 שנים, וכל פעם מחדש אני מופתע מהחידושים שיש בענף היין. מדינות קטנות שאיש לא שמע עליהן מתגלות כיצרניות יין. לבנון השכנה שלנו, שבאמצע מלחמה כזו או אחרת מציגה בגאווה ביתן גדול ומרשים, אלבניה, גרוזיה, אסטוניה, אפילו מיקרונזיה שלחה שני ייננים להציג את היינות שלהם. השליטה של יינות קליפורניה עם העוצמה האמריקאית והתקציבים הממשלתיים שהם מפנים לנושא מטורפת, והעיצוב של אזורי הטעימה שלהם מרשים. צרפת – עם כל הפוזה הפריזאית מראה מה היא יודעת לעשות (נראה אם השנה יגיעו עם אפודים צהובים או כרגיל עם החליפות), איטליה – כשבכל מקום מגישים לך גושי פרמג'אנו ופרושוטו, דוכני טעימות אוכל ויין, וכמובן המון הרצאות וטעימות מקצועיות בכל דוכן.

יעל גיא ויאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן (מימין)
יעל גיא ויאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן (מימין)

מה עם ישראל? מכון היצוא פרש לפני שלוש שנים מתמיכה וליווי של תערוכות יין באירופה, מתוך ראייה אסטרטגית של השקעה ביצוא היין הישראלי לאמריקה. זה היה למורת רוחם של יקבים קטנים שהתקציב שלהם דל, ומי ששמחו על ההחלטה היו היקבים העשירים שמציגים בתערוכה בשנים האחרונות גם בלי התקציב של מכון היצוא: יקב רמת הגולן, יקב הרי גליל ויקב רקנאטי – משפחת רמת הגולן/שקד. מי שאיגדה את הדוכן היא יעל גיא מיקב רמת הגולן, שנכנסה לנעלי מכון היצוא, והמשיכה את המסורת של ייצוג ביתן ישראלי מכובד וראוי. רוב העבודה בדוכן הישראלי כוללת קיום פגישות עם לקוחות מאירופה, יצירת היכרות עם המוצרים החדשים, וכמובן לדעת לדחוף כמה שיותר יין. היקבים גם נפגשים עם לקוחות פוטנציאלים חדשים, ואף מקיימים מסיבת עיתונאים.

צילום מדף הפייסבוק של יקב רמת הגולן
צילום מדף הפייסבוק של יקב רמת הגולן

כאשר מכון היצוא היה בפרונט, דאגו אנשיו להקפיץ את שגריר ישראל בגרמניה עם מעטפת דיפלומטים שעשתה קצת עניין, ופלאשים של עיתונאים שבאו לסקר. מבחינת מדיה וחשיפה תקשורתית, הדוכן הישראלי לוקה בחסר, כי אין תקציב למשרד יחסי ציבור מקומי שמכיר עיתונאים, בלוגרים וצלמים. יעל גיא עדיין לא הצליחה לפצח את הבעיה איך להגיע לתקשורת ללא תקציב. אם יורשה לי בנימה אישית, היא גם צריכה לפתור את עניין הבייגלה שהדוכן מגיש לקהל הטועמים. זה די מביך, ומניסיון העבר שעשו עליו פיילוט, אפשר להגיד שהוא צלח. יש נשנושים ישראלים שיותר מתאימים ליין, אבל בייגלה ? יש רק למלאכים מעל הראש.

התערוכה תתקיים בין התאריכים 17-19.3.19, ימים ראשון שני ושלישי, ומיועדת רק לקהל מקצועי. אני מודע לכך שזה כרוך בהוצאה, אבל הביקור במקום חובה לכל יינן, בעל יקב או יבואן. מדובר בחוויה שתפקח את העיניים ותיתן פרספקטיבה על עולם היין. שווה להירשם ולהגיע.

