אליהו שלי. פסח 2019 עוד קצת יין וזהו
הערב הוא מגיע. יעבור בית בית כדי לבדוק שאנחנו לא שייכים לעדת נביאי הבעל. כי אותו אליהו הזמין לפני המון שנים 400 נביאי בעל למעין תחרות כזו: מי ינצח, הם או הוא שמייצג את האלוהים? וכן כן, הוא ניצח. מה עשה ל- 400 נביאי הבעל שהשתתפו בתחרות? אתם שואלים; הוא פשוט שחט אותם. אז במחשבה שנייה, אולי לא כדאי להשאיר את הדלת פתוחה השנה.
עד 100 שקלים עם התמורה הטובה ביותר לכסף (VFM)
יקב יתיר הר עמשא 2015 – בלנד מרתק, מדויק, מתמכרים בקלות.
יקב רקנאטי מרלו רזרב כרם מנרה 2016 – מרוכז, דחוס, שופע פרי, זועק לאוכל. יופי של יין.
יקב וורטמן שמבור 2014 – קברנה סוביניון, קריניאן מרלו, קברנה פרנק. מיזוג גלויות גאוני ומקסים.
יקב עמק האלה מרלו 2015 – חובבי המרלו הרגוע ימצאו בו נחמה. יופי של יין.
יקב אליגוטה קברנה פרנק 2016 – יין מלטף. התפרצות של ריחות משכרים, נקיים ונעימים. לעצום את העיניים ולשקוע.
יקב מאיה מארה רד 2017 – קריניאן, מורבדר וסירה. זנים קרירים שמתחברים נפלא. טעמי חבית קלויה ופרי נקי וטוב.
יקב שילה קברנה סוביניון שור 2015 – ענבי קברנה סוביניון עם כל הטוב שבהם. שכבות של טעמים נקיים מורכבים. יופי.
יקב נטע אדום 2016 – בלנד לא מתחכם אבל גם לא מתפשר. יין מקסים.
יקב גתו שני 2016 – קריניאן וסירה. לפעמים היקבים הקטנים מפתיעים ובגדול. יין עוצמתי, טאני, עשיר מאוד.
מעל 100 שקלים עם התמורה הטובה ביותר לכסף (VFM)
יקב קסטל Petit Castel 2017 – הבלתי מנוצח. מעשה אומנות.
יקב ספרה שרדונה 2018 – הצעיר הזה עושה לי טוב. יין צברי. חד, בועט, ובשלב מסוים מלטף.
יקב תבור סינגל ויניארד כרם שיפון טנאט 2013 – שונה בנוף הישראלי. מיוחד מאוד, מורכב, קולינרי. טוב, טוב מאוד.
יקב בר מאור ירח אדום 2015 – הענבים מבנימינה. "איך היה יבול הענבים השנה?" יין מלא פרי טרי ונקי, שעוטף את הפה בכול טוב.
יקב לוריא שרקיה 2015 – יין אדום חצי מתוק, 16% אלכוהול. יין מרוכז, מתומצת. מתיקות לצד רעננות נפלאה.
יקב צ'ילאג פרימו קברנה סוביניון 2012 – יין בן שבע שנים ועדיין ינוקא. יין שמצליח לתפוס את האורגזמה במעופה.
יקב צרעה הרי יהודה 2017 – מתוחכם, רציני. יין שמגשים חלום. אולי אפילו כמה.
יקב רמת הגולן קברנה סוביניון ירדן 2014 – מדויק, מושלם. בלתי נתפס לפעמים. שאפו.
יקב פלדשטיין רוזה מענבי קריניאן 2018 – Troublemaker אמיתי, אבל הדפוק הזה עושה לי טוב.
יקב גראז' דה פאפא אשכולות שלמים 2016 – יין עם מחשבה מחוץ לקופסה. זה הסיפור של היין הזה.
סוסון ים קפקא 2014 – מחתרתי משהו. יין עם חמישה סימני קריאה, הסימן המובהק למוח מטורף. נסו את היין הזה עם הספר "איש הקציר".
שאר ירקות – על מה לא לפסוח
ערק יודה – מפתיע בעדינותו, טהור ואניסי. האלכוהול שבתוכו עשוי מתזקיק ענבים מחירו 59 ₪. שאפו.
קוניאק dupuy – בלנד של מספר קוניאקים. עשיר ומורכב. סיומת נפלאה לארוחת החג. מחירו 200 ₪.