עידו לוינסון. צילום דניאל לילה
עידו לוינסון. צילום דניאל לילה

3: ביקור ביקב לוינסון – מ-Garage de Papa ל- Atelier du Fils

GARAGE DE PAPA של משפחת לוינסון הפתיע אותי. הגעתי לביקור ביקב החדש באזור התעשייה של סגולה, והופתעתי לשמוע ולראות שהיקב מייצר כבר 20,000 בקבוקים. ציוד חדיש ומתקדם נרכש לטובת היקב החדש, וסטס פלדביין  גויס כעוזר יינן. בפעם האחרונה שביקרתי את עידו בבית הוריו, בו שכן הגראז' הם ייצרו גג 3,000 בקבוקים. מתברר שזה כבר לא משחק ילדים, והיקב היה חייב לעבור למקום שאפשר יהיה לייצר בו כמות כזו, וגם מקום שהחוק מתיר זאת (אזור תעשייה). אז זה כבר לא גראז', ואנחנו מכתירים אותו כ-  Atelier (בית מלאכה), ואולי בעתיד יהיה גם Usine (מפעל)

צילום סטס פלדביין
צילום סטס פלדביין

עידו לוינסון עבר מיקב רקנאטי שמייצר מאות אלפי בקבוקים,  ליקב ברקן שמייצר מיליוני בקבוקים בשנה. במהלך השנים  אני עוקב אחרי היינות של לוינסון ביקבים השונים. זה עסק  לא פשוט, כי לייצר יין ביקב בוטיק שונה לחלוטין מאשר לייצר יין ביקב כמו רקנאטי, שבתקופתו כיכבו בו שלושה ייננים שכל אחד משך לכיוון אחר. גיל שצברג עם הוותק וההבנה העמוקה בכרמים, עידו לוינסון כיינן מטאורי עם הבנה אקדמית מרשימה, שדי לקח על עצמו את תפקיד הפרזנטור של היקב וחליפת איש השיווק הייתה כרטיס הביקור שלו ברקנאטי, וקובי ארביב שהגיע לפני עידו, החכים לשאוב ולספוג מידע משניהם, ובזכות זאת קיבל את תפקיד היינן הראשי. אם ברקנאטי אין ממש טביעת אצבע ייחודית של יינן מסוים, בברקן זה עוד יותר מסובך. יקב עם אלפי דונמים של כרמים שייקח לעידו שנים להכיר, להפנים ולשנותם (אולי). גראז' דה פאפא היה המקום בו עידו לוקח אחריות מלאה על התוצר הסופי, והוא זה שחתום על הבקבוק. אז נכון ששמו הולך לפניו, וקשרים חבריים עם עיתונאים נכונים אכן מעניקים לו יתרון מסוים, אבל בסופו של דבר היין נבחן על פי הצלחתו בשוק, ואין ביקורת או כתבה שיכולה להתחרות בזה.

היינות של עידו משווקים ונמצאים כמעט בכל מסעדה נחשבת. גם היותם ללא הכשר לא מפריע לשווק 20,000 בקבוקים בשנה. אני חושב שהתשובה מאוד פשוטה. בזמן שרוב הייננים בסדר הגודל הזה מנסים לכוון לטעם "הטעים" (היינות המאוזנים, החביבים, האלגנטיים), עידו לוינסון הולך על הקו של היינות הבינלאומיים. בחבורה זו ניתן למצוא את זאב דוניה מיקב סוסון ים, גבי סדן מכרם שבו, דורון רב הון מיקב ספרה, אסף מרגלית מיקב מרגלית, ורמי בר מאור מיקב בר מאור.

לסיכום: שיווק נכון, מועדון לקוחות אוהד, יקב בגוש דן שקל ונגיש להגיע אליו עושים את העבודה. אה, כן, בסופו של דבר גם צריך יין טוב.

צילום סטס פלדביין
צילום סטס פלדביין

GARAGE DE PAPA לבן 2018 – שרדונה. ביטוי זני אופטימלי. עטוף בגלימה של מורכבות עשירה. יין ללא ריחות וטעמי עץ. באף ובפה אשכוליות ואגוזים. היין בתחילת דרכו, וכבר מפגין בשלות עדינה. מחירו 150 ₪. מבחינת VFM (תמורה לכסף – תל"כ), הייתי שמח לראות אותו ב- 125-135 ₪.

GARAGE DE PAPA אדום 2016 – פטיט סירה ו- 20% קריניאן. יין בכלל לא קטנטן. צפוף, מלא גוף, שפע של טאנינים דקיקים. חך עשיר ומרובד, פירות כהים ותבלינים. אפטר טייסט מרגיע. מחירו 165 ₪. VFM – הייתי שמח לראות אותו ב- 135 ₪.

GARAGE DE PAPA 2016 פטיט סירה אשכולות שלמים –  צורת עבודה הקלאסית של vendange entière כשהענבים תוססים באשכולות שלמים עם השזרות. צבע ארגמן עם ניחוחות של פטל ואלון קליל. בחך שפע של טעמי דובדבן שחור חמוץ, חמוציות, ורמז של ריבת פטל. טאנינים מאולפים, עם מנה נדיבה של אלון מתובל ורמז למתיקות, שנדמה כי היא סופגת חלק מהעפיצות. יין מרוכז מאוד. מחירו 250 ₪. מלאי מוגבל מאוד, ולחובבי הז'אנר לא באמת תהיה משמעות למחיר.

GARAGE DE PAPA אדום 2013 – סירה עם תיבול של פטיט סירה וקריניאן. ריחות של שזיפים כהים בשלים, תבלינים יבשים, פרחים, זפת ואדמה. האלון קופץ פנימה והחוצה. החך מאוזן על ידי טאנינים עדינים וחומציות מרעננת,  אוכמניות, ליקריץ, אספרסו, אספלט וקולה. יש כל כך הרבה שכבות של טעם, שזה סוג של מבוך. זיתי קלמטה צצים להם באפטר טייסט האפי. מחירו 165 ₪ – VFM לחלוטין.

4: איש הענבים – לא מפסיק להפתיע

אמש, חמישי 17 בינואר, הייתי אצל חיים גן בטעימה פרטית מקדימה לטעימה לקבוצה סגורה, כשבארסנל היינות בטעימה היו יינות מפתיעים ואייקונים. הנחה אותה ד"ר ארקדי פפיקיאן, והיינות שנבחרו על ידי חיים היו אולטרה פרמיום. כן, אני יודע, גם אתם חושבים כמוני על זילות המילה פרמיום. בכל אופן, תחת קורת הגג בבית איש הענבים נבחרו חמישה עשר יינות, שחלקם הגדול הפכו לאייקונים – עוד מילה שאהבתם… נגיע לזה בהקדם. אזור הנוחות של VFM לא קיים ביינות שהביקוש אליהם עולה עשרות מונים על ההיצע של הענקים בדורם. יער יתיר 2003 מגנום נפלא, הפגין חיוניות ורעננות על אף גילו המושקע, והמשתתפים נהמו בהתרגשות. סוסי העבודה והיינות היציבים ביותר בעולם היין הישראלי – הקצרין האדום הראה בסיס איתן של פרי עטוף בעץ שמחמיא לאורך זמן. הקסטל גרנד וין 2013 – השנה הכי טובה של היקב מאז ועד היום, אם כי אלי בן זקן חושב שכולם גדולים כי כולם כמו ילדיו. הוואלר של אמפורה – היצירה של ארקדי פפיקיאן, הוא יין מפתה, טעים ומרוכז. סוג של אופוס וואן וגריינג' בבקבוק אחד. היו עוד כמה יינות בטעימה אפשר להתרשם מהיינות בתמונה, ובשבוע הבא מובטח סיקור נוסף.