B12 – בר בשרים נטו. בלי פוזה, בלי מלצרים ובלי גינונים טקסיים מעיקים. שקדי עגל, נתח קצבים, סינטה, אנטרקוט על העצם. מהמעשנה מבצבצת בטן חזרזירית נוטפת שומן ריחנית או אסאדו עסיסי, ואם יגאל על הבר אז יש סיכוי גם לסאדו. בימי שישי יש דגש על יין, ויאיר גת ימליץ וימזוג את יין החודש שנבחר בקפידה אחרי ערב יינן שמתקיים אחת לחודש (יינני יקבי בוטיק בלבד מהשַׁמְנָהּ וְהסָלְתָּהּ שנבחרים בפינצטה), ויש להתעדכן באתר הבר מתי, למה וכמה. קרליבך 12 תל אביב, 03-7427888. יש גם אתר.
IWSI – Wine & Spirit Education Trust
פגישות יין ברמה אחרת. נכון שהמקום מתמחה בעיקר כמרכז הדרכה ופונה לקהל המקצועי שמעונין להעשיר את הידע שלו בסטנדרט בינלאומי, אבל מדי פעם יש פגישות חד יומיות והדרכות מעשיות של ייננים בגובה העניים. סדנאות אלה פתוחות לחובבי יין שרוצים בעיקר לשבת סביב שולחן עם אנשים שמדברים בשפה שלהם – שפת היין. אז כן, עדיין מדברים על עפיצות ועל ערסול הכוס כדי להוציא ממנה ניחוחות חבויים, אבל מהר מאוד מתפתח דיאלוג עם היינן, השפה משתנה, ולאט לאט היין מקבל פרופורציות ארציות. דווקא אז חובבי היין מתחילים ליהנות ממנו. היה לי הכבוד להצטרף לשעה קלה לסדנא שהעביר דורון רב הון (יקב ספרה), ומה אני אגיד: התאהבתי. בסימה רב הון. הנה האתר.
קורס רביעי לניהול ושיווק יקבי בוטיק
אילנית צמח מכה שוב. הקורס הרביעי לניהול ושיווק יקבי בוטיק, אותו היא יזמה ומארגנת, ייפתח בתחילת חודש מאי בשיתוף עם משרד החקלאות. בעלי יקבי בוטיק או יקבים ביתיים שגם רוצים להרוויח קצת כסף מהתחביב שלהם, זה המקום ללמוד בו בקורס שחושף הכל, בלי לייפות דברים. עם מידע וטיפים קטנים איך לעשות את זה ולהצליח. הכרת ענף היין הישראלי, אנשי המפתח, פרסום, שיווק, חנויות יין, מסעדות, תמחור, עיתונות יין, ביקורות יין, איך למנף מדליה ועוד. המון חומר. קצת מלחיץ, אבל יוצאים רגועים בסוף. אה כן, אני ארצה על עיתונות יין, ואחשוף אתכם לכל הפוליטיקה שיש בענף.
ספרו של שגיא קופר – המדריך הדעתני ליין
אין הרבה ספרי יין בעברית. האחרון שיצא היה מילון שקד למונחי יין, ועל המדפים בסטימצקי אפשר עדיין למצוא את "יינות ישראל" של מיכאל (מימי) בן יוסף שנכתב בשנות השמונים של המאה הקודמת.40 מיליון בקבוקי יין, 300 יקבים, יבוא מכל העולם, ותעשיה צעירה שמפרנסת אלפי אנשים. כולנו מלינים על כך שאנחנו תקועים כבר שני עשורים עם 5 ליטר צריכת יין ממוצעת לשנה, ונוטים להאשים את המחירים הגבוהים של היינות הישראלים, בעיקר במסעדות. מאשימים גם את אופי היין הבומבסטי עתיר האלכוהול והעץ, שלא מתאים למזג האוויר שלנו, ושיווק ופרסום שתקועים בשנות השמונים. אולם הבעיה האמתית היא שיין נתפש עדיין כמוצר פרמיום, כזה שמדברים עליו בשפה גבוה ופלצנית, שמרחיקה ציבור גדול מאוד של אנשים שיכולים להתחבר לנוזל הזה. נראה כי מילון שקד ניסה לקבע ולהשריש את המוצר אצל יחידי סגולה, וכאן הבעיה המרכזית. המדריך הדעתני ליין של שגיא קופר, הוא לדעתי תחילתה של מהפכה, שאם רק חמישה המנכ"לים של היקבים המובילים יקראו את הספר ויבינו אותו, הרי תוך מספר שנים קטן תצרוכת היין תעלה, וצריך שהיא תעלה בעוד שני ליטרים – לא יותר, לעשר השנים הבאות.