ההפתעה הנוספת שמחכה מבית איש הענבים שאוטוטו תצא לציבור, היא ספר שיאגד בתוכו את יקבי ישראל ויינות ישראל הנחשקים ביותר. ביקורות, אנקדוטות ויין ישראלי משובח בלבד. יהיה מעניין ומרתק. חיים גן יכתוב וימליץ. גולן תשבי (עם אביו יונתן) - ב-2007 יינן. היום יינן ויזם בלתי נלאה: שיפוץ כלי רכב, לחם, בשר מעושן, שוקולד, הדרכות, מסעדה, וזה לא הכל

גולן תשבי (עם אביו יונתן) – יינן ויזם בלתי נלאה: שיפוץ כלי רכב, לחם, בשר מעושן, שוקולד, הדרכות, מסעדה

5: יקב תשבי: מסעדה – שוקולד – יין

היינות הראשונים של 2018 צצים להם אט אט, ואני מניח שבחודשי פברואר-מרס יחלו היקבים הגדולים בהשקות היינות הצעירים, בעיקר הלבנים והרוזה. יקב תשבי, שמייצר בסביבות מיליון בקבוקים בשנה, הוציא לחנות היקב את יינות הביכורים שלו מבציר זה.

היקב ממוקם באמצע הדרך בין בנימינה לזכרון יעקב, והמקום מהווה מקום מפלט אזורי. נעים לשבת במסעדה שקורצת לאוכל האיטלקי ולארוחות הבוקר שמוגשות בה. שוקולד וולרונה מככב במרכז המבקרים, שמעניק חוויה ייחודית של טעימות פרלינים משובחים לצד היינות של היקב. ללא ספק שווה ביקור. יש מאפיה עם לחמים היישר מהתנור, ובימי שישי טראק הבשר המעושן מספק חוויה בשרית בנפרד מהמסעדה החלבית. יש גם הסדנה בה גולן תשבי מתמסר לאהבה הגדולה שלו לשיקום ושיפוץ ג'יפים וטרקטורים ישנים.

סוביניון בלאן 2018 – סוביניון עם מרקם ופרי טוב. אפרסק, מנגו קל. איזון טוב. ממש טרי. מחירו 42 ₪. לדעתי VFM בליגה של מספר בקבוקים ב- 100.

סוביניון בלאן אסטייט 2018 – צהוב בהיר עם גוונים ירוקים. אף עם אננס ירוק, סרפד כתוש, תפוח, מנטה עם נימים טרופיים. בחך מתיקות פירותית מוגזמת ולא מאוזנת. מחירו 55 ₪ – מבחינת VFM בליגה של מספר בקבוקים ב- 100.

תשבי קברנה סירה 2018 – ריח של דובדבן ושזיף. החך צעיר, תוקפני ופירותי. זה יין הבית של היקב, ממנו ניתן למלא בקבוקים שמביאים מהבית בתחנות המילוי שיש ליקב. מחירו 35 ₪ – בהחלט VFM.

פטי וורדו 2018 – אף של פרי אדום שמזכיר תות שדה ושזיף, עשבים יבשים ותבלינים. בפה חמיצות שמשתלטת וטאנינים תוקפניים.  פטי וורדו משמש בדרך כלל בבלנדים, ומי שמייצר ממנו יין זני, חייב להבין שהזן הזה חייב להגיע ללקוח בצורתו היותר עדינה והפחות מאסיבית. התירוץ של יין צעיר לא מחזיק כאן, כי אין לו סיכוי להתיישן ולהתפתח למשהו אחר. קצת חבית שהייתה מעדנת, קצת תיבול עם זן אחר, היו עושים את היין הזה ליין טוב. מחירו 45 ₪ – VFM לא.

לסיכום: כתבתי כבר רבות על היינות הזולים שהיקבים משחררים לשוק, ומרבית היקבים הגדולים כבר הפנימו והבינו שדווקא היינות האלה צריכים להיעשות עם יותר תשומת לב ועם VFM גבוה מאוד. אלה היינות שמשמשים ככרטיס הביקור של היקב בכל מקום שהציבור הרחב והפחות מבין ביין נתקל בהם (אולמות אירועים, סופרמרקטים ועוד). אסור לזלזל ביינות האלה, כי בזכותם יקנו את יינות הפרימיום של היקב. ראו ערך הר חרמון של רמת הגולן, הר של תבור, יונתן של רקנאטי וסדרות טבע ומושבה של יקב בנימינה. אז למה תשבי לא?

6: לפחות בדבר אחד אנחנו דומים לסין

רני רוגל מדווח: כתבה מעניינתבמוסף כלכליסט מחמישי שעבר, מלמדת אותנו על האלכוהול הסיני באיג'יו (Baijiu), שנמכר יותר מוויסקי או וודקה, וחריף מהם – עם 50-60% אלכוהול בדרך כלל. מכירות הבאיג'יו ב- 2017 הסתכמו ב- 103 מיליארד דולר – 99.9% מהן בסין כשהקונה הגדול ביותר הוא השוק הממשלתי, בעוד וודקה נמכרה ב- 49 מיליארד דולר וויסקי ב- 34 מיליארד דולר. אז במה אנו דומים לסין כשמכירות היין אצלנו הסתכמו בשנה האחרונה ב- 1.6 מיליארד שקל (כולל תירוש ויין קידוש) והיצוא כ- 50 מיליון דולר?

‫לפני הדמיון לסין (מה טראמפ היה אומר על זה?), לפי צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, יוצרו בארץ בשנה האחרונה כ- 60 מיליון בקבוקי יין, מהם 20 מיליון בקבוקי תירוש ויין קידוש. היבוא עומד על 24% והיצוא על 20%. יש יבוא נפרד למיץ ענבים (תירוש) שמגיע סחוט במכולות מאיטליה, ספרד וצרפת (מה שנקרא הובלה בבאלקים), שמשמש בעיקר את תעשיית היין לקידוש ותירוש. אין אפשרות לדעת כמה כי אין חובת דיווח, אבל מדובר כהערכה על עוד 4 מיליון ליטר בשנה.

והנה הדמיון המובטח לסין: אופיר דוד, כתב כלכליסט בסין, כותב שמאמצי היצוא של המשקה לרחבי העולם נעשים על ידי כל חברה בנפרד. יוצ'ן ג'ונג, המשמש כיועץ ליצרני באג'יו, אומר כי נכון לעכשיו כל חברה שמייצאת פועלת בנפרד "ומנסה לקדם את המותג שלה, במקום שיעבדו יחד כדי לקדם את כל הקטגוריה". לא מזכיר לכם את יצוא היין מישראל? כשהיקבים נלחמים על השוק העולמי – אם דרך מפיצים גדולים ואם ביצוא ישיר בהיקפים קטנים – כל אחד בנפרד ולא כמותג אחד של Israeli Wine  או Wine from Israel?

עוד דבר מעניין בכתבה: יש גם באיג'יו כשר, והיצרן שלו, יהודי בשם מאט טרוש שהתחזק והפך למתתיהו תירוש, מייצר אותו עם פחות אלכוהול (35-40%) במזקקות בסין ובארה"ב, ומקדם אותו בעולם. בישראל לא נמכר באיג'יו, ותירוש אומר שהוא מחפש מפיץ ישראלי. אז חבורת היבואנים – קדימה, הנה משקה חדש שאתם יכולים לייבא.

 






תגובה אחת

  1. איזה כתבה יפה כייף לקרוא כל יום שישי.. וזה גם מראה לנו ולכל הסקפטים שהיינות ישראלי יכולים להתיישן עשור ומעלה.
    אז לכל מי שאומר שיין ישראלי מחזיק מעמד בין 5 ל7 שנים שיישב בשקט ויעזוב אותנו בשקט.. שבת שלום.. ושאפן לייננים !!

כתבו תגובה