הספר הוא מסע בזמן, שבוחן את העבר ואת השפעתו על ענף היין בעולם, ומה קרה למדינות שתעו וטעו בדרך. הדף על יינות אוסטרליה ממחיש זאת היטב, וזה דף שצריך ללמוד בעל פה. שגיא קופר מנהל בספר מונולוג עם עצמו, ולא פעם שאלתי את עצמי תוך כדי קריאה, עם מי לעזאזל הוא מדבר ומי עונה לו? לא פעם, אחרי מספר דפים סגרתי את הספר, ושלחתי את עצמי לפינה לעמוד עם הפנים לקיר. כמה מידע יש לאיש הזה בראש; מידע שהוא יכול ורוצה לחלוק בשפה מובנת, קלילה חדה וביקורתית, מאוד ביקורתית. בספר זה שגיא הוא לא הנס ברינקר. הוא לא תוקע אצבע בחור הקטן בסכר; הוא תוקע אגרוף בפרצוף של כולנו, על מנת לעורר אותנו מהתרדמה ומהקיבעון המחשבתי.
אסיים עם משפט מהספר שתפס אותי: "ואגב אפשר להלין על הרבה דברים, אבל לא נראה לי שאפילו הבכיין הגדול ביותר בענף היין הישראלי (ויש שניים שמתחרים על התואר הזה) יכול לומר שהסיקור שלי של יינות אלה אינו אובייקטיבי" – מתוך שאלה ששגיא שאל את עצמו על סיקור אובייקטיבי של יינות מיהודה ושומרון. קראו כאן על הספר ואיך והיכן קונים אותו.
לחיים כפיים ליקב כרמל
רני רוגל מדווח: פעם אחת יש לא רק פרסום משמים ליין בשעות הערב המאוחרות – כפי שהיקבים שמפרסמים במדיום זה מיטיבים כל כך לעשות, אלא סרטון פרסומת קצבי ותוסס של להקת התקווה 6 עם חברי הלהקה, עם הפזמון לחיים, עיניים, כפיים. אבל זה לא הכל אלא שחברי התקוה 6 העלו ליוטיוב את השיר המלא שכתבו עבור היקב, שיש לו סיכוי להפוך ללהיט חתונות אם יגיע אל הדי ג'ייס הנכונים.
הקמפיין הטלוויזיוני באמצעות משרד הפרסום באומן בר ריבנאי ובהפקת מאקו, הוא חלק ממסע פרסום של יקב כרמל שבא להציג את רגעי השמחה המשותפים הכי ישראלים לצד החיבור לאדמה, לענבים ולתהליך הכנת היין. במקביל לפרסום הופק קליפ לשיר "לחיי רגעים של שמחה" של הלהקה, שצולם ביקב בזיכרון יעקב, ומומן ע"י כרמל. קליפ השיר מציג באריכות הבזקים מהפרסומת, ומשלב רגעים מרגשים בחיים כמו הצעת נישואין וחתונה, ברית מילה, חגיגות ניצחון קבוצת ספורט, מסיבות שחרור – בקיצור אירועי שמחה שיין מתאים להם, ויקב כרמל רוצה שישתו בהם את היינות שלו. האם הפרסום יעבוד? אם תשמעו את השיר בחתונה בה תשתתפו, תדעו ששלב א' הצליח. לגבי שלב ב' – קנייה מוגברת של יינות כרמל, התקווה היא לא רק שם של להקה.
מקווים שיעניין אתכם לקרוא גם כתבות אלה שפרסמנו השבוע
יין וג'אז – עושר וRich–
יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, יביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז. הפעם היין מיקב בנימינה מזן לא רגיל עם מתופף לא רגיל.
כריסטוף תומס מיקב ג'וזף דרוהין: "כרמי בורגון הם היהלום היקר בעולם"
היקב שהוקם בשנת 1880 על ידי ג'וזף דרוהין נמצא בבעלות המשפחתית כבר ארבעה דורות ומייצר בשנה כ- 3 מיליון בקבוקים של 135 יינות שונים.
לקוראות וקוראי אכול ושאטו אנו מאחלים חג פסח שמח בו נעלה את הצריכה השנתית של יין בישראל ונחזור הביתה בשלום
מוזמנים להתיידד עם הטלגרם של אכול ושאטו – foodis.co.il
2 תגובות